המדענים של יבמ יתמקדו בבניית הביט הקוואנטי לוגי הראשון
יבמ הכריזה שהתוכנית לפעילות מחקר מתקדמת של המודיעין האמריקאי (IARPA) תעניק מענק מחקר למספר שנים למדענים של יבמ כדי לקדם את אבני הבניין של מחשב קוואנטי אוניברסאלי.
במחשב קוואנטי אוניברסאלי נעשה שימוש במכאניקת הקוואנטים כדי לעבד כמויות עצומות של נתונים, וכדי לבצע חישובים בדרכים חדשות ומתקדמות במיוחד, שאינן אפשריות באמצעות המחשבים הרגילים של ימינו. סוג זה של קפיצת דרך בתחום המחשוב עשוי לקצר באופן משמעותי את משך הזמן הדרוש כדי לגלות תרופות מצילות חיים למחלת הסרטן, לגלות היבטים חדשים של תחום האינטליגנציה המלאכותית באמצעות האצה ניכרת של יכולות הלמידה של מחשבים, או כדי להפוך מערכות מחשוב בענן לעמידות בפני התקפות סייבר.
מוקדם יותר השנה, הציגו המדענים של יבמ פריצות דרך מהותיות באיתור טעויות קוואנטיות, על ידי שילוב ביטים קוואנטים (קיוביטים) עם מוליכות על בשריגים על שבבי מחשב, ואשר תכנון המעגל הקוואנטי שלהם הוא הארכיטקטורה הפיזית היחידה אותה ניתן להגדיל לממדים גדולים יותר.
המענק הוא חלק מתוכנית הקיוביטים הלוגיים (LogiQ) של IARPA שמטרתה להתגבר על המגבלות של המערכות הקוואנטיות הנוכחיות על ידי בניית קיוביט לוגי ממספר קיוביטים פיזיים לא מושלמים. במסגרת תוכנית LogiQ, ימשיך צוות המחקר של יבמ לחפש את הגישה המתאימה לבניית מחשב קוואנטי אוניברסאלי באמצעות קיוביטים בעלי מוליכות על. על ידי קידוד הקיוביטים בעלי מוליכות העל לקיוביטים לוגיים, ניתן לבצע חישובים קוואנטיים אמיתיים.
הכוח המניע של המחשב הקוואנטי הוא הביט הקוואנטי. מדענים רבים מתמודדים עם האתגר של בניית קיוביטים, אבל מידע קוואנטי הינו שברירי במיוחד, והוא מצריך טכניות מיוחדות לשמר את המצב הקוואנטי. המשוכות העיקריות כוללות יצירת קיוביטים באיכות גבוהה, ואריזתם יחדיו, באופן שיאפשר הרכבת מבנים גדולים יותר שיוכלו לבצע חישובים מסובכים תוך שיתוף פעולה הדדי זה עם זה – מה שיגביל את הטעויות העלולות לנבוע מחום ומקרינה אלקטרומגנטית.
לדעת LogiQ הצלחת התוכנית תצריך גישה שתשלב מספר דיסציפלינות, כדי להגות פתרונות טכניים חדשים שיתמודדו בצורה מוצלחת יותר עם השבריריות של המידע הקוואנטי הנובעת מבעיות בשלמות המערכת, מטעויות ומפגמים סביבתיים.
יבמ אינה חושפת פרטים נוספים על המענק, מאחר והם כפופים להשלמת המו”מ בין הצדדים.
40 תגובות
אחד
אם תקרא ותבין את הקישור, תבין שהם מממשים כל מה שאתה רוצה, ועוד.
לא ראיתי את הקישור, אסתכל יותר מאוחר.
או אפילו תא זיכרון זיכרון פשוט כמו זה ?
https://he.wikipedia.org/wiki/פליפ_פלופ
אני מדבר על משהו בסגנון הזה:
http://www.allaboutcircuits.com/textbook/digital/chpt-11/synchronous-counters
זה למשל מונה סינכרוני הממומש ע״י שערים לוגיים רגילים (הבנויים ממעגל טרנזיסטורים) שיודעים להוציא 0 או 1 קבועים ביציאה, איך מממשים משהו מקביל בעזרת קיוביטים ?
אני מדבר על משהו בסגנון הזה:
http://www.allaboutcircuits.com/textbook/digital/chpt-11/synchronous-counters
זה למשל מונה סינכרוני הממומש ע״י שערים לוגיים רגילים (הבנויים ממעגל טרנזיסטורים) שיודעים להוציא 0 או 1 קבועים ביציאה, איך מממשים משהו מקביל בעזרת קיוביטים ?
או אפילו תא זיכרון זיכרון פשוט כמו זה ?
https://he.wikipedia.org/wiki/פליפ_פלופ
אחד
בבקשה, קרא והשכל:
https://quantiki.org/wiki/basic-concepts-quantum-computation
ניסים,
אכן קראתי את המאמר, ואני לא יכול להגיד שהבנתי אותו ב 100% אבל הוא דיי התאים לי לאופציה הראשונה:
״במחשב קוואנטי אוניברסאלי נעשה שימוש במכאניקת הקוואנטים כדי לעבד כמויות עצומות של נתונים, וכדי לבצע חישובים בדרכים חדשות ומתקדמות במיוחד, שאינן אפשריות באמצעות המחשבים הרגילים של ימינו״
זה דיי התקשר לי למה ש elbentzo הסביר באופצייה הראשונה שלו בקשר לפתרון משוואה מאד מסובכת ע״י הינדוס המטענים כך שהם יתאימו למשוואה, ואז מדידה שתגרום למערכת לקרוס לפיתרון הנכון.
שאלתי, ואני עדיין מנסה להבין איך יהיה אפשר (בעתיד) לממש **באופן מעשי** בעזרת ביטים קוואנטיים, מונה פשוט אשר מונה את הניקוד בזמן המשחק.
אני אשמח לראות אפילו סכמה פשוטה שמראה איך יהיה אפשר לממש מונה פשוט כזה בעזרת קיוביטים.
elbentzo, אם אתה עדיין כאן אשמח לתשובתך.
יוני
אולי תקרא את הקישור שלך עד הסוף? 🙂
לפי הכתבה הזו בגוגל כבר משתמשים במחשב קוונטי????
http://www.gadgety.co.il/146172/d-wave-x2-quantum-computer/
אחד
לא התכוונת לזה שהתייחסת לאופציה השנייה? על זה מדבר המאמר כאן…..
אבל עזוב את זה… התוצאה של חישוב קוונטי הינה תצפית על המערכת, ולכן כבר אין מצב של סופר-פוזיציה. כלומר – כל קיוביט הוא 0 או 1 …….
היתרון של מחשב קוונטי הוא במהירות, אבל (כבר אמרתי) שאין לו יותר כוח חישוב. כלומר – שני סוגי המחשבים יפתרו את אותם הבעיות. במחשב הקוונטי מהיר יותר, ואם תרצה אפשר להרחיב על נושא הסיבוכיות (BPP לעומת BQP). בכל מקרה – ככל הנראה מחשב קוונטי לא יודע לפתור בעיות NP שלמות בזמן פולינומיאלי.
elbentzo,
תודה על התשובה.
צודק התייחסתי בעיקר לאופצייה הראשונה. אז אני מנסה להבין, נגיד שהצליחו לבנות מחשב כפי שתיארת באופציה השנייה, ואני רוצה לבנות עליו משחק פשוט, ובתור התחלה אני רוצה לממש רק את מונה הניקוד של המשחק.
האם תוכל לתאר בקצרה כיצד באמצעות שערים לוגיים קוונטים שנמצאים כל רגע בו זמנית בשני המצבים 0 ו 1 אפשר לממש מונה שיודע לספור ניקוד בזמן המשחק ?
שאלה נוספת, האם למחשב כזה (כפי שתיארת באפשרות השנייה) יש בכלל יתרון על פני מחשב קלאסי רגיל ? (למשל אם רוצים לממש עליו רשת עצבית, או משחק שצורך הרבה משאבים וזיכרון)
elbentzo
לא הכרתי את הסוג שתיארת ראשון. זה כמו שמשתמשים בבועות סבון לפתור בעיות של שטחים מינימליים, או כמו מחשב אנלוגי של פעם?
יכול להיות שלא כולם פה מדברים על אותו מחשב קוונטי?
“מחשב קוונטי” מתייחס היום לשני דברים שונים. האחד, הוא מערכת קוונטית שניתן ליישם אותה כדי לבצע חישוב יעודיים. דוגמא קלאסית פשוטה – אם אני רוצה לפתור את משוואה מאוד מסובכת, אני יכול להנדס מערכת של מטענים שבה התפלגות המטען מקיימת את המשוואה, ואז לתת לטבע לפתור את המשוואה בשבילי. בניתי את הסט-אפ ככה שמובטח לי שהמשוואות יתקיימו, ואז מדדתי את מה שקורה במערכת כדי לדעת איך היא נפתרת. אותו הדבר אפשר לעשות עם מערכות קוונטיות.
השימוש השני למחשב קוונטי הוא לבנות מערכות של קיוביטים – כשם שמחשב עובד על שערים לוגיים בינאריים (0 או 1), ניתן לבנות שערים לוגיים קוונטים, שלהם אין רק 2 אפשרויות. במקרה הזה תוכל לעשות עם המחשב כל מה שאתה יכול לעשות עם מחשב רגיל. ההבדל היחיד יהיה שבמקום איזה נגד שעובר בו זרם או לא עובר בו זרם (ה”ביט” הקלאסי במחשב) יהיה איזה ספין שימצא במצב קוונטי מסוים (הביט הקוונטי). כמו שניסים אמר, התרגום מהמכונה לשפה יהיה שונה אבל התוצאה הסופית זהה.
אחד
בבקשה נסה להבין את מה שאני כותב. בוא נעשה את זה לאט. האם אתה מסכים עם הטענה שכל המחשבים שקולים? זו לא טענה שלי, זו טענה של אלונזו-צ’רץ’ ואלן טיורינג.
אל תנאם לי, אני מבקש תשובה של כן או לא. אני שואל – כי למושג “מחשב” יש הגדרה מאד מדוייקת, ואני רוצה לוודא ששנינו מבינים אותה באותה צורה.
ניסים,
מתי תלמד כבר לנהל שיחה מתורבתת עם בני אדם בלי לקלל ולגדף ולצאת מהכלים בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניך ? כמה פעמים אנשים כבר העירו לך על כך ואתה ממשיך בשלך ?
אני לא יודע איך הסקת מדברי שאני טוען שיש או שאני טוען שאתה טוען שיש היום מחשב קוונטי או משהו שקרוב לזה. תלמד אתה להקשיב, בן אדם.
כל מה שביקשתי היה שתראה לי איזשהו תכנון תיאורתי או סכמה בסיסית של מחשב קוונטי שיוכל להריץ ***בעתיד*** משחק מחשב פשוט מהסוג שציינתי, משהו שיוכל להוות בסיס למחשב כזה, לכשיבנה בעתיד, כשיפתרו כל הבעיות שכרגע עובדים עליהן.
אחד
מה אתה מקשקש בשכל? מעולם לא אמרתי שיש היום מחשב קוונטי או שיש אפילו משהו קרוב לזה. תלמד להקשיב, בן אדם. השמות שהזכרתי הם מלימודי תואר שני במדעי המחשב. להבדיל ממך, אני יודע על מה אני מדבר.
הטבע יתן את זה אחרי שנהיה יותר מוסריים וזה יהיה אחרי המלחמה הגדולה הבאה שהעולם יתנקה מהמון נבלות ואחרי זה יבנה מחדש
הטבע לא יתן לנו את הדבר הזה כל כך בקלות
משנות ה 80 של המאה ה-20, מזה כ-30 שנה מדברים על מיחשוב קוונטי. היו בעיות של התפתחות רעש בפעולה אריתמטית ומימוש: כגון שזירה קוונטית. אינני יודע ברמה הרבה יותר גבוהה מכם, אבל יש שפע של חומר באתר של IBM להורדה על quantum computation. כעת הגיעה מעין נקודת הכרעה. האם IBM מסוגלת לייצר שכפול של ביטים קוונטיים Qubits, וגם למנוע התפתחות שגיאה מצטברת זו בעייה עיקרית. ו- IBM סבורה שהיא יכולה לנסות. העיניין הוא שהם מיישמים Qubits בציוד מעבדתי שתופס אולם שלם.
לכן לכאורה אחד צודק.היום הם לא מסוגלים לבנות מחשב ברמה של שנות ה-80. אבל יש עוד גורם שאחד אינך לוקח בחשבון. אם הם יצליחו לשכפל -יתקבל מחשב שעובד במהירות האור. גם אם בהתחלה יהיה לו צורה של ה ENIAC ויתפוס אולם ארונות, בסופו של דבר זה יתכווץ כי אלקטרואופטיקה בשבבים התקדמה מאד. מוליכי גלים אופטיים, מגברים, מכפלים, תאי זיכרון – כל זה ניתן ליישם באלקטרואופטיקה בשבבים.
כרגע אתה צודק (אחד) – לא ניתן להריץ כלום. אם זה מה שאתה רוצה לומר – יש לך את הסכמתי.
אבל IARPA השתכנעה, שכדאי לה להיצמד ל IBM, משום שזו הסירה כמה מכשולים משמעותיים בחישוב.
אם IBM תצליח לשכפל QUBITS: א. מבלי לייצר שגיאה כלל, ב. בעלויות סבירות – כל שאר הדרך עשינו כבר
במחשב הרגיל. כמו שויטרבי אמר בריאיון בכלכליסט (מהנדס החשמל החשוב ביותר בעולם) שתרם כעת 50 מיליון $ מהונו לטכניון, אין לדעת מי מהטכנולוגיות העתידיות תפרוץ ראשונה, וברור שטכנולוגית הסיליקון – למחשב לא קוונטי, תקועה כבר כ-20 שנה פלוס מינוס. IBM ככלל מצטיינת בפיתוח מערכות המיחשוב הטובות בעולם במרחק מכל האחרים.
אבי,
אני לא מוצא הרבה היגיון במה שכתבת, אולי תנסה לנסח את הדברים שוב בצורה מובנת יותר.
בינה מלכותית לאחר שבנית מחשב עם יכולת חישוב זהה לבן אנוש עדיין כדי לפתור בעיות שמצריכות יצור בינה חדשה על מה שקיים המחשב הנ”ל יצטרך טריגר אקראי חיצוני ומפתיע ומפריע המתוסף בסופו של דבר ליכולות הקיימות
מסכנה בינה מלכותית היא לא דבר שניתן ליצר
כך כל התגליות החשובות באו באקראי
ניסים,
במקום להתפלסף ולזרוק לאוויר שמות של אנשים שלמדת עליהם בתואר פילוסופיה של המדע, דבר מעשית. האם מישהו יודע היום כיצד יש לבנות מחשב קוונטי שמסוגל להריץ אפילו משחק מחשב פשוט של שנות ה 80 כמו ״פולשים מהחלל״ ?
בוא תראה לי סכמה או מודל תיאורתי כללי של מחשב קוונטי שמסוגל להריץ משחק פשוט כזה.
בינתיים אתה סתם מדבר באוויר.
אחד
מחשב קלאסי ומחשב קוונטי הם שקולים לפי התיזה של טיורינג וצ’ר’ץ’. אתה מתווכח על מה שאמרתי כרגע?
ניסים,
במקום להיות יהיר ולקרוא לאחרים מגוחכים כדאי שתקרא קצת על הנושא, מחשב קלאסי ומחשב קוואנטי הם לא ממש שקולים ולא מיועדים לבצע את אותו סוג של פעולות/חישובים.
אחד
על תהיה מגוחך, טוב? מחשב קלאסי ומחשב קוואנטי הם שקולים – כל מה שאחב עושה גם השני עושה. ההבדל היחיד הוא שמחשב קוואנטי הרבה יותר מהיר. תן לי מחשב קוואנטי ותגיד לי מה שפת המכונה שלו – ואוכל להריץ עליו כל תוכנית מחשב קיימת.
אין היום מחשב קוואנטי ולכן לא אוכל לתאר לך איך עושים בפועל את מה שתיארתי. אבל, כמו שאמרתי, לא כאן הבעיה בבינה מלאכותית.
כל דבר שמחשב רגיל יכול לעשות. ייתכן ולא יצליחו. הם הראשונים שמצליחים לשכפל את הביטים מבלי להגדיל את השגיאה – שלא תצטבר. המכונות של החישוב נראות כעת גדולות. אם יצליחו בכל אלה, ניתן לבנות מבנים אופטיים די מורכבים ב VLSI = Very large scale integration.
אחד. אתה צודק. ברמת הידע הנוכחי הם נאבקים ב 0 ו 1. אם יגיעו לשכפול של 0 ו1 במחיר סביר, יוכלו לעשות כל דבר.
בתדרי עבודה גליום ארסניד וגליום ניטריד יכולים להגיע לעשרות גיגה הרץ (בשפופרות גראפן קוונטיות אני פחות מבין, אם כי אינטואיטיבית נראה לי לפחות אותו תדר) בשעה שבסיליקון וסיליקון גרמניום לא יותר מהר מ 3-4 גיגה הרץ. להבדיל מטכמולוגית מיחשוב קוונטי, אין כאן מיחשוב קוונטי. ההבדל להדיוטות במיחשוב קוונטי: במקום 0 ו 1, יש 0, 1 ו 0/1. הבעיה בטכנולוגיות המופלאות האלו היא השכפול בכמות מיליארדי שערים, ופחות אם כי קיים – פיזור הספק שהוא סכום השערים הלוגיים השורף את הרכיב. נוירונים – מייצר אותה כמות חישוב בהרבה פחות הספק. הנוירונים מזכירים יותר את התודעה האינטואיטיבית החושבת מהר, לעומת התודעה הרציונאלית החושבת לאט ואנליטי. שתי מבני התודעה האלה, עפ”י פרופסור דניאל כהנמן (זוכה פרס נובל לכלכלה), מתקיימים במקביל במוח שלנו.
קראתי עוד על המיחשוב הקוונטי ב IBM. הם ביצעו צעד חשוב בהדגמת QUBIT שניתן לשיכפול מה שאחרים לא הצליחו אבל הם עדיין בחקירה יסודית של מיחשוב קוונטי. שם הדרך עוד לא קצרה, ולא ברור אם שפופרות גראפן למשל או מוליכים למחצה גליום ארסניד וגליום ניטריד לא ישיגו אותם במירוץ לשיכפול בכמות שערים הולכת וגדלה.
יוסי,
עם רוב הדברים שכתבת אני לגמרי מסכים, הדבר היחיד שלא מובן לי זה מה ששאלתי אותך ואת ניסים ועל זה אתם לא עניתם לי.
אני מציע שתקרא קצת על אופן הפעולה של מחשב קוונטי ואיזה סוג של חישובים אפשר לבצע עליו, עד כמה שאני מבין אפילו משחק מחשב פשוט אתה לא תוכל לממש על מחשב כזה.
מחשבים קוונטיים יכולים לעבוד רק בנושאים מסוימים, למשל תחומים מסוימים של מחקרים או הצפנה, כמו שכתוב בכתבה. אין בהם שום התקרבות לבינה מלאכותית אמיתית. מה גם שכל הרעיון נראה לי מגוחך. הדרך שבה מחשב עובד שונה לחלוטין ממוח של בן אדם. וגם הרעיון של סינגולריות טכנולוגית. כבר היום מדברים על סוף חוק מור…
ניסים,
עזוב אותך ממשפטים מתמטיים בו נדבר מעשית, ובוא נישאר בבקשה עם התולעת ולא נקפוץ למוח אנושי. נניח שיש לך הדמייה מושלמת של כל 302 תאי העצב של התולעת על כל החיבורים שבינהם וההדמייה כוללת בתוכה את כל השינויים הדינמיים שמתחוללים ברשת כאשר התולעת לומדת, וחיברת את הרשת לרובוט (בצורת תולעת) והוא מתנהג אחד לאחד בדיוק כמו התולעת האמיתית!
עכשיו בוא תסביר לי מעשית בלי פילוסופיות ובלי משפטים מתמטיים, איך אתה לוקח מחשב קוונטי הכי מהיר בעולם (נגיד שכבר בנו כזה) ומממש עליו את אותה רשת עצבית שהצלחת לממש על מחשב קלאסי.
בו תסביר שלב שלב איך אתה עושה זאת אצלך במעבדה.
אחד
יש משפט מתמטי שאומר שכל ה”מחשבים” זהים, פרט למהירות. אם נצליח למדל את התולעת בעזרת מחשב רגיל, אז ברגע שיהיה מחשב קוונטי, הצלחנו גם שם – לפי ההגדרה של “מחשב”.
מה שאני אומר הוא שהמוח שלנן אינו שקול למחשב, ושאנחנו רחוקים מלבנות מכונה שתוכל לחשוב כמו האדם.
כדי לדמות אדם צריך, לדעתי, לבנות “אדם”, כולל את כל הגוף שלו. התודעה זו לא תוכנה שרצה על החומרה של המוח.
לשחק ג’פרדי או לאבחן סרטן זה חיפוש במילון וכלל לא מצביע על בינה או הבנה.
אם תבצע סקר בגוגל תראה כי חלק מהחוקרים לא מבוטל – לא אומר הרוב, סבורים שתוך 20-30 שנה הסינגולריות של ריי-קורצווייל תגיע.הכוונה לצירוף אדם ויכולות מכונה (סייבורג) או למכונה בלבד שתחצה את הרף של יכולות התודעה שלנו. לשם כך הוקמו מרכזים באוניברסיטאות הגדולות לחקר הרציונאליות, ויש מדענים שממדלים מוח בגודל של חולדה, ויש פרויקט של האיחוד האירופי לפיתוח תודעה ממוחשבת. תתבונן על הרובוטים של חברת boston dynamics שמתוכננים לשרת בצבא האמריקאי – ותראה שמתחילה להיות התנהגות חישה אנושית. גם אני סבור שעדיין רק חישה.
המהירות כשלעצמה איננה תנאי יחיד לקיום תודעה (מהירות העיבוד) אבל היא הכרחית. אם מהירות החישוב של תוכנה אינה מגיבה בזמן אמת לאירועים לא תהיה לדעתי תודעה נראית לעין. מדענים רבים טוענים שהאוקינוס, או רשת האינטרנט, או הציוויליזציה מודעות לעצמן. אני עדיין מתלבט. תוכנת WATSON שבנויה על תיאוריות של למידת מכונה וזיהוי תבנית מנצחת במשחק ג’פרדי באופן שאיננו חשים בהבדל משחקן טריוויה אנושי.תוכנת WATSON מאומנת לזהות סרטן מסויים מתמונות באופן שחוקר מומחה מבצע.זה באמצעות תוכנה. IBM שיחררה השנה מערכת שבב קוגניטיבי עם 250,000,000 נוירונים – המבצעים כהרף עין מה שתוכנת נוירונים מבצעת ב-20 דקות. כאשר יעמוד לרשותנו מחשב קוונטי -ואני לא בטוח שיצליחו במשימה
יהיה לנו כוח חישוב מהיר פי 10 בחזקות רבות. שפות התכנות המשמשות לתיכנות WATSON או שבבים קוגניטיביים מורכבות יותר משפות התיכנות הקונבנציונליות. שים לב מה אמרתי: תייצר בשלב ראשון בינה שלא “נחוש הבדל” בינה לבין רופא מומחה למשל.אנחנו שם כמעט, כבר היום, עם תוכנה רגילה שנקראת WATSON ועם פרוייקטים של גוגל בתחום הרפואה, שאין בה אלגוריתמים דטרמיניסטיים אלא למידת מכונה וזיהוי תבנית – סטטיסטיים.
כאשר אותה תוכנה תחוש אותם חושים ביעילות כמו שלך, ותבצע עיבוד נתונים ביעילות כמו של הרופא הכי טוב – ייתכן לדעתי שהיא תהיה מודעת לעצמה. היא תחוש 5 חושים כמוך: ראיה,שמיעה, ריח, טעם, מגע. אולי יותר.היא תגיע לאותן מסקנות כמוך. מתי היא תעבור את מבחן טיורינג? אם אתה לא תהיה מסוגל להבחין בינה לבין אנוש ואתה לא – מתי תקרא לה אנושית.
ניסים,
אני לא בטוח שהבנת את כוונתי… נגיד שהצלחנו לדמות בצורה מושלמת את כל 302 תאי העצב של התולעת המפורסמת וההדמייה מתנהגת בדיוק כמו התולעת האמיתית, האם אתה ניסים יודע עכשיו איך לבנות רשת עצבית זהה בעזרת מחשב קוונטי ? אם כן תאר לי בבקשה במדוייק כיצד תעשה זאת.
תיקון ״נגיד ויש לך…״.
יוסי
אחד צודק – אין קשר ישיר בין כוח חישוב רב למימוש בינה מלאכותית. העולם רחוק מאד מאד מבינה מלאכותית – היום לא מצליחים לדמות תולעת עם 300 תאי עצב, אז אדם עם 100 מיליארד תאים?
יוסי, אתה מדבר מאד מעורפל. נגיש ויש לך עכשיו ביד מחשב קוונטי רב עוצמה, איך אתה מייצר ממנו בינה מלאכותית ? אתה יודע מה זה רשתות נוירונים ? אתה יודע איך לממש דבר כזה במחשב קוונטי ?
אם IBM תצליח ואינני בטוח לפתח מחשב קוונטי – להמיר את התיאוריות למעשה, זו התקרבות נוספת לקראת בינה ממוחשבת שתאתגר את שלנו. אם מהירות עיבוד הנתונים הולכת ונעשית גדולה בסדרי גודל ניתן לייצר שכבות של חוקים מופשטים זו על גבי זו שעדיין רצות מהר. באנלוגיה מעולם התוכנה, מיקרו-קוד מעל זה אסמבלר, מעל C, מעל C++, מעל aspect oriented programming. ייתכן שביצוע כמות יותר גדולה של תהליכים תייצר בשלב ראשון בינה שלא נחוש הבדל בינה לבין רופא מומחה למשל. בשלב שני היא אולי (אינני יודע) תהיה מודעת לעצמה.