חלק מהמשתתפים בכנס אפקה להנדסה טענו כי המצב גרוע ● לדעת אחרים מדובר בהגזמה ● שלמה פשקוס, רפרנט תחום ההיי-טק במשרד האוצר: "לא לכל תפקיד במו"פ צריך את השפיץ של בוגרי הטכניון"
"לא לכל תפקיד צריך את השפיץ של בוגרי הטכניון". כך אמר שלמה פשקוס, רכז ההשכלה הגבוהה במשרד האוצר, במהלך פאנל שהתקיים במסגרת כנס אפקה הראשון.
לדבריו, "יש בישראל פוטנציאל גדול שאינו ממומש. טוענים שחסרים 2,000 מהנדסים בשנה – הפער בין הדרישה לבין מה שהאוניברסיטאות מוציאות. אני מסכים עם זה שכמה שיותר מהנדסים יהיה יותר טוב. אנחנו עוד רחוקים מנקודת האופטימום. זו בעיה מסוג הבעיות שאין להם קליע כסף, אלא נדרשת שותפות של כל הגורמים כדי לשפר את המצב. כבר היום רואים שינוי בתוך מערכת החינוך, אך נדרשת גם התגייסות של מערכת ההשכלה הגבוהה".
פשקוס הסביר כי "בשנים האחרונות שמנו דגש על הגדלת מספר המהנדסים. החוסר הגדול הוא בעיקר בקצה העליון של הטלנטים. ככל שהתעשיה בישראל תמשיך לחפש אך ורק את הטופ-טלנט מהטכניון יש גבול ליכולת ולרמת ה-IQ. התעשייה צריכה להבין שלא כל אדם תחת חטיבות המו"פ חייב להיות המהנדס הכי תותח".
"פתרון נוסף הוא הבאת מהנדסים מחו"ל", אמר פשקוס. "לחסום עובדים ברמה גבוהה זה לא טוב. התעשייה צריכה בינאום, חייבים אנשים שיעבירו את הידע". במסגרת תפקידו במשרד האוצר הוא אמר כי "בשלוש השנים האחרונות, כאשר גודל הבעיה התחוור לא הכרתי תוכנית בעלת ערך פוטנציאלי בתחום שנתקלה בבעיית מימון".
פרופ' יוסי רוזנוקס, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב אומר כי הוא פסימי. "אנחנו בפקולטה להנדסה בתל אביב לא רוצים לגדול ולא רוצים לקלוט יותר מהנדסים כי הרמה של התלמידים שמגיעה אלינו מהתיכון יורדת משנה לשנה. הבעיה העיקרית היא שהם לומדים בצורה אחרת, הם פחות מתמודדים עם בעיות, מלמדים אותם לעבור את הבגרות בציונים טובים. בשנה א' מגיעים אלינו ולטכניון הטופ של החתכים, ועדיין יש שיעור כשלונות גבוה של 50%-40% במתמטיקה ובפיזיקה. וגם מבין המתקבלים ישנה נשירה גדולה".
"הפתרון הוא לשנות את שיטת הלימוד בבתי הספר", אמר רוזנוקס. "הקמפיין של חמש יחידות הוא טוב אבל הייתי משנה את איכות המורים. אפשר להצהיר הצהרות על הכפלת מספר הבוגרי,ם אבל אין מספיק מורים ובפרט מורים טובים. התלמידים שלנו לא יודעים לקרוא אפילו את השאלות. החל מהשנה הבאה נאריך את משך הלימודים ונוסיף קורסי הכנה בקיץ במתמטיקה ופיזיקה".
זאבי ברגמן, יו"ר גליל סופטוור, חברה המעסיקה בעיקר מהנדסים מבני המיעוטים, חושב שהבעיה לא חמורה. "הצעקות על מחסור במהנדסים טיפה מוגזמות. מי שהיה פה בשנות ה-90 ראה מחסור מהו. היום יש מספיק – יש יותר מ-5,000 מהנדסים שיושבים בבית. הבעיה היא יותר באיכות – המעבר מחינוך למצוינות לחינוך בכמויות".
עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, כפר בהאשמות שהעלו המשתתפים האחרים בפאנל ואמר כי "אנשים שהיה להם נתק ממערכת החינוך, רואים מה קורה עם שני הילדים הפרטיים שלהם בבית ומכאן עושים השלכה על מערכת החינוך. יש היום דור צעיר, דור ה-Z עם יכולות מדהימות. ילדים שגדלו לתוך עולם האיטנרנט, משחקים משחקים שיתופיים ברשת, נמצאים בסקייפ (Skype) יודעים שהם יכולים ללמוד באינטרנט. כשהם רוצים לדעת למשל שפת תכנות הם פותחים את יוטיוב (YouTube) או לוקחים קורס בקורסרה (Coursera)".
"היום אנחנו בעידן שמשרד החינוך צריך לפתח יכולת הלימוד העצמאי וזה בעיקר מה שמחפשים בהיי-טק", אמר רימון. "כשמחברים ילדים מגיל צעיר לבעיות טכנולוגיות קורה משהו מופלא. יש ילדים שנשארים לישון בבתי ספר עם שקי שינה כדי לפתור בעיה לתחרות רובוטיקה".
"במקביל, התחלנו בפרויקט גדול בשיתוף התאחדות התעשיינים, לשלב בין מקומות העבודה למגמות הטכנולוגיות. היום יש 230 כיתות בחינוך הטכנולוגי והכוונה שלנו היא להכפיל אותם. פעם הכיתות הללו יועדו לנוער בסיכון שלמד מגמות רכב, אבל המשולש הזה של תעשייה-תלמיד-ומורה מתאים גם בתחום הסייבר, עליו אנו עובדים לדוגמה עם צ'ק פוינט (Check Point).
"בשנתון הקודם חל גידול עצום במספר תלמידים שמסיימים עם חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות פיזיקה, ו-10 יחידות טכנולוגיות. אנחנו עדיין נמצאים בתוך התהליך.
4 Responses
"להביא מהנדסים מחו"ל" פשוט ביזיון למי שאומר דברים כאלה. אני כבר שנתיים מחפש עבודה כבוגר טכניון בציון די טוב. התפשרתי על מלא משרות רק העיקר שיהיה הנדסה ועדיין לא מצאתי, כי החברות רוצות ניסיון. ואתה אומר "להביא מהנדסים" בזמן שאני וחברי שקרענו את התחת ארבע-חמש שנים לא מוצאים עבודה??? לאיפה התדרדרנו. שהחברות יפסיקו לברור ויתחילו לקבל גם ללא ניסיון ואז לא יהיה חוסר במהנדסים. פתירון אידיוטי להביא מחו"ל.
התייחסות לא רצינית של האחראים לנושא – לא פלא שיש בעיה.
"להביא מהנדסים מחו"ל" – בעיני פשיטת רגל של ערכי הבסיס שלנו, כמו כן הבעיה מלכתחילה שאין מספיק מהנדסים *ישראלים* אז איך זה פותר אותה?
"לא כל אדם חייב להיות המהנדס הכי תותח" – חתירה לבינוניות. גם למשרדי ממשלה אפשר להפעיל את הכלל הזה… ההכוונה צריכה להיות לעודד מי שמתאים ללכת להייטק, להתרשמותי זה לא בדיוק המצב. הרבה צעירים כלל לא רואים את התועלת בהייטק.
"כשמחברים ילדים מגיל צעיר לבעיות טכנולוגיות קורה משהו מופלא" – מסכים בהחלט, אבל זה כמעט לא קורה. למשל הדוגמא של רובוטיקה היא דבר נקודתי שקורה במעט מאוד בתי ספר ואינו מוסדר. אני מכיר את הנושא מניסיון אישי. כדי לפתוח קבוצת רובוטיקה צריך להזיז הרים, ולרוב ביוזמת הורים ולא ביוזמת המערכת.
משכורת חודשית על חודשיים חופש.
הסידור הנדרש: תהיה גבוהה יותר, ופחות ימי חופש. הורים יצטרכו להוציא פחות כסף לשיעורים פרטיים.
חשבון פשוט: 150 ש"ח לשיעור פרטי בשבוע כפול 4.5 שבועות בחודש= 675 ש"ח לילד. 3 ילדים במשפחה ממוצעת. נוסיף שיש בתי ספר שנקראים כמו פרטיים שלוקחים 1,200 ש"ח לחודש.
מדוע בגרמניה ובאיטליה השכלה אקדמית חינם. אני יכול לנחש שגם בארצות הנורדיות. אלו כלכלות משגשגות.
אירופה חייבת לגרמניה 4000 מילארד אירו. הן לא פחות משגשגות כי המדינה משקיעה בחינוך.
מדוע 150 ימי חופש בשנה. טובים וחזקים ניסו להתמודד עם הבעיה ובכל פעם באו המורים והתנגדו.
גם המורים משתכרים נמוך וגם ההורים מוציאים כ-20,000 ש"ח לחודשיים ל-3 ילדים למשפחה על פתרונות קייטנה כדי שילדים לא יסתובבו בלי השגחה, משועממים וישנו כל הבוקר.
אפשר חודש בשנה, אבל 150 ימים?. למה מימונה אחרי חופשת פסח. בעצם מפסח או מיוני עד סוף ספטמבר מצב חופש מלא או חצי חופש.