הרשת העוצמתית

מחקר האינטרנט מראה שהרשת אינה בהכרח אזור סכנה שעלול לגרום להגברת הבדידות והדיכאון, אלא גם מקום שיש בו העצמה אישית וחברתית – במיוחד עבור האדם המופנם

יאיר עמיחי-המבורגר | גליליאו

רשת האינטרנט “זוכה” חדשות לבקרים לביקורות קשות בתקשורת. בתקופה האחרונה התוודענו לדיווחים המגלים לנו את אופייה השלילי של הרשת: לא מזמן התאבד נער עקב (כך דווח) מסע השפלה והטרדה שחווה ברשת האינטרנט, ובמקרה אחר היה דיווח על פֶּדופיל שניסה ליצור קשרים און ליין עם ילדים. אין ספק שבעבור רבים נתפשת רשת האינטרנט כטכנולוגיה המשפיעה על החברה באופן שלילי. אבל האם זו ביקורת חדשה?

מתברר שלא ממש. היה זה לפני 14 שנים, כשהאינטרנט היה בתחילת דרכו, שצוות חוקרים מאוניברסיטת קרנגי-מלון בהובלת פרופ’ רוברט קראוט פרסמו מחקר מקיף שהוביל למסקנה נחרצת שהאינטרנט גורם להגברת הבדידות והדיכאון ולהפחתת הקשרים החברתיים. ממצאי המחקר היו די מפחידים. נוכל לומר בזהירות, כי מחקר זה הוביל באותה תקופה את התדמית השלילית של האינטרנט, ואז כמו היום (ולא במפתיע) עשתה העיתונות חגיגה ממסקנות המחקר.

המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט במרכז הבין-תחומי בהרצליה הוקם כדי להבין וללמוד את מורכבותה של רשת האינטרנט ואת השפעתה על הרווחה הפסיכולוגית שלנו. המרכז התמקד בשנותיו הראשונות באיזון התמונה השלילית ובבחינת ההיבטים החיוביים דווקא של השימוש באינטרנט.

בחינה ביקורתית של מחקרי האינטרנט הראשונים (כדוגמת המחקר של קראוט) העלתה כי ההסתכלות של מחקרים אלו היתה דוֹגמטית וצרה, ובחנה מספר היבטים מצומצם: המחקרים נטו להתעלם מאישיותו של הגולש וממגוון האפשרויות הרב בגלישה באינטרנט. במחקרי האינטרנט הראשונים נתפשו משתמשי האינטרנט כישות אחת, ובמקביל לא נעשתה בחינה של העושר הגדול של השימושים השונים שאפשר לעשות ברשת. עקב כך הוטל ספק במסקנה שהאינטרנט גורם לדיכאון ולאובדן קשרים חברתיים.

שליטה במסרים, מציאת קבוצת עניין

ניתוח המשתנים המאפיינים את הגלישה באינטרנט מעלה כמה גורמים חשובים: ראשית, גורם האנונימיות. חלק ניכר מהגלישה הפעילה ברשת מתאפיין באנונימיות. מתברר שגם בעת מתן פרטים מזהים, רוב האנשים עדיין מרגישים רמה מסוימת של אנונימיות. שנית, חשיפה פיזית: בחלק ניכר מהגלישה האינטרנטית מראהו של הגולש אינו נחשף. גם במקרים של רשתות חברתיות שבהן הגולש אמור להעלות את תמונתו, נתון בידיו כוח בעיצוב החשיפה ובהגבלתה.

גורם שלישי הוא שליטה בתקשורת. הגלישה ברשת מתבצעת לרוב מהטריטוריה הפרטית של הגולש, בדרך כלל סביבה זו תהיה הבית או המחשב במקום העבודה. בזמן הגלישה באינטרנט חש הגולש שהוא יכול להתנתק מתי שיבחר לנכון מהאינטרנט בכלל, ומאינטראקציה אינטרנטית עם אחרים בפרט (אף שאנו יודעים שיש סכנות שהוא אינו מודע להן).

נוסף על כך האינטראקציה באינטרנט מאפשרת לכותב לעצב את המסר בהתאם לרושם שהוא מבקש ליצור ולנסח באופן מדוקדק את המסר לפני שהוא נשלח. הגולש מנסח את המסר, מעיין בו ורק אז, כשהגולש מרוצה, הוא שולח אותו. מאפייני גלישה אלו מעניקים לגולש תחושה חזקה של שליטה בתקשורת.

קלות במציאת קבוצת עניין הוא הגורם הרביעי. האינטרנט מאפשר למצוא בקלות רבה אנשים הדומים לי בכל תחום. מכיוון שהאינטרנט הוא מרחב אדיר מבחינת כמות האנשים הנמצאים בו, קיימים בו צמתים מרכזיים בכל תחום ותחום המאפשרים למצוא קבוצת עניין בנושאים הכי “מוזרים” שבעולם, גם תחביבים כאלה שלא היינו מוצאים להם שותפים בסביבה הפיזית.

הנאה, זמינות ושוויוניות

עוד תחום אינטרנטי מובהק הוא זמינות ונגישות. בעידן הסלולרי, שבו כל גולש יכול להיכנס לרשת דרך הטלפון הנייד שלו גם אם הוא באוטובוס, ברכבת או ברחוב, האינטרנט ותחומי העניין שלו למעשה זמינים 24 שעות ביממה ומכל מקום. כך הופכת החוויה האינטרנטית בכלל והקבוצה האינטרנטית בפרט למשמעותית ביותר בעבור הגולש.

גורם לא פחות חשוב הוא הנאה, FUN – הגלישה האינטרנטית מהנה בעבור רוב הגולשים. אנו חיים במציאות שבה אתרים שאינם מצליחים ליצור חוויית משתמש של ממש נעזבים במהירות, דבר המוביל תחרות בין אתרים כדי לנסות למקסם את החוויה באופן מתמיד, וכך הגלישה באתרי האינטרנט שאותם איתר הגולש ושבהם בחר הופכת לאתר של בחירה, הנאה ושליטה.

ולבסוף, מאפיין חשוב של גלישה ברשת האינטרנט הוא שוויוניות. האינטרנט נוצר על בסיס של שיתוף מידע שיש בו זמינות לכול. עם המהפכות האחרונות שנבעו משימוש אינטנסיבי ברשתות החברתיות, האינטרנט משמר רוח של שיתוף ושוויון עד ימינו אנו.

הגלישה באינטרנט מתבצעת בהיעדר סמלי סטטוס. אמרה עממית ברוח זו היא “באינטרנט אף אחד לא יודע שיש לך רולקס.” באופן זה נתפש הגולש ברשת כשווה זכויות לאחרים, זאת לפחות ברמה הסובייקטיבית. נער בן 16 שיצר סרטון ביוטיוב, שזכה לשני מיליון צופים, הוא דוגמה לסיפור הצלחה אינטרנטי היוצר תחושה חזקה שהשוויון יכול להפוך בקלות מקור להצלחה מטאורית.

הביישן למד – באינטרנט

במחקר משותף שלי ושל ד”ר אלישבע בן-ארצי ובסדרת מחקרי המשך שנעשו במרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט במרכז הבין-תחומי, נמצא שרשת האינטרנט מיטיבה עם רבים וטובים, אך יש כאלה שמרוויחים ממנה יותר, והם המופנמים דווקא. בני אדם מופנמים ומוחצנים נחשבים בדרך כלל לטיפוסי אישיות הופכיים. האדם המופנם מוגדר כאדם שקט, מהורהר, המעדיף את חברת-עצמו ואינו נהנה מאירועים חברתיים רבי-משתתפים, בעוד האדם המוחצן מוגדר כאדם ידידותי המחפש חברה באופן פעיל.

נמצא שהמופנמים משתמשים באינטרנט כמגרש לפיצוי עצמי, וזאת מכיוון שהם מתקשים ליצור קשרים חברתיים בחיי היום-יום. באינטרנט, המספק הגנה מכיוונים רבים, הגולש המופנם יכול להגדיר את עצמו מחדש והוא אינו כבול להגדרה החברתית הישנה שלו. הגולש המופנם יכול להיות מישהו אחר, פתוח וחברותי ולהצליח ליצור קשרים חברתיים חשובים.

בקריקטורה מפורסמת המראה שני כלבים משוחחים מול מסך מחשב, אומר האחד לשני: “באינטרנט איש לא יודע שאתה כלב”. הקריקטורה ממחישה את כוחה של האנונימיות ברשת.

כפרפראזה לאותה אמרה פרסמתי מחקר שבוצע יחדיו עם גלית וינפל ופרופ’ שאול פוקס (2002). המחקר גורס כי באינטרנט איש אינו יודע שאני מופנם. במאמר זה בחנו שתי תיאוריות המתייחסות לכוחו של האינטרנט כמדיום מעשיר חברתית. תיאוריה אחת שבחנה סוגיה זו מתייחסת לרעיון שנתפש עד כה כמובן מאליו, שדווקא העשירים חברתית הם המתעשרים עוד יותר במגרש האינטרנטי. על פי תיאוריה זו הגולש באינטרנט, בעל האופי המוחצן, הוא אדם הדומיננטי חברתית מחוץ לאינטרנט ומשתמש בו כבימה נוספת לחזק דומיננטיות זו. על פי תיאוריה זו, למעשה אין חדש תחת השמש: מי שדומיננטי בעולם מחוץ לאינטרנט יישאר דומיננטי גם באינטרנט.

תיאוריה שנייה, המתנגדת לרעיון זה והנקראת “העניים מתעשרים”, גורסת כי דווקא האנשים שעניים חברתית במציאות יכולים להפוך באינטרנט לעשירים…

במחקר משותף שלי ושל תלמידות המחקר הדר קפלן ונירה דורפצאון, בחנו את יחסי הגומלין בין אישיות הגולש ובין האופן שבו משתמש הגולש באינטרנט וברשתות חברתיות. במחקר זה ביקשנו לבדוק האם אכן רק אחת מן התיאוריות המנוגדות הללו היא הנכונה? האם העשירים מתעשרים או דווקא העניים? האם יכולים להיות מצב וזמן שבהם כל אחת מהתיאוריות יכולה להיות נכונה ואם כן, כיצד?

מחקר זה נערך בשנת 2005, זמן רב לפני כניסת של שחקנים גדולים במגרש הרשתות החברתיות כפייסבוק, ונערך בקרב משתמשים הגולשים ברשת החברתית הישראלית “חבר’ה”. אתר זה היה להם לבית. לעומתם נבדקו גולשים שלא השתמשו ברשת חברתית זו או בכל רשת חברתית אחרת. במסגרת בחינת הרגלי השימוש ברשתות חברתיות התמקדנו בהשוואה בין אופיים של משתתפי המחקר, אלו המוחצנים ואלו המופנמים. היו בנבדקים משתמשים כבדים באתר חבר’ה, והיו שלא השתמשו באתר כלל.

בחינת רמת השימוש באתרים חברתיים העלתה תוצאות מעניינות: משתמשי חבר’ה המוחצנים התנהגו על פי התיאוריה שהעשירים מתעשרים, והשתמשו בשימושים החברתיים של האינטרנט (צ’אטים, פורומים) יותר מאשר מופנמים שהשתמשו באתר חבר’ה. לעומת זאת, בקרב הגולשים שאינם משתמשי חבר’ה התמונה היתה הפוכה והעניים התעשרו, כלומר המופנמים השתמשו יותר בשימושים החברתיים של האינטרנט לעומת המוחצנים.

להמציא את עצמך מחדש

תוצאות המחקר מצביעות על שני דגמים שונים של שימוש באינטרנט; בקרב אלו המשתמשים ברשתות חברתיות התגלה דפוס של שימור הזהות החברתית, בהתאם לתיאוריה של “העשירים המתעשרים”: גולשים אלה, בין אם הם מופנמים ובין אם מוחצנים, יקבעו למעשה את זהותם הישנה, זאת מכיוון שבעת הגלישה באתר חבר’ה הם נפגשים עם חברים שמכירים אותם היטב מהעבר ומההווה, ולכן יתקשו להציג פרסונה חדשה לאנשים שמכירים אותם.

אנשים עדיין יכולים למתוח קצת את האופן שבו הם מציגים את עצמם ברשת החברתית, אך הם יתקשו להציג סוג אישיות השונה לגמרי ממה שהם מציגים מחוץ לאינטרנט. באופן זה האדם המופנם יתקשה מאוד להציג פתאום דגם התנהגותי של מוחצן. בהיעדר הזדמנות, לא תתפתח ההתנסות החדשה ברשת החברתית לפרסונה אינטרנטית חדשה ומגובשת.

לעומת זאת צפינו בדפוס התנהגות שני התואם את גישת העניים המתעשרים, כשבחנו גולשים שלא השתמשו ברשת החברתית חבר’ה או ברשת חברתית אחרת. גולשים אלו נכנסו לעולם אינטרנטי חדש, עולם שבו היו מוגנים באופן מוחלט; עולם שאפשר להם ליצור את עצמם מחדש, להתנסות בחוויות חברתיות חדשות ולהשתחרר מן הכבלים של זהותם החברתית שמחוץ לאינטרנט. מציאות חדשה זו גרמה למופנמים ליצור התנסויות חברתיות חדשות, שאפשרו להם להצליח ולבטא את עצמם היטב במגרש האינטרנטי החברתי.

מחקר זה לימד אותנו על העושר האינטרנטי: תיאוריות שנראו עד כה נגדיות נמצאו נכונות במצבים שונים. אחד הלקחים המרכזיים שאפשר ללמוד ממחקר זה הוא שיש להיזהר מסטריאוטיפים ומהסקת מסקנות לא זהירה במגרש האינטרנטי, שבו יצר האינטרנט מציאות מורכבת ועשירה.

להעלות פרופיל – בפייסבוק

עד כה תיארנו דיכוטומיה מלאה, לפיה האינטרנט מתפצל לשתי סביבות שונות: האחת היא סביבה אנונימית שבה אנשים מרגישים חופש גדול יותר לברוא את עצמם מחדש. סביבה זו משמשת מעבדת זהויות, לדוגמה סביבת הצ’אטים ומשחקי הפנטזיה. הסביבה השנייה היא הסביבה המזוהה, שאותה מייצגת הרשת החברתית. בסביבה זו אנשים נוטים להתנהג באופן הדומה לצורה שבה הם מתנהגים במציאות, מחוץ לאינטרנט, וזאת מכיוון שהם מעבירים את הרשת החברתית שנמצאת מחוץ לאינטרנט לתוכו.

ממחקר שערכתי בשנת 2010 עם ד”ר גדעון ויניצקי עולה כי הנחת העבודה הדיכוטומית אינה נכונה. במחקר זה בדקנו אם יש קשר בין אישיות הגולש ובין התנהגותו בפייסבוק. בניגוד למחקרים קודמים, שבחנו שאלה זו באמצעות שאלון שעליו עונים משתמשי פייסבוק, במחקר זה התבקשו המשתמשים לתת רשות לחוקרים ולאפשר כניסה לדף הפייסבוק שלהם כדי לראות בפועל מה הם עושים ומה לא. ממצאי בחינה זו העלו כמה קטגוריות שימוש שהוצלבו עם מבחן אישיות שעשו הגולשים.

מטרת בדיקה זו היתה לבחון אם אישיות החבר ברשת החברתית משפיעה על התנהגותו בפייסבוק. מן המחקר עלה כי קיים קשר חזק בין אישיות הגולש ובין התנהגותו בפייסבוק. בחינה ממוקדת של ממצאי המחקר, בדגש על התנהגות גולשים מוחצנים ומופנמים ברשת החברתית, העלתה כי באופן לא מפתיע המוחצנים היו פעילים יותר חברתית לעומת המופנמים. ממצא זה תואם את המסקנה הקודמת שלנו, שמגרש הפיייסבוק שבו אתה פוגש חברים מחוץ לאינטרנט הוא מגרש נוסף המאפשר למוחצן לבטא את הדומיננטיות שלו.

ממצא מעניין יותר הוא כי אנשים מופנמים משקיעים יותר בבניית הפרופיל שלהם מאשר מוחצנים. ממצא זה מוכיח שגם במגרש החברתי המזוהה יש עדיין למופנם אפשרות מסוימת להפוך את האינטרנט למגרש מפצֶה. מתברר שגם ברשת הפייסבוק, שהיא מקום קשה יותר בעבור המופנם, עדיין יש ביכולתו לנסות ולפצות את עצמו באופן מוגן ומבוקר המתאים לאופיו, והדבר בא לידי ביטוי בהשקעה המרובה בבניית הפרופיל. השקעה מרובה זו התבטאה בכמות המידע שסיפק הגולש על תחומים אישיים מגוונים כמו פעילויות, תחומי עניין, סוגי מוזיקה אהובה, תוכניות טלוויזיה פופולריות, ספרים אהובים ועוד. בתחומים אלה היה ניכר שהמופנם השקיע יותר מהמוחצן.

מסקנת ביניים היא כי אנו רואים שהמגרש החברתי האינטרנטי מאפשר העצמה לכולם, אך ההעצמה ניכרת בעיקר בעבור האדם המופנם. אנשים מופנמים שמשכילים להשתמש בכלים שהאינטרנט מעניק להם מצליחים לשדרג את עצמם חברתית. אין ספק שבעבורם האינטרנט הוא כלי שלא יסולא בפז.

גולשי הצללים

יש עוד מגרשים באינטרנט שבהם אפשר להבחין בהעצמה ברמה האישיותית. קהילת מרתקת מיוחדת במינה היא קהילת עורכי הוויקיפדיה – האנציקלופדיה האינטרנטית החופשית. קהילה זו, שהיא אנונימית במהותה, מספקת חלק גדול מערכי הוויקיפדיה. גולשים אלו מנווטים את האנציקלופדיה גדולה בתבל, תוך שהם משמשים כעורכים בה. אחד המאפיינים הייחודים של קהילה זו היא העובדה שתרומתם חסויה לחלוטין. הקורא של הוויקיפדיה אינו נחשף לשמם והם בבחינת גיבורים עלומי שם.

במחקר שערכתי עם תלמידי המחקר נעמה למדן, רינת מדיאל וצחי חייט ביצענו השוואה ברמה האישיותית. נמצא שעורכי הוויקיפדיה מתאפיינים בכך שהם “חיים ברשת” – הם חווים את החוויות המשמעותיות שלהם ברשת ומרגישים ששם הם יכולים לבטא את עצמם טוב יותר מאשר מחוץ לאינטרנט. בהיבט האישיותי מצאנו שעורכי הוויקפדיה נוטים להיות סגורים ומופנמים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת של גולשי אינטרנט.

מגרש נוסף שבו ביקשנו לבדוק את נושא ההעצמה האינטרנטית הוא מגרש הבלוגים. אף שיש יוצאים מן הכלל, יש מקרים רבים שבהם הבלוגר אינו מוכר לקהל הגולשים הרחב. לכן שאלת הקשר בין אישיות הבלוגר למוטיבציה שלו היא שאלה מעניינת. במחקר השתתפו 79 בלוגרים ונבדקו בו ההבדלים בין מאפייני המוטיבציה המלווים את שלב פתיחת הבלוג ובין אלו המאפיינים את השלב שבו הבלוג קיים ויש לשמרו.

במקביל נבדקו יחסי הגומלין בין מוטיבציות אלו לרמת הבדידות של הבלוגר. נמצא שככל שבדידות הבלוגר גבוהה יותר, כך גבוהה יותר המוטיבציה שלו לחשיפת הבלוג לאנשים רבים ככל האפשר בשלב פתיחת הבלוג כשהבלוג כבר קיים, ככל שהבדידות בחיים שמחוץ לאינטרנט גבוהה יותר, כך המוטיבציה לביטוי עצמי באמצעות הבלוג דומיננטית יותר.

תוצאות אלו מדגימות שוב שאחת מהסיבות המרכזיות לקיומו של מדיום הבלוג הוא העובדה שהוא כלי מרכזי לפיצוי בעבור אנשים בודדים. בעבור האדם הבודד פתיחת הבלוג מספקת את הצורך החשוב בקשר עם הזולת ובשלב השימור הוא שופר מרכזי לביטוי עצמי. בכך נותן הבלוג מענה פוטנציאלי לקונפליקט הקיומי בין הרצון לממש אינדיבידואליות ובין הצורך להיות שייך.

האינטרנט יכול להיות מִגרש מפצֶה בעבור אנשים רבים. מצב זה יוצר מורכבות מרתקת, שבו מצד אחד יש לעזור לאנשים להפוך את הפוטנציאל של האינטרנט להיות עזרה פסיכולוגית ממשית. רבים מהגולשים אינם מיטיבים להשתמש ביכולות שמספק האינטרנט מפני שאינם מכירים די הצורך את האפשרויות הגלומות בו. מצד שני אין ספק שכשהאינטרנט הופך להיות מגרש מפצה, הוא עשוי גם להיות למגרש ממכֵּר. ההצלחה החברתית באינטרנט של מופנם עשויה למקד אותו אך ורק במגרש זה, והוא יחדל מניסיונות לשפר את יכולתו החברתית מחוץ לאינטרנט.

על הכותב:
ד”ר יאיר עמיחי המבורגר הוא ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר סמי עופר לתקשורת המרכז הבין-תחומי, הרצליה. יאיר סיים את לימודי הדוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת אוקספורד. מחקרו מתמקד בהעצמה שהאינטרנט מסוגל להעניק לגולש ברמה האישית, הבין-אישית, הקבוצתית והקהילתית. יאיר מפרסם את מחקריו בכתבי-עת אקדמיים מובילים. עבודתו זכתה לציון לשבח מ- Academy of Management ומארגון הספריות האמריקאי. בשנת 2005 יצא בעריכתו הספר The Social Net בהוצאת אוניברסיטת Oxford. ספרו השני, Technology and Psychological Well being, יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג’ בשנת 2009.

לקריאה נוספת

Amichai-Hamburger, Y. & Vinitzky, G. (2010). Social network use and personality. Computers in Human Behavior 26, 1289-1295.

Amichai-Hamburger, Y., Kaplan, H. & Dorpatcheon, N. (2008). Click to the past: The impact of extroversion by users of nostalgic website on the use of Internet social services. Computers in Human Behavior 24, 1907-1912.

Amichai-Hamburger, Y., Lamdan, N., Madiel, R. & Hayat. T. (2008). Personality Characteristics of Wikipedia Members” CyberPsychology and Behavior 11, 679-681.

Amichai-Hamburger, Y., Wainapel, G., & Fox, S. (2002). “On the internet no one knows I’m an introvert”: Extroversion, neuroticism, and internet interaction.  Cyberpsychology and Behavior 2, 125-128.

Hamburger, Y. A., & Ben-Artzi, E. (2000). The relationship between extraversion and neuroticism and the different uses of the Internet. Computers in Human Behavior 16, 441-449

קישור למקור התמונה