את הדברים אמרה פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר ה-ות"ת, בכנס אפקה השלישי לפיתוח הון אנושי לאומי בתעשייה ● נשיא מכללת אפקה, פרופ' עמי מויאל, אמר כי צריך לתת לסטודנטים הכשרה בתקשורת בינאישית ● נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, קבל על כך שהאקדמיה אטית מדי בהתאמה לשינויים המהירים בשוק העבודה
כך אומר אנדראס שלייכר, מנהל תחום החינוך וההכשרה בארגון ה-OECD בשיחת וידאו בפני באי כנס אפקה השלישי לפיתוח הון אנושי לאומי בתעשייה
80 קבוצות מישראל ומחו”ל השתתפו בתחרות “רובוטראפיק2017 ″ ע”ש נדב שהם ז”ל.
חדשנות לא יכולה לשגשג בלי השכלה במדע, בטכנולוגיה ובמדעי הרוח
החינוך במאה ה-21 דורש תשובה הרבה יותר מורכבת מהוספת "אלמנט" זה או אחר. החינוך אינו זקוק לעוד רפורמה. הוא זקוק למהפכה. יציאה מאזור הנוחות שלנו, שבתוכו אנחנו מנסים לשווא לאזן בין אבני בניין קורסים, ולאפשר שינוי עמוק, כואב לעיתים, של תפיסת מהות החינוך עצמו
ישנה הסכמה רחבה שבלימוד פרונטלי גודל הקבוצה הוא גורם משפיע על יעילות הלמידה. גודל הכיתות מוצג באמצעי התקשורת כבעיה במערכת החינוך הממלכתית, ולא מעט מרוכזים מאמצים להקטנת גודל הכיתות. לעומת זאת, שאלות על השפעת אופי הקבוצה אינן עולות לדיון הציבורי כלל, על אף פי שמחקר מדעי בתחום הזה יכול להוביל
המקצועות היוקרתיים ביותר: רפואה ומדע
העברת ידע באמצעות הרצאות פרונטליות הייתה משאב יקר-ערך בעבר, אך כיום אנו נהנים מגישה מקוונת למגוון עצום של קורסים דרך הרשת. מהו, אם כך, עומד להיות ייחודן של האוניברסיטאות במאה העשרים ואחת? מהו הערך המוסף שהן עתידות לספק לסטודנטים, אם בכלל קיים כזה?
משחקי וידאו עשויים לשנות את פני החינוך, אך כדי שזה יקרה, מעצבי המשחקים, המורים וההורים צריכים להתעלות הן על החששות והן על ההתלהבות הראשונית המופרזת
המנהל הפדגוגי של פורייה, יצרנית טבלט הניסויים איינשטיין: "מעבר להיותו טבלט מבוסס אנדרואיד הוא גם אוגר נתונים (דטה לוגר) והשילוב של החיישנים הופך אותו מסתם אוגר נתונים למכשיר שניתן לבצע איתו מעבדות בפיסיקה, כימיה, ביולוגיה, לימודי סביבה, פיזיולוגיה, תלוי בחיישנים שהוא מחבר."
ביום שישי האחרון פרסמו סיון קלינגבייל ושני שילה במוסף הארץ את הכתבה "יש לי ארץ אחרת – למה כמעט 40% מהישראלים שוקלים לעזוב". אמנם הכלכלה היתה במקום ראשון, אך גם ההתחרדות והבוז להשכלה משחקים תפקיד בהרגשה שזו לא המדינה שלנו, וגם מה שמכונה העשור האבוד בהשכלה הגבוהה לא תרם לחשק
כך התריע היום פרופ' דן בן-דוד, ראש מרכז טאוב, בעקבות ד"וח חמור שפרסם היום המרכז תחת הכותרת "דו"ח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2011-2012". פרק החינוך מתוך המחקר
ומה שפתאום אפשרי הוא, תקשורת פעילה, מגיבה ודינמית, זמינה להמונים ולפרטים בודדים כאחד, ברמה גלובלית.
ביוני 2012 פרסם "הארץ" מאמר שכותרת המשנה שלו קבעה: "המקצועות המדעיים בישראל בקריסה: גיל המורים עלה בעשור האחרון בעשרות אחוזים ומספר שעות הלימוד צנח
"המדע הוא סוג של 'ספקולציה' שטיבה נתון בספק, מול המוחלטות של התורה ואמיתותה", כותב בין היתר ד"ר אודי שפיגל בספרו "ותלמוד תורה כנגד כולם", בו חקר את מערכת החינוך החרדית בירושלים
כתבה באתר הידען המסבירה את מהותו של בוזון היגס נחסמה לגולשים המשתמשים בשירות הסינון אתרוג. מסתבר שגם תמונות של מדעניות הן מחוץ לתחום * עקיבא גנז, מנהל אגף המכירות באינטרנט רימון – חברה בת של נטויז'ן הפועלת במגזר החרדי: "יחסמו תכנים שאינם תואמים את רוח המגזר"
מדהים לראות עד כמה שינתה הטכנולוגיה את העולם והובילה לצורות שונות של חינוך והוראה עליהם לא חשבנו כלל בעבר. התלמידים שלנו יותר ממוקדי-דיגיטליות מבעבר. הם מבלים יותר זמן באינטראקציות עם ההתקנים הניידים שלהם מאשר עם הוריהם או קרוביהם
למרות הדימוי הלא חינוכי שיצא להם, בבית הספר לניהול ומרכז שגיא לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה מאמינים בכל זאת בכוח החינוכי של משחקי מחשב, גם אלה "הרגילים" שבהם צריך להשמיד את החייזרים "משחקי מחשב הם הז'אנר של העתיד", אמר ראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט פרופ' שיזף רפאלי לא פעם מאשימים את
חתן פרס נובל השתתף ונאם אתמול בכנס "פדגוגיה בעידן החינוך" של היוזמה למחקר יישומי בחינוך. עוד אמ כי הורה שאינו שולח את ילדיו לבית הספר צריך לשבת בבית הסוהר"
על שיטות הוראה חדשות והרלוונטיות שלהן לעולם החוץ-אקדמי
ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה עולה כי בני נוער מחוננים פתוחים יותר להתנסויות חדשות וחרדתיים פחות, אבל גם "נעימים" פחות"
על פי ממצאי המחקרים, שיוצגו בכנס הרביעי לחינוך מצוינות שייערך באוניברסיטת חיפה, שניים מהמאפיינים של יצירתיות משתפרים במהלך הלימודים. אולם יש תכונה שאו שנולדים איתה, או שלא
במשך 6 שבועות, נרתמו 51 קבוצות נוער ברחבי הארץ כדי לפתור את משימת התחרות, באמצעות בניית רובוטים מתוחכמים, גדולים ובשלל צורות שיתחרו ביניהם במסלול מכשולים מאתגר. תחרות הגמר תתקיים בימים ב'-ד' 14-16/3
מדהים היה לראות כיצד כשמוציאים אותם מהמחשב ומהפייסבוק הם נכנסים לעבודה בהתלהבות וכמובן את האושר העצום על כל חרס שהם מגלים. אני יכול לומר בבטחון גמור שיש פה הרבה תלמידים שהייתי שמח אם היו ממשיכים לחפור איתי גם במקומות אחרים", אמר ד"ר שי בר מאוניברסיטת חיפה, מנהל החפירה
חמישה פרויקטים בולטים בעלי סיפורים אנושיים שישתתפו בתחרות ה- "מהנדס הצעיר" של המגמה המדעית – הנדסית בבתי ספר בכל רחבי הארץ