סיקור מקיף

האם רובוטים יכולים להיות מודעים?

זוהי שאלה בת שלושה חלקים: מהי מודעות? האם ניתן להפוך מכונה למודעת? ואם הצלחת לעשות כן, כיצד תדע זאת לבטח?

בניגוד לנושאים המדעיים האחרים, המודעות – הידיעה האישית של העולם מסביב – היא באמת בעיני המתבונן. אני יודע, שאני מודע, אך כיצד אני יודע שאתה?  האם ייתכן שעמיתיי לעבודה, חבריי, העורכים שלי, אישתי, ילדי וכל האנשים, שאני רואה ברחובות ניו יורק הם בעצם רובוטים חסרי בינה, שרק מעמידים פני בני אדם בעלי מודעות? שואל כתב הניו יורק טיימס? לדבריו, זה יגרום לשאלה להיות שנויה במחלוקת.

דרך הקבלה הגיונית – אני אדם מודע, לכן סביר שאתה כאדם תהיה בעל מודעות גם כן – אני מסיק, כי כנראה אינני הישות המודעת היחידה בעולם של מריונטות ביולוגיות. כאשר מרחיבים את שאלת המודעות ליצורים אחרים, אי הוודאות גדלה. האם כלב הוא מודע? צב? זבוב? עץ בוקיצה? אבן?

"אין ברשותנו מד מודעות מיתי," אמר ד"ר דייוויד ג'. צ'למרס, מרצה לפילוסופיה וראש המרכז לחקר המודעות באוניברסיטת אריזונה. "כל מה שאנו יכולים לעשות באופן ישיר הוא לצפות בהתנהגות".

ובכן, ללא מושג בסיסי מהי מודעות הרעיון של החדרתה למכונה – או הבנה כיצד מכונה יכולה לפתח מודעות – נראים כמעט בלתי מושגים.

התחום של הבינה המלאכותית התחיל עם חלומות על יצירת מכונה חושבת ואולי אף בעלת מודעות, אך עד כה ההישגים בתחום נראים צנועים. איש עוד לא יצר תוכנת מחשב, שתהיה מסוגלת לעבור את מבחן טיורינג.

ב-1950, אלן טיורינג, חלוץ בתחום מדעי המחשב, העלה בדמיונו מחשב, שיחשב אינטליגנטי, כאשר תגובותיו לא תהיינה נבדלות מתגובות אדם. התחום התפתח כך שהוא מתמקד יותר בפתירת בעיות מעשיות כגון משימות תכנון מורכבות מאשר חיקוי התנהגות אנושית.

אך עם העלייה המתמדת בכוח החישובי הזמין רבים מאמינים, כי יהיה ניתן להשיג את המטרות המקוריות של האינטליגנציה המלאכותית בתוך כמה עשורים.

יש אנשים, כגון ד"ר הנס מורבק, פרופסור לרובוטיקה באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג, שאנשים הם לא יותר מאשר מכונה משוכללת, והתפתחות הטכנולוגיה תאפשר בניית מכונה בעלת אותם תכונות ומאפיינים. הם מאמינים, כי אין דבר מה מיוחד במוח ובבשר הביולוגי.

"אני בטוח, שאנו יכולים לבנות רובוט, שהתנהגותו תהיה עשירה כהתנהגות האנושית," הוא אמר. "תוכל לבחון מכונה כזאת כאוות נפשך על חייו הנפשיים הפנימיים, והיא תוכל לענות לך בדומה לכל אדם."

בעבור ד"ר מורבק, אם זה מתנהג כבעל מודעות, הוא אכן כזה. שאלות מעבר לכך הן חסרות טעם.

ד"ר צ'למרס מתייחס למודעות כמאפיין, שלא ניתן להגדירו, וייתכן שאין משמעות לניסיון ללשים את האצבע עליו. "עלינו להודות, כי יש כאן משהו, שלא ניתן לצמצמו," הוא אמר. "ישנם מאפיינים של מודעות, שמגיעים עד לתחתית" לאורגניזמים הקטנים והפרימיטיביים ביותר, אפילו לבקטריות, הוא אמר.

ד"ר צ'לצרס גם הוא אינו רואה דבר מה שונה ביסודו בין יצור בשר ודם ויצור העשוי ממתכת, פלסטיק ומעגלים אלקטרוניים. "אני די פתוח לרעיון, שמכונות עשויות להפוך בסופו של דבר לבעלות מודעות,"הוא אמר בהוסיפו כי "זה יהיה מוזר במידה שווה".

אם אדם יקלע לשיחות עם רובוט על הכול מקאנט ועד בייסבול, "אנו נהיה בטוחים מכל בחינה מעשית, שהמכונה מודעת כאנשים אחרים" ד"ר צ'למרס אמר.

"מובן עדיין נשארת השאלה התיאורטית," הוא אמר.

לעומת זאת, אחרים אומרים, כי מכונות, לא חשוב כמה מורכבות הן תהיינה, לעולם לא תוכלנה להשתוות לבני אדם.  הטיעונים יכולים להפוך למסתוריים. בספרו "צלליות הבינה" ("Shadows of the Mind "), ד"ר רוג'ר פנרוז, מתמטיקאי באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, גייס את משפט אי השלמות במתמטיקה. הוא משתמש במשפט, שקובע כי כל מערכת של משפטים תכלול תמיד טענות, שלא ניתן להוכיחן, כדי לטעון, שכל מכונה, שמשתמשת במחשוב – ולכן כל הרובוטים – תמיד תיפול ביכולתה מיכולת מתמטיקאים אנושיים.

תחת זאת הוא טוען, שהמודעות היא אפקט של מכניקת הקוונטים במבנים זעירים של המוח שעולים על יכולות כל מחשב.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן