לו הייתם חייזרים, האם כל מה שהיה לכם לעשות בחיים זה לשגע בני אדם מסכנים שהטלוויזיה האמריקנית הרדודה, ומערכת החינוך רווית השנאה למדע העבירה אותם על דעתם? זה שאחוז ניכר של הציבור האמריקני, ולצערי גם של זה הישראלי מאמינים באמונות תפלות צריך להאביס אותם ברייטינג של אסטרולוגיה, נומרולוגיה, ושאר הלוגיות הלא לוגיות?
לו הייתם חייזרים, האם כל מה שהיה לכם לעשות בחיים זה לשגע בני אדם מסכנים שהטלוויזיה האמריקנית הרדודה, ומערכת החינוך רווית השנאה למדע העבירה אותם על דעתם? זה שאחוז ניכר של הציבור האמריקני, ולצערי גם של זה הישראלי מאמינים באמונות תפלות צריך להאביס אותם ברייטינג של אסטרולוגיה, נומרולוגיה, ושאר הלוגיות הלא לוגיות?
שני סיפורים מאפיינים – אחד את תחילת המאה העשרים והשני את סופה. שניהם התחילו כבדיחה, שהתפרעה לחלוטין. הראשון הוא כמובן פרשת המפלצת מאגם לוך נס. כבר באמצע שנות השמונים הודה סקוטי קשיש כי הוא עצמו מצולם בתמונה הידועה משנות השלושים עטור בחליפת צלילה מזווית קצת חדה אל מול המים הבוהקים. הניסוי הזה, בצילום אמנותי, מצא חן בעיניו והוא החל לשווקו כעדות לקיומה של המפלצת האגדית, שדווח עליה לראשונה 1,500 שנה קודם לכן. הסיפור השני הוא זה המונצח בסרט סיינס.
מאז סוף השנות השבעים, כאשר השיא היה בראשית שנות התשעים גילו איכרים מעגלים (ומאוחר יותר צורות יותר מורכבות) שהוטבעו בשדות חיטה, שיבולת שועל, שעורה ותירס. לפי ספרו של קארל סייגן, עולם רדוף שדים, בתחילת שנות התשעים היה הנוף במיוחד באנגליה הדרומית, מקושת בצורות גאומטריות ענקיות, חלקם בגודל של מגרשי כדורגל, שהוטבעו בשדות הקמה לפני הקציר – מעגלים משיקים למעגלים אחרים או מחוברים אליהם בצירים, קווים מקבילים מדולדלים, “דמויי חרק”, בכמה תבניות היה מעגל פנימי מוקף בארבעה מעגלים קטנים יותר במיקום סימטרי – המסקנה הברורה היתה שהטביעו אותם צלחת מעופפת וארבעת כרעי הנחיתה שלה.
מה לא הוצע כגורם אפשרי – נוסדו כתבי עת שלמים שיוחדו לנושא, האם סיבת הצורות היא אותה תופעה אטמוספירית משונה הקרויה “מערבולת עמודית” או אולי תופעה משונה יותר “מערבולת טבעתית”. מה בדבר ברק כדורי? חוקרים יפניים אפילו ניסו להדמות במעבדה את פיסיקת הפלסמה הרלוונטית.
אבל ככל שנעשו התבניות מורכבות יותר, כן התערערו ההסברים המטאורולוגיים והטבעיים, והמגמה הלכה לכיוונים על טבעיים. שאילתותו הוגשו בפרלמנט, משפחת המלוכה הזעיקה להתייעצות את לוארד סולי זקרמן, לשעבר היועץ המדעי הראשי של משרד ההגנה. היו שאמרו שרוחות רפאים מעורבות בעניין. ארגוני הדגנולוגים קמו והתפצלו והחגיגה היתה בעיצומה.
בשנת 1991 הכריזו דאג באוור ודייב צ’ורלי, שני טיפוסים חביבים מסאותהמפטון, כי הם עוסקים בהתווית הציורים הללו בקמה זה 15 שנה. הם הפריחו את הרעיוןערב אחד על ספלי בירה בפאב הקבוע שלהם. הם נהנו לקרוא ידיעות על עבמים וחשבו שיהיה נחמד ללגלג על הפתאים המאמינים לכל דבר. בתחילה שיטחו את החיטה במוט הפלדה הכבד ששימש את באוור להברחת הדלת האחורית של חנות המסגרות שלו. מאוחר יותר השתמשו בקרשים וחבלים.
לאחר שנים שבהם הלכו ושכללו את הצורות, נמאס עליהם התעלול. הם עברו כבר את גיל שישים. הם אפילו הדגימו לעיני כתבים כיצד יצרו את התבניות, אפילו המשוכללות ביותר.
למותר לציין כי ספרו של העיתונאי ג’ים שנבל, שהסביר את המתיחה, לא נמכר בשבריר האחוז מכפי שנמכרו הספרים שעדיין מסתובבים התומכים בטענה שמדובר בפרי יצירתם של חייזרים.
ולפחות אילו היה זה סרט איכותי, אבל יקיר אלקריב, וזו רק דוגמא אחת (גם ריטה קורן, מבקרת הסרטים של קול ישראל) טוענים כי זהו סרט גרוע ביותר.
הנה קטע מייצג מתוך הביקורת שלו. חוסר ההיגיון ואפילו המופרכות של “סיינס” זועקים מהרגע הראשון. ראשית – הסימנים הגיאומטריים המוזרים המופיעים בשדות התירס של גרהאם הס (מל גיבסון), כומר לשעבר שחזר בשאלה בעקבות מות אשתו בתאונת דרכים. הסימנים הללו אינם עניין חדש, אלא מופיעים מאז שנות ה-60 בכל ספר ובכל מאמר שעוסקים בקיום חיים מחוץ לכדור הארץ. קשה להאמין שתסריטאי מדוקדק כשמאלאן לא היה מודע לכך שהוא ממחזר פה חומר שכבר דובר ונטחן עד דק.
גם עניין הדת זוכה לייצוג מוזר; הס, כאמור, איבד את אמונתו אחרי שאשתו נמחצה למוות בתאונה שבחור מקומי בשם ריי רדי (בגילומו של שמאלאן עצמו) היה הגורם לה. מה עושה בחור שחזותו מעידה עליו שהוא ממוצא הודי בלב אזור התירס של פנסילבניה, המאוכלס בדרך כלל במשפחות של אדומי צוואר? בסופו של עניין, הס חוזר שוב בתשובה ועוטה על עצמו שוב את מדי הכמורה, אבל לא ברור למה. שום דבר מהמתרחש בסרט לא היה אמור לדחוף אותו דווקא להחלטה הזו. אלא להפך.
הס חי עם בנו מורגן (רורי קאלקין), בתו בו (אביגיל ברסלין) ואחיו מריל (חואקין פניקס). זה האחרון היה פעם כוכב בייסבול שנודע בחבטתו האימתנית. עוד אפיון מוזר, בהתחשב במגבלתו הגופנית של פניקס השחקן. בסופו של דבר, אותה חבטה היא שמצילה את המשפחה כולה מאבדון. זאת, משום שמלותיה האחרונות של אשת הכומר לפני מותה היו “חבוט, מריל, חבוט”.
בסרט, מלבד הטעויות המדעיות יש גם טעויות לוגיות רבות. אחת מהן היא השאלה – אם מל גיבסון הבין שהסימנים הם מפות להכנת הפלישה של החייזרים מדוע לא לקח טרקטור וחרש את האיזור כדי למחות את הסימנים? כל זאת ועוד באתר MOVIE MISTAKES. ( לדף השגיאות של הסרט SIGNS)
