סיקור מקיף

למספר יש משמעות: ככל שמספר הנבחנים גדול יותר, הציון הממוצע נמוך יותר

מחקר משותף חדש לאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת מישיגן מצא כי ככל שאדם מרגיש שהוא מתחרה מול קבוצה גדולה יותר של אנשים, כך רמת הביצוע שלו תרד

כיתת לימוד באוסטרליה - 1932 - יותר מדי תלמידים...
כיתת לימוד באוסטרליה – 1932 – יותר מדי תלמידים…

ככל שמספר הנבחנים גדול יותר כך הציון הממוצע נמוך יותר, כך עולה מסדרה של מחקרים חדשים משותפים של חוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת מישיגן. "ממצאי המחקר שופכים אור גם על הדיון בנוגע לגודל הכיתות במערכת החינוך: בכיתות קטנות לתלמידים תהייה יותר מוטיבציה 'להתחרות' ולהגיע להישגים גבוהים יותר", אמר ד"ר אבישלום תור, עורך המחקר מאוניברסיטת חיפה.

סידרת המחקרים, אותם ערך ד"ר תור יחד עם ד"ר סטפן גרסיה מאוניברסיטת מישיגן, ביקשה לבדוק האם מספר מתחרים גדול יותר בתחומים שונים תשפיע על המוטיבציה והביצועים של המתחרה היחיד גם כאשר מספר המתחרים אינו משפיע על הערך הצפוי של הזכייה בתחרות.
במחקר הראשון בדקו החוקרים את ציוני בחינת ה-SAT האמריקאית (בחינת קבלה לאוניברסיטאות, הדומה למבחן הפסיכומטרי בארץ) ב-50 המדינות של ארצות הברית. החוקרים חילקו את מספר הנבחנים בכל מדינה למספר האתרים בהם נערכה הבחינה וכך הגיעו לממוצע הנבחנים בכל אתר. החוקרים לקחו בחשבון מגוון של הבדלים במשתנים סוציו-אקונומיים רלוונטיים בין המדינות. מהממצאים עלה כי ככל שממוצע התלמידים לאתר במדינה היה נמוך יותר, כך הציון הממוצע של אותה מדינה היה גבוה יותר.

מכיוון שיש קושי לקבוע הנחות על סמך ממוצעים המחושבים ברמה של מדינות, בוצע מחקר שני ממוקד יותר. במחקר זה נאספו תוצאות של 1383 סטודנטים מאוניברסיטת מישיגן במבחן קוגניטיבי הנקרא CRT. הנתונים נלקחו מ-22 מועדים שונים של אותה בחינה במשך 3 שנים, כשבמקרה זה ידוע כמה נבחנים בדיוק היו בכל בחינה ומה היה הציון הממוצע של כל מועד. גם במקרה זה נמצא אותו הקשר – ככל שהיו פחות נבחנים במועד ספציפי, כך הציון הממוצע עלה.
הניסוי הבא היה מבוקר אף יותר. במחקר השלישי התבקשו 74 סטודנטים לעבור מבחן קצר, כשכל נבחן עבר אותו בנפרד מאחרים. לחלק מהסטודנטים נאמר כי הם נבחנים כחלק מקבוצה של 10 אנשים ולאחרים שהם חלק מקבוצה של 100 אנשים. עוד נאמר להם כי אם הם יהיו חלק מ-20% שפתרו את המבחן בצורה המהירה ביותר – מבלי לפגוע בנכונות התשובות כמובן – הם יזכו בחמישה דולרים. מהממצאים התברר כי הסטודנטים שחשבו שהם מתחרים מול 9 אנשים נוספים סיימו את המחקר בזמן ממוצע מהיר באופן מובהק מאלה שחשבו שהם מתחרים מול 99 אחרים.

ניסויים נוספים אף בחנו באופן ישיר כיצד המתחרים שופטים את סיכויי הזכייה שלהם, כמו גם הבדלים בין-אישיים, והראו כי השינוי במוטיבציה התחרותית נובע ישירות מירידה בחשיבותה של ההשוואה החברתית – התהליך בו אנשים מעריכים את עצמם באמצעות השוואה לאחרים – עם העלייה במספר המתחרים.

"לממצאי המחקר יש השלכות על כל תחומי החיים כמעט. הם שופכים אור על הדיון בנוגע לגודל הכיתות במערכת החינוך, מכיוון שבכיתות קטנות לתלמידים תהייה יותר מוטיבציה 'להתחרות' ולהגיע להישגים גבוהים יותר. הממצאים משפיעים גם על עולם העבודה – אנשי מכירות, לדוגמא, ישיגו הישגים נמוכים יותר אם הם יעבדו במחסן גדול לעומת עבודה בקבוצות קטנות", סיכם ד"ר תור.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. מיכאל רוטשילד,

    נראה לי כי מהמחקר הנ"ל עולה כי המוטיבציה התחרותית היא משתנה רלוונטי לגבי רמת הלימוד של התלמיד.
    אבל ברור לכל (ובענין זה אני מתחבר לדבריך לעיל), שאין ספק כי יצירת עניין בלימודים ורצון לשיפור עצמי שאינו תלוי סביבה הם בעלי חשיבות יסודית גדולה. מכאן שרמת המוטיבציה התחרותית אינה יכולה להיות המשתנה היחיד הקובע את רמת הלימוד/ההשגיות, ואפילו לא הפרמטר היסודי בענין, והיא ודאי לא חזות הכל בענין זה.
    עם זאת, הייתי נזהר מלבטל את החשיבות של המוטיבציה התחרותית. לדעתי – אין לזלזל במוטיבציה התחרותית – היא כנראה משתנה חשוב בקשר לקביעת הרמה הלימודית וההשגיות במבחנים.
    יתכן לחשוב, לדעתי, שלגבי חלק מסוים מבין התלמידים יסתבר כי יצירת ענין בלימודים ורצון לשפור עצמי הוא הפרמטר המשמעותי היחידי, וכל היתר זניח. לא אתפלא אם מדובר בתלמידים שמצד יכולותיהם הטבעיות הם גם היותר כשרוניים בתחום הספציפי הנלמד. מצד שני, ניתן להעריך כי גם בין תלמידים אלה, אם יהיו בקבוצה הומוגנית מבחינת יכולותיהם, המוטיבציה התחרותית היא שתשפיע על הרמה הכוללת של הקבוצה וגם שתבדיל בין התלמידים לבין עצמם במידה משמעותית, מעבר לעדיפויות היחסיות הנובעת מרמת הענין והיכולת האינדיבידואליים. יתכן גם לחשוב, כי לגבי קבוצות אחרות של תלמידים (בעלי יכולת ממוצעת, או בתנאים בהם הקבוצה היא הומוגנית מבחינת היכולות האינדיבידואליות) המוטיבציה התחרותית תהיה משתנה חשוב בקביעת רמת הלימוד/ההשגיות במבחנים הן ברמה הכוללת של הקבוצה והן בבידול בין התלמידים עצמם.

  2. נראה כי מהמחקר הנ"ל עולה כי המוטיבציה התחרותית היא משתנה רלוונטי לגבי רמת הלימוד של התלמיד.
    מהמחקר עולה עוד כי המוטיבציה התחרותית עצמה משתנה, בין היתר, כפונקציה של מספר המתחרים, ומכאן כותרת המאמר.

    אבל ברור שמספר המתחרים (מספר הנבחנים האחרים/מספר התלמידים האחרים בכתה וכו') אינו הפרמטר היחידי הקובע את רמת המוטיבציה התחרותית.
    ניתן ליצור מוטיבציות תחרותיות בלי קשר למספר המתחרים, כך שכתה מצומצמת תלמידים אינה הדרך היחידה ליצירת מוטיבציה תחרותית לצורך שיפור ברמת הלימוד/ההשגיות במבחנים. תובנה זו חשובה, מאחר שהעלויות הכרוכות ביצירתן של כתות מצומצמות תלמידים הינן כבדות מבחינת מערכת החינוך, ובד"כ המערכת אינה מסוגלת לאפשר אותן, ודאי לא בהקפים כלל מערכתיים או גדולים.

  3. יש כאן משהו חמקמק. בשני הניסויים הראשונים שתוארו, ההבדל בהחלט יכול לנבוע מגודל הכיתה בשעת הלימוד, ולאו דווקא בשעת המבחן. לא נראה לי שמישהו ייפול מהכסא אם יתברר שמה שגרם להבדל הוא שפשוט אנשים לומדים טוב יותר בכיתות קטנות.

    בניסוי השלישי, שאכן בחן רק את ההבדל במספר הנבחנים, לא נאמר האם אכן הציונים של הנבחנים היו גבוהים יותר בכיתה הקטנה יותר. רק נאמר שהנבחנים סיימו את הבחינה מהר יותר. לדעתי זה יכול לנבוע מהעובדה שנבחן בכיתה גדולה יחשוש לסיים בין הראשונים ויעבור שוב על המבחן שלו לבדיקת טעויות, וכל מי שסיים פעם מבחן כשהוא הראשון בכיתה יודע על מה אני מדבר.

  4. נראה לי שהם בדקו את השאלה הפחות מעניינת.
    הרי חשוב יותר לדעת מהם התנאים שבהם התלמיד ילמד הכי טוב מאשר לדעת מהם התנאים שבהם תבואנה ידיעותיו הקימות לידי ביטוי טוב יותר.
    יכול להיות שיש מתאם בין השניים אבל זה לא הוכח.
    באופן כללי, יכול להיות שהפתרון לשתי הבעיות אינו ביצירת סביבה חיצונית תחרותית יותר אלא ביצירת עניין בלימודים ורצון לשיפור עצמי שאינו תלוי סביבה. ברור שיותר קל לומר זאת מלעשות אבל על פי ניסיוני זה אפשרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן