שלושה כוכבי לכת בעלי פוטנציאל לחיים סובבים ננס אדום קר קרוב למערכת השמש

החוקר הראשי: "מערכות המקיפות כוכבים זעירים הם המקומות היחידים בהם אנו יכולים לאתר חיים על כוכב הלכת בגודל כדור הארץ עם הטכנולוגיה הנוכחית שלנו. לפיכך, אם אנחנו רוצים למצוא חיים במקום אחר ביקום, זה המקום שבו אנחנו צריכים להתחיל לחפש"

הדמיית אמן של מראה מפני השטח של אחד משלושת כוכבי הלכת המקיפים את הכוכב הננס הקר TRAPPIST-1 הנמצא במרחק 40 שנות אור. CREDIT: ESO/M. KORNMESSER
הדמיית אמן של מראה מפני השטח של אחד משלושת כוכבי הלכת המקיפים את הכוכב הננס הקר TRAPPIST-1 הנמצא במרחק 40 שנות אור. CREDIT: ESO/M. KORNMESSER

צוות של אסטרונומים בראשותו של מישאל גילון, מהמכון לאסטרופיזיקה וגיאופיזיקה באוניברסיטת לייז 'בבלגיה, השתמשו בטלסקופ TRAPPIST (the TRAnsiting Planets and PlanetesImals Small Telescope) – טלסקופ רובוטי הנמצא במצפה הכוכבים האירופי הדרומי בלה סילה שבצ'ילה ומופעל מאוניברסיטת ליאז', כדי לצפות בכוכב 2MASS J23062928-0502285, הידוע כעת בשם TRAPPIST 1 . הם גילו כי כוכב אפלולי וקריר זה מעט דהוי במרווחי זמן קבועים, דבר המעיד על כך שמספר עצמים עושים את דרכם בין הכוכב לבין כדור הארץ. ניתוח מפורט הראה כי מדובר בשלושה כוכבי לכת בגדלים דומים לאלה של כדור הארץ.

TRAPPIST 1 הוא ננס קר במיוחד, הרבה יותר קל ואדום מהשמש ובקושי גדול מצדק. כוכבים כאלה נפוצים מאוד בשביל החלב ומשך חייהם ארוך, אבל זו הפעם הראשונה שנמצאו כוכבי לכת סביב אחד מהם.

למרות היותו קרוב כל כך לכדור הארץ, כוכב זה עמום מדי וקשה לראותו בעין בלתי מזוינת או אפילו בטלסקופים גדולים. הוא שוכן בכיוון קבוצת הכוכבים דלי.

עמנואל ג'הין, ממחברי המחקר החדש, נרגש: "זה באמת שינוי פרדיגמה בכל הנוגע לאוכלוסיית כוכבי לכת דמויי כדור הארץ ובכל הקשור לדרכים למציאת חיים ביקום עד כה. קיומם של כוכבי לכת המקיפים 'עולמות אדומים 'כאלה היה תיאורטי בלבד. ואולם כעת יש לנו לא רק כוכב בודד אחד המקיף כוכב אדום קלוש אלא מערכת שלמה של שלושה כוכבי לכת! "

מישאל גילון, המחבר הראשי מסביר את משמעות הממצאים החדשים: "הסיבה לכך שאנו מנסים לזהות כוכבי לכת דמויי כדור הארץ סביב הכוכבים הקטנים הכי קרים בשכונת מערכת שמש הסיבה היא פשוטה: מערכות המקיפות כוכבים זעירים הם המקומות היחידים בהם אנו יכולים לאתר חיים על כוכב הלכת בגודל כדור הארץ עם הטכנולוגיה הנוכחית שלנו. לפיכך, אם אנחנו רוצים למצוא חיים במקום אחר ביקום, זה המקום שבו אנחנו צריכים להתחיל לחפש. "

אסטרונומים יחפשו סימני חיים באמצעות חקר הספקטרום של האור המגיע מכוכבי הלכת הללו לכדור הארץ. כוכבי לכת בגודל כזה מוצפים בדרך כלל באור הכוכבים. רק במקרה של ננסים אדומים אולטרה קרים וקלושים כמו זה, השפעת החיים גדולה מספיק כדי להתגלות.

תצפיות המשך שבוצעו באמצעות טלסקופים גדולים, כולל HAWK-I בטלסקופ הגדול מאוד – טלסקופ בקוטר שמונה מטרים של ESO בצ'ילה, הראו אנשי הצוות כי כי כוכבי הלכת המקיפים TRAPPIST 1 דומים מאוד לכדור הארץ בגודלם. לשני כוכבי לכת זמן הקפה של 1.5 ו-2.4 ימים בהתאמה, ואילו זמן ההקפה של השלישי לא נקבע והוא עדיין משוער בטווח גדול למדי – 4.5 עד 73 ימים.

בגלל זמן ההקפה הקצר, המרחק שלהם לשמש שלהם קרוב פי 20 עד פי 100 יותר מאשר כדור הארץ אל השמש. המבנה של המערכת הפלנטרית הזו הרבה יותר דומה למערכת הירחים של צדק מאשר למערכת השמש שלנו כולה" הסביר גילון.

למרות שהם מקיפים קרוב מאוד לננס האדום המארח שלהם, שני כוכבי הלכת הפנימיים מקבלים רק פי 4 ופי 2 בהתאמה את כמות הקרינה שסופג כדור הארץ, זאת משום שהכוכב שלהם חלש בהרבה מהשמש. הדבר מעמיד אותם קרובים יותר לכוכב ביחס לאיזור החיים של מערכת זו, אם כי עדיין קיום חיים עליהם עדיין אפשרי. לגבי כוכב הלכת השלישי שמסלולו עדיין אינו ידוע, הוא מקבל כנראה פחות קרינה מאשר כדור הארץ אבל בחלק מהתסריטים לפחות זה עדיין מספיק לו להימצא בתוך איזור החיים.

"בזכות טלסקופים ענקיים הנמצאים כיום בבניה, כולל E-ELT של ESO וטלסקופ החלל ג'יימס ווב המשותף לנאס"א, אירופה וקנדה, שהראשון יחל לפעול והשני ישוגר ב-2018, נוכל בקרוב ללמוד את הרכב האטמוספירות של כוכבי הלכת הללו כדי לחפש בהם עקבות מים או עקבות של פעילות ביולוגית. זה יהיה צעד ענק בחיפוש אחר חיים ביקום" מסכם ג'וליאן דה וויט, ממחברי המאמר מ-MIT.

מחקר זה פותח כיוון חדש לציד כוכבי לכת, מכיוון שכ-15% מהכוכבים ליד מערכת השמש הם ננסים אדומים קרים במיוחד, ולא סתם כוכבי לכת אלא אף כאלו שיכולים להיות דודנים של כדור הארץ הראויים אף הם למגורים.

 

להודעה של החוקרים

למחקר המדעי

13 Responses

  1. לא נראה לי ש 40 שנות אור זה ״מספיק קרוב״ עבור השיטה הזו… רדיוס כדור הארץ במסלולו סביב השמש הוא 8 דקות שנות אור, כלומר קוטר הסיבוב 16 דקות אור שזה ממש ממש זניח יחסית ל 40 שנות אור.. יוצא משולש עם בסיס פצפון וצלעות ממש ממש ממש ארוכות… זויות בסיס של כמעט 90 מעלות, לא מספיק טוב.

    אבל אולי בעזרת השיטה השנייה שמפורטת שם.

  2. שאלה אלמנטרית
    איך מודדים את המרחקים לכוכבים בגלקסיה ?
    הרי חוק האבל (התפשטות היקום)לא פועל בתוך הגלקסיה ?

  3. כן, זה לא רחוק במונחים אסטרונומיים, אבל הנקודה העיקרית בכתבה היתה בכך שסוג זה של כוכבים מאפשר מחקר יותר מעמיק של כוכבי הלכת מסביבו, בגלל שניתן לקבל קריאה יותר חזקה של האטמוספירות שלהם דרך ניתוח האור מהכוכב שעובר דרכם.
    כל עוד אין לנו את הטכנולוגיה לנסוע במהירויות קרובות לאור, או לעקם את המרחב זמן, ניצטרך כניראה להסתפק בכך.
    מכאן ניתן להסיק שייתכן ויהיה לנו מידע על מספר עולמות שהנתונים שלהם מרמזים על המצאות חיים בהם, לפני שנוכל באמת לבקר בהם, אם בכלל. חלק גדול מהם סביב כוכבים עמומים כגון זה.
    אבל, זה מקרב אותנו ברמה אחת לעבר היותינו תרבות בין כוכבית.

  4. יש הרצאה מעולה ועדכנית של כ-80 דקות ביוטיוב בנושא איתור חיים בכוכבי לכת אחרים:
    Innumerable Globes Like This One: The Search for Life Beyond the Solar System – YouTube
    https://www.youtube.com/watch?v=CdSyGpikn5I
    אתייחס ל-2 נקודות מפתח לפי ההרצאה:
    עד עתה התגלו קרוב ל-2,000 כוכבי לכב מסביב לשמשות או כוכבים.
    לפי ניתוח סטטיסטי מנתונים אלו הכוכב הראשון שנמצא ב"אזור החיים" יהיה במרחק 10 שנות אור מכדור-הארץ.
    סטטיסטית במרחק של 30 שנות אור מכדור-הארץ לכל כיוון,
    צפויים 25-30 כוכבי לכת ב"אזור החיים" מסביב לכוכב המאיר.

    לקביעה האם כוכב לכת נמצא ב"אזור החיים" קרי טמפרטורות המתאימות למים נוזליים יש 4 נתונים:
    כמות אור השמש המגיעה לכוכב, אחוז האנרגיה המוחזרת, כמות השמש "הנספגת" וחימום ע"י גזי חממה.
    לשם השוואה לנגה מגיעה כמות אור כמעט כפולה לעומת כדור-הארץ בגלל הקרבה לשמש.
    כמות האנרגיה המוחזרת מנגה היא קצת יותר מכפולה מאשר כדור-הארץ ולכן כמות האנרגיה הנספגת כמעט זהה.
    אבל ההבדל של אפקט החממה הוא המשמעותי: 33 מעלות צלזיוס בכדור-הארץ ו-510 מעלות בנגה.
    לכן בכדור-הארץ טמפרטורה ממוצעת של 16 מעלות ובנגה 470!
    ברוב הטכנולוגיות הקיימות היום ניתן לחשב רק את הנתון הראשון, קרי כמות אור השמש המגיעה לכוכב.
    לכן עדיין לא ניתן לקבוע מה הטמפרטורה המשוערת בכוכב הלכת.
    לדעתי הנואם לא התייחס לטכנולוגיה החדישה המדוברת או צפייה בכוכבי לכת שהשמש שלהם כה עמומה.

  5. ממש קרוב.
    אם 20 שנה ייקח להגיע למרחק של 4 שנות אור אז אפשר להאריך שרק כדי לחקור ייקח איזה 200 שנה אם יתחילו את המסע היום פלוס עוד 40 שנה לקבלת התמונה.

  6. א׳,

    תבדוק בוינט (מדור דיגיטל) יש שם גם כתבה מקבילה בנושא, אם אני זוכר נכון 50 שנות אור שזה דיי קרוב.

  7. אם היו מסתכלים מרחוק על מערכת השמש שלנו בלי להכיר אותה, על כמה מהכוכבי הלכת השכנים לנו היו אומרים שיש בהם פוטנציאל למצוא חיים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.