על פי ממצאי המחקרים, שיוצגו בכנס הרביעי לחינוך מצוינות שייערך באוניברסיטת חיפה, שניים מהמאפיינים של יצירתיות משתפרים במהלך הלימודים. אולם יש תכונה שאו שנולדים איתה, או שלא
בעוד ששנים מהמאפיינים של יצירתיות במתמטיקה שטף רעיונות וגמישות מחשבתית – היכולת למצוא מספר רב של פתרונות לבעיה והיכולת למצוא פתרונות שונים לאותה בעיה – השתפרו בצורה מובהקת במהלך תקופת המחקר שנערך עם מורים למתמטיקה ועם תלמידי תיכון, לא גילו הנבדקים שינוי במאפיין השלישי של יצירתיות – מקוריות – כך עולה ממחקר חדש שנערך במגמה לחינוך מחוננים ומצטיינים בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ויוצג בכנס הרביעי לחינוך מצוינות בישראל שייערך באוניברסיטה בימים א’-ב’ (10-11.4).
“ההשערה שלנו, בעקבות הממצאים, היא שהמקוריות היא התכונה של יצירתיות שנולדים איתה והיכולת שלנו לשפר אותה מוגבלת מאוד”, אמרה פרופ’ רוזה לייקין שעמדה בראש המחקר.
התכונה “יצירתיות”, שעומדת במרכז התפיסה של מצטיינים ומחוננים, מורכבת על פי הספרות המקצועית משלוש תכונות: שטף רעיונות: היכולת למצוא מספר רב של פתרונות לבעיה נתונה; גמישות מחשבתית: היכולת למצוא פתרונות שונים מכיוונים שונים לאותה בעיה; מקוריות: דרך מחשבה מקורית וייחודית לפתרון בעיות.
פרופ’ לייקין, יחד עם ענת לבן-וינברג וראיסה גוברמן, ביקשו לבדוק בשני מחקרים שונים האם תכונות אלה של יצירתיות משתפרות במהלך לימודים. לשם כך הן פיתחו מודל מחקרי שנקרא MSTs (multiple solution tasks) שבוחן את היכולת של הנבחן בשלוש תכונות אלה במענה על סדרה של שאלות מתמטיות.
במחקר הראשון נבדקו סטודנטים להוראת מתמטיקה, שעברו את ה-MSTs בתחילת שנת הלימודים ובסופה. החוקרות אף חילקו את הכיתה לסטודנטים בעלי הישגים גבוהים ובעלי הישגים נמוכים כדי לראות האם תכונות אלה קשורות לרמת ההישגים. מהממצאים עולה כי הסטודנטים משתי הקבוצות שיפרו בצורה מובהקת את כמות התשובות הנכונות, את שטף הרעיונות ואת הגמישות המחשבתית. לעומת זאת, לא נמצא שיפור מובהק במקוריות, ומעשה נרשמה ירידה בלתי מובהקת בתכונה זו.
במחקר השני העבירו החוקרות את ה-MSTs לתלמידי תיכון במסגרת שיעורי גיאומטריה. גם כאן חולקו התלמידים לבעלי הישגים גבוהים ולבעלי הישגים סטנדרטיים. התוצאות היו דומות: שיפור בשתי הקבוצות בכמות התשובות הנכונות, שטף הרעיונות והגמישות המחשבתית לעומת ירידה קלה, ולא מובהקת, במקוריות.
החוקרות אף מצאו את הקשר החזק ביותר בין ציוני המקוריות לבין הציון הכללי של יצירתיות ולכן ההנחה שלהן, שדרושה לטענתן עדיין בדיקות מחקריות נוספות, היא שיצירתיות היא המאפיין הייחודי של יצירתיות. “ישנן דרכים שונות לאתר ולקבוע מי מחונן בתחום המתמטיקה. אנחנו מציעות, לאור ממצאי המחקרים שלנו, לאתר את הילדים המחוננים מתמטית על פי רמת המקוריות של הרעיונות והפתרונות שלהן”, סיכמה פרופ’ לייקין.
הכנס הרביעי לחינוך מחוננים המאורגן על ידי מחלקת מחוננים במשרד החינוך בשיתוף עם מגמה לחינוך מחוננים באוניברסיטת חיפה ייערך באוניברסיטת חיפה בתאריכים 10-11 באפריל 2011. בכנס ישתתפו מומחים בינלאומיים מחו”ל ומהארץ בתחום טיפוח מחוננים. הפאנלים יעסקו במגוון הרחב של תחום המחוננות: מחוננות במתמטיקה, מחוננות באמנות, ההבדלים שבין מצטיינים למחוננים, מחוננות ואינטליגנציה רגשית ועוד.
לפרטים נוספים: אילן יבלברג 0528-666404
17 תגובות
כאן עדה:
ולכן גם לא עשו כאן שום אקסטרפולציה.
המילה “יצירתיות” מתארת – בתחומים שונים – דברים שונים.
כותרות הן מטבע הדברים מקוצרות אבל בגוף המאמר הכל ברור והשורות האחרונות שאף ציטטת בתגובתך מראות שכותבי המאמר מודעים לכך.
המאמר הזה לא התיימר להסביר שום דבר על נושא היצירתיות ברפואה אלטרנטיבית.
האקסטרפולציה מיצירתיות מתמטית לתחומים אחרים – אינה מדעית בגישתה.
שם המאמר כאן: “מחקר חדש במגמה לחינוך מחוננים באוניברסיטת חיפה מגלה מהי התכונה המולדת של היצירתיות.”
ואשר לתחומים הרלוונטיים של הפאנלים שנקשרים למחקרים שנעשו: “הפאנלים יעסקו במגוון הרחב של תחום המחוננות: מחוננות במתמטיקה, מחוננות באמנות, ההבדלים שבין מצטיינים למחוננים, מחוננות ואינטליגנציה רגשית ועוד.”
כאן עדה:
המאמר עוסק בסוג היצירתיות שעליו הוא מדבר, בין השאר כיוון שרצו להשאיר לך ולבת-יה נושאים לחקירה.
את מוזמנת לערוך מחקר על יצירתיות בתחום הרפואה האלטרנטיבית או כל תחום אחר שיראה לך.
מצד שני – מותר גם להתבטל ולהסתפק בהערות סרקסטיות. מי שעושה זאת משעשע אותי.
אני תומכת בתגובה 4.
לבחור במתמטיקה (אפילו אצל מחוננים) כנושא לבדיקת יצירתיות – זה ממש משעשע.
ומה עם היצירתיות בתחומים רבים ומגוונים אצל הללו שמתעבים מתמטיקה, או חסרי כישרון בתחום זה?
גאונות היא שילוב של גנטיקה ושל סביבה.
האם אין טעות במצוטט שבפסקה לפני אחרונה: “שיצירתיות היא המאפיין הייחודי של יצירתיות”?
האם לא צריך להיות כתוב “שמקוריות היא המאפיין הייחודי של יצירתיות”?
לדעתי מדובר כאן במחקר יפה שמאיר בראש וראשונה את החוכמה מאחורי פירוק היצירתיות לגורמיה.
התוצאות היו צפויות כיוון שאכן – שטף הרעיונות והגמישות המחשבתית הם בעיקר תוצאה של ידע רחב יותר (היכרות עם דרכים שונות להתמודדות עם בעיות) בשעה שהמקוריות היא מתוך הגדרה דבר שלא יכול להילמד (שהרי מחשבה מקורית היא, במקרה הקיצוני, מחשבה שאיש לא חשב קודם, ובמשמעותה המקובלת היא מחשבה שאינה תולדה של החומר שנלמד).
זהו אכן הזיק והזיקוק של היצירתיות.
עצם הפירוק של מושג היצירתיות לגורמים אלה מראה שמי שיצר את הפירוק הזה – גם צפה את התוצאה.
בעיני, גם המסקנה הפחות מובהקת של המאמר – זו של הירידה ביצירתיות – מובנת וצפויה.
ככל שאדם רוכש מיומנות ביותר דרכים לפתרון בעיות הוא נוטה יותר להסתמך על הידע הקיים שלו ומקדיש פחות מאמץ להמצאת דרך התמודדות חדשה.
זה קשור, בעיני, בתופעה נוספת שאני מכיר מניסיוני: אני מאד אוהב לפתור חידות וכתוצאה מכך אני גם מכיר הרבה חידות. פעמים רבות קורה שמישהו מגיע אלי עם חידה שאני מכיר ובחלק מן המקרים אינני זוכר את הפתרון באופן מיידי. במקרים אלה אני עומד בפני הדילמה “האם לפתור את הבעיה מחדש (ולהסתמך על כל מרכיבי היצירתיות) או לנסות להיזכר בפתרוני משכבר הימים (להתבסס על ידע)”.
דילמה זו מעולם לא עמדה בפני בתחילת דרכי שבה כל בעיה הייתה חדשה.
מאפיינת את רוב התלמידים המחוננים*
חברים אתם חייבים לעשות הפרדה בין יכולת חשיבה אנליטית גבוהה שבדרך כלל מאפיינת את רוב התלמידים האחרים, לבין יצירתיות שזה פשוט מולד. אומנם ברור שזה תחום שכן ניתן לשפר, כמו בערך כל מקצוע. אני יכול לשחק כדורגל 100 שנה ועדיין אני לא יהיה ברמה שרונלדיניו( כתגובה לזה שהעיר בנוגע לחינוך). אני יהיה שחקן לא רע אבל בטח לא ברמה שלו. אני מכיר אנשים שקולטים ומחשבים ופותרים בעיות הרבה יותר מהר ממני, אבל מבחינת יצרתיות ומקוריות וחשיבה שהיא “מעבר״ לא קיימת אצלם.. יצרתיות זה הדבר החזק ביותר המאפיין את רוב הגאונים, וזה פשוט משהו שהוא מולד..
המחקר בדק אפשרות של לימוד יצירתיות בהקשר לנבדקים מקבוצת גיל מסויימת.
מעניין היה לבדוק את התיזה על קבוצות גיל צעירות יותר.
בהקשר הזה, לדעתי, כותרת המאמר קצת מרחיקת לכת מדי.
כלומר, הטיפש הוא בעצם יותר טיפש ממה שהוא מחשיב את עצמו.
אגב,
דווקא הטיפשים חושבים שהם חכמים, ומי שחכם מהם הוא גאון.
הגאונים (כפי שלמדתי עליהם) חושבים שהם לא חכמים, והאחרים, כתוצאה מכך, מוכרחים להיות טיפשים.
מעניין איך שדווקא הלא כל כך חכמים בתגובותיהם הם אלו שמכחישים את העובדה שגאונות זה דבר מולד.
האם זה מתוך יצר הקנאה?
השימוש במחקר הזה במילה ‘יצירתיות’ הוא מוטעה. על פי הכתוב במאמר מה שניבחן כאן הוא ידע מתמטי או גמישות במתמטיקה, יצירתיות היא עניין הרבה יותר רחב. ומקוצר היריעה אומר רק שאני מכירה אנשים שבקושי סיימו בית ספר יסודי, אך הם הצליחו בחיים, יפה מאוד, בזכות יצירתיות ומקוריות.
למגיב שמעלי. זה בפירוש לא נכון. גאונות זה דבר מולד ונתון.
כמו שבסקאלה הנגדית של עקומת הפעמון פיגור זה דבר מולד ונתון.
מוצארט בפירוש נולד גאון.
יחד עם זאת לגורמים הסביבתיים יש חשיבות רבה בטיפוח הגאון.
שטויות.
ההשפעה של הגנטיקה על מחוננות וגאונות היא אשליה.
יש פה היפוך של סיבה ומסובב.
הסביבה משפיעה באופן מכריע על האינטלקט.
תינוקות נולדים דומים מאד זה לזה ושווים ביכולות – או באי יכולות למעשה שלהם.
הכל צריך ללמד אותם.
מה שעושה את ההבדל הוא החינוך והטיפול שהם מקבלים בבית.
הורים ליברלים, פתוחים, מסורים, קשובים שמגרים בעדינות את סקרנות הילד, מטפחים אותו אישית, שמים אותו במרכז- יזכו לילדים מחוננים וגאונים.
הפוטנציאל קיים בכל תינוק.
אבל לא כל תינוק מקבל טיפול וטיפוח כמו שאיינשטיין ואחרים קיבלו.
האם מוצארט היה מגיע למאית מההשיגים שלו אילולא אביו הקשוח והתובעני?
תינוק שנולד לא פגום, שמוחו עירני ופעיל, שלא סובל ממחלות ילדות מתישות , שמקבל טיפול ואהב וחום וחיבוק והקשבה ללא תנאים – יגדל להיות גאון מחונן.
כל האמונה הזאת שנולדים עם זה – היא סוג של גזענות ותורת הגזע.
מכאן המרחק ל”יהודים אשכנזים” או “לבנים וואספים” ולהבדיל נאצים ארים הם פאר היצירה של האנושות לא רב.
אני מציע לכל הורה להפסיק לחשוב במונחים של גנטיקה.
דאגו שהילדים שלכם יקבלו טיפול מסור. אל תפקידו אותם בידי מטפלות שמי יודע איזה נזקים הן עושות להם בזמן שאתם לא בבית – ואני לא מדבר על התעללות פיזית אלא על הזנחה רגשית וחוסר קשה לשלבים הקטנים והחקמקמים של ההתפתחות. כן – ילד מתפתח במנות קטנות. לאט לאט. מי שגידל ילדים כמוני מקרוב יודע את זה. כל גננת תאמר לכם שהכי חשוב זה חיבוק, חום, הקשבה אמיתית.
ממזמן ידעו שגאוניות היא תכונה מולדת. זה לא חדש. זה נשמע לי תמוה שרק תכונה אחת – מקוריות – של יצירתיות היא תורשתית. מקוריות ושטף רעיונות קשורים אחד בשני: אדם שהוא מקורי יש לו מן הסתם שטף רעיונות.
לדוגמא אלברט אינשטיין – אם קוראים את כל הכתבים שלו (ואני קראתי כמעט את כל הכתבים והמכבתים שלו) אז אינשטיין גדל בבית שבו להורים שלו הייתה במיוחד גמישות מחשבתית. הם היו מאוד ליבראלים. אבל יחד עם זה כאשר קוראים את המכתבים שלו – זה מסובך כי צריך לקרוא את כל מה שהוא אמר בתקופה מסוימת – אז מגלים שהוא בעצמו היה מרדן ולכן יש בזה גם אלמנט תורשתי.
לגבי מקוריות ושטף רעיונות. אינשטיין לא פעם נשאל לגבי העניין של תורשה והוא ענה תשובה מתחמקת. והמזכירה האישית שלו גם כן כתבה על אותה תשובה שהוא ענה למי ששאל אותו. אם בודקים את הכתבים והמכתבים אפשר לראות מאיפה באה המקוריות ומאיפה באים שטף הרעיונות. אבל כמובן בתגובה קצרה זו לא אוכל לומר יותר מזה.