היכן המונוליט

הספר והסרט יוצאים מתוך הנחה שיש חיים מחוץ לכדור הארץ. האמנם?

מאת אבי בליזובסקי

אחד הגיבורים החשובים של אודיסאה בחלל 2001 איננו אדם וגם לא מחשב. זהו לוח ענק, שחור, מלבני הקרוי “המונולית”. יש לו כשרון להופיע בדיוק כשהדברים מתחילים להיות מעניינים בהסטוריה של האבולוציה האנושית. בגלל הדרך והזמן שבה הוא מופיע, משרת המונוליט כהוכחה לקיומה של חיים תבוניים מעבר לכדור הארץ. לא יהיה קל למצוא את המונולית האמיתי. אדם אחד המנסה למצוא אותו הוא פול הורוביץ, ראש תוכנית SETI באוניברסיטת הארוורד.

הורוביץ לא ציפה באמת למצוא מזכרת חוצנית קבורה באיזשהו מקום על כדור הארץ או על הירח. הם מחכים לסימנים אחרים כמו אותות רדיו אל פעימות לייזר מכוכבי לכת מרוחקים. “הדרך שבה אני מסתכל על הדבר הזה &#;8211 מתקבל על הדעת שיש עוד ציביליזציות. מתקבל גם על הדעת שהם מבקשים לתקשר. אחרי הכל אנחנו הגענו לאן שהגענו בגלל הסקרנות שלנו, והתקשורת בין בני האדם. קשה לדמיין חזרה מזה.”
הורוביץ אומר שמסע בחלל הוא יותר קשה ודורש יותר אנרגיה מאשר תקשורת בחל. אם אתה רוצה לנסוע לכוכב הקרוב בטכנולוגיה של היום זה יקח 50 אלף שנה. יהיה פשוט לראות שציביליזציות מתקדמות, המורכבות מטיפוסים חכמים החליטו שהם רוצים לעשות את הדבר היעיל והם שולחים מסר במקום את הדבר הלא יעיל- לשלוח חלליות העושות את הדבר הכי לא יעיל – להעביר יצורים חיים על פני מרחקים ענקיים כאלו.”
“זה בדיוק דומה לעבודה שאנחנו מבצעים במכון SETI במאונטיין וויו, קליפורניה. התוכנית הידועה כ”תוכנית פניקס” לפחות חמישה שבועות בשנה. פרוייקט פניקס משתמש בטלסקופ הרדיו כדי לאתר שדרים ששידרו חייזרים.
תוכנית אחרת המכונה פרייקט סרנדיפ (SERENDIP) מסתמך על מקלט אחר המכובר לאותו טלסקופ-רדיו. הוא מאזין בכל השנה, אך במרבית הזמן לחוקרי מכון סט”י אין שליטה לאן הוא מכוןן. המידע שנאסף בידי סרנדיפ משמש לפרוייקט המפורסם .SETI@home המידע הנאסף מחולק מנות ונשלח דרך האינטרנט לכ-2.6 מיליון מחשבים אישים, שם הוא מנותח. כל אחד שיש לו מחשב וקישור לאינטרנט יכול לחפש אחר חוצנים. הפיסיקאי אנדרו לה-פייג' (LePage) כתב הרבה על כל הפרוייקטים של סט”י ברחבי העולם. הוא מאמין שהחוקרים עושים כמיטב יכולתם עם הטכנולוגיה הזמינה.

אפילו עם הטכנולוגיה הכי טובה הם לא יכולים לקלוט תוכניות טלוויזיה ישנות, גם אם הם יוחזרו לכדור הארץ מהכוכב הקרוב.” אומר לה-פייג'. האותות של משדרי הטלוויזיה החזקים ביותר יהיו חלשים מדי עבורינו לגילוי.
“אנחנו חייבים לחפש ציווליזציות מתקדמות בהרבה מאיתנו, כאלו שיוכלו לטפל באותו חזקים פי מיליוני מיליארדים, ואולי אפילו פי מיליארדים מאשר הציביליזציה שלנו מטפלת.” לדברי לה-פייג' תוכניות סט”י הנוכחיות בחנו עד כה רק חלקיק קטן מהתדרים האפשריים בתקשורת בין כוכבית, ובחנו רק מספר קטן של כוכבים קרובים אלינו. הוא מסכם. “יכולות להיות מיליוני ציביליזציות כמו שלנו מפוזרות בכל רחבי הגלקסיה ולא נדע זאת בהתבסס על החיפושים שנעשו עד כה.
הספקנים מאמינים שהסיבה לכך שלא יצרנו עד כה קשר עם חוצנים היא שהיצורים הללו קרוב לודאי שאינם קיימים. ההערכה הזו בוטעה בידי חתן פרס נובל לפיסיקה המנוח אנריקו פרמי (Fermi) ב-.1950 פרמי מצוטט כשואל אם החוצנים הם נפוצים, למה לא יצרנו עד כה קשר איתם? השאלה הזאת מוכרת כפרדוקס של פרמי. בגליון יולי של סיינטיפיק אמריקן, האסטרונום איאן קרופורד Crawford מיוניברסיטי קולג' בלונדון מסביר את הבעיה. לדבריו, אם יש אפילו ציביליזציה אחת כמו שלנו בשביל החלב, היא היתה יכולה לישב בקלות את כל הגלקסיה עד עתה.
הטיעון של קרופורד מסתמך על התסריט הבא: חברה בעלת טכנולוגית טילים מיישבת שני כוכבי לכת אחרים. כמה מאות שנים מאוחר יותר, שתי המושבות מייסדות כל אחת שתי קולוניות משלהן.בקצב זה, אפשר ליישב את כל הגלקסיה בתוך 5 עד 50 מיליון שנה. זהו אמנם פרק זמן ארוך אך בהשוואה לגילו של שביל החלב, זהו הרף עין.
אם ציביליזציות מתקדמות שופעות ברחבי היקום, תוהה קרופרד, האם אף אחת מבין מיליארדי הציביליזציות, אפילו אחת ויחידה, השאירה עדויות לנוכחותה. הורוביץ מודה שהוא מודאג משאלה זו, אך הוא חושב שהמתמטיקה עובדת לטובתו בכל זאת. “כיצד יתכן”, שואל הורוביץ. “אנחנו מדברים על הסיכוי של חיים מתקדמים בגלקסיה, ואנחנו אומרים שהסיכויים כל כך קטנים עד שיש רק סיכוי שיש רק ציביליזציה אחת כזו, ונחשו מה? זה קרה רק כאן. אתם יודעים. אני חושב שהסיכויים של זה להיות נכונים הם רק אחת למאות
מיליארדים.”