סיקור מקיף

החיפוש אחר כדור ארץ שני

חוקרים מפתחים טכנולוגיות חדשות שישמשו בטלסקופי חלל שיוכלו לא רק לצלם את אותם תאומי כדור הארץ אלא גם לזהות את הכימיה המדויקת על פי הספקטרום שלהם – ההפרדה של האור לצבעים המרכיבים אותו כדי לזהות כוכבי לכת בעלי אטמוספירות ואקלימים ניתנים לחיים.

טלסקופ החלל WFIRST. איור: נאס"א
טלסקופ החלל WFIRST. איור: נאס”א

אנחנו, בני אדם עשויים לא להיות היחידים המהרהרים על מקומנו ביקום. אם חייזרים תבוניים משוטטים ביקום, הם גם עשויים לשאול שאלה שמטרידה את בני האדם במשך מאות שנים: האם אנחנו לבד? לחייזרים אלה יכולים להיות כמו לנו טלסקופי חלל ענקיים המוקדשים לחקר כוכבי לכת מרוחקים וחיפוש חיים. ללימוד כוכבי לכת מרוחקים וחיפוש חיים. האם אחד מאותם טלסקופים צילם תמונה של הגולה הכחולה שלנו, והאם קלטו את הראיות לקיום יערות ויצורים בשפע שהעדות להם תגיע בצורת כימיקלים פשוטים: חמצן, אוזון, מים ומתאן?

בנאס”א מקווים ללכוד רמזים לכימיה דומה לזו שלנו בכוכבי לכת דמויי כדור הארץ מחוץ למערכת השמש שלנו. המכונים EXO EARTH. חוקרים מפתחים טכנולוגיות חדשות שישמשו בטלסקופי חלל שיוכלו לא רק לצלם את אותם תאומי כדור הארץ אלא גם לזהות את הכימיה המדויקת על פי הספקטרום שלהם – ההפרדה של האור לצבעים המרכיבים אותו כדי לזהות כוכבי לכת בעלי אטמוספירות ואקלימים ניתנים לחיים.
“עדויות לחיים מחוץ לכדור הארץ לא הולכות להיראות כמו אנשים ירוקים קטנים. אלה עשויים לחשוף את עצמם בתחום התדרים” אמר ניק סיגלר, הטכנולוג הראשי של תכנית חקר כוכבי לכת מחוץ לכדור הארץ במעבדה להינע סילוני של נאס”א בפסדינה, קליפורניה המפתחת בין היתר גם תכניות למשימות צילום כדורי ארץ חיצוניים בעתיד.

להעלים את הכוכבים

כדי להשיג מטרה זו, מפתחת נאס”א טכנולוגית קורונוגרפיה פעילה במעבדות שונות, כולל JPL. קורונוגרפים הם מכשירים בהם השתמשו במאה ה-20 כדי לחקור את השמש שלנו. הם עושים שימוש במסננים מיוחדים כדי לחסום את האור מהדיסקה של השמש, וכך יכולים המדענים לחקור את האטמוספירה החיצונית שלה או העטרה (קורונה).

עכשיו מפתחת נאס”א קורונוגרף מתוחכם יותר כדי לחסום את האור המסנוור של כוכבים אחרים ולחשוף כוכבי לכת קלושים שעשויים להקיף אותם. כוכבים מאפילים על כוכבי הלכת שלהם. למשל, השמש שלנו בהירה פי 10 מיליארד יותר מכדור הארץ. כמו ההבדל בין זרקורים של אצטדיון גדול לעומת נר זעיר.

“החיפוש אחר כוכבי לכת דמויי כדור הארץ מתחיל עם דיכוי אור הכוכבים,” אמרה רונדה מורגן, טכנולוגית הקורונוגרף בתכנית מחקר כוכבי הלכת החיצוניים ב-JPL. “זה כמו לחסום את אור השמש עם מגן שמש תוך כדי נהיגה על מנת לראות את הדרך.”

טלסקופים על הקרקע כבר השתמשו בקורונוגרפים לצלם כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, אך כוכבי לכת אלה היו קלים לצילום מכיוון שהיו גדולים, בהירים ומסלולם מרוחק מהכוכב המארח שלהם. כדי לצלם תמונה של כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ הנמצאים באיזור החיים של כוכבים הדומים לשמש שלנו – האזור שבו טמפרטורות מתאימות לחיים ואוקיינוסים ואגמים המכילים מים – ידרש טלסקופ חלל. כך ניתן יהיה להימנע מהשפעת טשטוש האטמוספירה הסוערת שלנו.

מספר סוגים של קורונוגרפים נמצאים בפיתוח עבור משימות חלל מוצעות. משימה אחת, בראשות מרכז טיסות החלל גודארד של נאס”א, בגרינבלט, מרילנד, שמכונה WFIRST תסרוק את השמים בתחום התת-אדום.
משימת WFIRST תוכל לזהות כימיקלים באטמוספרות של כוכבי לכת קטנים כמו סופר-כדורי ארץ, מעין בני דודים גדולים של כדור הארץ, כגון קפלר-452b, שנתגלה לאחרונה על ידי החללית קפלר של נאס”א. הדבר יוכל לסלול את הדרך למחקרים עתידיים של כדורי ארץ חיצוניים. משימת WFIRST גם תחקור תעלומות קוסמיות אחרות כגון החומר האפל והאנרגיה האפלה.
האתגר העיקרי עבור קורונוגרפים, היא להתגבר על הנטיה של אור הכוכבים לסטות ולכן הצבת מסכה מעגלית מול הכוכב אינה חוסמת את האור לגמרי. אור הכוכבים מתעקל כמו שגלי אוקיאנוס מתעקלים סביב איים בתהליך הנקרא עקיפה.
כל סוג של קורונוגרף מנסה לפתור את האתגר הזה בצורה שונה, בין אם באמצעות מספר רב של מסננים וכן באמצעות שימוש במראות שיעוותו בחזרה את הכוכבים כדי להפוך את אורם לרציף.

אתגר נוסף בעיצוב הקורונוגרפים הוא להתגבר על התנודות הזעירות של טלסקופ החלל. צוות ב- JPL בוחן כיצד הקורונוגרפים שלהם יכולים להתמודד עם התנודות הללו באמצעות ניסויים בתאי ואקום. הם בנו סימולטור של טלסקופ בחלל בגודל מספיק לבדיקות אלה. בחלל התנודות של הטלסקופים חייבות לקטון כדי לאפשר תצלומים של קורונוגרף. הטלסקופ המדומה יאפשר לבדוק את הקורונוגרף של WFIRST בתנאים מציאותיים כמו בחלל.
בעוד פיתוח WFIRST נע קדימה, מתכנני המשימה כבר חושבים על השלב הבא: טלסקופ חלל שנועד לצלם כוכבים דומים לכדור הארץ. פיתוח משימה כזו ידרוש יותר מעשור אבל הפיתוח של הברגים והאומים של הטכנולוגיה מתנהל בקצב קדחתני.

“זו תקופה מרגשת למחקר כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש,” אמר גארי בלקווד, מנהל תוכנית חקר כוכבי הלכת החיצוניים בנאס”א. “זו היסטוריה בהתהוות.”

לידיעה בנושא

 

6 תגובות

  1. אז מה הפתרון שאתה מציע?
    לעזוב את הכוכב לכת הזה כדי להרוס עוד אחד? אולי יותר פשוט להשקיע את המשאבים בלרפא אותו ולא להרוס אותו?
    ושכחת נקודה יותר חשובה- מה אם הוא כבר מיושב? לא מספיקות לנו מלחמות כאן שאנחנו צריכים עוד כמה בחלל?
    כל הרעיון כאן הוא לדעת אם יש חיים במקום אחר, ולא להשמיד אותם, ולא למצוא חלופות לכדוה”א, למרות שאני מסכים שצריכים תוכניות מגירה לכל מקרה שבו יום אחד מסיבה כלשהיא הכוכב שלנו ימצא בפני סכנת השמדה. אבל אם הסכנה הזאת מגיע בגללנו, אני לא בטוח ששווה להציל את התרבות הזאת.

  2. יוסי

    מספיק עם נבואות הבהלה. התחממות גלובלית לא הוכחה, נראה יותר כתרגיל פוליטי או כלכלי או שניהם.

    היתוך קר נימצא כרגע בשלב של קדם שיווק (מוצרים ראשונים בשוק יופיעו תוך 10 שנים בערך).

    כרגע מתנהל מאבק בעולם של השתלטות על טכנולוגיה של היתוך קר. יש דרישה של וועדת הכוחות המזויינים למשרד ההגנה האמריקאי שיכין סקירת פיתוח ההיתוך הקר בעולם, הסקירה חייבת להיות מוגשת עד 22 ספטמבר 2016. חפש מאמר מהימים האחרונים במגזין POPULAR MECHANICS לעניין פניית הקונגרס למשרד ההגנה האמריקאי.

    אם טכנולוגיית היתוך קר תמשיך להתקדם בקצב שהתקדמה בו ב- 5 השנים האחרונות צפוי שתוך 50 שנה רוב האנרגיה הפוסילית תוחלף על ידי טכנולוגיית היתוך קר. במקרה כזה פליטת הפחמן העודף תיעלם (אם כי ספק גדול אם יש לה השפעה על התחממות גלובלית, התחממות גלובלית יכולה לנבוע מסיבות שונות שאין להן קשר לבני האדם, היו התחממויות והתקררויות גלובליות בעבר “+- שתי מעלות” בלי שקרה שום אסון.

    אין שום המסת קרחונים גדולה, סתם סיפורי הפחדה. המסת קרחונים קטנה בשוליים הארקטיים היא תופעה טבעית כמו זרימת נהרות אל הים (הזרימה של קרחונים איטית יותר מזרימת מים כי הם מוצקים למדי), התופעה של זרימת קרחונים אל הים תועדה ואין שום ספק לגביה, מה שמפחידנים עושים הוא לתת פרשנות מפחידה לזרימת קרחונים לתוך הים.

    מזג האוויר בישראל לא השתנה לרעה ב- 50 השנים האחרונות, יש היום חלוקת משקעים שונה במקצת מהעבר בגלל האבק האורבני שמזרז משקעים בקרבת החוף האורבני של ישראל (זה אפקט של “גרעיני משקעים” שידוע היטב וניסו בעבר לנצל אותו על ידי הפרחת גרעיני משקעים “יודיד הכסף כמדומני”. אם יש שינוי לרעה במשקעים הוא יהיה בירדן מכיוון שתיגבור המשקעים בישראל מדלל את המשקעים בירדן.

    ישראל רובה ראויה למגורים מאז ומתמיד וגם תהיה ראויה למגורים גם בעתיד. לישראל יחסרו מי שתיה ממקורות טבעיים וזה יפתר באמצעות התפלה ניתן להתפיל מים לצריכה ביתית של כל ישראל ב- 100 אחוז. השאלה היא רק המחיר, כנראה לבסוף המחיר יהיה סביר.

    ישראל לא הייתה ארץ חקלאית באמת בעבר, בגלל שהיא יבשה באופן חלקי מבחינת משקעים. ישראל גם לא תהיה מדינה חקלאית מעבר לצרכים בסיסיים של אוכלוסייתה לשם כך יהיו בישראל מספיק מים. אין צורך להשקיע כסף בהתפלה לצורכי חקלאות כי לא נוכל להתחרות בתוצרת חקלאית עם מדינות משופעות במים, השקעה כזו תהיה ביזבוז כסף.

    יקח עוד מאות שנים עד שנגיע למושבות במאדים. לא ברור אם אי פעם נצליח לעבור לשמש אחרת, חבל להוציא כסף על הזיות בדבר שיוט לשמשות אחרות, זה טוב רק בסרטי קולנוע.

  3. יוסי,כבר כיום מיוצר מזון ל12 מיליארד בני אדם.כנראה שבשיא נגיע ל9 מליארד בני אדם,ואז האוכלוסיה תקטן באופן טבעי(רמת החיים עולה,מספר הילדים יורד).מקרי התכווצות האוכלוסיה ביפן ,אירופה,רוסיה כדוגמה .כבר כיום למרות צמיחה כלכלית, פליטת הפחמן לא עלתה(עקב שימוש גובר באנרגיות מתחדשות-רוח אנרגית שמש ועוד).לא צריך תאום לכדור הארץ,ניתן לישב את הירח,ומאדים -מה גם שיותר קל להגיע משם לפלנטות אחרות ומרוחקות,ולו רק ביגלל כוח המשיכה הפחות שלהם.

  4. משולב עם הנעה במהירות 0.125 מהירות האור מבוססת לייזר שכנראה הודגמה לפני מספר חודשים בתנאי מעבדה, ועם העובדה שאוכלוסית כדור הארץ הכפילה עצמה ב-50 שנה ושאפקט החממה הופך איזורים שלמים בכדור הארץ לבלתי ראויים ליישוב כולל ישראל, וכן שהמסת כל הקרחונים תעלה את גובה המים בכ 13 מטר, מה שיציף את ערי החוף, התרבות שלנו נמצאת לדעתי הפרטית במשבר, ויישוב מחוץ לכדור הארץ חשוב לשמירה על הציוויליזציה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.