פלטת צילום משנת 1917 חושפת את העדות הראשונה אי פעם של מערכת כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

אי אפשר אף פעם לשער איזה אוצר מסתתר אולי במרתף. מתברר כי תמונה משנת 1917 על גבי פלטת זכוכית אסטרונומית מאוסף קרנגי מציגה את העדות הראשונה אי פעם של מערכת פלנטרית מחוץ למערכת השמש שלנו.

 

ספקטרום לוח צילום אסטרונומי משנת 1917 של הכוכב ואן מינן מארכיון קרנגי. התיבה הנשלפת מציגה את הקווים החזקים של היסוד סידן, אשר מפתיע לראות אותם בספקטרום בן מאה שנים. הספקטרום הוא דק (בעיקר) קו כהה במרכז התמונה. השלוחות הכהות הרחבות מעל ומתחת לקו הספקטרום מקורם בנורות בהם השתמשו באותה תקופה כדי לכייל את התמונה. בתמונה זו הם מופיעים בניגודיות כדי להדגיש את שני קווי הפליטה החסרים בכוכב. צילום: מכון קרנגי למדע
ספקטרום לוח צילום אסטרונומי משנת 1917 של הכוכב ואן מינן מארכיון קרנגי. התיבה הנשלפת מציגה את הקווים החזקים של היסוד סידן, אשר מפתיע לראות אותם בספקטרום בן מאה שנים. הספקטרום הוא דק (בעיקר) קו כהה במרכז התמונה. השלוחות הכהות הרחבות מעל ומתחת לקו הספקטרום מקורם בנורות בהם השתמשו באותה תקופה כדי לכייל את התמונה. בתמונה זו הם מופיעים בניגודיות כדי להדגיש את שני קווי הפליטה החסרים בכוכב. צילום: מכון קרנגי למדע

 

 

אי אפשר אף פעם לדעת איזה אוצר מסתתר במרתף. מסתבר שלפני כשנה התגלה כי פלטת זכוכית אסטרונומית מאוסף 'קרנגי מציגה את העדות הראשונה אי פעם של מערכת פלנטרית מחוץ למערכת השמש שלנו, בלא שהאסטרונומים יפענחו זאת. ממצא לא צפוי זה התגלה בתהליך מחקר לצורך מאמר מדעי על מערכות פלנטריות המקיפות ננסים לבנים שהתפרסם ב- Astronomy Reviews.

לפני כשנה, מחבר הסקירה, ג'יי פרחי מיוניברסיטי קולג' בלונדון פנה אל מנהל המצפה, ג'ון מולצ'י וביקש ממנו רשות להסתכל על פלטה אסטרונומית בארכיון המכילה את הספקטרום של כוכב ואן מינן, ננס לבן שהתגלה על ידי האסטרונום ההולנדי-אמריקני אדריאן ואן מינן באותה שנה שבה הוכן הצילום.

ספקטרה של כוכב זה היא פיענוח של האור הנפלט מכוכבים רחוקים בכל הצבעים המרכיבים את האור. כמו קשת בענן מתוך מנסרה, והם יכולים ללמד את האסטרונומים על ההרכב הכימי של כוכב. הם גם יכולים לספר להם איך האור הנפלט מהכוכב מושפע מהכימיה של העצמים שהוא חוצה בדרכו לפני שהגיע אלינו לכדור הארץ.
אסטרונומים השתמשו בתמונות ספקטרום של כוכבים כדי לפתח מערכת לסיווג כוכבים שעדיין נמצאת בשימוש כיום. אסטרונומים מודרניים משתמשים בכלים דיגיטליים לפיענוח הספקטרום, אבל במשך עשרות שנים, נעשה שימוש בלוחות צילום עשויים זכוכית שבהם צולם קטע מהשמיים ופוענח הספקטרום של הכוכבים המצולמים בו.

פרחי קיבל לידיו את התצפית שנעשתה על ידי מנהל המצפה בהר וילסון שהיה שייך למכון קרנגי באותה התקופה, וולטר אדמס. מלבד כיתוב בשולי פלטת הזכוכית ציין אדמס כי הכוכב נראה קצת חם יותר מאשר השמש שלנו. פרט לכך הכל נראה רגיל לגמרי.
עם זאת, כאשר פרי בחן את הספקטרום, הוא מצא משהו יוצא דופן למדי. הרמז נמצא במה שמכונה קווי הקליטה של הספקטרום. קווי הקליטה מצביעים על "החלקים החסרים" באיזורים שבהם האור המגיע מהכוכב עבר דרך עצם אחר וחלק מהאור בתדרים מסוימים נספג על ידי החומר הזה. קווים אלה מציינים את ההרכב הכימי של העצם שדרכו חולף האור.
הזכוכית משנת 1917 של ספקטרום כוכב ואן מינן חשף את נוכחותם של יסודות כבדים, כגון סידן, מגנזיום וברזל, שאמורים היו לשקוע לתוך פנים הכוכב בגלל משקלם.

רק ב-12 השנים האחרונות מתברר לאסטרונומים כי לכוכב ואן מינן ולננסים לבנים אחרים שנמצאו יסודות כבדים בספקטרום שלהם מעידים על סוג של מערכת פלנטרית המלאות גם בשרידי פסולת פלנטרית המזהמת את האטמוספירה שלו. מערכות אלה, המכונות "ננסים לבנים מזוהמים" היוו הפתעה לאסטרונומים משום שננסים לבנים הם כוכבים כמו השמש שלנו בסוף חייהם, כך שלא היה בכלל צפוי ששאריות חומר פלנטרי שהקיפו אותם ישרדו עד אותו שלב.

"העובדה שהלוח האסטרונומי מהארכיון שלנו משנת 1917 מכיל ראיות לקיומו של "ננס לבן מזוהם" מדהימה." אמר מולצ'י. "העובדה שהצילום נעשה על ידי אחד מהאסטונומים הבולטים בהיסטוריה שלנו – וולטר אדמס, מוסיפה להתרגשות."

בכל אופן, מדובר במערכת כוכבי לכת מתים. טרם התגלו כוכבי לכת ששרדו ועדיין מקיפים את כוכב ואן מינן או מערכות דומות אבל פרחי סבור שזה רק עניין של זמן.

"המנגנון שיוצר את טבעות הפסולת הפלנטרית, ואת החומרים הכבדים באטמוספירה של הכוכב מחייבים את השפעת כוח המשיכה של כוכבי הלכת מן המניין", הוא הסביר. "התהליך לא יכול להתרחש אלא אם כן יש שם כוכבי לכת."

"לקרנגי יש אחד האוספים הגדולים בעולם של לוחות אסטרונומיים עם ארכיון הכולל כ -250,000 פלטות משלושה מצפים שונים: הר וילסון, פלומר, ולאס קמפאנס", סכם מולצ'י. "המון היסטוריה יושבת במרתף שלנו ומי יודע אילו ממצאים אחרים אנו עשויים לגלות בעתיד?"

 

למאמר המדעי

להודעה של החוקרים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. מה נסגר אתכם? עד שיש אתר אחד נחמד ברשת בלי טרולים בטוקבקים … יאללה שחררו
    מה אתם ילדים? מביך.

  2. לדניאל
    חשבתי שאתה שונה, לצערי, לא!
    אני מרחם על הראש הדפוק שלך, אתה ס"ה מטומטם
    ושלא תגיד אף פעם שלא ניסיתי לישר את ההדורים
    אתה ס"ה מיסכן
    חג שמח לכל שאר המגיבים
    יהודה

  3. לדניאל
    קראת לי "יודלה" אז אני אסלח לך על גישתך השלילית
    מחמיא לי שאדם עם כושר ניתוח כמוך עוקב זמן רב אחרי התגובות שלי אבל צר לי, אני לא מומחה גדול בקוקטיילים. אתה אומר שאני מערבב תחומי דעת שונים שאין ביניהם שום קשר אשמח אם תהיה יותר ספציפי. כי מלבד לתקוף את אישיותי או התנהגותי אתה לא מתייחס בכלל לתגובות שלי.
    לגבי ניוטון ואינשטיין חדש, מסכים שלא יצא ממני אבל יצא כבר סבדרמיש יהודה ואני גאה במי שאני , תאמין לי שלמרות דעתך, אין לי במה להתבייש.
    ס"ה לא לשכוח שזה רק מדע
    יהודה

  4. יודלה
    זה זמן רב אני עוקב אחר התגובות שלך באתר. התגובות שלך למאמר זה מחזקות אצלי את התחושה שאתה מומחה גדול בקוקטיילים. אתה מערבב תחומי דעת שונים שאין ביניהם שום קשר והתוצאה פתטית. אינשטיין או ניוטון חדש לא יצא ממך. לא חבל? אינני יודע מי אתה ומה אתה עושה אבל תקשיב לבן אדם שמסתכל מהצד, כדי שלא יעשו ממך קריקטורה. בשביל מה להתבזות?

  5. יהודה, אני חושש שאתה לא מבין משהו בסיסי.
    בתקופתו של קפלר אסטרונומים היו בטוחים שקיימים רק שישה: חמה, נוגה, ארץ, מאדים, צדק ושבתאי. כל שאר הכוכבים נחשבו אז ככוכבי שבת. אין לי מושג איזה אלפי כוכבי לכת גילה קפלר. הדבר היחיד שהוא גילה היה שלושת חוקי קפלר וגם זה היה בהתבסס על תצפיות שנערכו ע"י טיכו ברהה.

  6. ניסים
    היסטוריה היא מדע,אלא ששיטת החקר שלה שונות מאלה של המדעים המדויקים. באשר ליהודה , תשים לב מה כתבתי לו. הוא לא יודע ולא מבין מה זה מחקר משווה.

  7. דניאל'לה
    תגיד לי מה הוא הדבר החדש שלמדנו מתמונת 1917???… כלום!!, אם היית בודק את התמונה ב1950 ומגלה ממנה את קיומו של כוכב לכת הייתי אומר יפה, זכית, אבל כיום??, כשקפלר גילה אלפי כוכבי לכת??, אין כאן שום מחקר, ושום הישג מדעי.
    זאת דעתי
    יהודה

  8. יודלה
    כנראה שאתה לא מבין מה שהוא בסיסי במחקר מדעי. בהחלט אפשרי מצב בו אתה לוקח ממצאי בסיס משנים קודמות ומשווה אותם למה שאתה יודע היום ומכך אתה לומד מה שהוא חדש. קוראים לכך מחקר משווה, שיטת מחקר מקובלת בתחומי מחקר שונים. אתה יכול לספר לקוראים אלו ספרים בפילוסופיה של המדע קראת?

  9. כל זה למעשה סתם קוריוז. זה לא קידם את המדע ב 1917, ולא מקדם את המדע כעת. עדות נחשבת, אם היא ניתנה בזמנה ובכתובים. לבוא בדיעבד ולהגיד : אני גיליתי קודם, זה לא נחשב. מזכיר לי את הדתיים שיגידו עכשיו שזה למעשה כתוב כבר בתלמוד.
    יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן