סיקור מקיף

התלמידים המחוננים ירוויחו בבגרותם יותר מהתלמידים הרגילים

כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובדק את ההישגים של מחוננים בגיל מבוגר

הקשר בין IQ לבין מדדי הצלחה אחרים. מקור: ויקימדיה קומונס
הקשר בין IQ לבין מדדי הצלחה אחרים. מקור: ויקימדיה קומונס
אנשים שאובחנו כמחוננים בבית הספר היסודי ולמדו בכיתה ייעודית למחוננים השתכרו בבגרותם יותר מתלמידים שלמדו בכיתה רגילה כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה והוצג בכנס שנערך היום (יום ב') בנושא חינוך מחוננים בישראל.

במחקר ש הציג פרופ' ברוך נבו מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, נבדקו בוגרי שתי כיתות מחוננים שסיימו את לימודיהם בשנות ה-80 וכיום הם בני 35-40, אחת מבית ספר בחיפה והשנייה מבית ספר בפתח-תקווה. קבוצת הביקורת כללה תלמידים מאותו בית הספר ומאותו שכבת גיל שלמדו בכיתות רגילות. שתי הקבוצות – המחוננים והביקורת – היו מאותו רקע סוציו-אקונומי.

במחקר נבדק כאמור אם יש הבדלים ברמת השכר בין הקבוצות. הנבדקים יכלו לבחור בין שבע רמות שכר שונות כשכל רמה ייצגה טווח השתכרות בשקלים. מהממצאים עולה כי תלמידי כיתות המחוננים השתכרו בממוצע ברמה של 4.38 ואילו הלא מחוננים השתכרו בממוצע ברמה של 3.35.

לדבריו של פרופ' נבו, הנחת המחקר הייתה כי הבדלי השכר הגבוהים בין גברים לנשים ייעלמו או יצטמצמו באופן ניכר בקבוצת המחוננים, אולם הנתונים הראו שגם מחוננות אינה יכולה להשפיע על חוסר השוויון בתחום זה. בעוד שהגברים המחוננים הרוויחו בממוצע ברמת השכר 5, הנשים המחוננות הרוויחו בממוצע ברמת השכר 3.5. פער דומה נרשם גם בקרב הלא מחוננים, כשהגברים הרוויחו בממוצע ברמת השכר 4.28 והנשים הרוויחו בממוצע ברמת השכר 2.92.
"חשוב להדגיש שהתייחסנו בניתוח שלנו גם להיקפי משרה ולכן העובדה שבאופן ממוצע יותר נשים עובדות במשרות חלקיות לא השפיעה על התוצאות. גם נשים מחוננות משתכרות פחות מגברים באופן אבסולוטי", ציין פרופ' נבו.

המחקר גם בדק את שביעות הרצון בפן התעסוקתי, המשפחתי והאישי והתברר כי אין הבדלים בין הקבוצות. מקום נוסף שבו לא נמצאו הבדלים הוא בהשכלה האקדמית לתארים שני ושלישי. לדבריו של פרופ' נבו, גם כאן הממצאים הפתיעו, אולם בכל הקשור בתואר שלישי, ייתכן שעוד מוקדם מדי לקבוע.

מקום שבו כן נמצאו הבדלים הוא בתחום השירות הצבאי. תלמידי כיתות המחוננים סיימו את שירותם בדרגות גבוהות יותר, מה שמעיד על כך יותר מחוננים המשיכו לתפקידי קצונה, והוענקו להם במהלך השירות יותר פרסים או אותות.

ומה חושבים המחוננים עצמם על תקופת בית הספר? הנקודות החיוביות שעלו מהמחקר הן שהלימודים בכיתה הומוגנית הפגישו אותם עם ילדים מחוננים אחרים, שהלימודים גרמו להם לחבב את בית הספר ועודדו אותם להציב לעצמם רף גבוה. הנקודות השליליות הן הניתוק החברתי מהחברים לשכונה ותחושת התחרות והלחץ להישגים. מכאן אפשר אולי להבין מדוע 79% מהמחוננים ענו שהיו מרוצים מאוד מהלימודים, אבל רק 67.4% יישלחו גם את הילדים שלהם, במידה ויאובחנו כמחוננים, לכיתה ייעודית.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

20 תגובות

  1. חלמאי-

    חחח אתה רציני?? "הוכח שציוני מבחני האיקיו, אינם מותאמים באופן יחסי האחד לשני. כלומר ההבדל בין 140 ל 150 שונה באופן מהותי מההבדל של 80 ל90"

    well, dah!

    שמעת על פעמון גאוס?

  2. יאיר:
    קודם כל – לגמרי פספסת את הנקודה.
    סיפור הרצים מג'מאיקה היה משל להמחשת רעיון.
    הסיפור נכון אבל אין בכוונתי להתווכח אתך עליו. אינני יודע מניין הקרצת את המידע על הסמים והורמונים וגם לא מעניין אותי. מי שמופקד על בדיקת הנושא לא מצא אצלם סמים וטכניקות וודו לא מעניינות אותי.

    את שאלתך בדבר הפרופיל הגנטי של יהודים לא הבנתי.

  3. מכאל, הופתעתי למצוא אצלך טענות שלא עומדות בקריטריונים מדעיים אמיתיים.
    הרצים המהירים מג'מאיקה מעטים ביותר, ורובם אם לא כולם אוכלים הורמונים וחימיקלים אחרים ולא יכולים לשמש לא מדגם אוכלוסייתי ולא הדגמה בעלת ערך כלשהו לשאלןת גנטיות.
    ולגבי אינטלגנציה של יהודים, מהו הפרופיל הגנטי של יהודים, אולי אתה יודע.

  4. לחן -גם אני חושד שהתועלת בכיתות מחוננים מוטלת בספק . לא רק ברמות השכר העתידיות אלא גם בהשגים אקדמים ,יוזמה וכישורי חיים . אבל קל מאד לבדוק זאת ,ע"י כאמור השואה בין קבוצות הומוגוניות ש"הוסללו" לכיוונים שונים . מי מרים את הכפפה ?!

  5. הילדים המחוננים האלה שהולכים לכיתת מחוננים הם אלה שנפגעים, בתחומים שהרבה מעבר ל
    "שכר" בעבודה. לילדים האלה יש פשוט חסך חברתי גדול שרק גדל עם הזמן..
    לא יעזור כלום לגדול בסביבה של ילדים רגילים (הכוונה לשילוב עם "הערסים" לבין ה"חכמים" של הכיתה) ולעבור את כל חווית ה- "המקובלים והלא מקובלים" ובכלל את כל ההשתלבויות מוסיפה המון לחוכמת החיים שלך, וכן להנאות החיים.. ילדים בכיתת מחוננים עושים את ה- 5 יחידות במתמטיקה בכיתה י' ועוד הרבה בגרויות נוספות.. כל כך הרבה עומס ובשביל מה? להרוויח שנתיים במקסימום? להסתדר בצבא במקום טוב? אנשים יכולים להתקע בבעיה במתמטיקה במשך שנים ולא להגיע לכלום, לאן כולם ממהרים פתאום? ילד שקל לו בכיתה "רגילה" יכול פשוט לנסות ולחיות טוב, ואני מתכוון לצאת, לשתות, ללכת למסיבות.. כל עוד הילד שקול ומודע לעצמו אין עם זה משהו רע, להפך הוא מרוויח ניסיון ונהנה במקום להיות תקוע כל היום בבית עם מחברות בגלל ההורים שדוחפים אותו לזה ולא מודעים לנזק העצום שהם גורמים לילד מבחינה חברתית..
    אם הילד מחונן הוא ינצל את עצמו בחיים שאחרי הבית ספר.
    לילדים המחוננים האלה יש בעיות חינוך והתנהגות, הם די מוזרים שעל פניו הם נראים שלו.. וכן אני בכוונה מכליל ומדבר על הרוב..
    בקיצור הדעה שלי שהמסלולים עושים יותר נזק, ילד מחוננן יפתח את האינטרנט, ספרים, וילמד לבד עוד.. והכי חשוב בכיתה רגילה הוא יפתח את היכולת החברתית שלו.. כי אין מה לעשות גם אינטלגניציה וגם חוכמת "רחוב" כלומר חוכמת חיים אלו שתי דברים חשובים שצריכים לבוא ביחד.

  6. יש בסיס נתונים בישראלי נפלא והסטורי, ומדהים שהחוקרים וגם המגיבים פה מתעלמים ממנו. במשך עשרות שנים קבוצת תלמידים מחוננים בישראל מופנים לכיתות לימוד מיוחדות אשר מושקע בהם הון עתק ומחשבה רבה בתוכניות הלימוד . חלק מהמחוננים (הוריהם ) בוחר להשאר בבתי הספר הרגילים. אפשר בקלות להשוות בין השגי המחוננים שהושקע בהם במיוחד לבין מחוננים שנשארו בחינוך רגיל ולקבל תובנות רבות עצמה לגבי האפקטיביות של ההשקעה המיוחדת. אף אחד לא מרים את הכפפה ! במקום זה משווים בין בוגרים מחוננים לבין תלמידים רגילים ומגלים שרמת השכר מוטה למחוננים נו באמת – חוקרים את המובן מאליו!

  7. חלמאי:
    אני מקווה שאתה מכיר בכך שזכותי לצטט את תוצאותיהם של מחקרים רציניים לפחות משתווה לזכותך להציג את הרהורי לבך הבלתי מבוססים.
    אכן – יש להתייחס לפרטים הקודמים, כפי שציינת, ואכן – המחקרים עושים זאת כך שלא היה טעם בדבריך.
    בין השאר הושוו תאומים זהים שהופרדו בילדותם למשפחות שונות ונמצא ביניהם מתאם גבוה (בהרבה!) יותר מזה שנמצא בין תאומים לא זהים שגדלו באותה משפחה.

    החינוך משפיע, כפי שאמרתי, אבל הנתונים הגנטיים חשובים ללא ספק.

    יש נטייה פוסטמודרניסטית להעלים את ההבדלים הגנטיים בין אנשים כאשר מדובר באינטליגנציה.
    לאף אחד אין בעיה עם זה שלאנשי ג'מאיקה יש יתרון גנטי בתור רצים מהירים ואיש לא מהסס לדבר על סוגי מחלות הנפוצות ביותר בסוגי אוכלוסיה מסוימים.
    אבל – כשזה מגיע לאינטליגנציה – הס מלהזכיר!
    אסור לדבר על זה שיכולותיהם המתמטיות של גברים טובים משל נשים.
    אסור גם (אם כי קצת פחות) לדבר על זה שהישגיהן של נשים במבחנים של אוצר מילים גבוהים יותר.
    אסור להאמין לממצאי המחקרים המראים שבממוצע היהודים אינטליגנטים יותר מאחרים.
    פשוט אסור כי זה לא נכון פוליטית וללא כל קשר לממצאים.

    נמצא גם קשר מובהק בין IQ לבין הישגים בלימודים, בעבודה ובהשתכרות אבל יש אנשים שבוחרים להתעלם גם מזה.
    כמובן שמוסדות לימוד ומקומות עבודה שבפניהם עומד האתגר האמיתי והאבחון המוקדם חשוב להם לא רק לשיחות סלון ולטוקבקים, ממשיכים להתבסס על מבחנים פסיכומטריים לסוגיהם.

    עתודאים נבחנים במבדקי קצונה עוד טרם קבלתם לעתודה.
    העובדה שרובם הופכים בסופו של דבר לקצינים נובעת מכך שהצבא הגיע למסקנה שהם מתאימים לקצונה יותר מאחרים. זה לא מסלול אוטומטי והצבא לא עושה זאת כדי לפגוע בעצמו.

  8. הגדרת רמת האינטלגנציה בעולם המערבי הינו אחד מהבלופים הגדולים ביותר של המאה ה21. חכמה או גאונות אינה נמדדת במבחני האי קיו כלל, אלא מה שנמדד הוא היכולת לעבור מבחן ידע מטופש (אליהם אותם המחוננים התכוננו כל חייהם, והפכו אותו לבסיס של חייהם). (הערת אגב: הוכח שציוני מבחני האיקיו, אינם מותאמים באופן יחסי האחד לשני. כלומר ההבדל בין 140 ל 150 שונה באופן מהותי מההבדל של 80 ל90, כלומר ככל שהמספרים גדלים כך הם פחות משמעותיים בהבדלי "רמת האינטלגנציה".)
    בנוסף, הטענה שחכמה או גאונות הם גנטיים מגוכחת. מלבד זה שאופן מדידת החכמה או הגאונות פסולה, (הבנה באנגלית, מתמטיקה ושפה אינם מחייבים לחכמת האדם), חשוב להדגיש כי לא נמצא שום קשר גנטי לחכמה. אמנם מר מיכאל רוטשילד טרח לכתוב לנו שאינטלגנציה גבוהה מקורה בגנים, ואף נמצאו מבדקים רבים, יש לזכור שהאופן בה נמדדת אותה אינטלגנציה מוטעית, וכי יש להתייחס לכל הפרטים הקיימים (האם כל אדם 'מחונן' נולד לזוג הורים 'מחוננים', האם כל אדם מחונן יוליד ילדים מחוננים?). אך מה שיותר חשוב, הוא שחכמה איננה גנטית, וכי כל אדם יכול 'להשתפר', להוציא ציון גבוה בכל בחינה שהיא, להבין לעומק בכל תחום שהוא.

    כמובן שאצל עתודאים, וכל מי שנמצא ביחידות המודיעין המובחרות (תלפיות וכו') יש הרבה יותר קצינים מאשר בשאר היחידות. תנאי הקבלה ליחידות אלו, הם ציונים גבוהים בבית ספר -> מחוננים.

  9. אור:
    אני בהחלט תומך בכיתות למחוננים.
    אני חושב שזה מאפשר להם לנצל את כשרונם הטבעי ולהגיע יותר מהר יותר רחוק.
    בכלל – אני חושב שחינוך זה דבר טוב וככל שהחינוך טוב יותר הוא….טוב יותר 🙂
    לדעתי, עבור תלמידים מוכשרים, 12 שנות הלימוד הראשונות מבוזבזות כמעט לחלוטין. בשנה הראשונה באוניברסיטה (לפחות במדעים המדויקים) לומדים יותר מכפי שלמדו בכל 12 השנים שקדמו לה וגם שנה זו קלה למי שניחן בכישרון טבעי.
    אני גם חושב כמוך שרעיון ההקבצות הוא רעיון טוב.
    כתבתי את תגובתי הקודמת רק כדי להאיר את העובדה שלא הכל החינוך – כפי שניתן היה להבין מחלק מן התגובות.
    למעשה – דווקא העובדה שהגנים חשובים היא ההצדקה מאחרי הכיתות למחוננים וההקבצות כיוון שאחרת – אילו היה הכל בחינוך – לא היו נוצרים הבדלים המצדיקים הקבצות וכיתות מיוחדות.

  10. מיכאל,
    לא הבנתי מדבריך האם אתה תומך בכיתות למחוננים או לא. לדעתי, כדאי לחלק להקבצות הרבה מקצועות, כמו שנעשה באנגלית ובמתמטיקה – שתהיה הקבצה גם להיסטוריה, ספרות וכו'. ככל שקבוצת הלימוד הומוגנית יותר ברמתה, התלמידים החלשים לא נותרים מאוחר והחזקים לא משתעממים.

  11. הטענה שהכל בחינוך פשוט אינה נכונה.
    מקורה של אינטליגנציה גבוהה הוא גנטי וזה הוכח במבדקים רבים (כולל על תאומים זהים שגדלו במשפחות שונות).
    גם למוטיבציה יש מרכיבים גנטיים.
    ברור שחינוך תורם למוטיבציה ומאפשר לאדם לממש את פוטנציאל האינטליגנציה שלו אבל זה שהכל בחינוך זו שטות מוחלטת.
    אני מציע לכם לקרוא את "האב, הבן והגן" של מאט רידלי.

  12. אבל שוב אני מעלה את השאלה שהיא המענינת יותר- האם הכיתות המיוחדות למחוננים הן אפקטיביות ? כלומר ,האם השגיהם של מחוננים במסלול יחודי, קידם אותם בהשואה למחוננים במסלול הרגיל ?

  13. גיא כמה שאתה צודק. מרגיש דומה. אם אין דחיפה למצוינות זה לא יבוא מעצמו.
    תמיד הייתי טוב וזה בא הקלות ללא מאמץ מיוחד, לכן גם היום שאני גדול (36) לא בא לי להתאמץ. אבל מה, החיים מחייבים אותך למאמץ, כך שאני מוצא עצמי נכשל בבגרותי בגלל חוסר רצון למאמץ. רוצה שהכל יבוא בקלות כמו פעם…

  14. גיא כמה שאתה צודק. מרגיש דומה. אם אין דחיפה למצוינות זה לא יבוא מעצמו.
    תמיד הייתי טוב וזה בא הקלות ללא מאמץ מיוח, לכן גם היום שאני גדול (36) לא בא לי להתאמץ. אבל מה, החיים מחייבים אותך למאמץ, כך שאני מוצא עצמי נכשל בבגרותי בגלל חוסר רצון למאמץ. כמו פעם, רוצה שהכל יבוא בקלות…

  15. יש לי איי קיו 148 (ע"פ מכון רציני, לא דרך איזו בחינה באינטרנט) ועדיין אין לי מוטיבציה לכלום, מחזק את דברי 2, הכל בחינוך, זה שאמרו לי שאני גאון בכיתה ג' רק חיזק לי את זה שאיני צריך לעשות שום דבר שכרוך במאמץ, ולכן עד היום אני מוותר כשקשה לי, איי קיו זה לא מספיק, חבל שלא הסבירו את זה להורים שלי.

  16. האם נעשתה השואה בין ילדים מחוננים שנשארו בכיתות רגילות, לבין מחוננים שהופנו לכיתות מחוננים ?

  17. לא רע זה. ההבדל בין מחונן לילד רגיל בעל אינטיליגנציה הוא משפחה "דוחפת", ולכן לא מפתיע שאנשים שחונכו להשגיות יצליחו יותר מילדים שלא חונכו. זה שילדים מחוננים מגיעים לאותם תארים וכו זה רק מראה שמבחינה אינטלטואלית אין להם שום יתרון על פני הילדים הרגילים, שבמשך השנים מצמצמים את המרחק.

  18. כמה מקרב המחוננים הולכים לעתודה? וכמה מקרב הרגילים?
    זה באקלות יכול להסביר את ההבדל בדרגות, כל עתודאי הוא קצין….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן