לקראת שיגור NSLSat-1: "החללית בראשית שימשה זרז לתעשיית החלל החדש בישראל"

כך אומר בראיון לאתר הידען רז יצחקי, מנכ"ל NSLComm שמשגרת היום את לווין הדגמת טכנולוגיה של אנטנות נפרסות שתאפשרנה לספק קישוריות של גי'גהביט לשניה לספינות ולאיזורים מרוחקים * החברה נתמכת על ידי חמש קרנות הון סיכון, אך לדברי יצחקי זו דוגמה נדירה, "תחום החלל בקרנות הון הסיכון עדיין זקוק לחיזוק"

משגר סויוז ועליו בין היתר גם הלוויין הישראלי NSLSAT-1 לקראת שיגורו ב-5/7/2019. צילום: רוסקוסמוס
משגר סויוז ועליו בין היתר גם הלוויין הישראלי NSLSat-1 לקראת שיגורו ב-5/7/2019. צילום: רוסקוסמוס

עדכון, השיגור היה מוצלח.

"החללית בראשית שימשה זרז לתעשיית החלל החדש בישראל". כך אומר בראיון לאתר הידען רז יצחקי, מנכ"ל NSLComm שמשגרת היום ממרכז החלל ווסטוק במזרח הרחוק של רוסיה את לווין "NSLSat-1 שישוגר הבוקר (08:45 שעון ישראל) מרוסיה יאפשר תקשורת אינטרט מהיר זולה בהרבה מאינטרנט הלוויני של היום". יצחקי ענה לשאלתנו באשר להיקפה של תעשיית החלל בישראל ונתייחס לכך בהמשך הכתבה.

"מדובר בהדגמת טכנולוגיה של אנטנות נפרסות שתאפשרנה לספק קישוריות של גי'גהביט לשניה לספינות ולאיזורים מרוחקים וגם להתחרות בסיבים אופטיים ובשיטות תקשורת אחרות באספקת שירותי אינטרנט מהיר."
" יש לנו שורה של לקוחות החל בספינות קרוז שנוכל כעת להדגים כיצד אנו מספקים להם חיבור לאינטרנט במהירות גבוה, דרך מפעילים סלולארים שאנחנו נותנים להם תשתית של חיבור תקשורת אחורה מהתאים המרוחקים אל מרכז הרשת וכלה ב-IOT בתחום המכוניות המקושרות, חקלאות, ומעקב אחרי נכסים. כל הדברים הללו הם דברים שאנחנו צריכים להראות ללקוחות. עם אותו לווין אנחנו נוכל להדגים את כל הפרמטרים הללו, כאשר תהיה לנו בחלל קונסטלציה נוכל לתת שירות רציף למי שצריך (עבור IOT לדוגמה לא צריך הרבה לוויינים כי הרציפות שם פחות דרמטית ולא נדרש בהכרח רוחב פס גבוה א.ב.).

"אנו ממשים זאת באמצעות ננו לוויין שפורס אנטנה גדולה מאוד בחלל (רפלקטור). האנטנה שהוא פורס עשויה מחומר שנקרא SMP (Shape Memory Polymer). זה חומר גמיש שזוכר את הצורה שלו, וניתן לקבפלו לנפח קטן מאוד. כשפותחים את התא שבה הוא נמצא הוא קופץ החוצה כמו קפיץ. לצורך העניין אנטנה בקוטר של מטר תשקול בערך 300 גרם ותכנס לגודל של 1U, בשלב ראשון אנחנו פותחים אנטנה של 60 סנטימטר השוקלת פחות מ-150 גרם וננכנסת להרבה פחות מיחידת ננו לוויינים אחת. אחרי שהוא פורס את האנטנה הוא מתנהג כמו לוויין שגדול פי 100. הלוויין עצמו בנוי משש יחידות (6U), באחת היחידות מקופלת האטנה ובשאר היחידות יש לנו את המחשב המרכזי של הלווין ומערכות תקשורת נוספות כגון תת-רפלקטור, רשת מקומית (LAN) ועוד."

איפה בניתם את הלוויין וכמה זמן עבדתם על פיתוחו?

"את מערכת התקשורת בנינו בישראל ואת הלווין עצמו בסקוטלנד הפיתוח לקח כשלוש שנים, בנינו למעשה שני לוויינים כאשר אחד מהם נשגר היום והשני יהיה סוג של גיבוי במקרה שתהיה בעיה כלשהי. אנחנו עולים כטרמפיסטים על משגר סויוז. בשיגור יהיו 33 לווינים, אותם הוא ישחרר בגבהים של 700, 580 ו-520 ק"מ. הלווין שלנו ישוחרר בגובה 580 ק"מ.

מה החידוש שהבאתם לתחום לווייני התקשורת?

בעקרון תקשורת לווינית יקרה מדי היום ותקשורת לוויינית יקרה כי לווינים הם דבר יקר. באמצעות פריסת האנטנה בחלל אנחנו מאפשרים הקטנה של הלווין בתשעים אחוז כי רוב מבננה לווין תקשורת רגיל מיועד לתמוך באנטנה בזמן השיגור ואם האנטנה לא פרוסה בזמן השיגור אני יכול לוותר על תשעים אחוז מהמבנה ואני חוסך 90 אחוז מעלות המבנה."
"אם הלוויין קטן פי 10 עלות השיגור פר לווין קטנה פי 10 ואני יכול להכניס פי 10 יותר לווינים במשגר. דבר זה מאפשר לנו להוריד את העלות בכמעט סדר גודל וזה אומר שעלות התקשורת יכולה לרדת בסדר גודל. אנחנו מאפשרים להוריד את עלות תקשורת הלוויינית עד כדי כך שהיא תחרותית מול תקשורת סיבים באופטים או מיקרוגל. נושא נוסף שייחודי לנו הוא שהתת-רפלקטור שלנו ממונע. הוא מכיל עשרה מנועים שיכולים לכוון את העקבה הקרקעית לאיזו צורה שרוצים. לדוגמה אנחנו יכולים לארגן עקבה בקוטר של 20 קילומטר ולספק קצב גבוה של מעל גי'גהביט לשנייה שזה בערך פי 50 ממה שלוויין תקשורת יכול לספק היום. אפשרות שניה היא לא למקד את העקבה ואז לקבל שטח כיסוי גדול יותר בקצב נמוך יותר."
"כל לוויין יכול לסובב ולכוון את עצמו לנקודה מסוימת ויכול לעקוב אחריה כל זמן שהיא נמצאת בקו הראיה שלו. כל לוויין יכול לראות נקודה מסויימת במשך כעשר דקות עד שהוא שוקע. כשתהיה קונסטלציה רציפה – לווין אחר יזרח בדיוק כשקודמו ישקע והאיזור ימשיך לקבל כיסוי."

מהי מערכת ההנעה של NSLSat-1?

"בלווין המדגים אין מערכת הנעה כי אין צורך בקונסטלציה תהיה מערכת הנעה יונית. יש כמה וכמה מערכות המבוססות על קסנון, יש אפילו מנועים שמפרקים מים למימן ולחמצן ולאחר מכן, או ששורפים את הגזים או שמשתמשים ביונים כדי להאיץ את החמצן והמימן דרך שדה חשמלי ולקבל דחף."

החלל החדש – מנוע הצמיחה

איך אתם משתלבים בתוך תעשיית החלל החדש בישראל?

"אנחנו מנסים לעשות ללווינים מה שדיסק און קי עשה לפלןופי דיסק, רוצים להפוך את הלווינים לקטנים יותר ויעילים יותר ובזה ישראל תמיד היתה חזקה. הלווינים הישראליים הראשונים היו הקטנים ביותר מסוגם כששוגרו עד שהעולם התחיל לעשות כאלה לווינים גם כן. המטרה שלנו היא לפרוץ דרך ולשנות את הפרדיגמה של איך עושים תקשורת לווינית." מסביר יצחקי.

"יש בארץ מספר סטרטאפים בתחום החלל ויש פעילות ענפה בלוויינות וחלל במרבית האוניברסיטאות בארץ כך שיש הרבה סימנים להנבטה שתאפשר לקדם בעשור הקרוב עוד ועוד מיזמים. ומובן שבראשית היא קטליזטור מטורף לכך. סוכנות החלל עשתה ועושה דברים יפהפיים שמביאים להנבטה ולצמיחה בסטרטאפים ראשונים, מה שצריך עדיין לפתח ולחזק זה את ההשקעות בתחום החלל שבאות מקרנות ומגופי השקעה אחרים. התחום עדיין לא הגיע למסה קריטית שגורמת לקרנות להתמחות וקשה לבצע הערכת שווי (דיו דיליג'נס) לחברות בתחום החלל. "

בכל זאת, בכם השקיעו קרנות?
"השקיעו בנו JVP, אאורקראוד, קרן ההשקעות של אל על וקרן ליברטי האמריקנית – סך הכול חמש קרנות. הסיפור הספציפי שלנו עובר דרך ה"ג'רני" – תחרות סטרטאפים שמקיימת חברת אנרסט אנד יאנג, וזכינו ב-2015. JVP שסיפקה לתחרות מנטור, החליטה לקפוץ לבריכה עם ליברטי. פגשתי עד היום מנהלי השקעות של 400 קרנות ואני ממשיך לפגוש. חלק ממשימה שלי זה לא רק להציג את המודל העסקח של NSLCOMM אלא ממש להכיר להם את התחום מאפס ולכן יש פה מכשול שלא קיים ליזמים אחרים. זה יתרון וחסרון כי להיות ייחודי זה גם טוב, משום שזה בולט מעל האחרים מצד שני, קשה לעשות עלינו דיו דיליג'ס."

מי האנשים בסטרטאפ?

"NSLComm מובל על ידי ארבעה אנשים – אני, שניהלתי במשך כעשור את המחלקה ללווינות זעירה בתעשיה האווירית, יש לי דוקטורט במדעי המחשב ותואר ראשון ושני באווירונאוטיקה וחלל. יחד איתי דניאל רוכברגר איתו עבדתי בתעשייה האווירית, שהוא מומחה לחומרים ולתכן מכאני של לוויינים, ובעל תואר שני מאוניברסיטת החלל הבין-לאומית ןכן דניאל בן דב שאחראי על המכירות והפיתוח העסקי, היה ראש חטיבה גם באלביט וגם בגילת. יזהר מרינוב VPRND וגם הוא היה אחראי בגילת על פיתוח של מודמים. הצוות שלנו מונה עשרים אנשים, מצומצם מאוד אבל אנשים בעלי הרבה מאוד יכולות בתחום האנטנות התקשורת הלווינית מודמים וחלל."
לסיכום מוסיף יצחקי כי החברה כבר מכרה מערכת שלמה שכוללת לווין וטרמינלים לתחנת קרקע בסכום של מספר מיליוני דולרים, ותספק אותה תוך שנתיים בחלל.

לאתר NSLComm 

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. לשמעון , אכן הקשר רציף כל הזמן עם כדור הארץ אך במקטעי זמן מול איזור מסוים על כדור הארץ וחוזר חלילה בהקפה .

    למשה
    SpaceX מיזם עם תקציב ענק יכול לשלוח לווינים לגובה שהיא רוצה ויש לה כסף לכל דבר (גם לשלוח רכב טסלה לחלל ). פה זה לווין לשינוש עם מטעד יעודי לפי הצורך בתדרים גבוהים מהמקובל ובתקציב חללי נמוך ביותר. עלות קצב למידע הטוב ביותר ללויני ננו ששוקלים פחות מ7 שקיות חלב .החידוש הוא באנטנה הנפרשת בחלל ונותנת את האפשרות לביצועי תקשורת.

  2. מוזר מאוד! כל לווייני התקשורת כיום ממוקמים בגובה רב מאוד והמהירות הזוויתית שלהם זהה לזו של כדוג הארץ, על מנת שהלוויין יישאר תמיד מעל נקודה קבועה.
    לעומת זאת, לווייני ריגול ורוב לווייני מזג-האוויר מקיפים את כדור הארץ ברום נמוך מלווייני תקשורת, ומבצעים הקפה אחת סביב כדור הארץ בכל 90-120 דקות.
    זה אומר שהלוויין בפרסום הזה מוצג כלוויין תקשורת ממוזער כביכול, אך למעשה הוא יתנהג כמו לוויין ריגול…

  3. לא ברור איך הלווין יוצר קשר רציף, כשהוא כל הזמן מקיף את כדור הארץ.

  4. ה 60 לוויינים הקטנים של spaceX שיגרה , גם להם יש כנראה אנטנות קטנות
    מה ההבדל ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן