סיקור מקיף

אני, רובוט – הרהורים בעקבות הצפיה בסרט

אותם רובוטים נשענים כולם על שלושת החוקים, מלבד אחד.. אותו אחד הנחשד לרצח הגאון הטכנולוגי דר' אלפרד לנינג, ומהווה מטרת מחקר ותהייה לצופים לאורך כל הסרט… כרובוט שמפתח… אישיות?

תמונות מתוך הסרט אני, רובוטשלושת חוקי הרובוטיקה
1. רובוט לעולם לא יפגע בבן-אנוש, ויעשה כל שביכולתו לעזור לבני האדם.
2. רובוט יעשה כל שהאדם אומר לו, כל עוד אין זה סותר את סעיף 1.
3. רובוט חייב להגן על עצמו, כל עוד אין זה סותר את סעיפים 1, ו-2.

אלו הם שלושת החוקים עליהם חי כל רובוט בפנטזיה של אסימוב, אותה שיכתב ג'ף וינטר לסרט קולנוע מלא אקשן ואפקטים חזותיים.
הסיפור פשוט; בשנת 2035, נמצא הגאון טכנולוגי דר' אלפרד לנינג [ג'יימס קרמוול] מת על רצפת מעבדתו, ולזירת הפשע מוזמן שוטר בעל פוביה-טכנולוגית קשה ומתבקש לחקור את הרצח.
הבעיה? הרוצח הסביר ביותר הוא… רובוט. שלילה לשלושת החוקים? יגידו הרוב, אבל הסרט משקף מובנים יותר עמוקים במוחו של הרובוט ושל החברה כולה, ולעתים נעשה יותר כבד מסרט אקשן רגיל.
ומה כבד? פילוסופיות-רגשניות בסרט אקשן, מבוסס על אסימוב?

החברה בסרט בנויה כחברה השואפת לרובוטים, הבנויה כולה סביב חברה הנותנת את אותם רובוטים, אותה חברה נקראית USR.
זוהי תקופה בה רובוטים נמצאים בכל בית, לוקחים את הילדים לגן, מחליפים ברמנים, נגרים, וכל בעלי עבודה ידנית אשר יכולה להווה חסך לרובוט, רובוט אחד = חמישה אנשים.
אותם דגמי רובוטים, נקראים NS ובנויים לפי דגמים סדרתיים [NS 3, NS 4] והלאה… אנו מצטרפים לסרט בתקופת ה NS-4 בעוד הרובוטים נראים כרצועות מתכת מטאליות, המחוברות כדמוי אדם, בעלות חורים מאירים בתור עיניים, ולא יותר מזה.

אותם רובוטים נשענים כולם על שלושת החוקים, מלבד אחד.. אותו אחד הנחשד לרצח הגאון הטכנולוגי דר' אלפרד לנינג, ומהווה מטרת מחקר ותהייה לצופים לאורך כל הסרט… כרובוט שמפתח… אישיות?

הסרט מתרחש בשיקגו, אבל לא שיקגו של היום; זיהמו אותה יותר ממה שיש, מילאו אותה במכוניות מעופפות וגשרי אוויר, וייבשו את אגם מישיגן לצורך איכסון רובוטים שעבר זמנם.

וויל סמית' נותן משחק מרשים למדי, לצד פסיכולוגית הרובוטים [בריג'ט מוינן], הוא נכנס למסע סוחף המשלב מרדף אחרי רובוט סורר וניתוח ה"אישיות" שהתפתחה בו.

לסיום, הסרט מעלה מעין פרדוקס: עם היותו סרט מלא אקשן ונשען על סצנות רבות ופרטים קטנים, הסרט עדיין מעלה שאלות פילוסופיות רבות ותהיות שמשאירות את הקהל לעתים הרבה מאחורי העלילה, ומפצלות בין עלילת הסרט לבין סיפורו של הרובוט בעל האישיות.
אני מאמין שאם היו מורידים את רמת האקשן בסרט, או מפחיתים בכמות התסריט של השחקן הראשי וויל סמית' ומאזנים אותו פחות או יותר עם תסריטה של מוינן, הסרט היה מסתדר.
את העבודה על אסימוב עשו לא רע, את החוקים הציגו טוב למדי, ואת סטייתו של הרובוט מהם, מול ההתנגדות של החברה להאמין כי קיים רובוט סורר, גם – עשו באופן מעולה.
ניתן להגיד, מלבד נקודות מסוימות בתסריט והפרדוקס הקטן שהוצג למעלה, בתור סרט מדע בדיוני – אקשן, זהו סרט טוב מאוד.

 

עורך האתר, אבי בליזובסקי מוסיף: גם אני נכחתי עם בני בן התשע וחצי בהקרנה המיוחדת שנעשתה לחברי אתר 'חבר'ה' בקולנוע קולוני בת"א.
הסרט קשור באופן רופף את הספר ולמעשה מערב בתוכו מרכיבים מכמה סיפורים. בכל אופן דמותה של ד"ר קאלווין קצת מתעממת נוכח האקשן אבל כנראה שאין מה לעשות סרט זה סרט וספר זה ספר. בכל אופן הדבר הצורם העיקרי, לפחות בתחילת הסרט היה דבר המפרסם – כל כך הרבה פרסומות סמויות, עד כי הן כבר ממש לא סמויות (וידאו של JVC, נעלי קונברס מודל 2004 (במקרה השנה שבה יצא הסרט?), מכונית עתידנית של אאודי (מעניין, בשיקגו מעדיפים מכונית גרמנית?).
אבל הלוואי שיהיו הרבה סרטים כאלה.
 
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן