זו השנה של ארתור ס' קלארק, הפעיל כתמיד בביתו שבסרי לנקה. וד”ש מהמחשב HAL
מאת: פליסיטי ברינג'ר, ניו יורק טיימס *
ארתור ס' קלארק. משמאל: מתוך הסרט “2001: אודיסיאה בחלל”
“מה? רק שלוש בקשות לראיון בלילה אחד? האם העולם כבר שכח אותי?” תגובה זו באי-מייל לבקשת ראיון היתה קצרה, לבבית ולעניין. בעת שהעולם נכנס לשנה שתמיד תהיה מזוהה אתו, סר ארתור ס' קלארק היה עסוק בהדיפת כתבים במרץ טוב מזג, על אף התקף של תסמונת פוסט פוליו הגורמת כאבי שרירים ופרקים וכן עייפות. הוא הניח לאתר האינטרנט שלו (www.acclarke.co.uk), לביוגרפיה שלו ולראיונות מעטים לדבר בשמו.
ספרו “2001: אודיסיאה בחלל” וגרסתו הקולנועית סייעו להכניס את הבמאי סטנלי קובריק ואת קלארק עצמו לפנתיאון יחד עם צאצאיהם, מונולית שחור ומחשב ששמו HAL. כעת הגיעה שנתם כפי שהגיעה בזמנה שנתו של ג'ורג' אורוול, 1984. אבל אורוול כבר לא היה שם לראות כיצד מצטייר חזון הדיסטופיה הטוטליטרית שלו לעומת המציאות.
קובריק מת לפני כמה חודשים ואילו ארתור קלארק, בן 83, עדיין כאן אתנו, או אולי מקדים אותנו מעט אם מביאים בחשבון את אזור הזמן של סרי לנקה שהוא מתגורר בה עשרות שנים. וכך איפוא הטלפון והאי-מייל שלו שימשו מוקד מילניאלי למעריצים ולגופי חדשות.
זו הסיבה למסר ששלח קלארק בדואר אלקטרוני לתקשורת בסרי לנקה ובעקבותיה לשאר העולם: “לאחר כמה אלפי ראיונות בכל התקשורת, דיבורים (אפילו על עצמי) נמאסו עלי לחלוטין. כל העובדות הבסיסיות נמצאות בביוגרפיה שכתב ניל מקאליר או באתרי אינטרנט רבים. ואשר לדעותי הסופיות על כל דבר ודבר, ראו 'ברכות, הולכי על שניים על בסיס פחמן!'” (התייחסות לאוסף המאמרים שלו והדעות שפורסם ב-1999 בהוצאת סט. מרטינ'ס). “עם זאת”, הוסיף, “אני תמיד מוכן להעיר על כל התפתחות חשובה בתחומי ההתעניינות הספציפיים שלי (כמו, למשל, מסר אותנטי מהחלל או אי-טי הנוחת על מדשאת הבית הלבן)”.
זה חומר מועט, אמנם כן, אבל יותר ממה שהד”ר הייווד פלויד, הדמות המרכזית ב”2001″ ובספרי ההמשך, העניק לכתבים שהצטופפו סביבו בפלורידה דמיונית בתחילתו של מילניום דמיוני. הד”ר פלויד יצא אז לירח וכתבים רצו לדעת על שמועות בדבר מגיפה במושבת הירח. הסתערות העיתונות שתוארה בתחילת הספר “היתה חלק מדרך חייו. זה לא היה לא הזמן ולא המקום בשבילו, ולא היה לו דבר מה לומר, אבל היה זה חשוב לא להעליב את האדונים של התקשורת”.
נראה שתחושתו של סר ארתור דומה. בכתיבתו בשנות השישים עלה בידו לאייר את האווירה ואת הלך הרוח של התקשורת נוסח שנת 2000 עד לתיאור כתב הטלוויזיה שהצליח “לרוץ לצדו ולקלוט את הד”ר פלויד כראוי במצלמת הטלוויזיה המיניאטורית שלו” בעוד שהד”ר חזר והשמיע “אין תגובה” בפלסו את דרכו בקהל.
המתעניינים בתבונה מלאכותית ובחקר החלל יכולים להתווכח עכשיו עד כמה היטיב קלארק לחזות את העתיד ב”2001″, אבל אלה הכרוכים אחר טכנלוגיות חדשות חייבים להודות בכושר הנבואי של תיאורו את ד”ר פלויד המתעדכן בחדשות במשך טיסה של פן-אם לירח 25 שנים לפני שהאינטרנט היה למלה שגורה בפי כל. “כאשר התעייף מדיווחים, תזכירים ופרוטוקולים רשמיים, הוא נהג לחבר את גיליון החדשות הקטן שלו למעגל המידע של ספינת החלל ולעיין בדיווחים האחרונים מכדור הארץ. אחד אחד הוא העלה את העיתונים האלקטרוניים העיקריים בעולם. הוא זכר את הקודים של החשובים שבהם ולא היה לו צורך לעיין ברשימה בצד האחורי של הפנקס שלו”. וגם: “הטקסט עודכן אוטומטית בכל שעה; גם אם קראת רק את הגרסאות האנגליות, יכולת לבלות חיים שלמים רק בספיגת הזרם הבלתי פוסק של מידע מלווייני החדשות”. כל מי שבילה יום עבודה בשיטוט באינטרנט יודע במה מדובר.
טיסת פן-אם? ובכן, ארתור קלארק לא יכול להיות צודק בכל דבר.
לוח זמנים שנלווה לאי-מייל שלו בשבוע שעבר היה עדות למרצו הרב, על אף מחלתו המרתקת אותו לכיסא גלגלים. הפריט הראשון היה: “טכנולוגיה עתידה (הבית הלבן: תזכיר שהתבקש בשביל הנשיא)”.
התכתובת שלו בתקופת נעוריו עם סי-אס לואיס אמורה לראות אור ב”הנמזיס פרס ברידג'קרסט” שבקליפורניה. בפברואר יחגוג המכון הסמיתסוניאני את יום ארתור ס' קלארק. במארס הוא ישדר שידור חי באינטרנט עם ליאונרדו דיקפריו מטעם הקרן למען הגורילה של דיאן פוסי. והוא ממשיך להטיף על הסכנות של התנגשויות אסטרואידים עם כדור הארץ.
על אף פעילויותיו האחרות, ארתור ס' קלארק, שברור כי תשומת לב כזאת לא יכלה שלא להשפיע על האגו שלו, מצא זמן לשלוח לתקשורת הסרי לנקית ולשאר העולם מסר המקבל בברכה את שנת 2001. בין השאר נאמר במסר: “אולי שום שנה אחרת לפני או אחרי 1984 לא עוררה ציפייה כה להוטה”. ובכן היתה שנת 2000. אבל מי סופר?
* {הופיע בעיתון הארץ, 12/1/2001} אתר הידען היה עד 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
2001: ארתור סי. קלארק לא ייצא לאודיסאה בחלל
הסופר בן ה-83, שכתב את “אודיסיאה בחלל – 2001”, לחלל ישלח מסר ודגימת די.אן איי
3/12/2000
ארתור סי.קלארק, סופר המדע הבדיוני הנודע שכתב את “אודיסיאה בחלל – 2001”, החליט בפרוס שנת 2001 לשגר מסר בכתב ידו ודגימת די.אן.איי מגופו במסגרת פרוייקט של חברה אמריקאית הנקראת “פגישה 2001”.
קלארק הוא אחד מ-55 אלף בני אדם שנרשמו לפרוייקט, שמטרתו לשלוח מסר לחלל, למקרה שיש עם מי לדבר שם. “זה כמו מסר קוסמי בבקבוק, ארכיון של הומניות”, אמר דובר החברה, כריס פנצ'רי.
החללית אמורה לצאת למשימתה בסוף שנת 2003. היא תשוגר מגיניאה הצרפתית. תחילה יתבצע מסע קצר של הקפת כדור הארץ במשך שלושה שבועות. אם הניסוי יעבור בהצלחה, ייצא הצוות למסע בין 13.5 שנים לכוכב הלכת פלוטו, כוכב הלכת התשיעי במערכת השמש.
“היה שלום שיבוט שלי”, זה המסר בכתב יד שישלח קלארק לחלל, יחד עם דגימת די.אן.איי משורשי שערותיו ותמונה שלו.
עלות הפרוייקט 25 מיליון דולר. סכום שחברת “פגישה 2001” מקווה לגייס מחסויות מסחריות. אבל בינתיים הרעיון של חיפוש אחרי סימני חיים בחלל פופולרי בעיקר בקרב תלמידי בית ספר. הוא נראה להם מעניין יותר מאשר “קפסולות הזמן” הישנות אותם הם נוהגים להטמין במצוות מוריהם.
