סקר: 70% תומכים בלימודי אבולוציה – 66% בביה"ס היהודים, 89% בערבים

המקצועות היוקרתיים ביותר: רפואה ומדע

לימוד האבולוציה בבתי הספר. איור: shutterstock
לימוד האבולוציה בבתי הספר. איור: shutterstock

(הערת העורך – שוב אנו מגלים שבתי הספר הממלכתיים בשפה הערבית עוברים את אלו היהודים בכל הקשור למדעים. הלמ"ס מדווחת על ירידה עקבית מאז שנת 2000 במספר המורים ובשעות הלימוד למדעים – בעיקר כימיה. מהסקר של הלמ"ס עולה כי מספר המורים ושעות ההוראה במדעים במגזר היהודי ירד אבסולוטית במשך 15 השנים האחרונות. במתמטיקה נרשמה עליה, אך גם זו אינה מדביקה את הגידול במספר התלמידים; * רבים מהמורים למתמטיקה לקראת פרישה והמורים החדשים באים ממקצועות שאינם מדעיים. אגב השיפור בבתי הספר במגזר הערבי חשוב מאוד, אבל אין שום סיבה שהמגזר היהודי הממלכתי שגם כך מונה רק כ-35% ממספר התלמידים, יפגר).

סקר שעשה משרד המדע לקראת יום המדע מעלה כי 70% מהמשיבים תומכים בלימודי אבולוציה בבתי הספר. בציבור היהודי שיעור התמיכה נמוך מעט יותר – כ-66%. בקרב הדתיים והחרדים, כ-19% מצדדים בלימודי אבולוציה, ואילו במגזר הערבי, שיעור התמיכה בלימוד הנושא הזה מגיע ל-89%.

61% אחוזים ממשיבי הסקר הסכימו עם הקביעה כי היקום נוצר במפץ גדול וכי בני האדם התפתחו מיצורים קדומים מהם. זאת לעומת 39% מהאמריקנים שהסכימו עם בעניין המפץ הגדול -48% שהסכימו כי האדם התפתח מיצורים קדומים, בסקר מקביל בארה"ב. אצלנו, במגזר הדתי והחרדי רק 19% תומכים בתיאוריית המפץ הגדול, ורק 27% מסכימים עם רעיון האבולוציה. בנושאים מדעיים אחרים לא נתגלו פערים של ממש בין המגזר החילוני למגזרים דתיים.

קריירה לילדים

מנתוני הסקר עולה עוד כי הורים ישראלים מעוניינים ביותר שילדיהם יהיו אנשי טכנולוגיה עילית. אחריהם בדירוג המקצועות שמעדיפים הורים בעבור ילדיהם: מהנדסים, רופאים, מדענים (ירידה מהמקום השני אשתקד), אנשי עסקים, רואי חשבון, קציני צבא, עורכי דין, מורים, בנקאים, מנהיגים חברתיים וחברי כנסת. במקומות האחרונים ברשימה: ספורטאים, אנשי דת, עיתונאים קציני משטרה ואנשי בידור. עם זה, המדע והרפואה עדיין נתפסים כמקצועות היוקרתיים ביותר והתורמים ביותר לחוסנה של המדינה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

485 תגובות

  1. עדיף 800

    נתפשר גם על 80.

    והנה עוד רעיון:

    מכיר אולי איזה מכשיר שהINPUT שלו יהיה 10 קילוהרץ והOUTPUT בסביבות הג'יגה? כך אוכל עם קצת מזל לשדר ברדיו רגיל ולראות בסקופ בדיוק של ננו.

    ראיתי את

    http://www.aliexpress.com/item/138M-4-4G-USB-SMA-signal-source-signal-generator-simple-spectrum-analyzer-free-shipping/32252393636.html#magnet-ads

    אבל נראה לי שהוא צריך תדר כניסה גבוה.

    לילה טוב.

  2. ישראל
    בהנחה שתדר השידור שלך בתחום הגיגה – אתה צריך קו ראיה בין המשדר למקלט.
    עכשיו – הזמן שעובר משידור לקליטה הוא 0.3 מילי, כלומר 300,000 ננו. השגיאה בגלל מקדם השבירה של האוויר יהיה כ-100 ננו-שניה. אתה מודע לזה?

    מה שהייתי עושה זה למקם את המשדר והמקלט באותה נקודה, ולמקם מחזיר פינתי במרחק 50 ק"מ. ככה תוכל לשים מונה מהיר, להתחיל אותו בשידור ולהפסיק אותו בקליטה. אפשרות אחרת זה למקם משיב במרחק גדול, ולמדוד את זמן ההשהייה שלו לחוד. בכל מקרה, הייתי משתמש בלייזר ולא בגלי רדיו. קל מאד לאפנן קרן כזה.

  3. ניסים

    השידור צריך להיות למרחק של 100 ק"מ.

    אין חשיבות למהירות המכשירים, כל עוד היא קבועה.

    טכנית, איזה שעון יוכל להגיד לי את זמן הגעת האות? איך?

    האוסצילוסקופ עושה את זה, אך הוא ברור רק עד מיקרו שניות. אני צריך ננו.

  4. אריה/ישראל
    אתם מדברים על אפנון שידורי שמע. ב- WiFi מעבירים רוחב פס של קרוב לגיגה, בתדרים שהם כפולות בודדות.

    כדי למדוד זמנים כאלה, צריך ציוד שיהיה מהיר מהזמן הנמדד. תצטרך שעון בדיוק הזה, מקלט מהיר, מגבר מהיר, מתג מהיר… וכל אלה הם בטור..

  5. אריה

    אתה כנראה צודק.

    אני משדר עכשיו ב400 מגה FM. מעל איפנון של 10 קילוהרץ, האות הנקלט משתבש.

    ננסה טכניקה אחרת.

    יש למישהו רעיון כיצד לדעת את זמן הקליטה של האות בדיוק של ננו עד פיקו? האוסילוסקופ לא חד משמעי מתחת לכמה מיקרו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן