סיקור מקיף

תקשורת רדיו עם תבונה חוץ-ארצית, מציאות או דמיון?

המאמר מסכם את נושא יצירת מגע רדיו עם חיזרים, או עם טכנולוגיה חיזרית – במדע, בספרות המדע הפופולרי ובמדע הבדיוני

חלק ממערך אנטנות גדול מאוד בניו-מקסיקו הבוחן את סודות היקום. נעשים גם ניסויים בשילוב אנטנות במקומות מרוחקים למערך אחד גדול. תדרים בתחום 1.6 גה'צ מיועדים לתקשורת לוויינית ניידת, אך בתחום זה מצויים תדרים המוקצים גם לרדיו-אסטרונומיה. כבר שנים מדברים על קיום בצוותא של שני שירותים אלה בתחום תדרים זה. לאחר השקתו של הטלפון הסלולרי הלווייני, אירידיום, נאסר על השימוש בו בטווח של 100 מייל ממצפה הרדיו ארסיבו בפורטו-ריקו, וכן ממצפי הרדיו הגדולים במערב וירג'יניה ובניו מקסיקו. כמו שאנו מאזינים בתדרים אלה לחלל, ייתכן ואחרים מאזינים לנו ואולי במקום לחפש תשדורות ברדיו-טלסקופ, ET פשוט יטלפן אלינו באירידיום…
חלק ממערך אנטנות גדול מאוד בניו-מקסיקו הבוחן את סודות היקום. נעשים גם ניסויים בשילוב אנטנות במקומות מרוחקים למערך אחד גדול. תדרים בתחום 1.6 גה'צ מיועדים לתקשורת לוויינית ניידת, אך בתחום זה מצויים תדרים המוקצים גם לרדיו-אסטרונומיה. כבר שנים מדברים על קיום בצוותא של שני שירותים אלה בתחום תדרים זה. לאחר השקתו של הטלפון הסלולרי הלווייני, אירידיום, נאסר על השימוש בו בטווח של 100 מייל ממצפה הרדיו ארסיבו בפורטו-ריקו, וכן ממצפי הרדיו הגדולים במערב וירג'יניה ובניו מקסיקו. כמו שאנו מאזינים בתדרים אלה לחלל, ייתכן ואחרים מאזינים לנו ואולי במקום לחפש תשדורות ברדיו-טלסקופ, ET פשוט יטלפן אלינו באירידיום…

אילו קארל סייגן, אסטרופיזיקאי ידוע שם אשר נפטר ב- 1996, היה חי עימנו היום, הוא היה לבטח מתאכזב מכך ששנת 2000 חלפה, ועדיין לא קלטנו אותות רדיו שמקורם בתבונה חוץ-ארצית, שכן בספרו Contact (על פיו הופק גם הסרט בשם זה, בכיכובה של ג'ודי פוסטר), הוא תיאר אירוע כזה, אשר התרחש לקראת שנת 2000 ואת כל מה שקרה בעקבותיו.

אנשים ירוקים קטנים או על פולסארים וקוואזרים

ז'וסלין בל, דוקטורנטית במצפה האסטרונומי בג'ודרל בנק, אנגליה, קלטה בשנת 1967 איתות רדיו במתקפים מדויקים להפליא שנמשכו כשנייה אחת. באותה תקופה חגו בשמיים לוויינים רבים ששידרו ביפ… ביפ…, לכן סברה כי מקור האיתות באחד מאותם לוויינים.

אולם משהוברר כי מקור האותות בחלל הרחוק ומשנמצאו עוד מקורות אות דומים, לא היה מנוס מהמסקנה כי מקור האיתותים הוא ביצורים מפותחים החיים על כוכבי לכת מרוחקים, אי שם בגלקסיה.

החוקרים במצפה כינו את התופעה – אנשים ירוקים קטנים. לא עברו חודשים רבים והוברר שמקור השידורים בכוכבי נויטרונים, שלא היו מוכרים עד אז לאסטרונומים. אלה הם כוכבים מסיביים בנפח קטן, בעלי שדה מגנטי גדול בשיעור של מיליון מיליונים מהשדה המגנטי של כדור הארץ והסובבים סביב צירם בזמן מחזור של חלקיק שניה עד מספר שניות. כרגיל במקרים אלה, אנתוני היואיש, הממונה על אותה דוקטורנטית שטרחה כל כך על הקמת שדה האנטנות ושאר הפעילויות הטכניות במחקר, זכה בפרס נובל (הוא ולא ג'וסלין) על גילוי אותם כוכבים המכונים גם פולסארים.

מספר שנים לפני כן, בתחילת שנות הששים, איתרו אסטרונומים סובייטיים אות רדיו בעוצמה עזה ממקור שמיימי מרוחק. זו הייתה הפעם הראשונה שאותר אות רדיו ממקור כה מרוחק והדבר הייחודי בו, בניגוד למחזורים בני השנייה של הפולסר הראשון, זה עם האנשים הירוקים הקטנים, היה שמחזור ההשתנות שלו היה אחת לכמאה יום. המדענים הסובייטים היו בטוחים שמקור האות הוא בתרבות טכנולוגית בעלת משאבי אנרגיה עצומים והדבר זכה לפרסום רב בציבור ובעיתונות. הדבר הונצח אפילו בשיר שהקליטה להקת הציפורים (מישהו זוכר?).

אכן היו אלה שידורי רדיו ממקור מרוחק, אבל לא מתרבות טכנולוגית. כעבור זמן טבעו האסטרונומים את המושג קוואזר (QUASi stellAR object) שאחד ממאפייניו הוא אותה קרינה אלקטרומגנטית שהקפיצה בזמנו את האסטרונומים הרוסים.

במקרים שתוארו לעיל, היו אלה אותות שנקלטו תוך מחקרים אסטרונומיים ויוחסו בטעות לטכנולוגיה חוצנית. זמן לא רב לאחר אירועים אלה התחלנו בפעילות מכוונת לקליטת אותות מלאכותיים מהחלל.

כדור הארץ הוא כוכב לכת המקיף את השמש. בגלקסיה שלנו יש כמה מאות מיליארדי שמשות. על פי תצפיות והערכות – למחצית השמשות יש כוכבי לכת המקיפים אותן. גם אם נניח שרק סביב אחת למאה מיליון שמשות, התפתחו חיים בדומה לאצלנו, הרי שרק בגלקסיה שלנו יש, או היו מיליוני תרבויות אינטיליגנטיות (ובכל היקום – המספר הזה כפול מאה מיליארד, כמספר הגלקסיות ביקום).

האם אנחנו לבד?

לפני למעלה ממאה שנה, בתקופה בה נכרו תעלות סואץ ופנמה, חשבו שרואים תעלות על פני המאדים. בעקבות כך פותחה תיאוריה על יצורים שחפרו תעלות להוביל בהם מים מקרחוני הקטבים של המאדים למדבריות הצחיחים. קארל סייגן בתוכנית הטלוויזיה שלו קוסמוס אמר: "אין ספק שהתעלות על המאדים העידו על קיום אינטליגנציה: השאלה היא רק באיזה קצה של הטלסקופ…"

במאה שלנו, המאה בה החלו להתפתח הרדיו והאלקטרוניקה, כיווננו את האנטנות גם לחלל. אנו קולטים אותות רדיו טבעיים מגרמי השמיים השונים, אותות העוזרים להשלים את מה שרואים בטלסקופים האופטיים, אך אנו מנסים בתוכניות מחקר שונות, החל משנת 1960, לקלוט גם שידורים מלאכותיים נושאי מידע שמקורם בכוכבים רחוקים. האם גם כאן קיימת האינטליגנציה רק בצד הקולט (ואנו התבונה היחידה ביקום ויש שיאמרו – אבוי לאותה תבונה), או שיש בכל זאת מיליוני תרבויות וזה שלא קלטנו אותם עד היום זה בגלל ש:-

א. אנו מוגבלים בהאזנה לתדרים מסויימים בזמן נתון. יתכן והשידורים בתדרים אחרים.
ב. אם רק אחד ממאה מיליון כוכבים משדר, קרוב לוודאי שהאנטנות שלנו כוונו לכוכבים אחרים ופספסנו את הכוכבים המשדרים, גם אם הם מיליונים במספר.
ג. חלון הזמן בו שידרו היה קצר מדי – בינתיים המשיכו להתפתח והפסיקו לגלות עניין בתקשורת בין כוכבית או שגילו שיטת תקשורת אחרת שאינה מבוססת על קרינה אלקטרומגנטית והאפשרות המדאיגה ביותר – הם פשוט הפסיקו להתקיים ולכן זה עלול להיות גם גורלנו.
גם אם מיליון תרבויות בגלקסיה שידרו רצוף משך 100 שנה כל אחת, השידורים התפזרו על פני מיליארדי שנים (הגלקסיה שלנו בת כעשרה מיליארד שנים). הסיכוי שלנו לקלוט שידורים דווקא בארבעים השנה בהם אנו מנסים לעשות זאת, הוא קלוש ביותר.
ד. הקפנו את עצמנו בזיהום אלקטרומגנטי כזה שקשה לנו לקלוט אותות חלשים הבאים מרחוק.
ה. הם לא משדרים בכלל, כיוון שהנורמה שלהם אוסרת מעורבות כלשהי בהתפתחותן של תרבויות זרות, או שהם מפחדים לשדר, שמא תרבות עויינת תגלה אותם ותבוא להתקיפם. בקשר לאפשרות אחרונה זו – ידוע לפחות על פעם אחת בה אנו שידרנו לחלל מסר מתוך כוונה שייקלט על ידי יצורים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, אך מעשה זה זכה לקיתונות של ביקורת מהסיבה האמורה.
ו. קצב החיים של אותם יצורים הוא בסדר גודל אחר משלנו לפיכך מסר אופייני שנמשך אצלנו שניות, לוקח אצלם שנים או מיקרו-שניות ועד כה לא תכננו את מחשבי הקליטה שלנו להבחין במסר כזה.
ז. התרבויות המתקשרות הן הרבה יותר מתקדמות מאתנו ואין להם עניין להתקשר עמנו או שטכנולוגיית התקשורת או המידע שלהם, אינן במסגרת הידע הנוכחי שלנו.
ח. יש משהו פשוט ובסיסי שלא נתנו (או איננו יכולים לתת) את הדעת עליו שבגללו איננו קולטים דבר.

יש דעות שגם אם החיים הם חזיון נפרץ ביקום, הרי חיים תבוניים זה כבר עניין אחר. על פי תורת האבולוציה, היווצרות החיים והתפתחותם הם דבר טבעי ומתבקש. לעומת זאת אין ראיות לכך שלתבונה ערך הסתגלותי בקנה מידה אוניברסלי – כלומר מאוד ייתכן שיש חיים ביקום, אך הם לא משדרים.

יתרה מזו – גם אם לתבונה ערך הסתגלותי (כלומר יצורים בעלי תבונה מצליחים יותר לשרוד), יש הסבורים שתבונה טכנולוגית, כפי שהגענו אליה במאה השנים האחרונות, מביאה בהכרח להכחדה, אם עקב קטסטרופה דוגמת מלחמה גרעינית ואם עקב פגיעה ממושכת באיכות הסביבה המביאה להכחדה הדרגתית.

מרקוני – חלוץ הרדיו, קוקוני – חלוץ הרדיו הבין-כוכבי

חיפושים ממוסדים אחר תבונה חוץ ארצית, או כפי שנקרא נושא זה באנגלית – SETI, ראשי תיבות של Search for Extraterrestrial Intelligence, החלו ב- 1959, כאשר קוקוני ומוריסון פרסמו בכתב העת הבריטי NATURE מאמר בדבר האפשרות לשידורים מאי שם בגלקסיה והיכולת שלנו לקלוט אותם. "קשה לדעת מה הסיכויים להצלחה", הם אמרו, "אך אם לא ננסה, בוודאי לא נצליח". בהשראת המאמר, כיוון האסטרונום האמריקני פרנק דרייק צלחת רדיו-טלסקופ בקוטר 26 מ' לעבר הכוכבים טאו-סטי ואפסילון-ארידאני והאזין… הוא המשיך להאזין לעוד מאות כוכבים באמצעות צלחות עוד יותר גדולות, אך לשווא.

מאז התנהלו עשרות רבות של פרויקטים בחקר רדיו של תבונה חוץ-ארצית. גם נאס"א – סוכנות החלל הלאומית האמריקאית פתחה בתוכנית מקיפה ביותר לחיפושים משולבים – סריקה כללית של השמיים במעבדת ההנעה הסילונית ובדיקה מדוקדקת של מאות שמשות במרכז המחקר איימס. הפרויקט של נאס"א הופסק לאחר כשנה, על פי החלטת הקונגרס. עם זאת נמשכות היום תוכניות מחקר שונות מטעם גופים שונים. תוכניות אלה מגייסות את כל חידושי הטכנולוגיה. טכניקות הקליטה כוללות אנטנות ענק, מקלטים רגישים, נתחי ספקטרום ומחשבים המסוגלים לסרוק מיליוני תדרים ולהינעל על אותות משמעותיים.

למאמץ זה גוייסו גם הטכנולוגיות החדישות ביותר של רכיבי קליטת רדיו וכן אלגוריתמי פענוח כבדים. טכניקות אלו מקלות ומחישות את סריקת ערוצי הרדיו, תוך העלאת הסיכוי לדלות אוטומטית אותות מלאכותיים מתוך הרעש.

תשובה בעוד 100,000 שנה

הבעיה העיקרית בתקשורת רדיו דו-כיוונית עם כוכבים מרוחקים היא הזמן שלוקח לגלי הרדיו לעשות את דרכם בחלל. כאשר דיברנו עם האסטרונומים על הירח לקח לגלי הרדיו שניה ורבע להגיע, כלומר לפחות שתיים וחצי שניות בין תום שידור לקבלת תשובה עליו. חלליות המחקר המסיירות במערכת השמש, משדרות אלינו תמונות ומקבלות פיקודים – זה לוקח דקות ארוכות ואפילו כשעה עד שגלי הרדיו עושים את דרכם מתחנת הקרקע לחללית ולהיפך. לפיכך תפיסה מקובלת של נאס"א מדברת על ניווט אוטונומי של אותן חלליות.

השמש הקרובה ביותר לשמש שלנו, נמצאת במרחק של למעלה מארבע שנות אור כלומר קשר רדיו דו-כיווני עם גוף הנמצא בקרבתה, ימשך כתשע שנים לכל תשדורת. גודל הגלקסיה שלנו 120 אלף שנות אור ואנחנו די בשוליים שלה. גלי רדיו שיצאו מכוכב באיזור אחר של הגלקסיה, יגיעו אלינו אחרי עשרות אלפי שנים. עם זאת, במושגים של היקום (15 מיליארד שנות אור), זה ממש קרוב. כדי להתגבר על המחסום של אפשרות לתקשורת דו-כיוונית בזמן סביר, פותח הרעיון של תחנות רדיו אוטומטיות שאפשר ופוזרו בחלל על ידי תרבויות תבוניות (וייתכן שתשוגרנה על ידנו תוך עשרות השנים הקרובות). תחנות אלו מסוגלות לקלוט ולאבחן אותות נושאי מידע, לשדר מידע והעיקר – לאחסן אותו.

מספר רעיונות הוצעו כיצד מתגברים על המרחק הבין-כוכבי העצום שאינו מאפשר קשר רדיו דו-כיווני ישיר.

Contact

קארל סייגן, אסטרופיזיקאי וסופר מדע פופולרי, היה מעורב אישית בחיפושי רדיו אחר תרבויות זרות. הוא כתב ספר בדיוני בשם "מגע" בו מתוארת הצלחה ביצירת קשר כזה. יום אחד הבחינו מחשבי מצפה רדיו-אסטרונומי שידור מלאכותי שכלל סדרות של מספרים ראשוניים.

ברובד השני של השידור שנקלט ובשיטת אפנון שאינה מקובלת בטכנולוגיית הרדיו שלנו (אפנון בינרי של קיטוב הגל), נתגלו תמונות. לתדהמת הכל הוברר שהתמונות אינן אלא שידורי טלוויזיה ששודרו ב- 1936 לרגל אולימפיאדת ברלין.

ברובד השלישי של השידור הסתתר המסר העיקרי – טקסט ענק כולל שרטוטים, שלא היה אלא הוראות לבניית מכונה ענקית.

ברובד רביעי ובאפנון מופע, היה המפתח לפענוח הטקסט. מסתבר ששידורי הטלוויזיה הראשונים שלנו נקלטו על ידי תחנת רדיו אוטומטית אשר צירפה אליהם את המידע ושיגרה אותם חזרה אלינו. המכונה לא היתה אלא חללית בטכנולוגיה לא ידועה לנו, שאפשרה נסיעה ומפגש, אף כי לא ישיר, עם התרבות שהציבה את התחנה.

אנדרומדה העויינת

במספר המדע הבדיוני "א' היא אנדרומדה" (מאת פרד הויל וג'והן אליוט) מתואר כיצד תרבות תבונית במרחק שנות אור רבות מאתנו, אשר מבקשת להפיץ תרבותה לעולמות רחוקים, שולחת תשדורת רדיו כלל כיוונית (אגב, הוכח כבר ששידור כלל כיווני מעין זה, להבדיל משידור באמצעות אנטנה כיוונית ביותר, דורש משאבי אנרגיה שהם עולים בהרבה על כלל האנרגיה בכדור הארץ ולפיכך שידור מעין זה לא ייתכן על פי הבנתנו הפיזיקלית).

כאן נפתרה הבעיה של זמן מעבר השידור וקבלת תשובה עליו, בכך שהשידור נועד להיות מעיקרו חד-כיווני. יוזמי השידור תושבי אנדרומדה, כלל לא ציפו לתשובה עליו: מי שיקלוט – יקלוט…

התשדורת נקלטה במצפה רדיו-אסטרונומי בכדור הארץ ולאחר שפוענחה הוברר שנכלל בה מידע לבנייתו ותכנותו של מחשב ענק. שלא כמו בספרו של סייגן, כוונתם של שולחי המסר לא היתה טהורה. המחשב אמור היה להשתלט על כדור הארץ והפעלתו כמעט המיטה שואה על עולמנו.

אינטרנט גלקטי ואודיסיאה בחלל

טימוטי פריס, סופר מדע, הגה את הרעיון בדבר רשת גלקטית או אף יקומית של תחנות רדיו אוטומטיות המתקשרות ביניהן ומחליפות ביניהן מידע של תרבויות שונות. תחנות כאלה הינן בעלות כושר לשכפל את עצמן. הן יכולות לנחות על כוכב לכת או אסטרואיד ובאמצעות מתקנים רובוטיים, לנצל את החומרים באתר הנחיתה ולבנות תחנה נוספת. בצורה כזו הן יכולות להתרבות ולהתפשט למרחקים. אם נעשה אקסטרפולציה של ההתקדמות הטכנולוגית שלנו, נוכל גם אנו לבנות תחנות כאלה בעוד אי אלו עשרות שנים.

אם תחנה כזו נמצאת בקרבת מקום אלינו, אנו יכולים להתקשר אליה, לשלוף ממנה מידע ולהטעין בה מידע משלנו. המידע שנמצא בה, אם נמצא, הוטען לפני שנים רבות על ידי תרבויות שאולי כבר לא קיימות. אך הואיל והתחנה האוטומטית נמצאת לידנו, נוכל לדבר איתה מעבר למחסום המרחק והזמן – כמעט בדו-שיח ישיר. ואולי תחנה כזו נמצאת כבר בתוך מערכת השמש שלנו והיא בינתיים רק מאזינה ולא משדרת – כדי שלא נבוא לחקור ולפרק אותה, אך יבוא יום ובהתאם לאופי השידורים שתקלוט, היא תחליט ליצור אתנו קשר. זהו הרעיון המובע בספרו של ארתור סי. קלרק (הוגה רעיון לווייני התקשורת) "2001 אודיסאה בחלל".

מציאות מדומה ורשתות תקשורת לגמרי לא מקומיות

טימוטי פריס ממשיך ברעיונותיו וטוען שסביר להניח שסוג המידע שנקבל מתחנה כזו יהיה מה שאנו מכנים מציאות מדומה (Virtual Reality), דבר שיאפשר לנו לחוות, להתנסות ולראות את העולמות הרחוקים, ממש כאילו היינו שם.

רעיון נוסף הוא שרשת התחנות האוטומטיות, למרות כל המרחקים שביניהן, תהפוך לישות התבונית ביותר בגלקסיה, כי כושר עיבוד כה גדול וזיכרון כזה ענק – הם התבונה בהתגלמותה. והואיל והנצח עומד לרשותן של רשתות אלה – אין מניעה שרשתות בגלקסיות שונות יתקשרו ביניהן למרות מיליוני שנות האור המפרידים ביניהן.

הרעיון הוא שמחשב מספיק גדול יכול לחשוב בעצמו… ואנו בני האדם, כמו שאר בעלי החיים, בעלי מערכות עצבים, אין אנו אלא מחשב…

לחיי המין אנושי

כל הכתוב כאן, ככל שייראה בדיוני, זוכה להתייחסות רצינית בקרב הקהילה המדעית חיפושי רדיו אחרי תבונה חוץ-ארצית מתנהלים באוניברסיטאות, מכוני מחקר, גורמים פרטיים וגם על ידי רשויות ממשלתיות.

אף כי אנו מפתחים לצורך כך טכנולוגיות שונות, חיפושים אלה הינם יותר בבחינת מסעות גילוי מאשר מחקר מדעי. כשם שלפני שנים חצינו אוקיינוסים וגילינו יבשות ותרבויות חדשות, כך אנו מנסים לעשות היום. תודות לטכנולוגיות הרדיו אנו נשארים בכורסה במצפה האסטרונומי וגלי הרדיו הם החוצים בשבילנו את אוקיינוסי החלל. יש המתייחסים לתופעה זו כאל דת, שכן אנו מצפים לפגוש ביצורים, רעיונות, חוקים פיזיקליים וטכנולוגיות שהם נשגבים מאתנו כרגע. לחיפושים אלה יש השלכות פילוסופיות שונות ובעיקר יש להם השלכה על כיצד אנו רואים את עתידו של המין האנושי. אם ניצור קשר עם תרבות זרה, נוכל לצפות שגם אנו נגיע לדרגתה. יהיו לכך השפעות מרחיקות לכת על עולמנו ואולי אפילו ייפסקו המלחמות.

אך אם יוברר לנו שתרבויות טכנולוגיות משמידות את עצמן או שאולי אנו לבד – תהיה זו ביתר שאת, חובתנו כלפי היקום ועצמנו להקפיד ולשמור על כדור הארץ וכל החיים עליו.

קארל סייגן (1934 – 1996): "מסר אחד ויחיד מן החלל יוכיח לנו שאפשר להמשיך ולהתקיים גם לאחר בגרות טכנולוגית. קשה לחשוב על מפעל אחר שטומן בחובו הבטחה כה גדולה לעתיד האנושות; מאוד ייתכן שעתיד התרבות האנושית תלוי בקליטה של מסרים בין כוכביים. במובן העמוק ביותר, החיפוש אחרי תבונה חוץ-ארצית הוא חיפוש אחר עצמנו".

חלון המים של הגלקסיה

באיזה תדרים מנסים לקלוט שידורים אינטליגנטיים מכוכבים רחוקים? אם נבחן את ההיסטוריה של חיפושי הרדיו אחר תבונה חוץ ארצית, נראה שהתדר הדומיננטי שנבדק הוא 1,420 מה"צ (1.42 גה"צ). תדר זה הוא תדר התהודה של מולקולת המימן. תדר זה הוא בעל חדירות גבוהה דרך ענני החומר הבין-כוכבי ולהיפך. הוא מתפשט יותר טוב מתדרים אחרים. בתדר זה נערכות ממילא תצפיות רדיו-אסטרונומיות העוקבות אחרי מקורות רדיו טבעיים. המימן הוא גם היסוד הנפוץ ביותר ביקום והוא אבי כל היסודות האחרים. מכל הסיבות האלה סביר להניח שתרבות טכנולוגית שתרצה לשדר לתרבות אחרת, תבחר בתדר זה. תדר דומה באפיונו הוא התדר 1.667 גה"צ, שהוא תדר התהודה של מולקולת ההידרוכסיל (OH – אטום מימן ואטום חמצן), המצויה אף היא בשפע בחלל הבין-כוכבי. תדרים אלה מכונים חלון המים של הגלקסיה (להזכירכם – מים = H2O) ובהקצבות התדרים של ארגון התקשורת הבינלאומי (ITU), הם מוקצים (הראשון, בלעדית והשני על בסיס ראשוני) לחקר חלל ולרדיו-אסטרונומיה. כמובן, שלא מדובר על תדר בודד, אלא על תחומי תדרים 1,400 עד 1,427 מה"צ ו- 1,660.5 עד 1,668.4 מה"צ. אם נשים לב נראה שתדרי התהודה של המימן וההידרוכסיל נמצאים בקצה העליון של התחומים המוקצבים ולא באמצע. דבר זה משקף את רצון הרדיו-אסטרונומים לקלוט אותות גם מגלקסיות רחוקות. כידוע, הגלקסיות מתרחקות האחת מהשניה וככל שהגלקסיה רחוקה יותר מאתנו, כך מהירותה ביחס אלינו גדולה יותר. כאן נכנס לתמונה תוצא דופלר לפיו התדר שנקלט ממקור מתרחק יהיה נמוך יותר מהתדר המשודר. תופעה זו ידועה ומתחשבים בה בסוגים מסויימים של לוויני תקשורת. באסטרונומיה האופטית מכנים זאת הסחה לאדום ובאמצעותה מחשבים את מרחקי הגלקסיות מאתנו.

תחומי תדרים אחרים המוקצים להאזנה לחלל הרחוק הם 2.7 ו- 10.7 גה"צ שגם הם מצטיינים בעבירות בתווך הבין-כוכבי, תכונה המכשירה אותם למטרות רדיו-אסטרונומיה וקליטת אותות מרוחקים.

חבר קונגרס פרוקסמאייר: "בשביל מה אנחנו צריכים להשקיע מיליונים בחיפושי רדיו אחרי חייזרים ועב"מים; לא מספיקים אלה שבתוכנו?"

החיפוש אחר תבונה חוץ ארצית – SETI (Search for Extraterrestrial Intelligence), הוא ניסיון להשתמש בטלסקופ רדיו גדול, מקלטים מתוחכמים וכלי ניתוח נתונים מודרניים כדי לגלות אותות היפותטיים שנשלחו לעברנו על ידי ציוויליזציות מתקדמות השוכנות על כוכבי לכת המקיפים שמשות אחרות. בהכרח קיימות אי ודאויות גדולות בבחירת אורך הגל המתאים, רוחב הפס, הקיטוב, קבוע הזמן ואלגוריתם הפענוח שבאמצעותם נחפש אחר אותות אלה. עם כל זאת, טכנולוגיית הרדיו היא לא יקרה, מתגלה כנראה בשלב מוקדם בהתפתחות טכנולוגית של ציוויליזציה, ניתנת לגילוי (ולא רק ממרחקים של פנים מערכת השמש כמו שעשתה גשושית גליליאו – אלא גם ממרחקים בין-כוכביים עצומים) והיא מסוגלת להעביר כמויות אדירות של מידע. תוכנית החיפוש השיטתית הראשונה בקנה מידה גדול, אשר כיסתה חלקים גדולים מאורכי הגל הנחשבים כאופטימליים לתקשורת בין-כוכבית, החלה על ידי נאס"א ב12- אוקטובר 1992. הקונגרס ביטל את התוכנית שנה לאחר מכן, אך בקרוב היא תוחזר לתחייה תוך שימוש במימון פרטי. בינתיים, מספר פרויקטים צנועים יותר גילו ממצאים מגרים.

פרויקט מבטיח הוא META (Megachannel Extraterrestrial Array), אשר מנוהל על ידי פול הורוביץ, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד וממומן בעיקרו על ידי החברה הפלנטרית, קבוצת העניין הגדולה בעולם בענייני חלל. האנטנה המשמשת בפרויקט META מופיעה בתמונה. לאחר חמש שנים של חקר שמיים מתמשך ושנתיים של מחקר חוזר, הורוביץ ואנוכי מצאנו חופן של אותות רדיו מועמדים, בעלי רוחב פס צר ביותר, אשר מקורם אינו נראה מסתובב עם כדור הארץ ואשר אינם יכולים להיות מיוחסים למקורות ספציפיים של רעש או הפרעה. גם פרויקטים אחרים כמו OZMA – חיפוש הרדיו התכליתי הראשון אחרי תבונה חוץ-ארצית) ופרויקט SERENDIP של אוניברסיטת קליפורניה, מצאו אותות חריגים מן החלל שנראו להיות בעלי מוצא תבוני. הצרה היחידה היא שאף אחד מאותם מקורות לא חזר על עצמו ובמדע, נתונים שאינם חוזרים, בדרך כלל לא שווים הרבה. האופי הטנטלי של ממצאי META הוא בכך שחמשת האותות החזקים ביותר מגיעים כולם ממישור שביל החלב. הסבירות שתיאום זה הוא מקרי, היא משהו כמו חצי אחוז, כלומר יש הסתברות גדולה שמקורם בגלקסיה שלנו הוא מלאכותי. אנו סבורים שמן הראוי שיתקיימו חיפושים מקיפים יותר.

דברים אלה נכתבו על ידי קארל סייגן, מדען ומחנך למדע, אשר היה מעורב יותר מכל אדם אחר בחיפושי רדיו אחרי תרבויות חוץ-ארציות. הדברים נכתבו ב- 1994, שנתיים לפני מותו ללא עת.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. השורה התחתונה היא שההסתברות למגע עם ישות תבונית חוץ-ארצית במאה השנים הבאות, נמוכה בהרבה מהאפשרות שהמין האנושי יהרוס את סביבת הקיום שלו יחד עם הרס סביבתי שמאיים על עצם קיום החיים על כדור הארץ.

    זה לא כאילו מדובר על טענה שאין חיים מחוץ לכדור הארץ, כמו הטענה שהתנאים שיכולים לאפשר קיום של חיים (טווח טמפרטורה, כבידה, עוצמת קרינה, ומצאי של חומרי בניין כימיים לקיום של חיים) לפי מה שידוע כיום, נמצא בפערי זמן/מרחק כל כך גדולים מכדור הארץ, שכל סיכוי כזה נמוג אל תחום הפנטזיה/משאלות לב.

    כמו שרומזת התגובה הקודמת לשלי, הרבה יותר דחוף לשקם את מצב המחיה על כדור הארץ, מאשר לשפוך מיליארדים על נסיון אינפנטילי להגשמת פנטזיות מתחום המדע הבדיוני או משאלות לב ילדותיות, החל במחקר של היתוך קר, דרך נסיונות לפתח בינה מלאכותית, וכלה במחקרים על האפשרות להקים מושבה אנושית מחוץ לכדור הארץ, שזה כשלעצמו כמו להודות מראש, שהמין האנושי כבר מעבר לנקודת האל-חזור בהרס האקולוגי שמסמן את סופו של המין האנושי ואולי אפילו את תופעת החיים על כדור הארץ.

    ועוד הערה מתחום האנתרופולוגיה התיאולוגית: ממבט לאחור על תולדות הציביליזציה האנושית, נראה כאילו השטן מנהל את הציביליזציה האנושית החל מהעידן הפלאוליתי (במובן שהוא פשוט מתפרנס מסבל אנושי ומקונפליקטים מדממים בין קבוצות ותרבויות), אלא שהוא פשוט הצליח, בעיקר באמצעי הפחדה, לגדום לרובם לקרוא לו בשם "אלוהים". חרפה. ניתן היה לצפות שמין האמושי, כמין אלפא תבוני על כדור הארץ, קצת יותר אינטליגנטי מאשר ליפול לתוך המלכודת הפרימיטיבית העצמית של לציית למכנה המשותף הנמוך ביותר שהקומון-סנס הקבוצתי יכול להציע לו, לכיוון של השמדה -עצמית. פשוט חרפה – והאדם עוד מעז לקרוא לעצמו "נזר הבריאה" – פאקאקטע של נזר-בריאה

  2. אריה
    ויום אחד זה קרה: לאחר מעקב ממושך ומתיש(שנערך כמה שנים) בעקבות "אותות חוץ ארציים" בתדר הרץ ..קיבלה קבוצת מחקר מסר תמוה ובו שמעו את המשפט הבא:"ת-מ-ב-ל-ל-ו ק-ו-ו-נ-צ-נ-ב-ו-ר-ו ח-י-ר-ת-ם כ-ל-ח-ו-ב-ר-ו-נ-ו ד-ג-ב-ל-י-נ-ר-ו ס -י-י-ד-מ-א-נ-ו".
    ובתרגום חופשי:לא חארם על הזמן והכסף שהוצאתם לחינם??
    כאשר חזרו הביתה ,קרה הנס לאחד החוקרים!בפעם הראשונה הוא הקשיב באמת למילים שאמרה לו בתו בת ה-10 והיה בהם כל כך הרבה טעם וחוכמה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן