הניסוי

מסע בזמן, בלי פרדוקסים? סיפור מדע בדיוני מתוך פנטסיה 2000 גליון 5 

מסע בזמן. איור: shutterstock
מסע בזמן: צילום:shutterstock

strong>מאת פרדריק בראון

"מכונת הזמן הראשונה, רבותי", הכריז פרופסור ג'ונסון בגאווה באזני שני עמיתיו. "נכון, זהו דגם נסיוני בקנה מידה מוקטן. הוא פועל רק על עצמים השוקלים פחות מ16.5 קילוגרמים, ומסוגל להרחיקם רק עד 12 דקות לעתיד או לעבר. אבל הוא פועל."

הדגם נראה כמאזניים קטנות – מאזני דואר- אלא שהיו בו שני מחוונים בחלק שמתחת ללוח העליון. פרופסור ג'ונסון אחז בידו קוביית מתכת קטנה. "האובייקט הניסיוני שלנו", אמר "הוא קוביית נחושת השוקלת 673 גרם. ראשית אשלח אותה חמש דקות אל העתיד."

הוא התכופף קדימה וכיוון את אחד המחוונים שבמכונת הזמן. "הביטו בשעוניכם", אמר. הם הביטו בשעוניהם. פרופסור ג'ונסון הניח את הקובייה בעדינות על לוח המכונה. היא נעלמה. חמש דקות מאוחר יותר, בדיוק של שניה, היא הופיעה שוב. פרופסור ג'ונסון הרים אותה בידו. "עכשיו חמש דקות אל העבר." הוא כיוון. את המחוון השני. כשהוא אוחז בקוביה בידו, התבונן בשעונו. "השעה עכשיו שש דקות לשלוש. כעת אפעיל את המכשיר על ידי הנחת הקוביה על הלוח בדיוק בשעה שלוש. לפיכך הקוביה צריכה להעלם מכף ידי חמש דקות לפני השעה שלוש ולהופיע על הלוח חמש דקות לפני שאניח אותה שם."

"אם כן, כיצד אתה יכול להניח אותה שם? היקשה אחד מעמיתיו. "כשידי תתקרב, היא תעלם מהלוח ותופיע בידי כדי שאוכל להניח אותה שם. בדיוק בשלוש. שימו לב, בבקשה." הקוביה נעלמה מידו. היא הופיעה על הלוח של מכונת הזמן.

"רואים? חמש דקות לפני שאניח אותה שם, היא ישנה שם!". אחד מעמיתיו קימט את מצחו כשהוא מתבונן בקוביה. "אבל, אמר, מה יקרה אם עכשיו, אחרי שהופיעה חמש דקות לפני שהנחת אותה שם, תשנה את דעתך ולא תשים אותה שם בשעה שלוש? האם לא מתעורר כאן
פרדוקס כלשהו?"

"רעיון מעניין", אמר פרופ' ג'ונסון. "לא חשבתי על זה, ויהיה מעניין לנסות. טוב מאוד, אם כך אני לא אניח אותה…"

לא היה כל פרדוקס. הקוביה נשארה. אך כל שארית היקום – הפרופסורים, החדר וכל היתר נעלמה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן