מרימים את המסך מעל גלקסיה המורכבת מחומר אפל

צביר כוכבים צעירים – פולסארים שהתגלו בצידה הרחוק של גלסקסיית שביל החלב עשויים לסמן את מיקומה של גלקסיה ננסית המורכבת ברובה מחומר אפל ובנוסף, מתחבאת מאחורי ענני אבק.

שביל החלב. המחשה: shutterstock
שביל החלב. המחשה: shutterstock

צוות חוקרים בראשותה של סוקניה צ'קראבטי מהמכון הטכנולוגי של רוצ'סטר ניתח נתונים בתחום התת-אדום הקרוב שצילם סקר השמים VISTA הנערך באמצעות טלסקופי המצפה האירופי הדרומי גילה ארבעה כוכבים צעירים במרחק של כ-300 אלף שנות אור. הכוכבים הצעירים הם מסוג משתנים קפאידים, המשמשים כ"נרות הסטנדרטיים" שהאסטרונומים משתמשים בהם כדי למדוד מרחקים בחלל.

לדברי צ'אקרבאטי, אלו המשתנים הקפאידים הרחוקים ביותר שניתן למצוא סמוך למישור שביל החלב. הכוכבים הללו נראים כשייכים לגלקסיה שצ'אקראבטי חזתה את קיומה בשנת 2009 לאחר שניתחה אדוות בדיסקה החיצונית של שביל החלב. המחקר הקודם צפה את המיקום של אותה גלקסיה ננסית המורכבת בעיקר מחומר אפל. הקרינה הנפלטת מהמשתנים הקפאידים מאפשרת לה לגזור מרחקים מדויקים ולבחון את התחזית.

צ'אקראבטי ניתחה את בסיס הנתונים שלל VISTA המכיל נתונים על עשרות מיליוני כוכבים. במהלך הסקירה גילתה את המשתנים הקפאידים הללו בקבוצת נורמה, כמעלה אחת זה מזה.

"כוכבים צעירים אלה הם החותמת של הגלקסיה החזויה" אומרת צ'אקראבטי, פרופסור עוזר בביה"ס לפיזיקה ואסטרונומיה של המכון הטכנולוגי של רוצ'סטר. "הם אינם יכולים להיות חלק מהגלקסיה שלנו משום שהדיסקה של שביל החלב מסתיימת במרחק של 48 אלף שנות אור.

חלקיקים בלתי נראים, המוכרים בשם הכולל "חומר אפל" מרכיבים כ-23% ממסת היקום. החומר המסתורי מהווה בעיה בסיסית עבור האסטרונומיה משום שטבעו עדיין לא מובן" אומרת צ'אקראבטי.

"גילוי המשתנים הקפאידים ראה לנו כי שיטת גילוי המיקום של גלקסיות ננסיות המורכבות בעיקר מחומר אפל פועלת" אמרה. "היא עשויה לסייע לנו להבין בסופו של דבר ממה עשוי החומר האפל. הוא גם מראה כי תיאורית הכבידה של ניוטון יכולה לשמש גם בקצה הגלקסיה, ואין צורך לתקן את תיאורית הכבידה.

העיניים התת אדומות של ויסטה מאפשרות למדענים לחקור איזורים לא מוכרים קרוב למישור הגלקסיה שאינם נגישים לסקרים אופטיים. אורך הגל הנראה אינו יכול לחדור את האבק והגז באיזורים אלה. סקר שמים מתקדם מסוג זה יכול לסייע למדענים לצפות במבנה הגלקסיה ובכוכבים רחוקים בקווי רוחב נמוכים. סקרי תת-אדום יכולים לסייע לפתור את הניגודים בין התצפיות והפרדיגמות באמצעות מתן מראה שלם יותר של מבנה שביל החלב, אומרת צ'אקראבטי.

"החלטתי לראות אם אני אכן יכולה למצוא את זה" אמרה צ'אקראבטי. "זו היתה תחזית קשה לבדיקה משום שהגלקסיה קרובה למישור שביל החלב ולפיכך קשה לצפיה בתחום האופטי. הסקר החדש, וסיטה הצליח לסייע לנו להרים את המסך ולראות את הפולסארים הצעירים".

המאמר התפרסם בכת העת אסטרופיזיקל ג'ורנל
להודעה של החוקרים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

73 תגובות

  1. ספקני
    ושוב אתה כותב לי תגובה ….

    אני דרך אגב לא מקבל את "התורה מסיני" — אולי בגלל זה אתה מתייחס לדברי בצורה כל כך מטופשת?

  2. ספקני,
    אתמול שוחחתי עם בן-זוגי היקר על מדוע יש כ"כ הרבה אנשים שמכנים את עצמם בכינוי שביסודו השורש ס.פ.ק באתר הידען וכיצד קורה כי אלו הם האנשים הכי פחות ספקנים. נראה לי שאינך מבין מהי המשמעות של להטיל ספק. אתה מטיל ספק בכל דבר שנוגד את האג'נדה שלך. אחלה. אבל זו לא ספקנות. ספקנות היא להטיל ספק גם בדברים שמשרתים את האג'נדה שלך ואת זה אף-אחד מבעלי השורש הזה לא טורח לעשות כאן.
    עוד עניין בספקנות שאנשי הס.פ.ק לא אוהבים לעשות זה היכולת להכיר את הנושא לעומק לפני העברת הביקורת ו"הטלת הספק".
    אני, באופן אישי, ומהתרשמותי גם כל שאר המגיבים אשר "הולכים כמו עדר אחרי התיאוריות המדעיות שהם מקבלים כתורה מסיני" לא ממש עושים את זה. מה שאנחנו עושים זה מבינים מתי גבול ההבנה שלנו נגמר ומתי אין לנו יכולת להעביר ביקורת על נושא מסויים פשוט מכיוון שאין לנו את הכלים. במקרה כזה, הניסיון מלמד אותי שאכן עדיף להקשיב למי שבירור מבין את הנושא (במקרה זה אלבנזו) מאשר למי שבירור "מטיל ספק" ומעביר ביקורת רק לשם העברת הביקורת כאשר אין לו מושג בנושא (במקרה זה אנשי הס.פ.ק). אם זה נקרא ללכת אחרי העדר ולקבל תורות מדעיות אשר הן כנראה מבוססות מאד כתורה מסיני, אני גאה להיות חלק מהעדר. בתחומי המחקר שלי, אגב, אני דוקא מאד נוטה להטיל ספק, אבל, אתה יודע, כמו שצריך, תוך כדי הבנת הנושא. אולי כדאי לך לנסות את זה פעם.

  3. נסים,

    זו לפחות פעם שלישית שאני כותב לך כי אינך ראוי לתגובה…

    אגב,
    אני מרחם על כול אותם כותבים כאן
    אשר נוהגים מנהג של עדר,
    ומקבלים ללא ערעור את כל התאוריות "המדעיות" כתורה מסיני…

  4. ספקני (…עאלק),

    באמת, בושה וחרפה שאתר הידען נותן כותרות שלא מוצאות חן בעיניך ולא תואמות את מה שאתה *החלטת* (בלי שום בחינה של הרקע התיאורטי או הניסויי) שהוא נכון. מהר, תכתוב תלונה לאבי בליזובסקי.

    ולעניינו – החומר האפל אכן נמצא. הוא נמצא בצבירים גדולים, אך לא בחלקיקים בודדים. מה שעדיין לא נמצא ועדיין חסר כדי להשלים את המודל, הוא חלקיק בודד של חומר אפל – שנוכל להסתכל עליו ולהגיד מהן התכונות המיקרוסקופיות שלו (מסה פר חלקיק, מטען תחת הכוחות השונים, וכו'). צבירים של חומר אפל נצפים ברחבי היקום כבר שנים רבות. אם זכרוני אינו מטעה אותי, התצפית המאומתת הראשונה של חומר אפל הייתה ב-Bullet cluster. אבל בינינו – מה הטעם לנסות להסביר לך…? הרי walking death כבר נתן לך הפניה שמראה שמדדו את מהירות הפרופגציה של כוח הכבידה ומצאו עד לדיוק של 1% שהוא נע במהירות האור. האם זה הפריע לך להתעלם לחלוטין ולהמשיך ולטעון שאף אחד אף פעם לא חשב על לבדוק את זה?

    "ספקני". כן, ממש. רק עוד אחד בשורה ארוכה של מגיבים באתר הידען שרוצים לקרוא תיגר על הקונצנזוס המדעי מאינטרסים חיצוניים (בין אם דתיים כמו מגיבים חוזרים בתשובה שמופיעים פה לעיתים, בין אם מרגשי נחיתות והצורך להראות ש"כל המדענים האלה לא יותר חכמים ממני!", ובכו'), והחליט שהם יכולים לעשות זאת מבלי לטרוח ללמוד אפילו את הדברים הבסיסיים ביותר בנוגע לתיאוריות עליהן הם קוראים תיגר (ברמה התיאורטית או הניסויית – כלומר, אילו עדויות וראיות יש לנכונותה של התיאוריה אותה הם לא אוהבים).

    חסוי,

    זה שכבידה הינה עיקום של המרחב, לא אומר שהיא מיידית. גם בתורת היחסות הכבידה נעה במהירות האור. כלומר, אם יש התפלגות אנרגיה כלשהי במרחב, אז תהיה לו צורה מסוימת שאנחנו נתפוס אותה כגרביטציה. אם תשנה את התפלגות האנרגיה – למשל, תזיז חלקיק עם מסה כלשהי מנקודה א' לנקודה ב' – אז הגיאומטריה של המרחב תשתנה בהתאם אבל באופן רציף והדרגתי, שניתן לתאר בדיוק כתנועה של גל הנע במהירות האור.

  5. אגב,

    הייתי מצפה מאתר הידען המכובד,
    שלא לכתוב את הכותרת המטעה בראש המאמר הזה…

    מהכותר משתמע שאכן נמצא החומר האפל…

  6. כח הכבידה בכלל לא תלוי במהירות האור.
    אנו מפעילים כבידה גם על עצמים מעבר לתחום הנראה של הגלקסיה, כי מדובר בעיקום של המרחב-זמן.

  7. ספקני

    "ליקוי חמה גורם שתהיה סטיה זעירה בכוח שהשמש
    מושכת את כדור-הארץ…."

    מה? באיזה עולם? על פי איזה מכניזם?

    כאילו, מצד אחד אני ממש שמח שזה לא הדבר הטפשי שחשבתי שאתה חושב מצד שני הדבר הזה לא ממש טוב יותר בשום צורה.

    שקלת לנסות להבין את הדבר עליו אתה מדבר טיפה לפני שאתה מתחיל להביע ביקורת ולדבר עליו?

  8. walking death

    טעיתה !
    ליקוי חמה גורם שתהיה סטיה זעירה בכוח שהשמש
    מושכת את כדור-הארץ.
    בגלל הוספת הכבידה של הירח.

    יתכן ויהיה עדיף לעשות את הבדיקות בזמן ליקוי יריח
    ואז המשיכה תהיה בהפחתת המשיכה של הירח.

    כל שצריך לבדוק,
    אורך זמן התגובה לשינוי.
    הכבידה הנוספת או המוחסרת הזו.

  9. ספקני
    לא הבנתי אותי, אני מצטער. אני לא מגיב כדי שאתה תגיב בחזרה, אני לא מעוניין לשמוע את השטויות שלך. אני מגיב כדי שקוראים קצת יותר נבונים ממך יראו איזה אהבל אתה.

    אני מצטער שלא הייתי ברור.

  10. רגע, נראה לי שהבנתי.

    ספקני חושב שכח המשיכה נישא ע"י אור(בגלל מהירות האור כנראה), ושבזמן ליקוי חמה, בגלל שהאור לא מגיע לחלק מכדוה"א, זה משפיע על כח המשיכה בין השמש לכדוה"א.

  11. ישראל
    יש את לווין "עמוס" אבל אתה לא יכול לראות אותו בלי לחפור בור עמוק – הוא בקו אורך 5…

  12. ספקני
    אתה לא כל כך מבין איך עובד מדע, וגם לא מבין גדול, בפיסיקה.

    הסתכל על מדע כמו כל אמנות וספורט. לשלושת הדברים אין מטרה, ושלושתם "מבזבזים" כסף.

    ולגבי ליקוי חמה – מאיפה אתה מסיק שכוח המשיכה של השמש משתנה??

    אין אף מקרה מוכר שמידע עבר במהירות הגבוהה מ-c. אין כל סיבה לחשוב אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן