"בהיי-טק צריך גם פסיכולוגים ועורכי דין עם רקע במתמטיקה ותכנות"

את הדברים אמרה פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר ה-ות"ת, בכנס אפקה השלישי לפיתוח הון אנושי לאומי בתעשייה ● נשיא מכללת אפקה, פרופ' עמי מויאל, אמר כי צריך לתת לסטודנטים הכשרה בתקשורת בינאישית ● נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, קבל על כך שהאקדמיה אטית מדי בהתאמה לשינויים המהירים בשוק העבודה

ראש ות"ת פרופ' יפה זילברשץ בכנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה. צילום: אבי בליזובסקי
ראש ות"ת פרופ' יפה זילברשץ בכנס אפקה לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה. צילום: אבי בליזובסקי

כיום הסיכוי של בוגר תיכון להגיע לאוניברסיטאות במקצועות ההיי-טק השונים תלוי בלימוד חמש יחידות בבגרות במדעי המחשב. כדאי לחשוב אחרת, ולהקנות לכולם ידע בסיסי בתכנות ובאנגלית, כך עולה מדבריה של יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ'יפה זילברשץ, בכנס אפקה השלישי לפיתוח הון אנושי לאומי בתעשייה, שהתקיים ביום ה' האחרון במכללת אפקה.

"מאז שנכנסתי לתפקידי, מספר הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות לתחומי ההיי-טק גדל מאוד. בשנים האחרונות נתנו תמריצים למכללות, כדי שיגדילו את מספר הסטודנטים בתחומים הללו, והצלחנו. גם באוניברסיטאות נעשה מאמץ דומה, ביוזמתן, וכך נוכל להגדיל את מספר הלומדים ב-40% בקלות", אמרה זילבשץ.

"גם משרד החינוך מסייע בתכניות כמו 'חמש פי 2' (יוזמה שמטרתה להכפיל את מספר לומדי המתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב ברמת חמש יחידות – א"ב), הם נותנים לנו את הבסיס, אבל הסיכוי להגיע למקצועות ההיי-טק תלוי בכך שהתלמיד למד חמש יחידות מתמטיקה וחמש יחידות במדעי המחשב. יש המון בוגרים שלמדו חמש יחידות מתמטיקה ולא הלכו להיי-טק בגלל היעדר הרקע במדעי המחשב", אמרה.

לדברי זילברשץ, הפעם אנו עוסקים באיכות. "שאלנו את המעסיקים בפורום המעסיקים שלהרשות לחדשנות מה אתם צריכים מאנשים שמגיעים אליכם והם אמרו 'אנחנו לא צריכים רק את מה שאתם נותנים לנו'. תסתכלו הרבה יותר פתוח. תנו הכשרה בשפות תוכנה לכולם, וכך גם מי שלמד חמש יחידות מתמטיקה, עם ההכשרה הזו יוכלו להיות היי-טקיסטים מצוינים. משפטן עם יכולות מתמטיות, פסיכולוג שנפלט לשוק התעסוקה – הם יוכלו להביא את התובנות שלהם. יש משהו מאוד מהפכני בתפישה של ההכשרה שהשוק זרק אלינו ואנחנו הרמנו אותו".

פרופ' זילברשץ הבטיחה כי ות"ת תתגמל אוניברסיטאות שיציעו קורסי הכשרה להיי-טק לבוגרי המקצועות ה"רכים". גם למידה מקוונת יכולה להיות גורם משמעותי בהכשרה מסוג זה.

פרופיל המהנדס וחשיבות הכישורים הרכים

פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה אמר באירוע כי "בשנתיים הראשונות עסקנו בכנס באספקט הכמותי של המחסור של עשרת אלפים מהנדסים ותכנתים. החלטנו השנה לעסוק דווקא בנושא האיכות – פרופיל המהנדס וחשיבות הכישורים הרכים. במהלך הדיונים, הנחת עבודה היא שכישורים רכים הינם חיוניים למהנדס, ואין מחלוקת בדבר הצורך בהם. אבל יש חילוקי דעות בשאלה, על מי מוטלת האחריות להקניית הכישורים החיוניים? בתי הספר, האוניברסיטאות, התעשייה? כמו כן אין הסכמה בשאלה מהם המקצועות החיוניים ואיך מלמדים אותם.

מהם הכישורים החיוניים? לפי מחקרים שנעשו, במקום הראשון נדרשים כישורי תקשורת אפקטיבית, שיתוף פעולה, שכנוע, למידה עצמית, יצירתיות. זה לא קורס שמעבירים בהרצאות גדולות מול מאות סטודנטים וגם לא בקורסים ייעודיים. זה צריך להיות שזור בכל תהליכי הלימוד. נדרשת למידה מבוססת פרויקטים, בעיות, כיתות הפוכות, למידה עצמית, למידה שיתופית תוך מעורבות פעילה של הסטודנטים, תפקיד המרצה והכיתה משתנים, שינוי תפישתי ופיזי של מרחבי הלמידה.

הגדרנו תכנית אסטרטגית שאחד המרכיבים המרכזיים בה הוא דמות המהנדס ולא רק העברת ידע. אנו נותנים לכולם ידע במתמטיקה ופיזיקה, ידע בתחום הנדסי ספציפי והתמחויות. זאת בנוסף לכישורים אישיים, תקשורת אפקטיבית, חשיבה ביקורתית, למידה עצמית, יכולת עבודה בצוותים רב תחומיים וכן שפות: אנגלית, עברית ותכנות. כל ראשי בתי הספר מנתחים את תכנית הלימוד, קורס אחר קורס, ובוחנים מהו תוצר הלימוד של כל קרוס. זה חיוני, ובעוד כמה שנים יהפוך לקיומי", סיפר מויאל.

איראן וטורקיה מקדימות את ישראל
נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, אמר בתגובה לדבריו של מויאל כי הצורך לשנות את אופן הלימוד של מקצועות ההנדסה הפך לצורך קיומי.

"ערכתי בעזרת מוסד שמואל נאמן השוואה של מצב המדע בין ישראל לשכנותיה, ואם פעם היה פער גדול בכל הפרמטרים – מספר המאמרים המדעיים לנפש, איכותם על פי ציטוטים וכתבי העת בהם פורסמו, ומספר הסטודנטים להנדסה – בכל הפרמטרים הללו המצב התהפך. איראן משתווה אלינו במספר הפרסומים המדעיים ואיכותם, ומספר הסטודנטים להנדסה שם גדל מ-750 אלף ל-2.1 מיליון. המצב בטורקיה לא פחות מרשים, ואפילו בסעודיה, מספר הציטוטים במאמרים במתמטיקה דומים לישראל, כאשר אנו יודעים שהם קונים את המומחים. הכמויות הללו מייצרות איכות.

לצערי, האקדמיה מאוד שמרנית ואטית. כשהטכנולוגיה מתקדמת בצורה אקספוננציאלית, אנחנו באקדמיה חייבים לבחון את עצמנו איך אנו מדביקים את המהפכה הזו.

חייבים כבר היום לבחון מהם הכישורים שכל עובד יזדקק להם במחצית השנייה של המאה ה-21. האם אלו הכישורים שאנחנו מעניקים לסטודנטים שלנו, האם אנחנו מכשירים את הסטדונטים לאותם מקצועות שעדיין לא קיימים ויהיו נפוצים בעוד 25 שנה. הידע נמצא בכיס, כבר לא צריך להעביר ידע. איך אנחנו צריכים לנהל את שיטות הלימוד בלי ההסתמכות המסיבית שהייתה עד היום על ידע?"

לדבריו, יש צורך בהפיכת ההוראה לאינטר-דיסצפלינרית, כפי שהיה נהוג להקנות את ההשכלה הליברלית הכללית לכל בוגר אוניברסיטה. חשוב לפתח כישורים כמו תקשורת בינאישית, עבודה בצוות וחשיבה יצירתית. כמו כן הוא מציע, "להכשיר את הסטודנטים גם במדעי החברה, בכדי להבין את השפעת המדע והטכנולוגיה על החברה".

"כך עשינו כשהקמנו את האוניברסיטה בניו יורק, יחד עם קורנל (Cornell University). הקמנו תכנית בביג דטה, הרבה לפני שזה הפך למושג נפוץ, ואנו מקנים לכל הסטודנטים הכשרה בסוציולוגיה, פסיכולוגיה, אתיקה ותקשורת בינאישית, מעבר ללימודים. אנחנו רואים בפרויקט בניו יורק ארגז חול שיאפשר לנסות תכניות ולייבא אותן".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. שיטת ההוראה צריכה להשתנות עוד מבתי הספר והתיכונים, צריך להרגיל את הילדים ללמידה אקטיבית ופחות פסיבית ולפתח אצלם את התקשורת הבינאישית, להגדיל את המודעות והידע הטכנולוגי וכן לחנך את הילדים והנערים לתרבות, אתיקה ונימוסים ברשת האינטרנט. לימוד תכנות כמובן הינו חובה, ברוכים הבאים להווה.

  2. פשוט מגוחך.

    מדברים על איכויות הוראה, מיומניות רכות ושאר נושאים חשובים. והפרופ' מהטכניון ממשיך עם המדד של המאה ה-19 אודות מספר פרסומים, מספר ציטוטים וכו'….והוא גם מצוטט כמתלונן על קצב האדפטציה של האקדמיה…

    זה אבוד. הדור הזה של אנשי אקדמיה חי בעבר ואי אפשר לתקן.

    נדרש מסלול Ph.D לאנשים המגיעים מהתעשייה ומקבלים תואר על בסיס יכולות הוראה והובלת פרוייקטים מעשיים, רק הם יכולים לתת מענה להפצת ידע של במסדרונות המרובעים של האקדמיה בישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן