סיקור מקיף

שר הרווחה ביקר בטכניון והמליץ להגביר שילוב ערבים וחרדים בשוק העבודה

"על מדינת ישראל לשלב יותר ערבים וחרדים בשוק העבודה, והנושא נמצא בעדיפות גבוהה". כך אמר שר הרווחה, יצחק הרצוג, שביקר בשבוע שעבר במרכז לחינוך קדם אקדמי בטכניון

מימין לשמאל: סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופסור רפי רום, השר הרצוג, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין והאלוף (מיל.) עמוס חורב, לשעבר נשיא הטכניון וכיום יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון.
מימין לשמאל: סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, פרופסור רפי רום, השר הרצוג, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין והאלוף (מיל.) עמוס חורב, לשעבר נשיא הטכניון וכיום יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון.
השר נפגש עם ראש המרכז, פרופסור שמעון גפשטיין, שהציג בפניו נציגים משלוש קבוצות הלומדות כיום במרכז: ערבים, חרדים, ובוגרי צבא הלומדים במסגרת התכנית "אופקים לתעשייה". בקבוצת הערבים והחרדים תומך התעשיין איתן ורטהיימר, הרואה חשיבות רבה בשילובם בשוק העבודה.

"לקראת השימוע שהיה לנו לקראת קבלת ישראל ל-OECD, שמנו את הדגש על מתן השכלה גבוהה לשני מיגזרים אלה, כדי שיוכלו לעבוד בעתיד", הוסיף השר הרצוג. "ל-OECD יקבלו את ישראל בגלל עוצמותיה, אבל עלינו לטפל גם בחולשותינו. רבים במגזר החרדי כבר הגיעו להכרה כי אי אפשר לחיות רק מקיצבאות".

סטודנט חרדי סיפר לשר כי היום הוא כבר לומד בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, הודות למרכז הקדם אקדמי בטכניון. "כשבאתי לכאן לא ידעתי כלום, אבל כל מורי המרכז עזרו לי ותמכו בי", אמר. "גם הלימוד בעבר בישיבה עזר לי, כי הוא מבוסס על הרבה למידה עצמית. כשבאנו לטכניון חששנו קצת, אבל התקבלנו בזרועות פתוחות".

סטודנט מהתכנית "אופקים לתעשייה" – יוזמתו של יהודה זיסאפל המכשירה צעירות וצעירים בוגרי צבא, חסרי תעודת בגרות, ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה – אמר כי בלי התכנית היו חייו ללא מוצא. "אבי נרקומן, אין לי קשר עם משפחתי, למדתי במוסדות, בעיקר בקיבוצים", סיפר. "שירתתי בצה"ל, השתחררתי ואז נודע לי על התכנית מהיחידה לחיילים משוחררים, וכך הגעתי לטכניון".

השר קיבל גם דיווח על התכנית "פועלים משלוש לחמש", שבה מסייעים בוגרי הטכניון ברחבי הארץ לתלמידי תיכון להגיע לחמש יחידות במתמטיקה בבגרות, וכך לפתוח בפניהם את שערי ההשכלה הגבוהה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. ר.ח.: תאמין לי שאף אחד לא "מרשה לעצמו להתבטל על חשבון הקיצבאות". הקיצבאות הניתנות כיום ממש לא מספיקות לשם כך. מי שמתבטל, מתבטל מחוסר ברירה.

  2. נחום, מי שחי על פלנטה אחרת זה אתה. אכן החרדים מופלים בישראל – לטובה. בכל העולם הם חייבים לעבוד כי אין אפליה ואף אחד לא ידאג להם ולא כי יש יותר אפשרויות עבודה. בארץ לעומת זאת הם מרשים לעצמם להתבטל על חשבון הקיצבאות. אם יקצצו את הקיצבאות היחידים שיגוועו ברעב הם הבטלנים שלא ירצו לעבוד.
    למה סטודנט באוניברסיטה חייב לעבוד לפרנסתו או לסמןך על הוריו? למה הוא לא מקבל קיצבא למרות שהוא משלם מיסים, משרת במילואים ומבחינת המדינה הוא הוא מהווה השקעה בטוחה לטווח הרחוק מאחר שהוא יהיה יצרני וישלם מיסים כל חייו? היען הצדק?

  3. אני קורא את התגובה של פאואר ונדהם. המגיב פשוט חי על פלנטה אחרת.
    הקיצבאות מספיקות בקושי ללחם וחלב. קיצוץ הקיצבאות יעודד עשרות בודדות של מקבלי קיצבאות שמסוגלים לכך, לצאת ולעבוד. הוא גם יביא מאות אלפי אזרחים שאינם מסוגלים למצוא עבודה, לגווע ברעב, פשוטו כמשמעו. ואני לא מדבר במליצות.

    יש לך מושג כמה חרדים, למשל, משוועים למצוא עבודה ולא מצליחים? הסיבות לכך רבות, והאחריות מתחלקת פחות או יותר שווה בשווה בין רבני המגזר לבין ראשי המדינה. בחו"ל, למשל, החרדים לא לומדים יותר מקצועות חול ממה שלומדים פה, והאנגלית שלהם לא הרבה יותר טובה מזו של החרדים כאן, שכן הם דוברים בעיקר יידיש. למרות זאת, כולם שם עובדים, ואתה יודע למה? בגלל ששם יש יותר הזדמנויות ואפשרויות למצוא עבודה, ושם המדינה לא מלפה אותם ואת בני המגזר שלהם לרעה.

    ברור שזה לא פותר את המגזר החרדי עצמו מאחריות, ויש הרבה מאד מה לשפר בתחום תיגבור לימודי החול במוסדות החינוך הפרטיים של המגזר, ועידוד בחורים שאחרי מספר שנים נוכחים לדעת שלא קורצו מהחומר של עילויים וגדולי הדור הבא — ללמוד מקצוע, ואולי אף להקים מעין ישיבות תיכוניות גבוהות\ישיבות אוניברסיטאיות לצעירים כאלו. עדיין, זה לא פותר את המדינה מאחריות לעשות את המוטל עליה.

  4. הקיצבאות למינהם אם כל חטא, תמריץ שלילי לצאת לעבודה, יש לצמצם את הקצבאות בהדרגה, 20 שח לחודש עד לביטולם, פעולה זו תגרום לאנשים לצאת לעבוד ולשפר את רמת חייהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן