בפעם הראשונה בהיסטוריה נבחרה ישראלית לתפקיד זה, והיא תכהן תחת פרופסור פסקל ארינפרוינד מגרמניה שתהפוך לנשיאה של הארגון הותיק * שר המדע והטכנולוגיה, ח”כ אופיר אקוניס: “זהו הישג ענק והבעת אמון אדירה של הקהילייה הבינ״ל במדינת ישראל ובהשפעתה על תעשיית החלל”
אמש (25.10) בכנס החלל העולמי בוושיגנטוןDC , נבחרה הד”ר דגנית פייקובסקי לסגנית נשיא הפדרציה העולמית לאסטרונאוטיקה (IAF-International Astronautical Federation) כנציגת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. ולמעשה בפעם הראשונה בהיסטוריה נבחרה ישראלית לכהן כסגן נשיא הפדרציה. ד”ר פייקובסקי היא מומחית למדיניות החלל וכיהנה במועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה
שר המדע והטכנולוגיה, ח”כ אופיר אקוניס התקשר לברך את ד״ר דגנית פייקובסקי ואמר לה: ״הבחירה שלך היא הישג אישי מרהיב שלך, אבל גם הישג ענק והבעת אמון אדירה של הקהילייה הבינ״ל במדינת ישראל ובהשפעתה על תעשיית החלל והישגי הטכנולוגיה והמחקרים פורצי הדרך של מדינת ישראל״
ארגון הIAF קיים מאז שנות החמישים ונחשב לפורום הרחב והמקיף ביותר של קהילת החלל בעולם. מדובר בארגון מסוג multi stake holder ולא בארגון מדינתי. נכון להיום בארגון קרוב ל-400 חברים מארגוני חלל שונים מכל העולם ובהם סוכנויות חלל, תעשיות גדולות וקטנות, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ואגודות.
לצד נשיאת הפדרציה, הפרופסור פסקל ארינפרוינד (גרמניה), מכהנים 12 סגני נשיא, 4 מהם מתחלפים מידי שנה. במסגרת זו נבחרה אמש לתפקיד ד”ר פייקובסקי יחד עם 3 נציגים נוספים לתקופה של 3 שנים. נכון להיום בארגון ישנם 7 סגנים ו-5 סגניות. הסגנים פועלים לקידום פעילות הארגון בקהילת החלל בתחומים שונים ובהם – שיתופי פעולה, קשר עם הציבור, קשרי אקדמיה/תעשייה, חינוך וטיפוח הדור הצעיר, קידום צעירים בשוק העבודה ועוד.
אבי בלסברגר, ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה: “כבוד גדול לסוכנות החלל הישראלית להיות מיוצגת במוסד חשוב זה. ואין ראויה מד”ר דגנית פייקובסקי לייצג את סוכנות החלל, מדינת ישראל ותחום החלל בכלל.”
ד”ר דגנית פייקובסקי מתמחה באסטרטגיה, יחסים בינלאומיים, ומדיניות בתחומי המדע והטכנולוגיה ובמיוחד בתחום החלל. היא בעלת ניסיון מחקרי ומעשי עשיר בתחומים אלה בארץ ובעולם. ד”ר פייקובסקי שימשה כמרכזת של מספר ועדות לאומיות לגיבוש מדיניות חלל לאומית בישראל ובהן: “צוות הנשיא” לגיבוש מדיניות חלל לאומית לישראל, אשר מסקנותיו מהוות את הבסיס לפעילות סוכנות החלל במשרד המדע; הוועדה לחלל במועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה; והוועדה שהוקמה לבחינת תכנית החלל לאחר אובדן הלוויין עמוס-6.
הספר שלה “The Power of the Space Club ” יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג’. כיום משמשת דגנית כחוקרת אורחת במכון למדיניות חלל באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון בארה”ב ומלמדת בתוכנית לתואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
בגבולות הזהירות כנגד לשון הרע. אין הנבחרת מדענית בתחומי האוירונאוטיקה.
שם המשפחה הינו של משפחה ידועה במפלגה פוליטית כלשהי בישראל.
פרופסור פסקל ארינפרוינד בעלת 300 פרסומים אקדמאים, וכהונה כפרופסורית באוניברסיטאות יוקרתיות
בארה”ב וכעת בוינה, וערך בויקיפדיה.
חיפוש אחר פרסומים אקדמיים של הד”ר מעלה אכן 1-2 פרסומים אך לא יותר. היא אולי מוכשרת מאד, אך ייתכן וישנם אנשי אקדמיה בארץ עם קורות חיים עשירים יותר בתחום. התנצלותי ואם פספסתי במספר הפרסומים אשמח אם מישהו יאיר עינינו ויכוון לפרסומים נוספים על אלה שמצאתי.
בגבולות הזהירות כנגד לשון הרע. אין הנבחרת מדענית בתחומי האוירונאוטיקה.
שם המשפחה הינו של משפחה ידועה במפלגה פוליטית כלשהי בישראל.
פרופסור פסקל ארינפרוינד בעלת 300 פרסומים אקדמאים, וכהונה כפרופסורית באוניברסיטאות יוקרתיות
בארה”ב וכעת בוינה, וערך בויקיפדיה.
חיפוש אחר פרסומים אקדמיים של הד”ר מעלה אכן 1-2 פרסומים אך לא יותר. היא אולי מוכשרת מאד, אך ייתכן וישנם אנשי אקדמיה בארץ עם קורות חיים עשירים יותר בתחום. התנצלותי ואם פספסתי במספר הפרסומים אשמח אם מישהו יאיר עינינו ויכוון לפרסומים נוספים על אלה שמצאתי.
מה המשמעות המעשית של התפקיד החדש?
איך זה יקדם את ישראל בעצמאות טכנולוגית?