סיקור מקיף

פנטסיה 2000: עוד מעט תוכלו לקרוא את כל הגליונות באינטרנט * מקימי המגזין פונים למימון המונים

40 שנה לאחר צאת הגליון הראשון לאור, עורכים מייסדיו מימון המונים על מנת לשמר את גליונותיו וסיפוריו באיכות גבוהה לדורות הבאים.

שער הגליון הראשון של כתב העת פנטסיה 2000. מתוך ויקיפדיה
שער הגליון הראשון של כתב העת פנטסיה 2000. מתוך ויקיפדיה

כתב העת פנטסיה 2000 היה תופעה ייחודית. בשנות השבעים היתה פריחה מחודשת (ובישראל גם מאוחרת יחסית לעולם) של ז’אנר המדע הבדיוני. מאות ספרים תורגמו באותו עשור, רבים מהם היו אסופות של סיפורים קצרים שהביאו את החלל, את הרובוטים ואת המסעות בזמן. בסופו של אותו עשור החליטו אלי טנא ואהרון האופטמן שני חובבי מדע בדיוני שהגיע הזמן שגם בישראל יהיה מגזין מדע בדיוני כמו אלו שנפוצו בארה”ב עוד משנות השלושים ואשר כיכבו בהם סיפורים קצרים של מד”ב ופנטזיה, כאשר הראשונים לפחות התבססו על ידע מדעי.
מכיוון שאף מו”ל לא רצה להסתכן בהרפתקאה כזו, למרות שהיא התרחשה שנים רבות לפני קריסת המודל העסקי של התקשורת, החליטו השניים לפתוח כתב עת כזה כאשר טנא היה המו”ל והעורך הראשי הראשון, והאופטמן היה העורך השני (והיו לפנטסיה 2000 עוד שני עורכים בהמשך – גבי פלג ועמנואל לוטם).

כקורא נלהב ואספן של כל החוברות, ואף ככותב (בקטנה – ידיעה במבזקים הקוסמיים על כריית מחצבים באסטרואדים, ותרגום של סיפור קצר איש השלג האיום מאת פרדריק בראון (גליון 36). בפנטסיה 2000 התוודעתי לראשונה לעומק לקארל סייגן, שאחר כך הפך למודל לחיקוי מבחינתי, ולמושא להערצה, כאשר קניתי וקראתי את כל ספריו שיצאו לאור בעברית. קשה להפריז בהשפעה שהיתה למגזין עלי על אף שהתחלתי לקרוא מדע בדיוני ומדע פופולרי מגיל 10 (פנטזיה 2000 הפציע בחיי בגיל 17). כפי שניתן להבין אהבתי בעיקר את המדע הבדיוני הנוקשה. איך אמר לאחרונה המועמד לנשיאות המתמודד על המשרה מטעם המפלגה הדמוקרטית, ג’ו ביידן: בניגוד לטראמפ, אנחנו מסתמכים על המדע, לא על הבדיון.
מאוחר יותר בשנות התשעים, כשכתבתי בעיתון הארץ, פרסמתי, לבקשתו של דייויד לנדאו ז”ל, טור בנוסח עתידני, שהתקיים כמעט ארבע שנים, והכין את הקוראים לאלף השלישי (זה היה שמו). אחד הדברים הראשונים שכתבתי עליהם היתה האפשרות שמכונית תנהג בעצמה, אמנם זה דרש מחשב על בתא המטען. החומרים היו חדשים, אבל ניתן לומר שרוחו של פנטסיה 2000 שרתה גם על המדור ההוא וגם על אתר הידען שהיה אז בראשיתו.

האופטמן, לימים חוקר עתידנות (עד היום) באוניברסיטת תל אביב כתב העת “פנטסיה 2000”, שפעל מ-1978 עד 1982, הגיש לאלפי קוראים את מיטב יצירות הסיפורת הספקולטיבית בתרגום, עודד כתיבה מקורית בעברית, והטביע את חותמו על קהילת הקוראים והכותבים בארץ בעידן שלפני האינטרנט (שהיה אז מדע בדיוני לגמרי…) “למה לא מעלים לרשת את כל תכני פנטסיה 2000?” – שאלה זאת נשאלה פעמים רבות בשנים האחרונות. הגיע הזמן. לשם כך יזמו מייסדי כתב העת קמפיין מימון המונים אשר, אם יצליח, יאפשר בניית אתר איכותי שיאחסן וינגיש את כל תכני “פנטסיה 2000”, כולל גליון 45 המיתולוגי שהופק בשנת 2008 לציון 30 שנה לגליון הראשון.

לדף הפרויקט באתר הדסטארט

עוד בנושא באתר הידען:
פנטסיה 2000 חוזר לגליון אחד חגיגי
הזמן במבט מהצד פרופ’ נחמן גבעולי ז”ל מתוך פנטסיה 2000
לקראת חיי אלמוות (מאמר מרתק על ההשלכות של חיי נצח על האנושות, מאת אהרון האופטמן) מתוך פנטסיה 2000
הניסוי -מאת פרדריק בראון מתוך פנטסיה 2000 מס’ 5

3 תגובות

  1. האינטרנט בהחלט לא היה מד״ב בשנים שבהן יצא פנטסיה 2000 לאור.
    הפרוטוקול (IP) כבר היה קיים, והיתה כבר רשת שחיברה כמה מוסדות אקדמיים, וגם כמה מוסדות בארץ היו מחוברים.

  2. בדיוק רציתי לעשות את זה עם החוברות שלי.
    מעניין אם ייקח תשלום נוסף על החוברות באתר.

  3. אלי טנא מו”ל ויזם מפוצץ במזומנים. אם היה רוצה היה מרים את הפרויקט לבד בדקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.