סיקור מקיף

בינה מלאכותית כללית כבר כמעט כאן

כך סיפר מנכ”ל מובילאיי וסגן נשיא בכיר באינטל, פרופ’ אמנון אמנון שעשוע, בהרצאה שנשא השבוע בכנס של האקדמיה הלאומית למדעים, בה הציג כמה פיתוחים של חברות הסטארט-אפ שלו

בינה מלאכותית כללית. איור: shutterstock
בינה מלאכותית כללית. איור: shutterstock

“אפשר לדבר על בינה מלאכותית כללית”, בישר מנכ”ל מובילאיי וסגן נשיא בכיר באינטל, פרופסור אמנון שעשוע, בהרצאה שנשא השבוע בכנס של האקדמיה הלאומית למדעים.

בכנס הציג בין היתר פרופ’ שעשוע, את הפיתוח הבא של אורקם, המכונה MyMe – לזיהוי פרצופים בזמן אמת – וכן גרסה ראשונה של בינה מלאכותית כללית, העונה לשם “חיים”, שמפתחת חברת הסטארט-אפ החדשה AI21 Labs, שכאשר מזינים אותה ברעיונות היא הופכת אותם לטקסט.

הוא סיפר כי “במערכת של אורקם שילבנו בין ראייה מלאכותית והבנת שפה טבעית. כך למשל המערכת יכולה לזהות תפריט לא רק ברמה הכללית, אלא ממש להבין את הרכב המנות. המערכת מפענחת באמצעות OCR את כל הטקסט, וממנו שולפת את המידע. היא מזהה טקסטים במרחב וכן יודעת לזהות מוצרים לפי הברקודים שלהם. מדובר בהוספת יכולות רבות למערכת הקיימת של אורקם. המערכת יכולה לזהות ולהבין את הסביבה ולחפש אחר קטגוריות של עצמים, כגון דלתות, רהיטים ובני אדם. היא יכולה לקרוא לוגואים של חברות, או לקרוא את הכתוב על כרטיסי ביקור”.

לדבריו, אחת המשימות הבאות של אורקם תהיה במוצר חדש שיהיה תלוי על הצוואר או מחובר לדש – MyMe מסוגל לזהות פרצופים ולהזכיר למשתמש מתי פגש באיש המזוהה לאחרונה, ועל מה הם דיברו. הוא סיפר ש”המערכת הלבישה מצלמת את העולם עשר פעמים בשנייה ומגיבה בהתאם. תאמרו שאפשר לעשות זאת באמצעות הטלפון, יש לו יכולת מיחשוב מספיק חזקה, אבל הבעיה היא שהוא נמצא רוב הזמן בכיס ולכן קיים צורך במכשיר עצמאי שיכיל ספריה של כל הידע הדרוש כדי לקבל החלטות”.

לא בטוח שניתן יהיה להשתמש במערכת כזו במרחב הציבורי, בשל החשש לפרטיות, אבל בארגונים גדולים היא תוכל לתעד ישיבות, הסביר שעשוע. הוא תיאר ניסוי של המערכת במקום מפתיע – המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שבו היא שימשה לזיהוי המטופלים, ולקישור לתיק הרפואי שלהם, כדי למנוע טעויות רפואיות ולקצר את הזמן שהאחיות מבזבזות כיום על הקלדת תכנים לתוך המערכות הרפואיות. MyMe עושה את זה במקומן.

וכאמור, פרופ’ שעשוע הכריז על חברת הסטארט-אפ החדשה AI21 Labs, שהקים ביחד עם פרופ’ יואב שוהם מאוניברסיטת סטנפורד, אורי גושן, ברק לנץ וברק פלג.

פרופ' אמנון שעשוע מציג את פלטפורמת הרכב האוטונומי במסיבת עיתונאים משותפת עם אינטל וב.מ.וו צילום יח"צ
פרופ’ אמנון שעשוע מציג את פלטפורמת הרכב האוטונומי במסיבת עיתונאים משותפת עם אינטל וב.מ.וו צילום יח”צ

יצירה ספרותית שלמה שהאדם כותב בה רק משפטי פתיחה וסיום

“בואו נסתכל שלוש שנים קדימה אל העתיד בתחום עיבוד שפה טבעית. הראיתי לכם כיצד בינה מלאכותית יכולה להגיע לביצועים טובים מאוד בתחומים צרים, אבל עדיין לא הגענו למה שרואים בסרטי מדע בדיוני – בינה מלאכותית כללית. מדובר במכונות שיש להן אינטליגנציה רחבה יותר, ושאינה מוגדרת לשום תחום מוגדר. למשל, אני רוצה לקרוא ספר ואחר כך לענות על שאלות מחקר הנוגעות לאותו ספר. למשל, ‘משחקי הכס’ או ‘מלחמה ושלום’, יש צורך לנתח את העלילה, השחקנים ומערכות היחסים ביניהם – דברים שאנו כבני אדם עושים בקלות, אך אף מכונה לא יכולה לעשות זאת. אפשר להגדיר את הבנת הקריאה כמיקרוקוסמוס של האתגרים הצפויים לנו במהלך המסע לבינה מלאכותית כללית.

התבונה שאנו מחפשים מתבטאת ביכולת לקרוא לא רק משפט אלא קטעים ארוכים ולהבין אותם ברמה אנושית. AI21 Labs פיתחה את HAIM, שמקלה על כתיבה ספרותית. המשתמש כותב כמה רעיונות ונותן למכונה לעשות את הכל. זה לא מדע בדיוני, זה פיתוח שיהיה מוכן כבר בשנים הקרובות”, סיפר שעשוע. “המשתמש כותב את פסקת הפתיחה ואת משפט הסיום, ונותן למכונה לעשות את כל השאר. אם לא מתערבים אחר כך, הטקסט הופך להיות גיבוב של שטויות, אך לאחר שמגבילים אותו באמצעות המשפט האחרון, הוא נראה סביר”.

לסיכום אמר פרופ’ שעשוע: “נהיגה אוטונומית היא האתגר האולטימטיבי של בינה מלאכותית צרה. יש בה את כל המרכיבים: ראייה ותפישה של המרחב וקבלת החלטות. אמנם עדיין קשה להגיע לקבלת החלטות אוטונומית מכיוון שהיא מחייבת תפישה של המרחב ברמה של בני אדם. ואולם תחום הראיה המלאכותית יכול לשנות את העולם, גם כשהיא מוטמעת בהתקנים לבישים. הבנת שפה טבעית היא תחום טוב להתחיל להסתכל בו על בינה מלאכותית כללית. אמנם הפיתוח עוד לא הושלם, אבל כל החידושים שהראיתי אינם מדע בדיוני – הם יהיו מציאות בתוך שנים ספורות”.

הכתבה פורסמה באתר אנשים ומחשבים.

עוד בנושא באתר הידען:

7 תגובות

  1. תקוות מוגזמות מבינה מלאכותית, שיר הלל לבינה טבעית המבוססת על ידיעה טבעית.

    בלשנות עצברית

    כמו שהפיזיקה העצברית באה במקום הפיזיקה של ניוטון, כך הבלשנות העצברית באה במקום הבלשנות של חומסקי.

    ניוטון האמין שקיים במציאות הפיזיקלית רעיון דמיוני ושמו כוח משיכה, וחומסקי האמין כי בני אדם יוצרים באופן טבעי שפות בעלי תחביר קבוע

    ניוטון הטעה את הפיזיקאים במשך 300 שנים, וחומסקי הטעה את הבלשנים במשך 80 שנים..

    הבלשנות העצברית חופשיה ואין בה תחביר קבוע או כללי דקדוק מסוימים.
    הבלשנות העצברית פשוטה ומובנת מאליה ,והיא מבוססת על ידיעתו הטבעית של האדם.

    הבלשנות העצברית פותחת בזיהוי איברים בגוף האדם, המאפשרים לו לדבר. (גרון, פה , לשון)

    גרון, פה , ולשון, הם פסנתר טבעי של 22 צלילים

    פסנתר טבעי שייך לאדם , בעל ידיעה טבעית

    האדם בעל הידיעה הטבעית, המציא לעצמו שפה המבוססת על הצלילים, שמפיק הפסנתר הטבעי.
    וכך מתואר התהליך של יצירת שפה.

    אדם שותק בעל ידיעה טבעית נוגע בגוש קרח, ובאורח פלא מגיעה אליו ידיעה טבעית ברורה.
    האדם השותק פתאום הבין שהוא יודע משהו.

    אין כל דרך לתאר את הידיעה הזו מכיוון שהאדם עוד לא המציא מלים. ואף על פי שהמלים עוד לא הומצאו, האדם שנגע בגוש קרח ידע לפתע ידיעה חדשה מופלאה וברורה.
    וכאן התרחש נס, והאדם השותק הבין שצריך לתת שם לידיעה ברורה זו .

    האדם השותק הזה הוא אדם בעל ידיעה טבעית הטבועה בו, והוא ידע כי הפסנתר הטבעי שלו יכול לספק צלילים , שיכולים לשמש כשם של
    הידיעה הטבעית האמורה.

    האדם השותק הזה בחר שם קצר, הנובע משני צלילים של הפסנתר הטבעי שלו, צליל ק וצליל ר

    וכך קרה, שצירוף שני הצלילים (קר) הפך להיות שם של ידיעה טבעית, הבאה אל האדם בעקבות מגע בגוש קרח.

    כר מתחילה היצירה של שפה אנושית, שהיא שפת שמות של ידיעות טבעיות.
    כל תנאי היצירה נמצאים באדם השותק.
    כושר ההמצאה טבוע באדם השותק , הידיעה הטבעית טבועה באדם השותק , והפסנתר הטבעי הוא חלק מגופו של האדם השותק..

    כל אדם יכול ללמוד שפה של ידיעות טבעיות. שפה זו מחייבת את האדם הרוצה ללמוד, לעשות מעשה של מגע בגוש קרח, כמו האדם השותק,

    אחרי זה יגיע הלומד, אל שני הצלילים ק ר של הפסנתר הטבעי שלו , ואז הוא יבין כי זה השם של הידיעה הטבעית שבאה אליו, בעקבות מגע בגוש קרח.

    השם של ידיעה טבעית נבחר באופן שרירותי,
    וכל צירוף של צלילים יכול להתאים לכך.

    צירוף הצלילים (ח ם ) נבחר להיות שם של ידיעה טבעית, הבאה באורח פלא אל האדם המתקרב למדורה.
    גם צירוף הצלילים ח ם נבחר באופן שרירותי.

    כך נוצרת שפת בני אדם , המבוססת על ידיעות טבעיות הבאות אליהם, בעקבות מעשים שהם עושים במציאות הפיזיקלית.
    כמו ( לנגוע, ללכת ,לקפוץ, לטעום , להריח )וכו’
    שפה זו היא שפת שמות של ידיעות טבעיות
    הבאות אל בני האדם ,בעקבות מעשים ממשיים שהם עושים במציאות הפיזיקלית.

    נוגעים ובאה ידיעה טבעית, מריחים ובאה ידיעה טבעית אחרת, רואים ובאה ידיעה טבעית
    אחרת, טועמים ובאה ידיעה טבעית אחרת, ועוד ,

    עתה נשאר לבחור צלילים מהפסנתר הטבעי, כמו
    צלילי ח ל ק , או צלילי מ ח ו ס פ ס ,או צלילי מ ת ו ק , ואלה יהיו שמות של חלק מהידיעות הטבעיות שבאו אל בני האדם, בעקבות המעשים שהם עשו. במציאות הפיזיקלית.

    ככה נוצרת שפה של בני אדם, שהיא שפת שמות של ידיעות טבעיות. כל מלה בשפה האנושית היא
    שם של ידיעה טבעית- הבאה אל האדם ,בעקבות מעשה ממשי שהוא עושה במציאות הפיזיקלית.

    אי אפשר ליצור שפה אנושית בעזרת קולות הבוקעים מהגרון, כי הקולות הם סתם רעש.

    אם הקולות הם שמות של ידיעות טבעיות הבאות בעקבות מעשה במציאות הפיזיקלית, אז השפה נוצרת מיד , ואפשר להשתמש בה.
    כל הבלשנים ב 100 השנים האחרונות, השתמשו ברעש המלים הבוקע מגרונם, כדי ליצור שפה אנושית ולהסביר אותה.

    כל הבלשנים האלה נכשלו. ובעקבות הכישלון הזה הופיע חוק עצברי האומר:
    אי אפשר לחקור שפה באמצעות המלים שלה.

    הבלשנות העצברית התחילה ליצור שפת בני אדם, שהיא שפת שמות של ידיעות טבעיות.
    בחירת השמות מתקיימת בעזרת הפסנתרים הטבעיים של בני אדם, המסוגלים להפיק הרבה צלילים כמו צליל א , צליל ב , צליל ג וכן הלאה.

    בני אדם המציאו בקלות אלפי שפות, כיוון שהם
    ידעו – ששפה ממציאים במעשים, ולא בדיבורים.

    הבלשנים של 100 השנים האחרונות, לא ידעו ששפה ממציאים במעשים, והם דיברו, ודיברו,
    ודיברו, והוציאו רעש מגרונם – שנשאר רעש.
    הרעש הזה לא הצליח להמציא שפה.

    המחקר של עצבר גילה את סוד השפה האנושית, שהיא שפת שמות של ידיעות טבעיות – הבאות אל האדם בעקבות מעשה שהוא עושה,
    כל מעשה כזה מביא אל האדם ידיעה טבעית , והאדם יוצר השפה מעניק שם לידיעה הטבעית .
    הבלשנות העצברית, מול הבלשנות של חומסקי.

    הבלשנות העצברית חדשה לגמרי, והיא שונה לחלוטין מהבלשנות של חומסקי.
    הבלשנות של חומסקי מבוססת על מלים, שהם שרבוטי קווים חסרי פשר , ולכן הכישלון של בלשנות זו צפוי מראש.
    אין שום אפשרות להבין שרבוטי קווים, בעזרת שרבוטי קווים אחרים , ששמם מלים.

    הבלשנות העצברית מבוססת על מעשים ממשיים
    שהאדם עושה, והמעשים האלה מביאים לאדם
    באורח פלא, ידיעות טבעיות.

    לאדם הנוגע בגוש קרח מגיעה ידיעה טבעית ברורה מאוד, והאדם מעניק לה שם שרירותי.
    את השם השרירותי הוא משיג בעזרת הפסנתר הטבעי שלו. המסוגל להשמיע צלילים רבים.

    האדם כבר מכיר את הידיעה הטבעית שהשם של מורכב מצליל ק ומצליל ר
    כל התהליך הזה מתרחש בעזרת בינה טבעית.
    לרובוט הנוגע בגוש קרח, אין בינה טבעית , ואין ידיעה טבעית.
    לרובוט יש בינה מלאכותית, והוא יכול למדוד את הטמפרטורה של המגע, אבל אין לו ידיעה טבעית ברורה של המגע בגוש קרח.
    ידיעה טבעית ברורה כזו, יש לאדם.

    יש הבדל תהומי בין בינה מלאכותית לטבעית. בינה טבעית שייכת לאדם המשיג ידיעות טבעיות בעקבות מעשה שהוא עושה.

    הבינה המלאכותית היא מוגבלת, ולעולם לא תגיע לבינה טבעית של אדם.

    יש הרבה ציפיות מבינה מלאכותית, והבלשנות העצברית הורידה את רמת הציפיות , לרמה מכנית פשוטה שפועלת, אבל אינה יודעת.

    הבלשנות העצברית היא שיר תהילה לאדם היודע

    א.עצבר

  2. עידן המהפכות המדעיות המבוססות על “ידיעה טבעית” הגיע.

    מדובר על מהפכה בלשנית שגילתה את סוד השפה האנושית.
    ומדובר גם על מהפכה גיאומטרית,שגילתה גיאומטריה חדשה.
    ומדובר גם על מהפכה פיזיקלית, שגילתה פיזיקה חדשה ויקום חדש.

    מחשבים לעולם לא יצליחו לדבר בשפה אנושית, כי אין לחחשבים ידיעה טבעית.

    א.עצבר
    https://nivbook.co.il/product/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%A0%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA/

  3. לא מאמין שהוא אמר שטות כזאת, כנראה הכתב לא הבין
    בכל מקרה מעניין אם אלגוריתם שיעבור את מבחן טיורינג באמת יבין דברים ויוכל להחשב לאינטילגנטי או שזו תהיה סתם עוד התמחות של תחום הAI בדומה לפיענוח ויצירת תמונות

  4. נו באמת, הבינה המלאכותית עוד רחוקה שנות אור.
    הכל מבוסס על טבלאות החלטה מוגדרות מראש
    יחסי ציבור לחברת סטארט אפ ותו לא

  5. הכותרת מטעה, אפשר ולדבר אינו אומר שהבינה המלאכותית הכללית כמעט כאן…
    אמנון שעשוע לא אמר שהיא כמעט כאן וגם לא הביא דוגמאות לכך.. הוא הביא דוגמאות יפות לבינה מלאכותית צרה ואולי כיוונים שיובילו בעתיד לבינה כללית, אבל מכאן ועד “כמעט כאן” הדרך עוד ארוכה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.