פסיכולוגיה

להפסיק עם הסטריאוטיפים הגזעניים. איור: shutterstock

‫הגנה מפני דעות קדומות / אד יונג‬

זולתנות. איור: shutterstock

מדוע אנחנו אלטרואיסטים

2 ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה שיתוף 0 במאמר "אובייקט יפה" מן השבוע שעבר הצדיק יקי מנשנפרוינד את הביקורת על תמונתו של המפגע מבוסטון ג'אהר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", והסיק כי הצגתו כ"אובייקט יפה" מעליבה את הקורבנות ומשפחותיהם, ובעצם כל אדם עם רגישות מוסרית. אהבתי את הניתוח של מנשנפרוינד, אבל איני מסכימה עם המסקנה שלו. ניסיתי להבין מדוע בחרו עורכי ה"רולינג סטון" בתמונה זו דווקא, ולעניות דעתי ההסבר די פשוט ומתבקש: צארנייב נראה בתמונה כמו הילד החמוד של השכנים, משורר רגיש או ג'יגולו אחרי ליל עינוגים – אבל עורכי המגזין אומרים לנו: הוא לא מה שהוא נראה. הוא רוצח. מפלצת. הכיתוב על השער אינו משאיר מקום לספק: "המחבל. איך סטודנט פופולרי ומבטיח הוכשל על-ידי משפחתו, הידרדר לאסלאם הקיצוני והפך למפלצת". הכיתוב מעמת את הקורא עם משמעות התמונה, מאזן אותה ומצמיד לה את הפרשנות הראויה. זהו מסר שהאפקט שלו חזק הרבה יותר דווקא בשל השימוש מעורר המחלוקת בתמונה, אבל עצם הטענה שתמונתו זו של צארנייב מבזה את קורבנות הרצח ומזלזלת בקרוביהם היא דמגוגית ומניפולטיבית. וכי ממתי נתוניו הפיזיים של רוצח יכולים "לבזות" או "לכבד" את קורבנותיו? נוסף לכך, מדובר בגישה המבטאת ראייה שטוחה, בינארית, שלפיה יפה=טוב, מכוער=רע, מבחוץ ומבפנים. כאשר ה"רולינג סטון" מפרסם ייצוג יפה של איש רע הוא מפרק את המשוואה ובונה תמונת מציאות מורכבת ואפילו מתעתעת. אולי הוא רוצה להעביר לקוראיו מסר: אתם תצליחו להבין את המציאות המורכבת הזו בלי שנצטרך לאייר אותה עבורכם בייצוגים פשטניים. אגב, אותה תמונה של צארנייב פורסמה בחודש מאי בהבלטה בדף הראשי של ה"ניו-יורק טיימס", וכבר אז ספגה מטחי ביקורת. הצגתו של צארנייב כ"אובייקט יפה" מעוררת סוגיה נוספת: אין מדובר בתצלום עיתונות, אלא בצילום עצמי. בנקודת זמן מסוימת צארנייב בחר כך להציג את עצמו (כפי שעושים כל בני גילו). הצילום העצמי הזה נתפס כמשרת את האג'נדה האישית-הסובייקטיבית של צארנייב, ולא כתיעוד עיתונאי אובייקטיבי לגיטימי. מבחינה זו הביקורת היא על זכות היתר שלכאורה הוענקה לצארנייב – לעשות שימוש בייצוג התדמיתי המוּטה הזה שלו, ולצרוב את עצמו בתודעה הקולקטיבית באופן שסותר, או לפחות אינו עולה בקנה אחד, עם זיהויו כרוצח. ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013 המפגע במרתון בוסטון ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013

‫קולו של הספקן – זירת הפשע, מדע‬

עטיפת הספר "המירוץ הסודי"

‫קולו של הספקן – על עריצים ושמרנים‬

מרכז הנצחה לאנה פרנק המשמש לחינוך לסובלנות בברלין, מארס 2013. צילום: אבי בליזובסקי

איך פיספסנו את אחד הלקחים החשובים ביותר מהשואה?

בעזרת ניסויים פסיכולוגיים אפשר לנסות ולענות על השאלה המטרידה איך יכול להיות שהשואה התרחשה? איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים ידעו על המתרחש במחנות ההשמדה ושתקו? למה רק בודדים
המחקר ליווה יותר מ-1,000 חיילים מרגע הגיוס, עד אחרי הפעילות המבצעית. חיילים מבצעים את מטלות הקשר במחשב במהלך השירות. צילום: אילן ולד, אוניברסיטת ת"א

מוציאים את הקרב מההלם

קטע מהשחזור של ה-BBC את ניסוי הכלא של סטנפורד

קולו של הספקן – הלם ויראה / מייקל שרמר

המטריצה של רייבן, שאלה נפוצה במבחן אינטלגנציה. מתוך ויקיפדיה

אינטליגנציה – להחכים לעד? / טים פולגר

ד"ר הלל אביעזר, האוניברסיטה העברית. צילום עצמי

זיהוי הבעות – על הפנים

גינת המרפא של בית החולים ב-Celebration_Health, פלורידה. מתוך ויקיפדיה

‫מדעי הבריאות – גינות מרפא / דבורה פרנקלין‬

מוזיאקה בכנסיה בסטאנפורד. מתוך ויקיפדיה

האם אנשי דת הומופובים הינם הומו-סקסואלים בעצמם?

מתנדבים מחלקים מרק לנזקקים בעת השפל הכלכלי של שנות השלושים בארה"ב. מתוך WIKIMEDIA

‫מדע הבועות הכלכליות ופקיעתן / גארי סטיקס‬

לוגו אפל משנות התשעים "חישבו אחרת"

‫מלכודת החשיבה החיובית / אלה כצנלסון‬

סטיב ג'ובס בהכרזת אייפון 4 בשנת 2010. מתוך ויקיפדיה

פנים של מנהיג

אישה משבט המומבוטו באפריקה. איור משנות השמונים של המאה ה-19, ד"ר ג'ורג' שוויינפורת. תמונה נחלת הכלל

קול באישה ערווה – התבוננות נוירופסיכולוגית

אבל מה קובע מה מעורר אותנו מינית? זו ה-שאלה בה' הידיעה, מכיוון שלעוררות מינית יש רמות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות רבות. אין פה תשובה ברורה. אבל שתי תיאוריות פסיכולוגיות שונות המנסות להסביר
אברהם לינקולן

חלומות נבואיים – ההיה, או חלמתי חלום?

תמונה הממחישה את תפיסת הגודל. איור: אוניברסיטת בן-גוריון

מי יודע כמה?

זקנים. מתוך ויקיפדיה

בשליפה טובה

‫פסיכולוגיה משפחתית – לאלף את הנמר שבך / צ'רלס ק' צ'וי‬

מסלולי הדופאמין במוח וביניהם הסטריאטום

הבדידות היא (גם) בעין המתבונן

אני שולט תתתתתת

עמדת כוח, עמדת חולשה

קטטה. מתוך ויקישיתוף.

אלימות במעגל סגור

ג'סטין ביבר: מסרטונים ביוטיוב בגיל 13 לכוכב פופ לוהט כעבור שלוש שנים. צילום: ראה קישור למקור התמונה בסוף הכתבה

הרשת העוצמתית

לא כדאי להישפט על ידו בשעות הקרובות

טעם רע ושיפוט מוסרי

פניו של פול ניומן מתאימות כנראה לכל החודש

הבחירה הנשית

יש הרבה דגים בים - לא חשוב איך מסתכלים על זה

איזו קלישאה!

מעבדתו של ווילאם וונדט (Wilhelm Wundt, 1832-1920), שייסד את מעבדת המחקר הפסיכולוגית הראשונה בהיידלברג, ושם עשה שימוש באינטרוספקציה כשיטת מחקר.מעבדת המחקר של וונדט, מאבות הפסיכולוגיה

התבוננות פנימית – Introspection

עוגת חתונה

על בחירה ורגישות

נישואין. מתוך ויקיפדיה

סלח לי, סלחי לי

כרטיס השתתפות בהגרלת לוטו של מפעל הפיס בישראל (מימין) וטופס לבחירת מספרי ההגרלה על ידי המשתתף (משמאל)

צירוף המקרים בלוטו: הגזמה פראית

אלת הזיכרון

על אלת הזיכרון והברכה שבשכחה

זוג

זוגיות, זמן ואושר

אלון חן וצוות המעבדה שלו. צילום: מכון ויצמן

יוצאים מהלחץ

התעמלות מוח. שילוב תמונות בתוך ויקימדיה

שטיפת מוח – "התעמלות מוח" – האם יש בה תועלת?

מערכת הידען הצליחה לחזות שבעתיד נוכל לחזות את העתיד

הוכחה ראשונה ליכולת ראייה לעתיד?

שקית זבל - אורזים את מה שמפריע לנו

סגור וחתום

פרסקו מפומפאי מן המאה הראשונה (כיום במוזיאון הלאומי של נאפולי) מראה את לאריקס שולף חץ מרגלו של אאנס כאשר בנו של אאנס – ללולוס אסקאניוס – בוכה ליד אביו. משמאל – אמו של אאנס – האלה וונוס

עוד מילה על אלטרואיזם