כך אומר אנדראס שלייכר, מנהל תחום החינוך וההכשרה בארגון ה-OECD בשיחת וידאו בפני באי כנס אפקה השלישי לפיתוח הון אנושי לאומי בתעשייה
“הטכנולוגיה במערכת החינוך, חייבת להתאים להרגלים הטכנולוגיים של התלמידים”. כך אומר אנדראס שלייכר, מנהל תחום החינוך וההכשרה בארגון ה-OECD בשיחת וידאו בפני באי כנס אפקה השלישי לפיתוח הון אנושי לאומי בתעשייה.
“מרבית הנערים בני ה-15 מרגישים רע אם הם לא מחוברים לאינטרנט. כך עולה ממחקרים. כמעט מחצית מאוכלוסית העולם מסתכלים על הטכנולוגיה כצורך בסיסי כמו מים או אוויר לנשימה. אנחנו גם רואים כי הזמן שאנשים צעירים מבלים באינטרנט מחוץ לבית הספר הרבה ביום הספר טיפוסי שיעור הזמן המוקדש לגלישה הוכפל כמעט בתוך שלוש שנים וזה דבר טוב. אז העולם סביבנו עובר שינוי. העולם הווירטואלי הופך אמיתי עבור מאוד חלק גדול של הצעירים.
עם זאת, ברשת כפי שהיא כיום רואה שלייכר חסרון בכך שהטכנולוגיה יצרה תאי הדהוד שבהם נוטים יותר לתקשר עם אנשים הדומים לנו וחושבים כמונו, למעשה קשה לאנשים להתמודד עם השקפות מנוגדות, דבר שהופך את החברות שלנו למקוטבות.”
“הרשת היתה דמוקרטית מאוד, כל אחד יכול להשתתף, כל אחד יכול לשתף פעולה עם כל אחד אחר, אבל גם נוצר ריכוז כוח בשיעור שלא היה אף פעם. גוגל מכניסה מיליון דולר לשנה לעובד, שזה פי 10 מההכנסה הממוצעת האמריקנית. העולם בשידיטלי מוחץ את הפרט ומבטל ייחוד תרבותי. בעולם כזה אנשים צריכים להיות יזמים, כדי להביא רעיונות, שהחברות הגדולות עם כל התשתית שלהם לא מסוגלות. לשם כך צריך לשפר את מצב הידע והכישורים.”
יש הרבה סוגים של עבודות שאפשר להעביר למיקור חוץ ובהדרגה גם למחשבים עצמם. הדרך שלנו לטפס במעלה הסולם היא לנצל את היכולת הוקגניטיבת של אנשים, ולאפשר להם ליצור. יש נקודת אור אחת והיא הכישורים החברתיים. הם הופכים חשובים יותר ויותרץ יכולתנו לשתף פעולה כדי ליצור. לפני המהפכה התעשייתית גם החינוך וגם הטכנולוגיה לא היו חשובים עבור הרוב המכריע של האוכלוסיה, אבל אז באה המהפכה התעשייתית שהעבירה טכנולוגיה מאנשים. היום אנו מסתכלים על פלאי המהפכה התעשייתית. לא היית רוצה לחיות בתקופות האלה כי הרבה אנשים נותרו מאחור. הפתרון היה מערכת חינוך אוניברסלית שמצעידה אנשים קדימה, אבל אם נהיה כנים, השינוי היה קטן מאוד. כעת אנו רואים וחווים את המהפכה הדיגיטלית, ושוב הטכנולוגיה רצה קדימה וגורמת כאב להרבה מאוד אנשים.”
“השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא איך אנו בונים מערכת חינוך, כאשר התבונה המלאכותית תהיה כוח שיגרום לנו לחשוב חזק מה המשמעות של להיות אדם, שצריך להוסיף ערך לטכנולוגיה. מערכת החינוך פועלת כיום לקדם את החלשים. אבל אם 88% מהתלמידים יכולים ללמוד לבד על ידי מציאת פתרונות בעצמם, ניתן למורים להתמקד באלו שקשה להם. לימוד באמצעות חשיבה היא הדרך לחנך במאה ה-21.”
“ובכל זאת, השינון הוא עדיין אסטרטגית הלימדה השלטת. הדיגיטציה שועטת קדימה והחינוך חייב להאיץ כדי לעקוב אחריה. אומרים לנו בישראל שזה מה שאפשר לעשות במשכורות שמקבלים המורים. אבל אפשר אחרת. בשנגחאי שבסין, שינו השלטונות באופן קיצוני את תרבות ההוראה והלמידה כדי לפתח יותר יצירתיות ומיומנויות הנחוצות לפתור בעיות מורכבות. כמו כן, גם הכישוריים החברתיים חשובים – רגישות, אמפתיה, סקרנות אומץ ומנהיגות. אנו הולכים לראות בפינלנד, גרמניה, ושווייץ יפן וסין כיצד מטמיעים זאת במערכת החינוך. באיחוד האמירויות כבר מלמדים את תלמידים ללמוד. במדינות שמצליחות במתמטיקה, עושות זאת בזכות השקעה בלימוד התלמידים לחשוב כמו מתמטיקאי, ולא בהכרח לזכור בעל פה נוסחאות מסובכות.”
ואכן, לדבריו, תחום ההכשרה והחינוך חייב לעבור שינוי. “כיום האקדמיה ובתי הספר להנדסה נועדו לשמור את התלמידים בפנים ואת כל השאר בחוץ, אבל העתיד צריך להיות משולב. הן שילוב של תחומים, הן שילוב של הקשר הלמידה – אנו צריכים לעזור לתלמידים לראות את הקשרים. חדשנות היום זה כבר לא רק שיש לך רעיון נהדר ואתה יכול לעשות משהו נפלא אלא להיות מסוגל להיות מסוגל לחבר את הנקודות. העתיד הופך להיות מבוסס עבודת צוות ואנו רואים דוגמאות טובות לכך בישראל ובמקומות אחרים.”
“מדובר במהפכה בתחום ההשכלה הגבוהה, ממקום שמספק ידע, לתהליך שבו התלמידים מגיעים להבנת הלמידה, ובהשפעתה על כל דבר. הטכנולוגיה חזקה מאוד, היא יכולה לסייע לנו לעבור משלב ספרי הלימוד לשלב של בניית פדגוגיות חדשות ומעבדות וירטואליות, סביבת הלמידה המשותפת.”
“הטכנולוגיה עושה הכול מהר יותר, למשל התלמיד יכול לקבל משוב מיידי על התשובות שלו במבחנים, ולא לחכות כמה ימים לציון, ובנוסף למבחנים צריך לשלב גם דרכים אחרות להעריך את הידע של התלמיד, לדוגמה משחקי מחשב. צריך גם לחבר את המורים לתלמידים בדרכים חזקות באמצעות הטכנולוגיה.”
“במדינות החברות ב-OECD שבהן הוטמעה לטכנולוגיה במערכת החינוך מורגשת השפעה חיובית על איכות החינוך. אבל במרבית המדינות, יש לנו טכנולוגיה של המאה ה-21 בשיטות לימוד מהמאה ה-19. צריך למנף את הטכנולוגיה. רק לספק תוכן לתלמידים כבר לא מספיק היום, הרי מה עושה אוניברסיטה, היא הולכת להפריד בין האנשים באמצעות הכשרתם בתחומים שונים כך שכל אחד יוכל לעשות את הטוב ביותר במקצועו. אל ההפרדה הזו אינה מחויבת המציאות. הטכנולוגיה הולכת לעצב את עולם הלמידה והחינוך בשנים הבאות.” סיכם פרופ’ שלייכר.
