אבי בליזובסקי

התמונה הראשונה ששידרה החללית ג'ונו ממערכת צדק, צילום: נאס"א

התמונה הראשונה של ג'ונו ממערכת צדק

  • 3 תגובות
האבולוציה האנושית, על פי תהום. איור: shutterstock

האם האבולוציה האנושית נמשכת?

  • 146 תגובות
פתיחת אוניברסיטת החלל הבינלאומית המתארחת בחיפה, יולי 2016. צילום: אבי בליזובסקי

אוניברסיטת החלל הבינלאומית 2.0

  • תגובה אחת
המחשת המסלול של כוכב הלכת הננסי RR245 (הקו הכתום), איור: אלכס פרקר, צוות OSSOS

כוכב לכת ננסי התגלה הרחק מעבר למסלולו של פלוטו

  • 4 תגובות
הדמיית אמן מראה את מערכת הכוכבים המשולשת HD 131399 ואת כוכב הלכת המקיף את הכוכב הענק מבין השלושה HD 131399Ab הנראה בחלק השמאלי התחתון של התמונה. צילום: ESO / L. Calçada

הפתעה: כוכב לכת עם שלוש שמשות

  • 4 תגובות
"טלסקופ הרדיו הגדול בעולם" בעיר פינגטאנג שבמחוז גויז'ו שבסין. צילום: Commonwealth Scientific and Industrial Research Organisation (CSIRO), הארגון האוסטרלי שבנה את רכיבי הטלסקופ

סין שיבצה את הפאנל האחרון בטלסקופ הרדיו הגדול בעולם

  • 20 תגובות
החללית ג'ונו מרחפת מעל צדק. איור: נאס"א

החללית ג'ונו המגיעה הבוקר לצדק, תחקור בין היתר האם יש לכוכב הלכת הענק ליבה

  • 4 תגובות
פרופ' אמנון שעשוע מציג את פלטפורמת הרכב האוטונומי במסיבת עיתונאים משותפת עם אינטל וב.מ.וו צילום יח"צ

ב.מ.וו ואינטל יחברו למובילאיי הישראלית בפיתוח פלטפורמה פתוחה למכוניות אוטונומיות

  • 2 תגובות
חתן פרס נובל אלי ויזל ז"ל בתמונה משנת 2012. מתוך ויקיפדיה

חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל ז"ל בראיון שנתן לאתר הידען ב-2008: אסור למדענים לשתף פעולה עם משטרים מסוכנים

  • 6 תגובות
נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

הנוירונים במוח הרבה יותר מגווונים ממה שחשבנו

  • 3 תגובות
מובילים בתחרות. הדמיה של החללית הישראלית על הירח. איור באדיבות SpaceIL

המרוץ לירח מגיע לתל אביב – SpaceIL תארח את ראשי שאר הקבוצות

  • 4 תגובות
מדענים ממאיץ SLAC ואוניברסיטת סטנפורד שילבו נתוני ניסוי ותיאוריה כדי להבין איך היקום נוצר ומה צופן העתיד. גושי חוטים של חומר אפל (אזורים שחורים) משמשים כפיגומים להקמת מבנים קוסמיים העשויים מחומר רגיל (אזורים בהירים), ואשר כוללים כוכבים, גלקסיות וצבירי גלקסיות. איור: ס Skillman, Y-Y. מאו, KIPAC / מעבדת המאיץ הלאומית SLAC

מה צופן העתיד ליקום? לימוד אודות העתיד מהעבר הרחוק

  • 13 תגובות
גארי שפירו - נשיא CTA (מימין) מעניק את הזכייה לעופר פמילייר, מנהל פיתוח עסקי בחברת וירא. צילום יח"צ

לראות דרך קירות: חברת הסטאטרפ וירא זכתה בתחרות שערך ארגון טכנולוגיות המידע, ותקבל ביתן חינם ב-CES

  • 2 תגובות
מנהל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר. צילום: אבי בליזובסקי

אבי בלסברגר, המנהל הנכנס של סוכנות החלל בראיון לאתר הידען: תפקיד המדינה לתמוך בפיתוחים חדשניים שיגדילו את היתרון היחסי של ישראל בתחום החלל

  • 3 תגובות
הוריזון 2020. מתוך אתר התוכנית.

עזיבת בריטניה תפגע במדע באיחוד האירופי ובבריטניה עצמה

  • 12 תגובות
ד"ר ניק לונגריץ' ממרכז מילנר לחקר האבולוציה. צילום: אנתוני פרותרו, מאוניברסיטת באת '

היונקים כמעט נכחדו עם הדינוזאורים

  • 2 תגובות
ליקוי כפול במערכת קפלר 1647. איור: נאס"א

כוכב לכת שגילויו אושר לאחרונה הוא הגדול ביותר עד כה המקיף שתי שמשות

  • אין תגובות
המחשה של תוכנית TeSeR להשבת לוויינים תקולים ועצמים נוספים לאטמוספירה להפחתת כמות פסולת החלל. איור: קונסורציום TeSeR

קונסורציום אירופי בראשות איירבוס יתכנן מערכות להורדת לוויינים תקולים

  • אין תגובות
סגירה בטוחה של כור גרעיני. איור: דאסו סיסטמס

מערכת דיגיטלית לניהול תחנות כוח גרעיניות

  • תגובה אחת
קרל לנדשטיינר. מתוך ויקיפדיה

148 שנים להולדתו של קרל לנדשטיינר – מגלה סוגי הדם ומאבות תחום האימנולוגיה

  • אין תגובות
שביל החלב כפי שצולם בשנת 2008 ע"י יוסי חורי. בתחתית התמונה - שאר המשתתפים בתצפית המשתמשים בפנסים אדומים למניעת זיהום אור והפרעה לתצפית.

שביל החלב מוסתר כיום מכשליש מהאנושות

  • 3 תגובות
כיכר קופליי בבוסטון. צילום: אבי בליזובסקי

המכירות של חברות שהוקמו על ידי ישראלים באיזור בוסטון ב-2015 – 9 מיליארד דולר

  • 2 תגובות
ים המלח - מבט מהחלל

סגן השר קרא בוועדת המדע: "פרויקט תעלת הימים יבחן בכל שלב על מנת למנוע פגיעה בים המלח"

  • 6 תגובות
ראש נאס"א צ'ארלס בולדן, שר המדע אופיר אקוניס, וראש עיריית גבעתיים רן קוניק עם ילדים ומורים במצפה הכוכבים בעיר. צילום: אבי בליזובסקי

ראש נאס"א קורא לחוקרים ולחברות מישראל להשתתף בניסויים בתחנת החלל, ובפיתוח היכולות לטיסה למאדים

  • 4 תגובות
עם ד"ר סטיבן לוין, מנהל אסטרטגיה ראשי בחברת דאסו סיסטמס בכנס שערכה החברה בבוסטון, מאי 2016. צילום: אבי בליזובסקי

התקדמנו המון לקראת התאמה אישית של הסימולציה ללב המטופל

  • אין תגובות
רכב לייצור חשמל של Oak Ridge National Lab בתערוכה הנלווית לכנס Science in the age of esperience בבוסטון, מאי 2016. צילום: אבי בליזובסקי

רני ריצ'רדסון – דאסו סיסטמס: בעתיד כל המוצרים שאנחנו משתמשים בהם יום יום יכילו חלקים מודפסים

  • אין תגובות
פרופ' סטיב פארבר בכנס ChipEx2016. צילום: קובי קנטור

ChipEx2016: "לא נוכל לבנות מחשב המחקה את המוח האנושי כל עוד איננו יודעים כיצד המוח פועל"

  • 16 תגובות
עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. צילום: מור שקיפי

האם הולך ופוחת דור המהנדסים?

  • 4 תגובות
השביט של רוזטה באוגוסט 2015, כאשר הוא היה קרוב ביותר לשמש, המועד שבו רוב הגליצין זוהה. צילום: סוכנות החלל האירופית

השביט של רוזטה מכיל מרכיבים הנחוצים לחיים

  • אין תגובות

דאסו סיסטמס מתחילה לראות פירות מהשקעה של 1.5 מיליארד יורו בפתרונות תכנון תלת ממד לתחום מדעי החיים

  • אין תגובות
הדמיית השפעה חשמלית על מטוס. מתוך אתר חברת CST

סימולציה לניתוח יישומים חשמליים

  • אין תגובות
סימולציה רב שכבתית. מתוך הרצאתו של פרופ' סילבסטר פינו מיוניברסיטי קולג' לונדון בכנס Science in the age of experience שערכה חברת דאסו סיסטמס. צילום: אבי בליזובסקי

"סימולציה תתווה את הדרך לייצור חומרים מרוכבים בעלי תכונות לפי הזמנה"

  • אין תגובות
חיפוש תרופות. איור: shutterstock

"כשהילדים שלנו אובחנו בגילאי 4 ו- 6 עם מחלות יתום– הבנו שמערכת הבריאות לא עושה דבר עבורנו- אז לקחנו את האחריות לידינו"

  • אין תגובות
פרופ' מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד בכנס Science in the age of experience' המתקיים בבוסטון, 23.5.16 צילום: אבי בליזובסקי

חתן פרס נובל מרטין קרפלוס: גילוי תרופות מותאמות אישית יתאפשר רק באמצעות סימולציה

  • אין תגובות
טלסקופ החלל WFIRST. איור: נאס"א

החיפוש אחר כדור ארץ שני

  • 6 תגובות
צביר הפליאדות, מתוך סקר שמים דיגיטלי. צילום: Credit: NASA/ESA/AURA/Caltech

אסטרונומים חשפו את תאריך כתיבתו של שיר ביוון העתיקה

  • 3 תגובות
אחד מ-60 המיקרומטאוריטים שנמצאו באבן גיר בת 2.7 מיליארד שנה מאיזור פילבארה שבמערב אוסטרליה. מיקרומטאוריטים אלה מורכבים מתחמוצות ברזל שנוצרו כאשר חלקיקי אבק של ברזל מטאוריטי התחמצנו כאשר חצו את אטמוספירת כדור הארץ וחשפו כי האטמוספירה העליונה היתה עשירה בחמצן באופן מפתיע.Credit: Andrew Tomkins

אבק קוסמי חשף את האטמוספירה העתיקה של כדור הארץ

  • תגובה אחת
חייזרים. המחשה: shutterstock

האם אנו לבד? הגדרת גבולות מחודשת לייחודיות של כוכב הלכת שלנו

  • 25 תגובות
מעבדה. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי חושף חלבון שמונע ביוץ ועשוי לשמש אמצעי מניעה לא הורמונלי

  • תגובה אחת

"די בתאונה אחת שתגרום לקריסת שוק הרחפנים"

  • אין תגובות
רובוט STAR לניתוח רקמות רכות.

רובוט לניתוח אוטונומי של רקמות רכות רשם הצלחה בניסויים בחזירים

  • תגובה אחת
וירוסים. איור: shutterstock

כיצד מחקר בחיידקים יכול לענות על השאלה כיצד פיתחו בע"ח וצמחים תכונות חדשות כדוגמת כנפיים ופרחים?

  • תגובה אחת

ממציא מדע? על זיגמונד פרויד שהיום מלאו 160 שנה להולדתו

  • 4 תגובות

בעקבות ביקור ביער שבו הסתתרה אמי: איך בכלל חיו היהודים לפני השואה ובמהלכה?

  • 5 תגובות
הדמיית אמן של מראה מפני השטח של אחד משלושת כוכבי הלכת המקיפים את הכוכב הננס הקר TRAPPIST-1 הנמצא במרחק 40 שנות אור. CREDIT: ESO/M. KORNMESSER

שלושה כוכבי לכת בעלי פוטנציאל לחיים סובבים ננס אדום קר קרוב למערכת השמש

  • 13 תגובות
קונספט של חלליות לשימוש רב פעמי. איור: ארגון חקר החלל ההודי ISRO

הודו תשגר ביוני משגר נסיוני לשימוש רב פעמי * גם סין החלה בפיתוח אמצעי דומה שישוגר ב-2020

  • 2 תגובות
מחשב בעל מודעות. איור: shutterstock

מאה שנים להולדתו של קלוד שאנון האם אנו מתקרבים לגבול קיבולת הרשת שחזה?

  • 2 תגובות
ספקטרום לוח צילום אסטרונומי משנת 1917 של הכוכב ואן מינן מארכיון קרנגי. התיבה הנשלפת מציגה את הקווים החזקים של היסוד סידן, אשר מפתיע לראות אותם בספקטרום בן מאה שנים. הספקטרום הוא דק (בעיקר) קו כהה במרכז התמונה. השלוחות הכהות הרחבות מעל ומתחת לקו הספקטרום מקורם בנורות בהם השתמשו באותה תקופה כדי לכייל את התמונה. בתמונה זו הם מופיעים בניגודיות כדי להדגיש את שני קווי הפליטה החסרים בכוכב. צילום: מכון קרנגי למדע

פלטת צילום משנת 1917 חושפת את העדות הראשונה אי פעם של מערכת כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

  • 14 תגובות
להקת לוויינים. איור: סוכנות החלל האירופית

יוזמה ישראלית: לפתח נחיל לוויינים שיתקשרו זה עם זה ועם נחילים אחרים ומשגר ללווינים זעירים

  • אין תגובות
תמונה: עוף חסר שיניים היה עשוי להיות האב הקדמון של העופות המודרניים. איור: Danielle Dufault

העופות ניצלו מההכחדה של קרוביהם הדינוזאורים בזכות היכולת לאכול זרעים

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש