סיקור מקיף

מבנה מפואר מימי בית שני נחשף בתל-תבנה

בפרויקט חפירות ארכאולוגיות שהתקיים, זו השנה השנייה בתל תבנה, התגלו ממצאים המצביעים בין היתר על שימושו של האזור כמרכז אזורי מנהלי בתקופה הרומית.  

אתר החפירות בתל תבנה. צילום: שחר כהן, אריאל ציון עבור אוניברסיטת בר אילן
אתר החפירות בתל תבנה. צילום: שחר כהן, אריאל ציון עבור אוניברסיטת בר אילן

צוות של חוקרים וחוקרות לצד סטודנטים וסטודנטיות מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, השתתפו במהלך חודש אוגוסט 23, בפרויקט החפירות, בתל תבנה שבמערב בנימין. הפרויקט המתקיים זו השנה השנייה הניב ממצאים מעניינים המעידים על החיים שהתנהלו באזור זה בתקופת הבית השני. ד”ר דביר רביב, שעמד בראש הפרויקט מספר כי הממצאים שהניבו החפירות בשנה שעברה עודדו את החוקרים לקיים עונה נוספת של חפירות גם בשנה זו “במטרה לענות על שאלות מחקר מוגדרות”. 

מבנה טהרה מימי בית שני בתל תבנה. צילום: שחר כהן, אריאל ציון עבור אוניברסיטת בר אילן
מבנה טהרה מימי בית שני בתל תבנה. צילום: שחר כהן, אריאל ציון עבור אוניברסיטת בר אילן

לדבריו, מרבית ממצאי החפירה מתוארכים לשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא. “בפרק זמן זה שכנה במקום אחת מבירות המחוז של יהודה, שחלשה על עשרות אתרי יישוב כפריים. תוצאות החפירה מרמזות שראש התל ניטש, לפחות בחלקו, במהלך מרד בר-כוכבא (132 – 136 לספירה). חפצים אחדים שמצאנו אף עשויים להצביע על נוכחות צבאית רומית, ככל הנראה קצרת טווח, בתל, בשנים שלאחר ימי המרד”, אומר ד”ר רביב, “ממצאי החפירה כוללים כלי חרס רבים, נרות מטיפוסים שונים, כלי אבן זכוכית ומתכת, מאות מטבעות, עצמות בעלי חיים ועוד”.

אחת התגליות המרתקות שנחשפו בעונת חפירה זו הוא בסיס עמוד מעוטר בסגנון “אטי”. פריט זה, שנמצא משולב בשימוש משני במבנה מסוף ימי הבית השני, פורק ממבנה מפואר שעמד בראש התל, ככל הנראה במהלך התקופה ההרודיאנית. ממצאים מעניינים נוספים שנתגלו הם קערה שלמה מתקופת הברזל 2, המתווספת לחפצים מתקופה זו שנמצאו בסוף העונה הקודמת ומייצגים כפי הנראה שכבת חורבן מימי הכיבוש האשורי וכן שלושה מטבעות ברונזה גדולים בעריך של ססטרטיוס שנטבעו בקיסריה בימי הקיסר טריינוס.

מיכל ברעם, סטודנטית לתואר שני במחלקה, מסבירה את משמעות הממצא:”מטבעות מסייעים לנו לתארך מבנים ומתקנים באתר ומספקים לנו מידע רב-ערך על תולדות האתר ותושביו.חלק מהמטבעות שנמצאו בתל תבנה משתייכים לקבוצת ‘מטבעות עיר’ שנטבעו בערים קיסריה, ירושלים וציפורי. הפצת מטבע היוותה בזמנו דרך מצוינת להעברת מידע על פני שטחים נרחבים בעולם חסר-אמצעי תקשורת המוניים. על המטבעות הטביעו סמלים, כתובות ודגמים במטרה לפרסם רעיונות פוליטיים, אירועים חברתיים ומסרים דתיים, צבאיים וכלכליים. מתוך סמלים וכתובות אלו אנו יכולים לשחזר את תולדות העיר וללמוד על תושביה, דתם וכלכלתם בתקופה בה אין לנו תיעוד היסטורי רב של אותן ערים”.

לדברי ד”ר רביב “ניתוח הממצאים הללו ישפוך אור על תולדות האתר והאזור במגוון תקופות ובעיקר על התקופה הרומית במהלכה שימש האתר כמרכז מנהלי אזורי”.
עוד בנושא באתר הידען: