טעם רע ושיפוט מוסרי

ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי קיים קשר בין תחושה של גועל פיזי, הנובע מהרחת ריחות דוחים, ובין שיפוט מוסרי. לדוגמה, באחד המחקרים נמצא כי נבדקים ששהו במהלך ניסוי בחדר מצחין שפטו בחומרה רבה יותר כשענו על מגוון שאלות מוסריות (למשל, האם לחבר קונגרס מותר לקחת שוחד?) מאשר השיפוט של נבדקים שלא נחשפו לריחות המבאישים. במחקר נוסף נמצא קשר בין ריח טוב ונעים לבין התנהגות מוסרית. נבדקים ששהו בחדר שהדיף ריח נעים של ניקיון הביעו נכונות רבה יותר להתנדב ולתרום מכספם לצדקה מאשר נבדקים ששהו בחדר בעל ריח נייטרלי.

כעת, במחקר החדש בוחנים אסקין, קצ’יניק ופרינץ את השאלה האם קיים קשר לא רק בין ריח ושיפוט מוסרי, אלא גם בין טעם לשיפוט מוסרי? האם שתיית משקאות שטעמם דוחה תוביל לשיפוט מוסרי מחמיר, ואילו שתיית משקאות מתוקים תוביל לשיפוט מוסרי מֵקל?

שאלה של טעם

במחקר השתתפו 54 משתתפים. בבואם למעבדת הניסוי קיבלו הנבדקים כוסית של משקה וחולקו לשלוש קבוצות בלי ידיעתם. הקבוצה הראשונה קיבלה משקה מתוק, הקבוצה השנייה קיבלה משקה בעל טעם דוחה ואילו הקבוצה השלישית, קבוצת הביקורת, קיבלה מים.

בשלב השני של הניסוי התבקשו המשתתפים למלא שאלון הבוחן שיפוטים מוסריים. השאלון כלל כמה קטעים קצרים המתארים עברות מוסריות שונות, למשל עורך דין המשחר לטרפו בחדר מיון של בית חולים; חבר קונגרס המקבל שוחד; סטודנט הגונב ספרים מספרייה; או אדם האוכל את כלבו שמת קודם לכן. לאחר קריאת כל קטע התבקשו המשתתפים לדרג על פני סקאלה את מידת המוסריות של כל מעשה שתואר. במהלך קריאת הקטעים התבקשו הנבדקים לשתות כוסית משקה שנייה (באותו טעם כמו הראשונה), זאת כדי לוודא שהטעם יישאר בפיהם במהלך ביצוע השיפוטים המוסריים.

לאחר מכן התבקשו המשתתפים למלא שאלון דמוגרפי קצר, ובין השאר נשאלו כיצד הם מגדירים את עצמם מבחינה פוליטית: שמרנים או ליברלים. בתום הניסוי התבקשו הנבדקים לדרג את מידת המתיקות/הגועל (או הנייטרליות) של המשקאות שלגמו, זאת כדי לוודא שהתפעול אמנם הצליח (קרי, שמשקה שאותו הגדירו החוקרים כבעל טעם דוחה אמנם נחווה ככזה).

אמור לי מה טעמך, ואומר לך מי אתה

מניתוח תוצאות הניסוי עולה כי נבדקים ששתו את המשקה בעל הטעם הדוחה דירגו בחומרה רבה יותר את העברות המוסריות מאשר נבדקים ששתו משקה נייטרלי או משקה מתוק.

האם תחושת הגועל (עקב שתיית משקה בטעם דוחה) משפיעה באופן שונה על השיפוטים המוסריים שמבצעים אנשים המגדירים את עצמם כשמרנים או כליברלים מבחינה פוליטית? מניתוח הממצאים מתברר כי התשובה לכך היא חיובית: עקב שתיית משקה בעל טעם דוחה אנשים המגדירים עצמם כשמרנים שפטו את העברות המוסריות באופן מחמיר יותר מאשר שפטו אותן אנשים המגדירים עצמם כליברלים.

לסיכום, מתוצאות הניסוי עולה כי תחושה פיזית של גועל המתרחשת לפני שיפוט מוסרי ובמהלכו מעצימה את תחושת הסלידה המוסרית מהעברה המתוארת. יתר על כן, אפקט זה בולט יותר בקרב אנשים בעלי דעות פוליטיות שמרניות. ההסבר לכך עדיין אינו ברור במלואו, אך סיבה אחת עשויה להיות כי בהתבסס על מערכת הערכים שבה הם מאמינים, ייתכן שלשמרנים ישנן אמות מוסר רגישות יותר (מאשר אלו של ליברלים).

לממצאי המחקר כמה השלכות יישומיות. למשל, האם לפני הכרעת דין על שופטים להימנע מאכילת מאכלים או משתיית משקאות מתוקים או מרים במיוחד? ובאופן רחב יותר, האם העדפות של ילדים לטעמים מסוימים תשפיע על התפתחותם המוסרית? וכאמרתו המפורסמת של מבקר האמנות והוגה הדעות ג’ון רסקין (Ruskin):

“טעם אינו רק חלק מהמוסריות וסמן שלה, אלא שהוא המוסריות היחידה. שאלת המבחן הראשונה, והאחרונה, לכל יצור חי היא: ‘מה אתה אוהב?’ אמור לי מה טעמך, ואומר לך מה אתה.” (תרגום חופשי מתוך: Ruskin, John. Traffic, The Crown of Wild Olive And The Cestus of Aglaia. Ed. Ernst Rhys. London: J.M. Dent & Sons, 1915.).