סיקור מקיף

“ישראל תאבד את מעמדה כמעצמת היי-טק אם לא נפעל לשילוב יותר נשים בתעשייה”

כך אמר אסף רפפורט, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, באירוע הגמר של SilicoNegevBGU. חברת Green eye technology זכתה בתחרות הסטארט-אפים באותו אירוע

נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, ומנכ"ל מיקרוסופט מחקר ופיתוח בישראל אסף רפפורט באירוע SilicoNegevBGU. צילום: אבי בליזובסקי
נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ’ רבקה כרמי, ומנכ”ל מיקרוסופט מחקר ופיתוח בישראל אסף רפפורט באירוע SilicoNegevBGU. צילום: אבי בליזובסקי

מנכ”ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח אמר את הדברים בשיחה על הבמה עם פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באירוע היזמות הגדול בדרום שמקיימות האוניברסיטה, עמותת מט”ע וקהילת היזמות Tech 7, בשיתוף עם עיריית באר שבע

אסף רפפורט, מנכ”ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, התייחס בשיחה עם פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב, לנושא שילוב נשים בתעשיית ההיי-טק: “זה נושא מאד כואב, גם במיקרוסופט וגם בתעשיית ההיי-טק. אנחנו לא תעשייה שמחבקת נשים וצריך לדעת את זה. אפילו המספרים מראים, באוניברסיטאות מסיימות 35 אחוז נשים ובעולמות ההיי-טק יש לנו רק 20 אחוז. זה אומר שיש לנו חלק תורם מאד לאשמה”.

רפפורט המשיך והרחיב על הנושא: “שילוב נשים ובכלל גיוון צוותי העבודה זה לא צורך חברתי או פילנתרופיה, זה הכרח עסקי כדי שאנחנו כמיקרוסופט ואנחנו כתעשיית ההיי-טק הישראלית נצליח. זה עניין של חדשנות ואפשרויות פיתוח. אני אגיד שאני לא התחלתי ככה. כשהקמתי את הסטארט-אפ היינו כמעט רק גברים, היינו כולם בוגרי 8200 שנראים אחד לאחד אותו דבר ואני נכוויתי. היה צוות מצוין ומדהים אבל הוא לא היה מגוון. אנחנו נאבד את מעמדנו כמעצמת היי-טק אם לא נפעל לשילוב יותר נשים בתעשייה”. “ההיי-טק זקוק לאוכלוסיה מגוונת – נשים, חרדים וערבים – לא רק לצורך חברתי אלא גם כהכרח עסקי. נשים הן חלק קריטי במגוון הזה והעובדה שהשיעור שלהן בהיי-טק מגיע רק ל-20% היא כישלון גדול שהתעשייה צריכה לפתור”, הוסיף.

“נכון שיש הטיה לנשים להימנע מללמוד חינוך טכנולוגי, אבל גם במצב הנוכחי אפשר לגייס יותר נשים. לא נמשיך להוביל את ההיי-טק הישראלי אם לא נשלב את הנשים. יש מחסור עצום של עובדים בענף ואם המצב יימשך, אנחנו עלולים לאבד את המעמד שנו בעולם ההיי-טק”, אמר רפפורט.

על הביקור בפארק ההייטק האוניברסיטאי בבאר שבע אמר רפפורט: “דבר ראשון שראיתי זו העוצמה. אתה מסתובב בפארק ההיי-טק ורואה את הלוגואים. כל כך הרבה חברות, לא רק הגדולות, לא רק מרכזי ה-R&D הגלובאליים שנמצאים פה אלא גם הסטארט-אפים הקטנים שזה מדהים שיש מקום גם להם וכמובן החיבור כולו. זה היה ה’וואו’ הראשון שקיבלתי”.

רפפורט הוסיף: “להבין שהמקום הזה הולך לעבוד כאקו-סיסטם זה אולי נשמע טריוויאלי אבל לפצח אותו ולעשות אותו זה הרבה יותר קשה, יש יריבות בין כל גוף אפשרי. בין אם זה ממשלה, סטארט-אפים, חברות גדולות, אקדמיה, צבא שעובר לפה, אבל הצלחתם לבנות את הגשר הזה בין כולם. למשל לראות את מנכ”ל מיקרוסופט מבקר ב-EMC שיושבים שם נציגים של סטארט אפים ומקרינים לכולם סרטון של IBM. אמרתי ‘זה לא קורה בשום מקום בעולם’. אני חושב שהגשר הזה שבבאר שבע הצלחנו לבנות זה מטורף וייחודי”.

אוניברסיטת בן גוריון תקים קרן להשקעות בסטארט-אפים של סטודנטים – כך חשפה פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה. הקרן תשקיע מיליון דולר במשך שלוש שנים, ובבן גוריון מציינים כי היא הראשונה מסוגה שהוקמה על ידי אוניברסיטה בישראל. לדברי פרופ’ כרמי, “הקרן תעניק מענקים לסטודנטים במטרה להאיץ טכנולוגיות ורעיונות חדשניים פרי מחשבתם ויצירתם”.

כחלק מהמיזם, יתאפשר לסטודנטים להירשם לקורס שיקנה כלים וכישורים בזיהוי רעיונות וטכנולוגיות מבטיחות והשקעה בהן. אלה מהם שיסיימו את הקורס יוכלו להצטרף לוועדת ההשקעות של הקרן, לצד אנשי התעשייה והאוניברסיטה. בנוסף, ישמשו הסטודנטים בוגרי הקורס כסקאוטרים וציידי טכנולוגיות חדשניות בקמפוס. כמו כן, באפשרותם של סטודנטים-יזמים ובוגרי האוניברסיטה להגיש בקשות מימון לקרן. היא ציינה כי לאוניברסיטה אין כוונת רווח ביוזמה זו וכי היא תכלול שלושה ערוצים: פרויקטים מתקדמים, קדם Seed ויזמות חברתית.

באירוע SilicoNegevBGU – אירוע היזמות הגדול בדרום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמותת מט”ע וקהילת היזמות Tech7, בשיתוף עיריית באר שבע, ייערך שלב הגמר של תחרות הסטארט-אפים של SilicoNegevBGU, אליה נרשמו 70 סטארט-אפים טכנולוגיים מכל הארץ שהם זיקה לנגב ופועלים לחיזוקו ברמה הארצית והבינלאומית.

חברת Green eye technology זכתה בתחרות הסטארט-אפים

. החברה שמפתחת פתרון מבוסס למידת מכונה ובינה מלאכותית להפחת שימוש בחומרי הדברה והגדלת היבול, זכתה במקום הראשון בגמר תחרות הסטארט-אפים באירוע היזמות הגדול בדרום שקיימו אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמותת מט”ע וקהילת היזמות Tech 7, בשיתוף עם עיריית באר שבע.

החברה זכתה בהשקעה של חצי מיליון ₪ מטעם עמותת מט”ע.

חברת Green eye technology, שמשתמשת בלמידת מכונה ובינה מלאכותית בכדי לייצר מהפכה בדרך שבה אנחנו מדבירים כיום מזיקים בחקלאות ומספקת פתרון מדויק לשימוש בקוטלי עשבים, זכתה במקום הראשון בגמר תחרות הסטארט-אפים הפועלים למען הנגב שנערכה במסגרת SilicoNegevBGU – אירוע היזמות הגדול בדרום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמותת מט”ע וקהילת היזמות Tech7, בשיתוף עיריית באר שבע. הפרס הראשון שקיבלה החברה עומד על השקעה של חצי מיליון ₪ מטעם עמותת מט”ע.

שתי החברות הנוספות שהתמודדו בשלב הגמר הן Stress factor, המפתחת בדיקת דם ראשונה מסוגה שתאפשר חשיפת לחץ כרוני וכימות של השפעתו על המצב הבריאותי, וחברת Sindesy, שמפתחת טכנולוגיה ההופכת מערכות חימום מים סטנדרטיות למחוברות לרשת ולנשלטות.

עוד השתתפו רוביק דנילוביץ’, ראש העיר באר שבע; גדעון שביט, יו”ר מט”ע; אהרון אהרון, מנכ”ל רשות החדשנות; רן קראוס, מנכ”ל ומייסד שותף ב-Airobotics; וונדי סינגר, מנהלת Start-Up nation Central ועוד.

4 תגובות

  1. בוודאי שאני יודע, אבל בכל מקרה, הליטאים – אשכנזים או ספרדים הם נוקשים מאוד בפרשנות שלהם את הדת, ההפך ממה שהנחיל להם הגאון מוילנה – הוא חינך אותם לצאת לעבוד. דווקא בארץ החסידים עובדים והם מתנגדים לעבודה ולמעשה לכל קשר עם חילונים.
    בדוגמה שהבאת ראית שלא ההיבט הדתי הוא הבעייתי אלא החלק של הדרישות החרדיות להחמרה ושכולם יעמדו בתנאים שלהם. אין שום סיבה שגברים חרדים ונשים חרדיות לא יילכו ללמוד מקצועות הייטק (ולפני כן בבית הספר מתמטיקה ואנגלית). החרדים עצמם משלמים על הנצחון של הפוליטיקאים שלהם, שרוצים להשאיר אותם בבורתם. הם יכולים להאמין ולתכנת.

  2. אבי,
    חבל שזו דרכך להתיחס לאנקדוטה שהבאתי. נדמה לי שהענין דורש התיחסות רצינית יותר מסתם התבדחות או גרוע מזה.
    את זה אני אומר דוקא מפני שאני משוכנע שאתה יודע מה פירוש “ספרדי מהסוג הליטאי” בז’רגון העיתונאי (וגם הסוציולוגי) המקובל – הכוונה היא תמיד למי שאינו אשכנזי אבל התחנך בישיבות מהסוג הליטאי.

  3. “ההיי-טק זקוק לאוכלוסיה מגוונת – נשים, חרדים וערבים …” – אמירה מצוינת של מקצוען בתחום.
    הבעיה היא שלקונן על היעדרן של נשים זה לגמרי פוטוגני ואהוד, מעבר לכך שזה מוצדק לגמרי, כמובן; אבל לצאת בעד שילובם של חרדים וערבים – זה כבר מסר שיפה לו ההצנעה. השיח הצבורי בענין הזה הוא מינימלי, לעומת גודל הבעיה.
    כדי להדגים, אספר סיפור שאני מכיר באופן אישי: חרדי מהסוג הספרדי ליטאי, שהיה כבר אברך ונשוי+3 החל ללמוד הנדסת תוכנה והצליח לסיים בהצטיינות יתרה. אך נסיונותיו הראשונים להתקבל למשרה נחשבת נכשלו ולמעשה נדחו על הסף, בעוד חבריו ללימודים, גם אלה שהשגיהם הלימודיים נפלו משלו – התקבלו והשתלבו יפה בעבודה. בעצתי, האיש למד להסוות את זהותו כחרדי, באופן שיתפס ויראה כסתם אדם דתי. והנה הפלא ופלא – עד מהרה הוא זכה במשרה נחשקת….
    האיש הזה הוא רק דוגמה לתופעה בולטת של דחיית חרדים בהייטק, בפרט מצד ארגונים תעשייתיים בעלי אופי בטחוני.
    סוף דבר – האיש הפסיק להסוות את חרדיותו די מהר לאחר השתלבותו במערכת. היום, שלוש שנים אחרי, הוא מתופקד גבוה מאוד במערכת ושביעות הרצון ממנו גדולה. הוא אפילו פופולארי ולא ‘מפחיד’ אף אחד בארגון…
    חומר למחשבה – ומניע חזק לתיקון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.