מדע בדיוני

משמעות החיים היא 42. המשפט המזוהה ביותר עם דאגלס אדאמס. צילום" shutterstock

דאגלס אדאמס – החיים, היקום וכוס תה

מסתבר שאצל חובבי המדע הבדיוני התפתח רעב לקצת הומור בהפוגות שבין החורים השחורים ומחשבי העל. רעב זה הוא, כנראה, הקרקע הפוריה שאיפשרה לדאגלאס אדאמס להצמיח

למה המדע היה צריך את קרייטון

קרייטון זיהה את נקודת השבר בין הציבור למדענים – את הפחד וחוסר האמון – וידע לנצל אותה היטב * הוא החזיר את הויכוח למדע, את

כנס אייקון: בין מדע למדע בדיוני

האגודה למדע בדיוני ופנטסיה מארגנים גם השנה את כנס אייקון. כותב שורות אלה יהיה בין המרצים בכנס. * פסטיבל אייקון 2008 – מיום שלישי ועד

בול לזכרו של ארתור סי. קלארק שהוצא על ידי המדינה בה חי שנים רבות מאוד - סרי לנקה. איור: Boris15 / Shutterstock.com

אודיסיאה אל הכוכבים: על ארתור סי. קלארק

במארס השנה נפטר סיר ארתור סי. קלארק, מגדולי סופרי המדע הבדיוני. בכתבה זו נסקור את עולמו של קלארק, ובמיוחד את יצירת המופת הידועה שלו- "2001:

פנטסיה 2000 חוזר לגליון אחד חגיגי

כך חשף אתר האינטרנט ISF העוסק במדע בדיוני. בראיון לאתר הידען אומר אהרן האופטמן –ממקימי ועורכי פנטסיה 2000: הגיליון יכיל תכנים חדשים בפורמט האהוב

מדע, לא בידיוני: לארי ניבן

צריך מישהו שיתווה כיוון, מישהו שייתן למדענים של היום את ההשראה כדי ליצור דברים, גם אם יש סיכוי לא קטן שהם לא ייראו בעצמם את

בול מסדרת סופרי המדע הבדיוני של ג'יבוטי. איור: Olga Popova / Shutterstock.com

ארתור סי. קלארק נפטר

סופר המדע הבדיוני שחיבר בין היתר את אודיסאה בחלל 2001 ואשר תכנן כמהנדס את האפשרות לשגר לווייני תקשורת למקום קבוע, נפטר בגיל 90

לארי ניבן יגיע לביקור בארץ

ישתתף במספר כנסים כאורח אוניברסיטת בר אילן והאגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה

מדען מניו-זילנד טוען: אנחנו חיים במטריקס

החוקר בריאן ויטוורת' מאוניברסיטת מאסי, סבור שהפיזיקאים צריכים לחקור את היקום מנקודת ההנחה כי הוא אינו ביטוי למציאות האמיתית, אלא לסימולציה בקנה מידה עצום של

אני, עצמי, והעתקים אחרים

המאמר עוסק באחת התכונות המעניינות שהוצגו בסדרת מסע בין כוכבים – העברה מיידית ממקום למקום

"קריפטוניט" התגלה במכרה

מינרל שנוסחתו הכימית כמעט זהה לחומר המתואר בסרט סופרמן חוזר זוהה בסרביה * תכונותיו הפיסיקליות של החומר שונות לחלוטין מאלו שצפה כותב התסריט * יש

נוסע בזמן. איור: shutterstock

הזמן במבט מהצד

אחד המאמרים הטובים ביותר שנכתב בעברית והמנתח את המסע בזמן פרי עטו של ד"ר נחמן גבעולי ז"ל (נפטר 1996) מתוך "פנטסיה ,2000" גליון מספר 6

כוכב האדם

בקולנוע, אין ערך לנאמנות למציאות, כמו לאופן שבו היא נתפסת על-ידי הצופים

קריקטורה מהמאה ה-19 המתארת את דארווין כקוף

אסימוב על – מבט ארוך בקוף

אסימוב מחזיר לכל הטוענים נגד האבולוציה כגמולם במאמר מתחילת שנות השבעים. מתוך פנטסיה ,2000 גליון מס' 10, 1980 הטיעונים של אסימוב נכונים גם היום, והטיעונים

גלילאו: "מסע בין כוכבים" והאתוס האמריקני

מה יש ברעיון ובדמויות של סדרת "מסע בין כוכבים" שהפך אותה לתופעה חברתית תרבותית כה חזקה? מה גורם לאנשים רבים כל כך ממדינות ותרבויות שונות

דילוג לתוכן