עיר כנענית עצומה בת 5,000 שנה ובה מקדש לפולחן, מהראשונות והגדולות במזרח הקרוב הקדום, התגלתה ליד חריש

מנהלי החפירה: "זו הניו יורק של אזורנו בתקופת הברונזה הקדומה; עיר קוסמופוליטית ומתוכננת שחיו בה אלפי בני אדם"

עיר בת 5,000 שנה שהתגלתה ליד חריש, 2019. צילום אוויר, אסף פרץ
עיר בת 5,000 שנה שהתגלתה ליד חריש, 2019. צילום אוויר, אסף פרץ

עיר ענקית, הגדולה והמרכזית הידועה בישראל מלפני כ-5000 שנה, התגלתה בחפירות רחבות היקף של רשות העתיקות יחד עם אלפי בני נוער ומתנדבים, שנערכות מזה שנתיים וחצי באזור עין עירון שבצפון השרון. החפירות, החושפות עיר שהשתרעה על פני כ-650 דונמים ואשר אכלסה כ-6,000 בני אדם, מתבצעות לפני הקמת מחלף הכניסה לעיר חריש, פרויקט ביוזמה ובמימון של חברת נתיבי ישראל.

החפירות הנרחבות באתר הארכיאולוגי עין אסור, אשר שוכן בסמוך לואדי ערה, מגלות עיר מתוכננת מתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (סוף האלף הרביעי לפנה"ס), מוקפת חומת ביצור עם אזורי מגורים ואזורים ציבוריים, רחובות וסמטאות. בחפירות שהעמיקו מתחת לבתיה של עיר זו, התגלה יישוב רחב ידיים קדום אף יותר, מהתקופה הכלקוליתית בן 7,000 שנה. נראה, כי שני מעיינות שופעים שנבעו באזור בעת העתיקה, היוו את גורם המשיכה לאתר לאורך התקופות.

בחפירות השתתפו כ-5,000 בני נוער ומתנדבים במסגרת פרויקט הנחלת המורשת של רשות העתיקות, שמטרתו ליצור חיבור רגשי וחווייתי לעבר ולמורשת התרבותית, ולפתח את תחושת השייכות לארץ ואת המודעות לחשיבות השמירה על עתיקותיה. בין המשתתפים היו תלמידי המועצה האזורית מטה מנשה, חניכי מכינות קדם צבאיות, תלמדי מגמות לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, חניכי שנת שירות וגרעיני נח"ל, תלמידים מהחינוך המיוחד, סטודנטים וקבוצות משותפות של יהודים וערבים, שהגיעו בשיתוף פעולה עם ארגון SHARE הבינלאומי. לדברי נועה שאול, מדריכה מטעם רשות העתיקות: "האתגרים שזימנה החפירה הארכיאולוגית לתלמידים, וחשיפת הממצאים, תרמו גם להתפתחותם האישית ולהעשרת היכרותם עם נופי הארץ, אתריה ותולדותיה".

לדברי איתי אלעד, ד"ר יצחק פז וד"ר דינה שלם, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "אין ספק שהאתר הזה משנה באופן דרמטי את הידוע לנו על אופייה של התקופה ועל ראשית העיור בארץ ישראל. זוהי תקופה מרתקת בקורותיה של ארץ ישראל – כנען של אותם ימים, שאוכלוסייתה עוברת תמורות שמשנות את פניה כליל. האוכלוסייה הכפרית מפנה את מקומה לחברה מורכבת, המתגוררת ברובה במסגרות עירוניות. אלו הם צעדיה הראשונים של התרבות הכנענית בארץ, המגבשת לעצמה זהות באתרים העירוניים שאך נוסדו, ומכאן חשיבותה העצומה של העיר הקדומה שנחשפה בצפון השרון. עיר שכזו לא היתה יכולה לצמוח ללא יד מכוונת ומנגנון מנהלי שעמד מאחורי הקמתה. תכנונה המרשים והעובדה שבאתר התגלו כלים שיובאו לארץ ממצרים וטביעות חותם, הם עדות לכך. שכנה כאן עיר ענקית – מגלופוליס ביחס לתקופת הברונזה הקדומה, אשר בה חיו אלפי בני אדם שהתפרנסו מחקלאות וקיימו קשרי מסחר עם אזורים שונים ואף עם תרבויות וממלכות שונות במרחב".

פסלונים בני אלפי שנים שנמצאו בחפירה. צילום" קלרה עמית, רשות העתיקות
פסלונים בני אלפי שנים שנמצאו בחפירה. צילום" קלרה עמית, רשות העתיקות

באזור הציבורי של העיר גילו הארכיאולוגים מתחם פולחני (מקדש) חריג במימדיו המרשימים, ובחצרו אגן אבן ענקי לנוזלים ששימש לטקסים פולחניים שנערכו במקום. בתוך המקדש התגלה מתקן עם עצמות בעלי חיים שרופות – עדות להקרבת קורבנות, וכן צלמיות (פסלונים) נדירות, בהן ראש אדם וטביעת חותם של אדם הנושא ידיו מעלה ולידו דמות בעל חיים. ממצאים אלה מאפשרים לנו להביט מעבר לחומר אל חיי הרוח של הקהילה הגדולה שחיה באתר".

הממצאים המפתיעים מאפשרים, לראשונה, להגדיר את מאפייני התרבות של תושבי אזור זה בתקופות הקדומות. אלה, התפרנסו מחקלאות בזכות המעיינות הקרובים, והמרחבים ששימשו לגידולים. שרידי מבני המגורים, המתקנים המגוונים והמבנים הציבוריים שנחשפו, מעידים על חברה מאורגנת ועל היררכיה חברתית שהיתה קיימת בעת ההיא. בחפירה נחשפו מליוני שברים של כלי חרס, כלי צור, כלי אבן מבזלת שיובאו למקום, ועוד.
בעקבות חשיפת האתר הייחודי בחפירות של רשות העתיקות, בצעה חברת נתיבי ישראל שינויים תכנוניים על מנת לשמור על העיר המרשימה במקומה. השרידים הארכיאולוגיים מתועדים באמצעים מתקדמים, הם יכוסו בצורה מבוקרת, יילמדו וייחקרו על ידי חוקרי רשות העתיקות, והמחלף החדש ייבנה גבוה מעליהם, כך שהאתר יישמר לדורות הבאים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. מעניין האם זוהה פסלון החיה הנ"ל? כמו כן, מדוע להתעקש ולזהות את האזור כחלק מ"ארץ ישראל"? האם אין כאן מין מגמתיות אם כי טולי אפילו לא מכוונת? זאת ועוד, מכל המימצאים הקדם-מקראיים והמקראיים ממש אין עולה תמונה התיישבותית עברית-יהודית לפחות כפי שהיא מוצגת במקרא, או לחילופין קיים אולי חשש שהעדויות הפגאניות, הריטואליות, אכן ציינו את הפולחן היהודי, שרבים וטובים מבקשים להעלימו?

  2. לפי המסופר בתורה ישבו בחבל הארץ הכנענים- אחד משבעת עממי כנען?(חיוי, גרגשי ועוד). האם אפשר להשוות בין הפיסלונים שנמצאו – לפסלונים שכבר נמצאו? פסלוני האבן יוצרו בתקופת האבן, והעיר – כנראה כשהחל העיור בכנען.

  3. ארז, מסמכים יכולים להיות גם על חרסים. דוגמה הספרות השומרית 3500 לפני הספירה. ויותר מאוחר בבל ושומר. קרא את הספר של שמואל נוח קרמר "ההיסטוריה מתחילה בשומר" וספר שיצא לפני כשנה של נתן וסרמן ויגאל בלוך "האמורים"

  4. לא בטוח שמסמכים יישמרו באקלים הלח של ארץ ישראל. האם נשמרו מסמכים על בניית ערים במצריים ובמסופוטמיה?

  5. איך יכול להיות ישוב מהתקופה הכלכוליתית מבערך 7000 שנה לפני הספירה? הכלכוליתית החלה ב 4500 לפני הספירה. לא ?

  6. הדעת נותנת שבעיר בעלת סדר גודל כזה ובהיותה עיר מתוכננת צריכות להיות גם עדויות כתובות. אי אפשר לתכנן עיר בלי תוכנית עבודה , בלי שרטוטים ובלי הוראות עבודה וכול אלה דורשים ידיעת קרוא וכתוב. צריך מסמכים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן