חפירה באזור עין קשיש שבעמק יזרעאל חשפה בשנים האחרונות ממצאים שמפריכים את הקביעה כי המערכת היישובית כללה אתרי מערות עם טווח פעילויות מגוון, ואתרים פתוחים
התפקיד הביזארי של היונה הביזנטית: מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה גילה את העדות הארכיאולוגית הראשונה לתפקידן של היונים בחקלאות הביזנטית בנגב – טיוב ודישון שטחי כרמים
במערת מיסליה שבכרמל נמצאה לסת הזהה אנטומית ללסת של בני אדם מודרניים (הומו סאפיינס), שגילה יותר מ-170,000 שנים. גילוייה מקדים באופן משמעותי את מועד הנדידה
עצמות רבות של מריון מצוי, מכרסם שכיח ביותר בארץ שאורכו לא עולה על 15 ס"מ, שהתגלו בשדות החקלאיים הקדומים של הביזנטים בנגב, מהווים את העדות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו עדות ראשונה לקיומו של מין יבשתי, סוג של אייל קדום, באזור הכינרת כבר לפני כ-9 מיליון שנים
הממצאים, שגילם נאמד ביותר מ-300,000 שנה, מעלים שאלות חשובות על אודות המאפיינים המגדירים את המין הומו סאפיינס והאופן שבו נוצר האדם
במקום התגלו רצפת פסיפס צבעונית מרשימה ופריטי שיש מיובאים * לדברי מנהל החפירה, "עושר המקום מעיד על כך שאולי המתחם שימש כאחד ממוקדי הצליינות הראשיים באזור
חוקרים ממכון ויצמן ושותפיהם למחקר גילו באתר נאטופי בירדן שרידים של תרבות קדם-חקלאית אשר התפתחה במקביל לאתרים הנאטופיים בהרי הכרמל והגליל
בור אשפה בן כ-1,100 שנה שהתגלה בחפירות רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים מעיד על הרגלי התזונה בתקופה המוסלמית הקדומה
הכתובת, הכתובה ביוונית, הופיעה על גבי פסיפס אשר נראה כי שימש כרצפת אכסניה לעולי רגל, ומוזכר בה שמו של הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס
לפני כאלפיים שנה שגשגה בעין גדי תעשיית בושם שרק אנשי המקום ידעו את סודהּ. הבושם הופק מעץ שגדל בתנאי האזור הייחודיים, הוא היה מבוקש בכל
הממצאים נחשפו של בחפירות רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים
בחפירות לקחו חלק תלמידי המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה; מנהל החפירה: "נראה שמדובר באתר מנהלי, שנבנה בימי האשורים ושלט על בתי החווה שסביבו". רשות העתיקות, בשיתוף עם משרד
במחקר משותף לרשות העתיקות, אונ' תל אביב ואונ' בר אילן, נתגלו חומרי הצבע בהם השתמשו לצביעת אריגי תמנע מתקופת המלכים דוד ושלמה. זהו הממצא הקדום
תכשיט של חפירה: כ-2,500 תלמידים מבתי ספר במודיעין ומתנדבים שמשתתפים בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בעיר חשפו תגלית מרתקת: מצבור יוצא דופן של תכשיטי נשים בני
מדענים ממכון ויצמן תיארכו מחדש את מועד הבנייה של מגדל הביצורים הגדול במעיין הגיחון בירושלים בעזרת שרידי פחם, זרעים ועצמות
יותר 2,000 תלמידי של"ח מרחבי הארץ השתתפו בחודשים האחרונים בחפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות וחשפו מתקנים עתיקים חצובים בסלע, ששימשו לעיבוד תוצרת חקלאית. הארכיאולוגים: "ייצרו
מחקר חדש מפריך תפיסה שלפיה הניאנדרטלים חיו רק במערות
ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו את הרגלי התזונה של תושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה: הרבה כבשים ועיזים, מעט פרות ותרנגולות, אפס יונים וחזירים. למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים
שיני עכברי הבית גילו: האדם התיישב ביישובי קבע כבר לפני 15,000 שנים – 3,000 שנים לפני הזמן שמקובל היה לחשוב. "עד היום התפיסה המרכזית היא שהחקלאות
תגלית ארכיאולוגית מפתיעה וחשובה בגליל: נחשף דולמן נדיר עתיק ומסתורי בן למעלה מ- 4,000 שנה המעוטר באומנות סלע קדומה. לדברי החוקרים, "זו האומנות הראשונה המתועדת בדולמן במזרח
מחקר חדש במכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה גילה להבי מגל המתוארכים ללפני 23 אלף שנים. הם מקדימים באלפי שנים את להבי המגל הקדומים ביותר שנמצאו
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם צוות חוקרים בינלאומי הצליחו למצוא חלקיקי פחם ומזון צמחי באבנית שיניים של בני אדם פרהיסטוריים בני 400,000 שנה *
עדויות מדרום טורקיה וצפון סוריה ובהם אזכור לתעי מלך פלשתין ולהדרעזר מלך צובה מוכיחות לפי שני מאמרים של פרופ' גליל כי אכן התקיימה ממלכה ישראלית
בעקבות התגלית, עדכנו רשות העתיקות וחברת 'נתיבי הגז הטבעי לישראל' את התכנית ההנדסית להקמת קו הגז הטבעי, והממצא ישמר כאתר ארכיאולוגי פתוח
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
