החשמל של תש”פ

על פי ההתחייבויות של מדינת ישראל, בשנה הבאה נשב על המרפסת ונפיק 10 אחוזים מהחשמל שלנו ממקורות מתחדשים. האם אנחנו קרובים לעמוד ביעד הזה וכמה הוא רחוק מהמצב במדינות אחרות בעולם?

רחלי ווקס, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

אתם שומעים את זה? זו שנת 2020, שמתקרבת אלינו בצעדי ענק. לפי הלו”ז של מדינת ישראל, יש כמה דברים שנצטרך להספיק עד אז: להקים ממשלה (בתקווה שהפעם זה יצליח), לחגוג את כל חגי תשרי (בתקווה שלא נעלה במשקל יותר מדי) – וגם לעמוד ביעד שאליו ישראל התחייבה בעקבות הסכם פריז, שלפיו עד 2020 10 אחוזים מהחשמל בישראל יופק ממקורות מתחדשים, ולא מדלקי מאובנים מזהמים. עם זאת, נראה שאת 2020 נתחיל לפני שנגיע ליעד הנכסף – זאת אף על פי שבמדינות אחרות עשרות אחוזים מהחשמל כבר מיוצרים מאנרגיות מתחדשות.

ברחבי העולם, ייצור החשמל ממקורות מתחדשים הולך ומתגבר. לפי דו”ח חדש של האו”ם ובית הספר לכלכלה וניהול בפרנקפורט, הפקת האנרגיה המתחדשת בעולם גדלה פי ארבעה בעשור האחרון. ספציפית, ייצור האנרגיה הסולארית גדל פי 26 (!). כיום, כ-26 אחוז מהחשמל בעולם מגיע ממקורות מתחדשים, מה שחוסך כשני ג’יגה טון של פליטות פחמן דו-חמצני בשנה וכך מסייע רבות למלחמה בשינוי האקלים. בין המדינות המובילות בעולם בייצור אנרגיה מתחדשת ממקורות שונים נמצאות איסלנד (קרוב ל-100 אחוז), קוסטה ריקה (כמעט 99 אחוז), נורבגיה (98 אחוז) ואורוגוואי (98 אחוז).

ומה המצב בישראל? אפשר היה לצפות שבארץ שטופת השמש שלנו יהיה ייצור נרחב של אנרגיה סולארית, אבל לצערנו לא זה המצב. על פי היעדים שקבעה הממשלה, עד 2014 ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת היה אמור לעמוד על 5 אחוזים, אבל המספר האמיתי היה אז רחוק מזה: אחוז וחצי בלבד. המצב השתפר מעט מאז, אבל עדיין לא מספיק: על פי רשות החשמל, עד סוף 2019 צפויה כמות החשמל שמיוצר מאנרגיות מתחדשות בישראל להגיע לכ7- אחוזים – כשהיעד שנקבע, כאמור, הוא 10 אחוזים. היעד ל-2030, אגב, הוא ייצור של לפחות 17 אחוז מהחשמל ממקורות מתחדשים.

החשמל של שוורצנגר

דוגמה אופטימית יותר להשקעה באנרגיות מתחדשות מגיעה מקליפורניה, שכלכלתה היא הגדולה ביותר מבין מדינות ארצות הברית והחמישית בגודלה בעולם, ושבה כ-34 אחוז מהחשמל מופק ממקורות מתחדשים. “במחוז סן דייגו והסביבה כמעט 50 אחוז מהאנרגיה היא מתחדשת”, מתגאה סקוט אנדרס, מנהל מרכז היוזמות לאנרגיה ומדיניות (Energy and Policy Initiatives Center) באוניברסיטת סן דייגו. “על פי החוק בקליפורניה, היעד הוא להגיע ל-60 אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול-100 אחוז עד 2045”. לדבריו, המקור המתחדש העיקרי בקליפורניה הוא אנרגיה סולארית. “יש לנו כל כך הרבה אנרגיה סולארית, שמסופקת על ידי חוות סולאריות גדולות ופאנלים על גגות, שבשעות מסוימות של השנה יש לנו יותר מדי אנרגיה מתחדשת ואנחנו צריכים להיפטר ממנה”.

“המצב כאן מרשים, אם היו שואלים אותי לפני 20 שנה לא הייתי אומר שנגיע כל כך רחוק היום”, אומר אנדרס. לדבריו, היקף האנרגיות המתחדשות בקליפורניה גדל בראש ובראשונה בזכות צעדי מדיניות, בעיקר כאלה שננקטו על ידי מושל המדינה לשעבר, ארנולד שוורצנגר. “זה לא היה קורה בגלל כוחות השוק בלבד”, הוא אומר.

מחיר האנרגיה

גם בישראל ניתן למצוא כמה דוגמאות מעודדות לשימוש באנרגיה סולארית. כך למשל, 75 אחוז מצריכת החשמל ביום באילת ובסביבתה מיוצר כיום מאנרגיה מתחדשת. זאת באמצעות תשעה שדות סולאריים באילת ובערבה (שדה נוסף נבנה כיום בשדה התעופה רמון הסמוך ובתמנע) ומאות גגות סולאריים במוסדות ציבור ובבתים פרטיים. על פי עיריית אילת, המטרה היא להגיע למצב שבו אנרגיה סולארית תספק 100 אחוז מצריכת החשמל בעיר.

עם זאת, כאמור, הרוב המכריע של החשמל בישראל עדיין מופק ממקורות מזהמים ובראשם גז טבעי ופחם. לדברי ד”ר שחר דולב, מנהל המחקר בפורום הישראלי לאנרגיה, הסיבה העיקרית לכך היא – כרגיל – כסף. “התפיסה בקרב מקבלי ההחלטות, שאפשר לקבל אותה ואפשר להתווכח אתה, היא שבתור מדינה קטנה עדיף לנו לחכות, לתת למדינות אחרות להשקיע כסף ולשבור את הראש איך להשתמש בטכנולוגיות האלה, וכשהעלויות ירדו מספיק והביצועים יעלו ניכנס למשחק ונשקיע את הכסף”.

במדינות אחרות, לעומת זאת, היתה השקעה משמעותית באנרגיה מתחדשת. על פי הדו”ח החדש, בעשור האחרון סין השקיעה 758 מיליארד דולר בתחום, האיחוד האירופי 698 מיליארד דולר, ארה”ב השקיעה 356 מיליארד דולר ויפן 202 מיליארד דולר. אנדרס לא מסתיר את העובדה שההשקעה הכספית הנרחבת בנושא בקליפורניה השפיעה על כיסי התושבים. “מחירי החשמל בסן דייגו הם מהגבוהים בארה”ב”, הוא אומר. “כלומר, לדברים האלה יש מחיר. המלחמה בשינוי האקלים עולה כסף, אבל השאלה היא: בהשוואה למה? אם לא נעבור לחשמל מתחדש יהיה לזה מחיר, והוא עלול להיות הרבה יותר גבוה. למען עתיד מדינת קליפורניה, למען כולם, אנחנו חייבים להחיל את צעדי המדיניות האלה”.

החדשות הטובות הן שכבר היום עלויות האנרגיה הסולארית נמוכות בהרבה מאשר בעבר. “המחירים יורדים בצורה חסרת תקדים”, אומר דולב. “הגענו למצב שבו התקנת פאנל סולארי זולה יותר מחשמל מתחנת כוח שפועלת על דלקי מאובנים (פחם וגז). בהתאם לכך, בשנתיים האחרונות אנחנו רואים שינוי משמעותי מאוד בהתייחסות של רשות החשמל בישראל לנושא”.

פאנלים על כל גג

עם זאת, המחיר הוא לא הקושי היחיד. לצורך הקמת שדות סולאריים, שהחשמל שמופק בהם זול משמעותית לצרכן מזה שמופק באמצעות פאנלים על גגות בתים פרטיים (9 אגורות לקילוואט-שעה לעומת 48 אגורות, בזכות יתרון הגודל של השדות), יש צורך בשטח רב. בישראל הקטנה קשה למצוא לכך קרקע פנויה. “אין לנו שטחים חסרי שימוש”, אומר דולב. “השטחים הנרחבים שיש לנו כבר מתפקדים כשטחי אימון של צה”ל, כשמורות טבע או כשדות חקלאיים”.

בעיה נוספת טמונה בכך שרוב השדות הסולאריים ממוקמים, באופן טבעי, בנגב ובערבה, ולכן יש צורך להוביל את רוב החשמל שמיוצר בהם צפונה, אל שאר חלקי הארץ. “רשת החשמל הארצית נבנתה בהנחה שבאזור הנגב חיים יחסית מעט אנשים”, מסביר דולב. “עכשיו פתאום מייצרים כמויות אסטרונומיות של חשמל בנגב, מערכת ההולכה לא בנויה לזה”. כיום רשת ההולכה עוברת שדרוג במטרה להתמודד עם הבעיה, אך הוא יימשך עוד מספר שנים. “זה עולה הרבה כסף ולוקח הרבה זמן, ועד אז יש ‘פקק’ ביציאה מהנגב צפונה”, אומר דולב.

אז איך אפשר בכל זאת להגדיל את היקף השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל? “הגישה שלנו, בפורום הישראלי לאנרגיה, היא שצריך להציב פאנלים סולאריים על כמה שיותר גגות, למרות המחיר”, אומר דולב. “מעבר לכך, כל בניין חדש צריך לכלול פאנלים סולאריים, או לפחות הכנה לפאנלים, על הגגות ובעדיפות גם על הקירות. התקנת פאנלים בזמן הבנייה עולה כמעט כמו התקנה בשדה”.

“בנוסף, צריך להציב פאנלים סולאריים על כל שטח פנוי: מגרשי חנייה מקורים, קירויים של שבילי הליכה וכבישים, מטמנות ועוד”, אומר דולב.

דרך נוספת להגביר את השימוש באנרגיה הסולארית היא השקעה במערכות שיאגרו אותה לטווחים קצרים וארוכים, על מנת שניתן יהיה להשתמש בה גם בלילה ובחורף. כיום מערכות אלה עדיין יקרות יחסית, אבל מחיריהן הולכים וצונחים – ובכל מקרה, דולב סבור שהכסף לא צריך לעצור אותנו. “בתור אומת הסטרטאפ והחדשנות אנחנו יכולים לפרוץ את הדרך”, הוא אומר. “אם יהיה פה שוק פורה ותוסס של אנרגיה מתחדשת ופתרונות אגירה יקומו סטרטאפים ישראליים שיוכלו להוביל את המגמה הזאת בעולם”.

עד שזה יקרה, כולנו יכולים להפחית את פליטות גזי החממה שלנו כבר היום, על ידי חסכון בסיסי בחשמל. “מדובר בצעדים פשוטים, כמו לכוון את המזגן לטמפרטורה המומלצת בהתאם לעונת השנה או ל לכבות את התאורה ואת המיזוג כשאנחנו לא נמצאים בחדרים”, מסכם דולב.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: משרד האנרגיה מקדם ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, זאת כחלק מהחלטת הממשלה להפחתת שימוש בפחם לייצור חשמל ובהתאם להתחייבות המדינה בהסכם פאריז. על פי התוכנית של משרד האנרגיה ורשות החשמל, צפויה ישראל לעמוד ביעד ביניים של 10 אחוזים ייצור מאנרגיה מתחדשת עד 2020.

הכתבה הוכנה על ידי “זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה”.

עוד בנושא באתר הידען:

• יו”ר ועדת המשנה לפיקוח על יישום החלטות פריז: ישראל לא תעמוד בהתחיבויותיה להפחתת פליטות
• השר גבאי בוועידת האקלים בפריז :פיתוח טכנולוגיות חדשות היא התרומה והמשימה המרכזית של ישראל בתחום האקלים
• מפריז תצא הבשורה?