ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה עולה כי בני נוער מחוננים פתוחים יותר להתנסויות חדשות וחרדתיים פחות, אבל גם “נעימים” פחות”
בני נוער מחוננים פתוחים יותר להתנסויות חדשות ומגלים רמות נמוכות יותר של חרדתיות בהשוואה לבני נוער מאותו הגיל שאינם מחוננים, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. עוד נמצא כי המחוננים גם “נעימים” פחות. “בניגוד לעבר, המחקרים החדשים בתחום מראים שבני נוער מחוננים מראים רמות גבוהות יותר לא רק של אינטליגנציה קוגניטיבית, אלא גם של אינטליגנציה רגשית”, אמר פרופ’ משה זיידנר, ראש המעבדה לחקר אישיות, רגשות והבדלים אישיותיים באוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר.
בעוד שמחקרים ישנים יותר בתחום הראו שבני נוער מחוננים מגלים רמות נמוכות יותר במאפיינים רגשיים, המחקרים החדשים מראים שבניגוד לסטריאוטיפים של בני נוער מופנים, בישנים וסגורים חברתית, המחוננים מגלים רמות גבוהות יותר במאפיינים חברתיים שונים בהשוואה לבני נוער שאינם מחוננים. המחקר הנוכחי, אותו ערכו פרופ’ זיידנר יחד עם ד”ר ענבל שני-צינוביץ’, ביקש להעמיק את הידע בנושא זה, תוך התמקדות בשדה המחקר הישראלי. במחקר השתתפו 374 בני נוער מחוננים בכיתות י’-י”ב שלמדו במסגרות מיוחדות למחוננים ו-428 בני נוער לא מחוננים מאותה שכבת גיל ומאותם בתי ספר, כשהמחקר התמקד במאפיינים המקובלים בתחום הקשורים לשוני באינטליגנציה.
כאמור, בני נוער מחוננים הראו רמות גבוהות יותר של פתיחות להתנסויות לעומת חבריהם הלא מחוננים. כמו כן, הם הראו רמות נמוכות יותר של חרדתיות ורמות נמוכות יותר של נוירוטיות. תכונה נוספת שנבדקה היא “נועם”, תכונה שמקושרת למאפיינים כמו כנות, אלטרואיזם, אמון וכד’. באופן מפתיע, ובניגוד למחקרים דומים בארצות הברית, בני הנוער המחוננים הישראלים הראו רמות נמוכות יותר של תכונה זו בהשוואה ללא-מחוננים. לדברי החוקרים, ייתכן והדחף למצוינות והתחרותיות הגבוהה של בני נוער מחוננים הם אלה שגורמים להם ללקות בתכונה זו.
בניגוד לסטריאוטיפ של בן הנוער המחונן הנמצא במצוקה רגשית, לא נמצאו הבדלים ברמות של מצוקה ורווחה אישית בין שתי הקבוצות. לדברי החוקרים, לבן הנוער המחונן יש מספר גורמים שיכולים להשפיע לרעה על בריאות הנפש שלו, כמו סטיגמות חברתיות, לחץ חברתי להצליח, התפתחות בלתי מקבילה בין הפן הרגשי והקוגניטיבי וכד’, אולם פועלים עליו במקביל גם גורמים חיוביים כמו יכולת קוגניטיבית גבוהה, יציבות רגשית, אסטרטגיות יעילות של התמודדות עם בעיות וכד’, שלמעשה מהווים גורמים “מגנים” שיוצרים איזון רגשיים.
עוד ממצא מפתיע היה חוסר ההבדל בין שתי הקבוצות ברמת המצפוניות. לדברי החוקרים, תכונה זו קשורה להישגיות בלימודים ורמה גבוהה של ביצוע והיא קשורה למאפייני אישיות כמו דחף להישגיות, יעילות, עצמאות וכד’. הסבר אפשרי שהם נותנים הוא שרמה גבוהה של “מצפוניות” גורמת גם למי שהאינטליגנציה שלו נמוכה יותר להשקיע יותר וכך להגיע בסופו של דבר לרמות גבוהות של הישגיות.
“בניגוד לתפיסות קודמות, מחקר זה מחזק את התפיסה שאינטליגנציה גבוהה היא נכס בהתמודדות עם אתגרי החיים והיא קשורה דווקא למאפיינים אישיים וחברתיים חיוביים”, סיכמו החוקרים.
13 תגובות
אואולי היא התכוונה לאספרגוס..?
אחתת:
הסיפור שלך עם האוטיסטים ואספרגרים הוא ממש בדיחה.
אחתת,
את כותבת “תחום המדע מאיים על התרבות הפטריארכלית, כי “עוד עלולים לגלות את האמת”?
את יכולה להסביר מה הקשר בין ה”תרבות הפטריארכלית” לדברייך ובין מדע? ומה מאיים על מה? ומה היא האמת?
הרבה מהמחוננים והגאונים, הם אספרגרים/אוטיסטים בתפקוד גבוה.
עצם העובדה שהם לא צריכים להתמודד עם רגשות של אמפטיה כל העת ובכלל מערבולת רגשות לגבי העולם, משאירה להם מקום נקי ופנוי לעיסוק אובססיבי בתחום התעניינותם. זה בהכללה גסה.
אפילו בלי תכונות “מחוננות”, כל אדם שהיה משקיע בתחום אחד את כל כולו – היה הופך למוצלח באותו תחום.
וודאי שאם הם בסביבת אנשים “מסוגם”, גם כישוריהם החברתיים נראים מוצלחים, כי הם לא צריכים להתמודד עם כל מאסת הקודים והניואנסים של הציבור הממוצע וכן של אינדיווידואלים ואחרים.
ומי בכלל קבע שמי שמעולה בפיסיקה הוא גאון, למרות שבכל הנוגע לתחומים אחרים (מקצוע או תבונה) הוא גרוע? בעוד שאדם אחר הוא ממוצע עד טוב מאוד בכל התחומים, בכל המקצועות ובעל יכולת הבנה באלפי מצבים ואנשים..אבל הוא נחשב לפחות מחונן ואולי פחות חכם..פחות טוב ??
כל ההתפתחות האנושית הגיעה בעקבות ההתפתחות המדעית פורצת הגבולות?
לא!
חלק מההתפתחות האנושית הגיעה מהתפתחות מדעית פורצת גבולות.
“התפתחות אנושית” באופן כללי היא כל מה שמתנגד/מתנגש עם המצב הנפוץ והעיקרי של הלוחמים התמידיים נגד התפתחות אנושית – שזו התרבות הפטריארכלית השולטת אלפי שנים.
תחום המדע מאיים על התרבות הפטריארכלית, כי “עוד עלולים לגלות את האמת”.
אז הוא רק חלק ולא “כל”.
עם כל הכבוד לחוקר הזה אין מושג מה זה בכלל אומר אינטיליגנציה רגשית כנראה אבל ניחא
מה שחשוב פה שאני שמח שבישראל של 2011 מצאו כל כך הרבה מחוננים ובאשר הם נמצאים הם לא סופגים חיי התעללות דבר שלא היה כזה מקובל רק לפני תחילת שנות ה2000 כאשר אני עוד הייתי תלמיד.
ס. כל ההתפתחות האנושית הגיעה בעקבות ההתפתחות המדעית פורצת הגבולות.
לכן, מי שיש לו יכולות מיוחדות כמו לבשל מאכל טוב או לנגן מוזיקה טובה, זה נחמד, וזה בעיקר מועיל לאנושות ע”י כך שלאותם פורצי דרך יהיה במה להשתעשע בשעות הפנאי.
ללא כל כוונה להיות טרול. אין ספק שיש מחוננים בהרבה תחומים כולל ספורט, אומנות, משחק ואף מנהיגות וכדומה.
למרות זאת כשאנחנו מתכוונים למצויינות אקדמית אנחנו מתכוונים למצויינות במקצועות ריאלים ולא למצויינות במקצועות שהועסקים בהם לא מסוגלים או לא רוצים להתמודד עם מקצועות ריאלים בדיוק כמו שאנחנו מתעניינים באלופת האן בי איי ולא במי זכה באליפות מחוזית בית ב של ליגה למקומות עבודה.
דניאל, לא כל המחוננים מחוננים דווקא בתחומים המתמטיים והריאליים. יש מחוננים גם בתחומים ההומניסטיים, האומנותיים וכן הלאה. גם זו סטיגמה.
שוב, בהמשך לתגובות הקודמות –
עצם היא ההימצאות בחברה, זהו לימוד ותרגול חוקי וכללי החברה והתנהגות בני האדם. בדיוק כמו אדם שאינו דתי, שמבקר בבית הכנסת אין לו מושג מה עושים כי הוא אינו מכיר את כללי המקום, כך אדם שלא מעורה על בסיס קבוע בחברה, אין לו מושג מה עושים…אין ניגשים…איך מדברים…מה אומרים…ומה עונים. כי הוא אינו מכיר את כללי המשחק. וגם אם הוא יודע, הידע שלו תיאורטי ומנוון והוא לא מסוגל להפעיל אותו בזמן אמת.
בהמשך לתגובה הקודמת –
בקיצור, פיזיקה זה מאוד חשוב, אבל חשוב לא פחות (להצלחה החברתית ולאושר האישי ) לשחק עם החבר’ה כדורגל, לא להתחמק ממפגשים חברתיים (גם אם “הרמה האינטלקטואלית” לא גבוהה ), ולדבר …ולהשתתף…ולהיות מעורב כל הזמן.
האינטליגנציה הגבוהה של החנון נותנת לו את היכולת להבין בתחומים כמו מתמטיקה ומדעים, מה שגורם לו לאהוב את התחומים האלה ולהתעסק ולהתעמק בהם כשרוב בני גילו מפאת האינטליגנציה הנמוכה יותר שלהם מתקשים בהם ולכן סולדים מהם.
המצב הזה גורם למחונן לבלות זמן רב בהסתגרות והתבודדות לצורך התעמקות במושאי אהבתו, מה שגורם להתרחקות מהחברה (שגם רואה בו טיפוס מוזר שמתעניין בתחומים משעממים, ומתרחקת ממנו אף היא ) ולניוון הכישורים החברתיים.
זו דעתי, ותמיד יש יוצאים מן הכלל שידעו לשלב בין השניים.
הם למדו בכיתות למחוננים מה שהקטין את החיכוך והשחיקה הנפשית שנובעת מהפערים בינם לבין בני גילם הרגילים. בעבר זה לא היה כך.