יזמות ישראלית המפתח לעתיד‬

ביוני 2012 פרסם “הארץ” מאמר שכותרת המשנה שלו קבעה: “המקצועות המדעיים בישראל בקריסה: גיל המורים עלה בעשור האחרון בעשרות אחוזים ומספר שעות הלימוד צנח

בראשית שנות ה-60 הציב הנשיא האמריקני ג’ון פ’ קנדי רף גבוה מאוד לסוכנות החלל האמריקנית: הנחתת האדם הראשון על הירח עד סוף אותו עשור. באותן שנים היו המחשבים האלקטרוניים רק בחיתוליהם, ותאגיד אינטל לייצור שבבי מחשב עדיין לא נולד. המשימה האמיתית הייתה פוליטית, להציב את האמריקני הראשון על הירח, ולעשות זאת לפני הסובייטים.

קרדיט: spaceIL

מאז הירח כמעט נשכח מלב, אבל הדמיון של דור שלם ניצת: אלפי בני אדם החלו ללמוד מדע וטכנולוגיה. אוניברסיטאות בכל העולם,  ובכללן בישראל, קלטו בשנות ה-60 אלפי מדענים וחוקרים, חברי  סגל חדשים, שעבודתם שינתה את העולם מן הקצה.

ביוני 2012 פרסם “הארץ” מאמר שכותרת המשנה שלו קבעה: “המקצועות המדעיים בישראל בקריסה: גיל המורים עלה בעשור האחרון בעשרות אחוזים ומספר שעות הלימוד צנח.” המאמר מראה ירידה של יותר מ-25% במספר הלומדים מתמטיקה בהיקף של 5 יחידות לימוד, שמספר שעות הלימוד בכימיה ירד ב-33% ובמדעי המחשב ב-42%. גיל המורים  לפיזיקה ולמתמטיקה עולה ורבים מהם מתקרבים לפרישה – ואין מחליפים.

שלושה מהנדסים, יזמים צעירים, נושאים שוב את פניהם לירח בתקווה שיצית מחדש את התלהבות הנוער ללימודי המדע וההנדסה. יריב בש, יהונתן וינטראוב וכפיר דמרי, הקימו את spaceIL, עמותה ללא כוונת רווח, כדי להשתתף בתחרות פרס-X לירח בחסות גוגל. היוזמה סחפה מאות מתנדבים, חברות תעשייה, מהנדסים, מורים, עורכי דין ובני נוער שרוצים להגשים את החלום – להציב את דגל ישראל על הירח ולתרום את כספי הפרס למען החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל. הריאיון שערכנו עם יריב בש, במדור “זרקור” (עמוד 26), מביא דוגמאות רבות ליצירתיות ולחדשנות  המאפיינות את החשיבה הישראלית.

היזמות הזאת הביאה רבים לכנות את מדינת ישראל בשם – start-up nation – מדינת הזנק. ואפילו עיון בדפי הגיליון הזה יאפשר לכם למצוא דוגמאות שידגימו זאת. העתידן הרשמי של ענקית החומרה, אינטל, בראיין דייוויד ג’ונסון, למשל, בחר לציין בריאיון שערך בעבור המהדורה הבין-לאומית של סיינטיפיק אמריקן, שרבים ממתכנני השבבים של אינטל פועלים בישראל.

פיתוח עין ביונית שתוכל להחזיר ראייה לאנשים שהרשתית שלהם נפגעה במחלה, הוא אחד הפיתוחים המוצגים במאמר העוסק בעתיד הרפואה (עמוד XX). המאמר בוחר להתמקד אמנם בחברות בחו”ל, אבל בפגישה שערכנו עם סמנכ”ל החברה הישראלית ננו-רטינה, קובי קמיניץ, שמענו כיצד חברתו מפתחת מוצר משופר אף יותר.

אלה הן רק כמה דוגמאות על קצה המזלג ליזמות וליצירתיות הישראלית שעליה עלינו לשמור בכל מחיר, באמצעות שיקום החינוך המדעי-טכנולוגי-מתמטי-הנדסי בישראל. אם שואפי קיום אנו, במזרח התיכון ובעולם המשתנה לנגד עיננו, אין לנו ברירה אחרת.

גם סיינטיפיק אמריקן ישראל, החוגג עם צאת גיליון זה עשר שנים, יוצא לאור, בידי אורט ישראל, ללא כוונת רווח ומתוך אותה תחושת שליחות – להביא את המיטב שבכתיבה המדעית העולמית אל בני הנוער בישראל, אל המורים שלהם ואל המשפחות שלהם כדי לעודד את בני הנוער לפנות ללימודי מדע וטכנולוגיה ולהצטרף לקהילת היזמות והחדשנות הישראלית.

תפנית זו תתרחש אך ורק אם מורים איכותיים בעלי ידע ומיומנויות ותחושת שליחות ילמדו מדעים, מתמטיקה וטכנולוגיה בבתי הספר. זוהי משימה לאומית שהממשלה צריכה להוביל אותה כדי לשמור על חוסנה הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל.