סיקור מקיף

תחרות "המהנדס הצעיר"

חמישה פרויקטים בולטים בעלי סיפורים אנושיים שישתתפו בתחרות ה- "מהנדס הצעיר" של המגמה המדעית – הנדסית בבתי ספר בכל רחבי הארץ

עיניים לעיוור
עיניים לעיוור
"מערכת לאגירת מי גשמים וכיורים ושימושם": רעיון מערכת אגירת המים עלה במוחו של תלמיד כיתה י"ב באורט סינגלובסקי, רועי דוידי בעקבות מקרה מצער של הצפה שארעה בביתו לפני שנתיים. דוידי הבין כי כשם שהבית הפך למאגר מים כך באפשרותו לבנות מערכת שתשמור על ביתו יבש בשנים הבאות ותמנע בזבוז מים על ידי שימוש במי גשם לצורך השקיה ומים אפורים. בעקבות המחקר שערכו חברי הקבוצה וסקרים אודות השימוש הביתי במים הם גילו כי החיסכון הכספי לא נופל בהרבה מהחיסכון במים והוא מסתכם ב כ- 2,000 ₪ בשנה למשפחה.

"עיניים לעיוור, רובוט נחייה לעיוורים": רחל בס, תלמידה במגמה המדעית הנדסית באורט הבונים, בת ים, צפתה כל חייה בהתמודדות הקשה של בן משפחתה העיוור עם שגרת יומו. כבר בגיל צעיר הבינה כי העזרה הזמינה כיום לעיוורים היא דלה ומסובכת ולא פעם דורשת מהם השקעה פיזית, כספית ורגשית עצומה. בכיתה י' עם כניסתה למגמה החליטה כי פתרון הבעיה תלוי בה ותכננה יחד עם צוותה רובוט נחייה לנחים, היחיד מסוגו בעולם, הכולל בתוכו את כל העזרים הקונבנציונאליים הקיימים היום המקל משמעותית על שגרת יומו של אדם הסובל מליקוי ראייה.

"מערכת טיפולית לומדת להקלת הקשיים בויסות החושי של ילדים אוטיסטיים"– ילדים אוטיסטיים הסובלים מליקוי בוויסות החושי (עודף וחוסר תחושות) מקבלים טיפול בלחץ המופעל על ידיהם מהמטפלים. המערכת שתכננו התלמידים מיטל שבת ולידור קרקו, מחליפה את פעולתו של המטפל באמצעות לחץ אוויר המופעל במקומות שונים בגוף, בנוסף באפשרותה של המערכת להגביר את היכולת הקוגנטיבית של הילד הודות ומאפשרת לו להתרכז בלימודים (ילדים בעלי ליקוי בוויסות החושי אינם יכולים להתרכז לאורך זמן היות והם מנסים לגרום לעצמם להרגיש, מערכת זו מספקת להם את התחושות החסרות ועל ידי כך מאפשרת להתרכז בדברים אחרים). ד"ר נתן וומברג, האחראי על המרפאה הנויירולוגית והיחידה להתפתחות הילד ורותי כימיה, אחראית על המרפאה הנוירולוגית והיחידה להתפתחות הילד עזרו ותמכו לכל אורך המחקר וכן ציינו כי מערכת זו יכולה לקדם בכמה צעדים את תחום הרפואה הנ"ל.

ניקוי ריאות לחולי CF: התלמידים מיטל צריקר, יונית טורובסקי ואיוון וורנוב ביצעו את המחקר שלהם בבית הספר "רימון" לילדים בעלי פיגור שכלי קשה. לחלק מן הילדים חסר רפלקס השיעול, דבר הגורם להם לחדירת מזון ומים לוושט והריאות. הטיפול הניתן לילדים אלו כולל השכבתם על כדור גומי גדול ותפיחות על גבם, באזור הריאות. הטיפול נעשה במטרה להוציא את הכיח ולנקות את הריאות. מן הממצאים שהילדים גילו, טיפול זה אורך זמן, המטופל עלול ליפול מן הכדור וכן היות והטיפול נעשה שלוש פעמים ביום הוא גוזל מן המטפלים זמן רב. המערכת החלופית מורכבת מרמקולים המוצמדים לגבו של המטופל עם חגורה, הרמקולים הקטנים משמשים לרטט וגורמים לשחרור הכיח מהדפנות ואילו הרמקולים הגדולים, המשמשים כבס מרטיט עוזרים בהוצאת הכיח אל מחוץ לגוף, לתוך מיכל איסוף.

"מגשרים על פערים למען החיים" – סימולאטור המגיב באותות חיים לתרגול צוותים רפואיים ופרמדיקים שנבנה על ידי 2 נערים – ערבי ויהודי: בפרויקט נעשה שיתוף פעולה מיוחד ומקרב לבבות בין מוחמד ביאדסה, ילד שגר בבאקה אל גרביה ולומד באום אל פאחם, לבין עמנואל בן חפר תלמיד יהודי מקריית החינוך, מעיין שחר. את שיתוף הפעולה יזמו מנחי המגמה המדעית- הנדסית משני בתי הספר, ראובן דינוביץ ו עזיז מצארווה. הילדים תכננו סימולאטור החייאה המגיב באותות חיים ובזמן אמת לאיכות הטיפול לפי סוג האירוע שהוזן במערכת.

הסימולאטור מאפשר למתלמד לחוות את החומר התיאורטי ולהכין את עצמו טוב יותר למצב אמת. כאשר נכון להיום מתלמדים מתחום הרפואה העוברים הכשרה לדוגמה החייאה, לומדים לתרגל "על יבש", כלומר ההתנסות היא על בובות סטטיות ולא מגיבות או בלמידה תיאורטית בלבד. זהו מצב שעלול לגרום במקרה של אירוע בזמן אמת לזיהוי שגוי של מקור הבעיה וכתוצאה מכך לטיפול שגוי העלול לגרום לנכות או מוות של המטופל.

ביום שלישי ה-1.6.10 , תיערך במכללה האקדמית להנדסה אורט הרמלין תחרות "המהנדס הצעיר" בה ישתתפו כ-100 תלמידי י"ב מהמגמה היוקרתית המדעית הנדסית הנלמדת בתיכונים מכל רחבי הארץ . התחרות מתמקדת בתכנון מדעי הנדסי, מדידה, הצעת פתרונות חדשניים ויצירתיים בתחום ההנדסה, בנייה והפעלה וכך מהווה אמצעי חשוב לטיפוח המצוינות בקרב מהנדסי העתיד.

על מינהל פיתוח והכשרה של רשת אורט ישראל:
המינהל למחקר, פיתוח והכשרה באורט ישראל פועל לשיפור השירות הפדגוגי והעשייה הפדגוגית בבתי הספר במטרה להעלות את רמת הלמידה וההוראה בבתי הספר של רשת אורט ישראל .הרשת נוסדה בשנת 1949 והיא כוללת קרוב ל-160 מוסדות חינוכיים הפזורים ברחבי הארץ. מוסדותיה כוללים: בתי ספר מקיפים שש-שנתיים, בתי ספר תעשייתיים, מרכזי חינוך ומכללות טכנולוגיות (לתארים טכנאי והנדסאי), אקדמיות להנדסה ולהוראת הטכנולוגיה ולימודי תעודה במגוון נושאים. הרשת מעניקה תשתית רחבה של לימודי מדע וטכנולוגיה מתוך תפיסה שהחינוך הטכנולוגי מדעי הינו הערובה לתשתית איתנה ולצמיחה חברתית כלכלית במדינתנו הדלה במשאבים חומריים.

3 תגובות

  1. נעים לשמוע בכל הבעסה מסביב שיש מערכות שידעות לקחת כשרונות ולקדם אותם לכיוונים נכונים – מדע מצמיח את הגיבורים האמיתיים של האנושות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן