סיקור מקיף

אבי בלסברגר, המנהל הנכנס של סוכנות החלל בראיון לאתר הידען: תפקיד המדינה לתמוך בפיתוחים חדשניים שיגדילו את היתרון היחסי של ישראל בתחום החלל

הראיון לאתר הידען הוא הראיון הראשון של בלסברגר מאז נכנס לתפקידו והוא פורש בו את השקפותיו ותוכניותיו באשר למקומה של ישראל בחלל, וחשיבות החינוך המדעי 

מנהל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר. צילום: אבי בליזובסקי
מנהל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר. צילום: אבי בליזובסקי

אביגדור (אבי) בלסברגר נכנס לתפקיד מנהל סוכנות החלל הישראלית לפני כחודש, אך הוא בעל רקע של למעלה משלושים שנה בתעשיית החלל, פחות או יותר מלידתה בשנת 1984.

בלסברגר הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בניהול מאוניברסיטת תל אביב, וכיום הוא גם דוקטורנט לאסטרופיזיקה בטכניון.

"התחלתי באל-אופ שנרכשה ע"י אלביט, והייתי שותף בפיתוח המצלמות ללווייני התצפית. התחלתי כמהנדס פיתוח והגעתי עד לתפקיד מנהל חטיבת המודיעין החזותי (לשעבר אלביט אלקטרואופטיקה), הכוללת את כל פעילות החלל, צילום האוויר והצילום ההיפרסקפטרלי. בהמשך ניהל אבי את נושאי החלל התפעול וההנדסה בחברת OIP חברה בת של אלביט בשם OLP  בבלגיה וכששב לארץ ניהל את חברת אלביט מערכות אבטחה בשדרות עד לפרישתו מהחברה בסוף 2013.

מה ידעת על סוכנות החלל לפני שהגעת לתפקיד?

 

"אני עובד עם סוכנות החלל מיום הקמתה לכל דורותיה ולכל מנהליה, הכרתי מהצד התעשייתי את סוכנות החלל לפני ולפנים. נכון שכרגע אני לומד את העבודה במערכת הממשלתית שזה המרכיב השני של התפקיד אבל אין נושא בסוכנות החלל שאינו מוכר לי גם מהעבודה שלי בתעשייה וגם מתפקידי בשנים האחרונות כמרכז וועדת החלל במולמו"פ אני מכיר את כל פעילות החלל בארץ ושל סוכנות החלל בפרט. כידוע, גם המולמו"פ וגם סוכנות החלל שייכים למשרד המדע ובראש שניהם כרגע עומד אותו אדם. לא התחדש לי דבר מבחינת הנושאים, היקף פעילות ועשיה. מה שחדש עבורי אלו שיטות העבודה הפנימיות בתוך משרד ממשלתי שזה שונה מהתעשייה במידה מסוימת.

 

כמי שהיה בתעשיית החלל שנים רבות, מה הסוד של התעשייה הישראלית להצלחה בחלל?

 

"אני מכיר את כל לווייני התצפית של מדינת ישראל הן האזרחיים והן הביטחוניים. ישראל היא מהמדינות המתקדמות בעולם בתחום החלל. לא רצינו להסתמך על גורמים זרים ולאור המגבלות השונות של מדינת ישראל, פיתחנו לוויינים ומצלמות בעלות יכולות משקל לביצועים המתקדמים בעולם. בזמנו, כשאופק 3 שוגר, אף אחד לא האמין שאפשר לעשות משהו אמיתי עם לוויין בגודלו של אופק, היום יודעים שאפשר. אנחנו עדיין המתקדמים בעולם ביחס של משקל לביצועים."

"גם בתחום לווייני התקשורת מדינת ישראל מתקדמת, כאשר הנישה שהתמקדה בה היא לווינים בגדל בינוני ולא לוויני ענק למרות שלוויני תקשורת הם לווינים גדולים באופן טבעי. תוכנית עמוס נולדה מתוך הכרה בחשיבות הרבה בעצמאות בתחום התקשורת, ושלישראל תהיה שליטה בתקשורת של עצמה. המדינה תומכת בפיתוחים עבור שני סוגי הלוויינים."

"אנו מקווים שיהיו תוכניות המשך אחרי עמוס 6. בכל מקרה סוכנות החלל מסייעת לתעשייה האווירית לפתח מרכיבים ייחודיים בתחום התקשורת ולא את כל הלוויין. הסוכנות לא רוכשת ולא מפעילה לווייני תקשורת."

רצוי מול מצוי

פרופ' יצחק בן ישראל. צילום: יח"צ
פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית. צילום: יח"צ

בדיון שהתקיים לפני מספר שבועות בוועדת המדע של הכנסת הציגו יו"ר הסוכנות, פרופ' יצחק בן ישראל ובלסברגר את הפער בין המלצת וועדת הנשיא לתקציב של 300 מיליון שקל שיאפשר לסייע לתעשיות החלל כך שתשגנה 3-5% מהשוק העולמי כשכל אחוז משמעותו 2 מיליארד דולר.

מנגד הציג בלסברגר את הקשיים הרבים: "הצרכנים המקומיים לא מהווים מקור הספקה מספיק, אין לנו הזמנות מחו"ל למעט מה שעובר ממדינה למדינה, התחום האזרחי בישראל מועט מאוד ואין פרויקטים של תקשורת למעט עמוס 6".

"התקציב עליו הומלץ מיועד לבניית 'תוכנית החלל הלאומית האזרחית', במסגרתה מתבקשת הממשלה לאמץ מספר יעדים בתחומי בניית התעשייה, החינוך ומיצוב ישראל כספקית ומומחית מובילה, במטרה "להגיע להיקף תעשייה של 3 מיליארד שקלים תוך 5 שנים ולהכפילו תוך 5 שנים נוספות. כל זאת בהנחה שהתקציב יהיה כ-300 מיליון לשנה כפי שדובר בתחילת הדרך". ואולם, במקום להוסיף – מקצצים – תקציב סוכנות החלל עומד על כ-70 מיליון שקלים בלבד בשנים 2016 ו-2017.

בלסברגר מתייחס בנושא בראיון לאתר הידען: "כשיגדלו לנו התקציבים – ואני מאמין שהם יגדלו  – יחד עם גידול התקציבים תגדל התעשייה. כבר היום יש הרבה עשייה. לפני חמש שנים לא היה כלום היום יש לא מעט."

"מה שנאמר בכנסת נאמר בכנסת. נאמר שיש לנו תקציב ואנחנו רוצים להגדיל אותו. המספר המאגי של 300 מיליון שקלים הוא המלצה של וועדה ולעולם לא הובטח. וועדות יש הרבה. אנחנו שואפים ליותר עשייה, ולצורך יותר עשייה אנחנו שואפים להגדיל את התקציב. עכשיו מתקיימים דיוני התקציב של 2017-18 אני בטוח שזה יהיה המצב. אני לא יכול לנקוב בסכומים בזמן שאנחנו בדיוני תקציב. אנחנו לא מנהלים את דיוני התקציב דרך התקשורת."

מה דעתך על דבריו של עופר דורון, מנכ"ל מפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית על כך שאם עמוס 7 לא יוזמן בתעשייה האווירית יהיה קשה לשמר את ההשקעות בתעשיית החלל הישראלית?

בלסברגר: "אנחנו תומכים בתעשייה כדי שיוכלו לשפר את הכושר התחרותי שלהם וכדי שהם יוכלו למכור ושיהיה להם עבודה, אבל אנחנו לא אחראים על כל השימור. אנחנו רואים בעצמנו תומכים בפיתוח ידע חדש. אין זה תפקידנו להחזיק כוח אדם קבוע בתעשייה.

"אם תפתח משהו שאי אפשר למכור, זה לא תפקידנו לקנות כל הזמן רק כדי לשמר. המטרה שלנו היא לפתח את התעשייה. ויש הבדל גדול."

 

לו היה לסוכנות החלל תקציב גדול יותר – אילו פרויקטים עומדים בתור?

"אין פרויקטים שעומדים בתור, יש פרויקטים שאנחנו מקדמים. קודם כל אנחנו מקדמים נושאים לפי המנדט של סוכנות החלל: אנחנו מקדמים שיתופי פעולה בינלאומיים, תמיכה בתעשייה שחלקה מגיע גם באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים וחלקה בפיתוח תעשיית החלל באופן ישיר. אנחנו מקדמים נושאים מחקריים בתחום החלל – בעיקרו באקדמיה. אנחנו מקדמים מאוד את נושא החינוך והקהילה. "

"במסגרת שיתופי פעולה בינלאומיים אנו מקדמים את פרויקט הלוויין שלום בהמשך להסכם מסגרת שנחתם בכינוס האיגוד הבינלאומי לאסטרונאוטיקה שהתקיים באוקטובר 2015 בירושלים."

"הלוויין שלום ידגים טכנולוגיות חישה היפרסקטלית – תצפיות בתחום החתימות ולא באור הנראה. הוא ישמש לאיתור וניטור מחצבים, חקלאות מדייקת, ניטור מקורות מים, ניטור זיהומים. יהיו ללוויין הרבה יישומים אזרחיים הן מחקריים והן מסחריים. המטרה היא שנעבור משלב המחקר לשלב המסחור ושחברות מסחריות יפתחו יישומים שמבוססים על מידע שיגיע מהלוויין."

"עם האיטלקים יש נושאים שאנחנו מממשים מעבר לשלום אנחנו שותפים לפרויקט JUICE של סוכנות החלל האיטלקית ביחד עם סוכנות החלל האירופית למשימה מדעית לצדק. הצד הישראלי מפתח מתנד מדויק שהוא מרכיב בלוויין אבל דרך סוכנות האיטלקית לא ישירות מול ESA."

 

וכמובן אי אפשר לשכוח את הסכמי שיתוף הפעולה עם נאס"א שנחתם אף הוא בירושלים כמו גם הסכם עם סוכנות החלל ההודית, הקנדים והגרמנים (DLR). כעת אנו נמצאים בגיבוש נושאים משותפים. לא רק לווינים אלא גם נושאים טכנולוגיים, תתי מערכות שחשובות לשני הצדדים וכמובן שיתוף פעולה מחקרי ואקדמי."

 

מה מצבו של הלוויין ונוס הנבנה בשיתוף עם סוכנות החלל הצרפתית והאם שנות ההמתנה הארוכות לא הפכו אותו למיושן?

בלסברגר: "הלוויין ונוס ישוגר על פי התוכנית – במחצית השניה של  2017, מבסיס החלל בקורו שבגינאה הצרפתית באמצעות משגר וגה, ולא מרוסיה כפי שתוכנן בעבר. הלוויין נמצא בשילובים סופיים בתעשייה האווירית. "

"המידע שיבוא ממנו הוא בעל ערך רב. אין עדיין לווין כמוהו. נכון שאם הוא היה משוגר לפני חמש שנים הוא היה יותר פורץ דרך אבל עדיין הוא יהיה פורץ דרך ובעל ערך מדעי רב".

 

 

 

חלל 2.0

מה תפקיד הסוכנות בעידוד חברות חלל 2.0?

"תחום החלל הפרטי גם גדל בארץ ומניב הרבה חברות קטנות. סוכנות החלל תומכת כספית בפיתוחים בעלי פוטנציאל לגידול תעשייתי.

"יש מספר חברות שסוכנות החלל תומכת בהן במטרה שיתפתח חלל גם מחוץ לחברות הגדולות ומיוזמה פרטית. לא רק תעשיה אווירית רפאל ואלביט. זו מגמה שיש בעולם ואנחנו מעוניינים שישראל תהיה שותפה במגמה הזו, אנחנו תומכים במגמה הזו. דוגמאות לכך: רמון צ'יפס, ריקור, ספייס פארמה, סקי פיי, אינקוביט, אפקטיב ספייס ועוד."

הטכנולוגיה של המיזעור מתקדמת. מה שעשו פעם בחדר – את האפולו שיגרו ותכננו עם מחשבים שיש להם הרבה פחות כוח מלמכשיר סלולאר. רכיבי המיקרו אלקטרוניקה והתקשורת הולכים וקטנים והיכולות שלהם הולכות וגדלות ואם פעם הכל הובל על ידי החברות הגדולות הוא זלג לתעשייה אזרחית. יש גם תנועה של שימוש ביישומים מסחריים גם בתחום החלל וככל שהדמיון יהיה יותר פורה, כך היישומים יהיו יותר שאפתניים. היום מסתובבים בחלל מאות ננו לוויינים מסוג קיובסאט שגודלם  10 על 10 על 10 סנטימטרים שעושים עבודה של לוויין גדול. לפני שלושים שנה היו אומרים שלא ניתן בכלל לבנות לוויין בכזה גודל בייצור חצי המוני ושסטודנטים ואפילו תלמידים יכולים  לתכנן ולהטיס."

"גם באוניברסיטאות יש פרויקטים שעושים שימוש בננו לוויינים, בבן גוריון, בטכניון, כי הנגישות לפרויקטים כאלה יותר קלה ואפשר לפתח דרכם הן את המחקר והטכנולוגיות והם יכולים גם לשמש לעודד תלמידים ללימודי מדעים."

"בהקשר זה, ישראל הפתיעה כאשר שיגרה לראשונה לוויין תלמידים – דוכיפת 1, והיא מתכננת את דוכיפת 2, וגם דוכיפת 3 נמצא כבר על שולחן השרטוט."

"אנחנו מנסים להרחיב את היריעה ולשתף בפיתוח הלוויינים גם תלמידים בפריפריה. מאיר אריאל (מנהל מרכז המדעים בהרצליה שתלמידיו בנו את דוכיפת) סיפר על תלמידים שיש לו בירוחם, אופקים, עפרה, שער הנגב, חורה. אני יודע שיש חוגי חלל גם במגזר הערבי ביישובים כמו טייבה, כפר ירכא במגזר הדרוזי ועוד. אפשר לפתוח מגמות חלל. אמנם לא כל בית ספר צריך לשגר – אך אפשר לשתף כמה שיותר מגזרים בפיתוח לוויין אחד. החשוב הוא שהתלמידים הללו צריכים ללמוד פיזיקה ומתמטיקה והם יהוו את העתודה לא רק של תעשיית החלל אלא של תעשיית ההייטק בכללה המשוועת למהנדסים."

"בהקשר היותר רחב המטרה שלנו בסוכנות החלל היא לתמוך בלימודי מדעים. גם סוכנויות חלל זרות, ובהן אלו שאינן מסונפות למשרדי מדע, רואות בתמיכה בחינוך כמאפשר לימודי מדעים ככלל ולא רק לימודי חלל. אנחנו שייכים למשרד המדע שזה בכלל המנדט שלו ולכן יש בכך יתרון נוסף."

 

 

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. סורקים חדישים הנישאים על ננו לווינים שפותחו בארץ כאשר כל הפלטפורמות נישאות לחלל בעזרת בוסטרים רועמים היכולים לשמש גם לנשיאת נושאים אחרים – כל אלה לשם מה?
    אם לא נפתח יכולות של עיבוד המידע העצום ביישומים חכמים, מהירים ובזמן קרוב אם לא ממש בזמן אמת – לשם מה לנו כל אלה.

    פיתוח יישומים של עיבודי הדמאות הלווין, אלגוריתמים פורצי דרך לזרוז העיבוד והנגשת המידע גם לתחום האזרחי – אלה דורשים משאב אנושי מתקדם הקיים כבר במדינה אך המוזנח הן התחום החינוך ןהן בתחום המחקר האקדמי והאחר באשר אצלנו יודעים להקצות כספים רק למה שמרעיש ועושה בום. בעוד שגיבורינו מחלקי הכספים משחקים בבומים החשובים, הם שוכחים להשאיר מעשר ליישומים או בקיצור לחילוץ מידע ממטריצות הענק הנאספות בניטור כדור הארץ כולו או מקצתו.

    ובבניי ירושלים ננוחם.

  2. הפעילות הפסיבית של סוכנות החלל עלובה ועצובה , טוב שהם מעודדים לימודי חלל , אבל איפה יעבדו כל אלה שיסיימו את לימודיהם ?? וכל הגאוה הלאומית של ישראל זה המזגן של קיוריאוסיטי?
    במקום זאת תגדירו פרויקט לאומי כמו הלביא בזמנו, למשל חללית מחקר לאחד מכוכבי הלכת , הקימו מרכז פיתוח ותנו צ'אנס לאנשים לעבוד שלא ילכו לחפש את עצמם באירופה , בארה'ב ובקנדה.

  3. כל הכבוד ,מענין.כדאי ליצור קרן נוספת למדען הראשי שתתמקד רק בתכנולוגיות חלל. וכך בנוסף להייטק -תהייה כאן תעשית חלל צומחת.ומדוע לא משתפים פעולה עם יפן?יש להם סוכנות חלל פעילה מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן