ראיונות ל"הידען"

ד"ר ערן אופק. מתוך "אסטרופדיה"

התראה מוקדמת לפני התפוצצות כוכב

ד"ר ערן אופק, אחד מזוכי פרס קריל החליט לחזור לארץ אחרי שש שנים בקאלטק. הוא חוקר כיום כיצד ניתן לחזות התפרצות סופרנובות במחלקה לאסטרופיזיקה במכון

התפתחות לימודי המתמטיקה והמדעים 2000-2014. מתוך דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם ב-11/5/14

מדינה רדופת שדים מ"ז: הלמ"ס מדווחת על ירידה עקבית מאז שנת 2000 במספר המורים ובשעות הלימוד למדעים – בעיקר כימיה

מספר המורים ושעות ההוראה במדעים ירד אבסולוטית במשך 15 השנים האחרונות. במתמטיקה נרשמה עליה, אך גם זו אינה מדביקה את הגידול במספר התלמידים * רבים

פרופ' קייל קריימר, אוניברסיטת ניו יורק. צילום: אבי בליזובסקי

הפוך את הטלפון הנייד לגלאי חלקיקים קוסמיים

פרופ' קייל קריימר מאוניברסיטת ניו יורק פיתח אפליקציית Crayfis עושה שימוש בנתוני המצלמה והGPS כדי לאתר חלקיקים אנרגטיים של קרניים קוסמיות. פריסה עולמית של טלפונים

החללית רוזטה מופעלת בידי צוותים במרכז התפעול של סוכנות החלל האירופית בדארמשטט, גרמניה.

רוזטה ממשיכה בשלב המדעי המלא

לאחר שהסתיים מבצע הנחיתה, יוכלו אנשי סוכנות החלל האירופית לכוון את מסלולה בהתאם לצרכי המכשירים המדעיים. בימים הקרובים היא תרד לגובה 20 קילומטר כדי למפות

פילאה נחתה על צידה ובמקום מוצל אך הצליחה לצלם ולשדר תמונות הסטוריות של קרקע גרעין שביט מפני השטח; חשש ליכולתה להמשיך לפעול כשיגמרו הסוללות

פילאה התיישבה במקומה הסופי לאחר שנהדפה מהשביט ועלתה לגובה של קילומטר מעל פני השטח של גרעין השביט. לאחר שריחפה שעה וחמישים דקות

הדמיה של עזיבת הנחתת פיילי את החללית רוזטה כדי לנחות על התפקיד. איור: סוכנות החלל האירופית

"חלום בן 25 שנה עומד להתגשם"

כך מספר בראיון לאתר הידען פרופ' עקיבא בר-נון מהחוג למדעי כדור הארץ בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, חבר צוות הרוזטה ומהוגי הרעיון לשיגורה *

מנחם קדרון (צילום: ליהי אבידן)

"מנועי טילים רגישים ביותר לתקלות ולכן חייבים לתכנן את תהליך הייצור ולבדוק היטב את כל שלבי הייצור"

כך אמר מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון, שבמסגרת תפקידו בעבר כסמנכ"ל רפאל היה אחראי על ייצור מנועי הטילים, בעקבות התקלה בשיגור חללית האספקה. "מנועי

חברה ישראלית: אברהקדברה רובוטיקס מפתחת רובוטים שיסייעו למבוגרים בעלי שיתוק מוחין להשתקם

החברה מבוססת על אלגוריתמים שמאפשרים לרובוט לזהות רגשות של בני אדם, שפיתחה ד"ר מרינה פרידין, לשעבר ראש מעבדת הרובוטיקה באוניברסיטת אריאל; ראיון עם פרידין ועם

לימוד האבולוציה בבתי הספר. איור: shutterstock

משרד החינוך מחזיר את האבולוציה לבתי הספר: "כדי שהתלמידים יבינו את נושא האקולוגיה יש חשיבות להבין את הבסיס המדעי לשוני בין המינים ולדמיון בין חלקם: האבולוציה"

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' נאוה בן צבי יו"ר ועדת המקצועות המדעיים לחטיבות הביניים, שהוועדה שבראשותה קבעה כי יש ללמד את הנושא. לדבריה, כל

זוכי פר דן דוד במימד ההווה לשנת 2012: מימין פרופ' ג'ון הרדי, מילנר, פרופ' ברנדה מילנר, יו"ר ועדת פרס דן דוד פרופ' איתמר רבינוביץ, פרופ' פיטר סנט-גורג' היסלופ, אריאל דוד

"במחקר אלצהיימר מושקעים הרבה פחות משאבים מאשר במחקרים בתחום מחלות הלב ובסרטן למרות שמספר החולים דומה"

כך אומרים בראיון לאתר הידען, שניים מזוכי פרס דן דוד, פרופ' ג'ון הרדי מיוניברסיטי קולג' בלונדון, ופרופ' פיטר סנט-ג'ורג'-היסלופ מאוניברסיטאות קיימברידג' וטורונטו. לדבריהם יש מקום

דילוג לתוכן