מספר כוכבי הלכת הידועים עולה בבת אחת מ-1,077 ל- 1,792 * לפני ההכרזה הנוכחית כבר אושרו 246 כוכבי לכת לפי תצפיות של קפלר וכעת המספר הזה כמעט רובע
לפני שנים, בטרם שיגור החללית קפלר של נאס”א היו אסטרונומים שחששו שהחללית שתפקידה היה לאתר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, לא תגלה אפילו אחד. אפילו לפני ההכרזה אתמול עמד מספר כוכבי הלכת שגילתה חללית זו לבדה על 246 (והיא לא היחידה בשטח). התגליות האחרונות כמעט מרבעות מספר זה.
קפלר שוגר בשנת 2009 בעלות של 400 מיליון דולר, אך במאי 2013, לאחר מספר תקלות במערכת הייצוב שלו, הודיעה נאס”א על הפסקת המבצע. באותו הזמן אושרו 132 כוכבי לכת שגילה טלסקופ חלל זה. ואולם הנתונים שאסף ממשיכים לשמש את האסטרונומים לתהליך בדיקה ואישור של למעלה מ-2,000 מועמדים לכוכבי לכת.
קפלר צפה בעמעום הקטן של אור הכוכבים שנגרם בשל מעבר של כוכבי לכת לפני השמש שלהם. כל ירידה בבהירות הכוכב משכה את תשומת ליבם של אנשי צוות קפלר, והפכה את הכוכב למועמד להיותו מרכז מערכת כוכבי לכת. אימות המועמדים הוא תהליך מפרך, מתקדם לאיטו כוכב לכת אחר כוכב לכת.
כעת, אומר מנהל משותף של צוות החוקרים ג’ק ליסור (Lissauer ) במרכז המחקר איימס של נאס”א כי גילה דרך להאיץ את תהליך האישור.
“פיתחנו הליכים לאימות מועמדים רבים לכוכבי לכת בבת אחת כדי לספק ‘סיטונאות פלנטרית’ והשתמשנו בה כדי לחשוף את הבוננזה של העולמות החדשים” אמר ליסור.
הטכניקה מכונה “אימות באמצעות ריבוי” המסתמכת בחלקה על תורת ההסתברות. מתוך 160 אלף הכוכבים שהיו במעקב ע”י קפלר, כמה אלפים היו מועמדים לכוכבי לכת, אך לא כל המועמדים היו שווים, חלק מהם, כמה מאות, היו מועמדים להחזיק יותר מכוכב לכת אחד. באמצעות התרכזות במערכות צפופות אלה, גילו אנשי הצוות 715 כוכבי לכת המקיפים 305 שמשות.
סרטון של נאס”א חוקר 715 עולמות שזה עתה אושרו בידי צוות קפלר.
- עוד בנושא באתר הידען:
- סוכנות החלל האירופית תשגר טלסקופ חזק יותר לגילוי כוכבי לכת – פלאטו
- כוכב לכת אחד -שתי שמשות, וזה לא טטואין
- הרחק מעין השמש: גילוי של כוכב לכת מערער את המוסכמות המדעיות
שיטת הריבוי דומה להתנהגות של אריות ולביאות. בהנחה שהכוכבים של קפלר הם כמו אריות, וכוכבי הלכת הם כמו לביאות. אם רואים שני חתולים גדולים הם יכולים להיות זוג של אריה ולביאה או שני אריות. ואולם אם צופים בלהקה ובה יותר משניים, מדובר בסבירות גבוהה באריה ובהרמונו, וכך באמצעות ריבוי, ניתן יהיה לזהות את הלביאות – או את כוכבי הלכת במקרה זה.
כתוצאה משימוש בשיטה זו, כל כוכבי הלכת החדשים נמצאים במערכות שמש מרובות כוכבי לכת. כמעט 95% מהם קטנים מנפטון, כלומר בעלי מסה של פחות מפי 4 מכדור הארץ. מדובר בגידול משמעותי במספר כוכבי הלכת הקטנים יחסית המוכרים.
“מחקר זה מראה לנו כי כוכבי לכת במערכות שמש בעלות יותר מכוכב לכת אחת נוטים להיות בעלי מסלולים קטנים ושטוחים, בדומה לכוכבי הלכת הפנימיים של מערכת השמש” אומר ג’ייסון רוו (Rowe), שותף לעריכת המחקר ממכון סט”י.
ארבעה מכוכבי הלכת החדשים הם בגודל של פחות מפעמיים וחצי מכדור הארץ. יתרה מכך, הם מקיפים את השמשות שלהם באיזור החיים, שבו טמפרטורת פני השטח של כוכבי הלכת השויה להיות מתאימה למים נוזלים, מרכיב חשוב של החיים כפי שאנו מכירים אותם. “ככל שאנו מגלים יותר” מסכם רוו, אנו מוצאים יותר סימנים מוכרים שלנו בקרב הכוכבים המזכירים לנו את הבית”.
18 תגובות
א.בן נר
ממש מוזר מה שאתה כותב. למרכז הכובד אין כל תנועה, כי אם יש לו תנועה – תנועה ביחס למה?
לשאר אני מסכים לגמרי.
קשה לחשוב על ענן ענק שאין לו תנע זוויתי כולל כלשהו. התנע הזוויתי ההתחלתי יכול לבוא ממגוון סיבות כגון מעבר של עצם בקרבת הענן, התנגשות צידית של שני אזורים צפופים בענן, השפעות של התנועה הסיבובית של הגלקסייה ועוד. אסור לשכוח שגודלו של הענן הוא מסדר גודל של שנות אור.
כשהוא מתכווץ התנע הזוויתי נשמר ומכיוון שהוא מתכווץ בפקטור של 10000 מהירות הסיבוב גדלה פי 10000 ומקבלים ענן עם סיבוב עצמי ניכר.
בענן המכווץ יש חיכוך פנימי שמאט את כל התנועות חוץ מהתנועה הסיבובית שהרי חיכוך פנימי לא יכול לשנות את התנע הזוויתי הכולל ונשארת דיסקה מסתובבת.
יש גם את ההשפעה של השדה המגנטי של האב-כוכב במרכז שמשפיע על החלקיקים הטעונים (גם אם רוב האטומים שם ניטרליים תמיד ימצא ריכוז כלשהוא של יונים) בדסקה ומעביר חלק מהתנע הזוויתי של האב-כוכב לדסקה שזה מחזק עוד יותר את המבנה.
מכיוון שכוכבי הלכת נוצרים מדסקה שטוחה מישורי המסלולים שלהם יהיו קרובים אחד לשני ולמישור הדסקה המקורי, ואגב במערכת השמש מישורי המלקה נוטים עד 10 מעלות שזה ניכר והיה מפריע למצוא חלק מכוכבי הלכת אילו מערכת השמש הייתה נסרקת בטכניקת הלווין קפלר. מערכות השמש שמצא קפלר הן ברובן יותר קטנות (מבחינת מרחקי כוכבי הלכת מהשמש המרכזית שלהם) ולכן נטיות מישורי המסלולים אחד ביחס לשני כנראה קטנות יותר וייתכן גם שיש שם כוכבי לכת נוספים בעלי נטיות קצת יותר גדולות שקפלר לא יכול לראות.
לניסים
הסיבה לתנועה המעגלית היא שגם מרכז הכובד נמצא בתנועה. אפשר לתאר שני וקטורים
האחד וקטור הכוח – קונצנטרי, השני וקטור התנועה- רדיאלי. הזוית בינהם נובעת מתנועת מרכז הכובד.
זאת ועוד.
נניח באופן היפוטטי כי היו קיימים עננים שבהם אין תנועה סיבובית כלל. כיוון התנועה של כל החלקיקים בעננים אלה היה ישירות לכיוון מרכז המסה. אורך החיים של עננים כאלה, עד שיהפכו לאיזשהו ננס (חור שחור\כוכב ניוטרונים\וכו’ וכו’)הנו קצר ביותר כי לא פועל בהם הכוח הצנטרפוגלי המעכב את הקריסה הכבדית.
יוצא שהעננים הנשארים לאורך חיים ושנים, (עד 120 שנה) ושאותם אנו יכולים לראות, הם אלה בעלי התנועה הסיבובית.
לניסים
הסיבה לתנועה המעגלית היא שגם מרכז הכובד נמצא בתנועה. אפשר לתאר שני וקטורים
האחד וקטור הכוח – קונצנטרי, השני וקטור התנועה- רדיאלי. הזוית בינהם נובעת מתנועת מרכז הכובד.
זאת ועוד.
נניח באופן היפוטטי כי היו קיימים עננים שבהם אין תנועה סיבובית כלל. כיוון התנועה של כל החלקיקים בעננים אלה היה ישירות לכיוון מרכז המסה. אורך החיים של עננים כאלה, עד שיהפכו לאיזשהו ננס (חור שחור\כוכב ניוטרונים\וכו’ וכו’)הנו קצר ביותר כי לא פועל בהם הכוח הצנטרפוגלי המעכב את הקריסה הכבדית.
יוצא שהעננים הנשארים לאורך חיים ושנים, (עד 120 ) ושאותם אנו יכולים לראות, הם אלה בעלי התנועה הסיבובית.
היא מסתירה באופן קבוע חלק מהטקסט בדף… זה ממש מרגיז.
אבי בליזובסקי שלום, הפרסומת החדשה שמופיעה בצד ימין למטה ממש מציקה, והיא גם מפריעה בזמן כתיבת הודעה (לא ניתן למקם את סמן הטקסט באיזו שנמצא מעליה בקו אנכי) אשמח אם הדבר המעצבן הזה יעוף מפה (פרסומות שמרחפות באופן קבוע מעל הדף זה אחד הדברים הכי מעצבנים שיש, זה ממש לא מתאים לכאן).
עכשיו שמתי לב שזה גם לא מאפשר ללחוץ על הכפתור “הוסף תגובה”… מנסה להשתמש בטאב כדי להגיע לכפתור נראה אם זה יצליח…
גם בסימולציה כאן ניתן לראות שהם נוטים להסתדר יחד על אותו משטח (דיסקה) , אפשר לקפוץ ישר לדקה 1:32 שם רואים את זה דיי יפה:
https://www.youtube.com/watch?v=XjQdKjA9LC0
חשבתי אתמול קצת על הנושא, ואני חושב שיש לי איזה כיוון למרות שלא מגובש עד הסוף… זה קשור לשקול הכוחות על ציר X ועל ציר Y בין שני כוכבי הלכת ולמשיכה ההדדית בינהם, ראו את הציור שהכנתי:
http://img2.timg.co.il/forums/1_173999742.JPG
הם פשוט מנסים להגיע למצב של איזון, כאשר הם יחד על אותה דיסקת סיבוב אז לפחות על ציר ה Y הם מאוזנים… למה זה לא קורה גם על ציר ה X ? תעזרו לי עם זה, אולי זה קשור איכשהו לכוח המשיכה שהשמש מפעילה עליהם בציר הזה שהוא הרבה יותר חזק מהכוח שהם מפעילים זה מול זה.
בנוסף גם חשבתי לעצמי למה בעצם הסידור הזה לא מתרחש גם במסלול התנועה של אלקטרונים סביב הגרעין באטום ? אני חושב שהתשובה לכך היא שבניגוד לכוכבי הלכת האלקטרונים דוחים זה את זה, ולכן כל אחד מהם שומר על ציר סיבוב “אישי” בו הוא רחוק עד כמה שאפשר משאר האלקטרונים.
מה דעתכם נשמע בכיוון ?
א.בן נר
כן, אבל….. כתבת “ענן האבק הראשוני נמשך בכוח הכובד אל מרכז המסה שלו בתנועה סיבובית סביב ציר כלשהו” – וזה מה שצריך הסבר – למה יש ציר?
אבי, לדעתי ההסבר שלך למבנה הדיסקתי שגוי, ניתן להסביר את ההתכנסות לדיסקה בפשטות כך,
1. ענן האבק הראשוני נמשך בכוח הכובד אל מרכז המסה שלו בתנועה סיבובית סביב ציר כלשהו.
2. ניתן לתאר את התנועה הסיבובית של כל חלקיק כמורכבת משני 2 וקטורים של תנועה האחד וקטור מקביל לציר הסיבוב, השני וקטור רדיאלי סביב ציר הסיבוב
3. בכיוון הוקטור המקביל לציר הסיבוב התנועה מואצת כלפי מרכז המסה של הענן
4. בכיוון הרדיאלי ההאצה כלפי המרכז מוחלשת ע”י הכוח הצנטרפוגלי הפועל כלפי חוץ
5. התוצאה : מבנה דיסקה
בני
תראה את הלינק של ארי….
לפי דעתי מה שמחזיק את כול כוכבי הלכת בציר אחד הוא האיזון בנהם בכוח המשיכה, במשך מאות מליוני שנים.
כוכב לכת שלא ימצא בציר, ישפיע ויושפע משאר הכוכבים הנמצאים בציר, עד שכולם יגיעו לאיזון חדש.
אם כוכב לכת יכנס בטעות לתוך מערכת השמש שלנו, הוא יכול לצור בלגן רצני, תלוי במסה שלו.
הנה הסיבה:
http://www.youtube.com/watch?v=tmNXKqeUtJM
חיים
הסתכל על זה ככה: מאיזו שהיא סיבה גרגירי נמצאים באיזור מסויים. גרגירים אלה יוצרים ענן, ונוצרת משיכה למרכז הענן. החלקיקים לא התחילו ממנוחה ולכל חלקיק יש רכיב מהירות שאינו למרכז הענן, לכן נוצרת תנועה מערבולתית לכיוון המרכז, בדומה למים שיורדים בכיור. ככל שהענן קטן יותר, עקב שמירת תנע זוויתי, רכיב מהירות החלקיקים שינו למרכז גדל. בסוף נוצר גוש מסתובב. עכשיו שים לב – לכל מערכת מסתובבת יש ציר אחד.
אם יקרה ויגיע גוף מרחוק וישתלב בתוך מערכת השמש – אז בהחלט ייתכן מצב שגוף זה יסתובב במישור אחר.
מה גורם לאבק (שממנו נוצרים כוכבי הלכת) להתרכז בדיסקה שטוחה ? מדוע הוא לא מתפזר סביב השמש באופן אחיד ?
כנראה שהסיבה לכך נובעת מכך שדיסקת האבק שממנה נוצרות מערכות שמש, היא יחסית שטוחה.
בדקה 2:35 בסרטון מוצגת הדמייה בה נראים כל כוכבי הלכת נעים סביב השמש שלהם במסלולים שנמצאים כולם על אותו משטח, נדמה לי שגם במערכת השמש שלנו המצב דומה, האם יש לכך סיבה ? מדוע לא יכול כל כוכב לכת לנוע על משטח משלו, מדוע כל כוכבי הלכת מתרכזים דווקא על אותו משטח ? (על אותה דיסקה)
אך לא כל המועמדים היו שבים, חלק מהם,
*שווים