חברה והיסטוריה

בשנת 2065 צפויה אוכלוסיית מדינת ישראל להגיע ל-20 מיליון תושבים. צילום: pixabay.com.

תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2065: 20 מיליון איש

  • 7 תגובות
מדורת ל"ג בעומר, 2015. מקור: Yahel7777.

ל"ג בעומר: בני עקיבא, מאין?

  • 10 תגובות
סוגי צבים שונים. האבולוציה היא ההסבר ההגיוני היחיד למגוון צורות החיים על פני כדור הארץ. מקור: Ernst Haeckel, Kunstformen der Natur (1904) / Wikimedia.

חמישה דברים שהמדע יודע בוודאות שהם נכונים

  • 20 תגובות
לוויינים מאפשרים לאתר אזורים מוכי עוני קיצוני באפריקה. הדמייה של לוויין מסדרת Landsat, שבין היתר מאפשרת לסייע לאזורים מוכי עוני. מקור: נאס"א.

רעיונות שישנו את העולם: תוכנה לאיתור מוקדי עוני

  • אין תגובות
וולטר. מקור: Wikimedia.

אי אפשר ללמוד מדע וטכנולוגיה בלי וולטר

  • 3 תגובות
מזוזה בארצות הברית. ממתי חלה חובת קביעת המזוזה בבתי ישראל בעידן הקדום, שהרי הארכיאולוגיה כלל אינה תומכת בכך. אולי התשובה לכך תימצא בעידן מאוחר, רק מן המאה השמינית לספ' בתקופת הגאונות, שאו-אז נמצאו עדויות על כתיבת קלפי מזוזה. הדעת נותנת כי העניין התעורר אי-שם לאחר חורבן הבית השני, כאשר חפשו המנהיגים מימי רבן יוחנן בן זכאי ואילך מקדמים שונים לתחושת הביטחון של הציבור ביהודה, ואולי-אולי בקשו להרגיל את הציבור היהודי למצב של העדר מקדש. צילום: retardstrength.net / Wikimedia.

מי הזיז את המזוזה ומתי הפכה לקדושה?

  • 28 תגובות
מתוך תערוכת Inside Cern של הצלם אנדריי פול. באדיבות דוברות מכון ויצמן

6/4 בנמל יפו Inside CERN,בהשתתפות מדענים משווייץ ומישראל. כניסה חופשית לקהל הרחב

  • 5 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.com.

מהנייר למסך: אלו מיומנויות יצטרכו ילדינו לרכוש כדי להתמודד עם העתיד?

  • 4 תגובות
גולגולת של עכבר. מקור: התמונה באדיבות אוניברסיטת חיפה.

שיני עכברי הבית גילו: האדם התיישב ביישובי קבע 3,000 שנים לפני הזמן שמקובל היה לחשוב

  • 6 תגובות
צילום פוטוכרום של דייגים בכינרת בין 1890 ל-1905. מקור: ספריית הקונגרס.

יהודי אוהב דגים? – פרק שלישי – טבריה: בירת הדיג הגלילי

  • אין תגובות
האם חיי נצח של התאחדות עם מחשבים הם בלתי נמנעים? אילוסטרציה: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם תרצו לחיות לנצח?

  • 131 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

פסל בגובה שמונה מטרים של רעמסס השני התגלה בקהיר * דאגה משוד העתיקות במצרים

  • 4 תגובות
ילדים במחנה פליטים בעיר דאדאב שבסומליה, בשנת 2011. הפליטים סבלו מרעב, בעקבות מלחמת האזרחים המתמשכת במדינה ובצורת כבדה. צילום: Sadik Gulec / Shutterstock.com

ייצור מזון בסכנה

  • 12 תגובות
נוף בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש. המדע הבדיוני של שנות האלפיים. איור: shutterstock

למה מדע בדיוני הכרחי להישרדותנו בעתיד

  • 12 תגובות
הדולמן בן 4,000 השנה. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי.

נחשף דולמן נדיר עתיק ומסתורי בן למעלה מ-4,000 שנה המעוטר באומנות סלע קדומה

  • תגובה אחת
מפגינה במהלך הפגנות "אוקיופיי וול סטריט", 2011. צילום: Glenn Halog.

שאלות לעתיד האנושות: האם נשרוד את הפערים הכלכליים?

  • 2 תגובות
התבליט "דייגים" מאת אהרון פריבר, 1956. תצלום מאת י. צפריר. מקור: ויקימדיה.

יהודי אוהב דגים? – פרק שני – בריכות דגים בתקופת הבית השני ולאחריה

  • אין תגובות

מבט במיקרוסקופ גילה: להבי הצור הם למעשה להבי המגל הקדומים בעולם

  • 4 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: מי ישגשג ומי יישאר מאחור בעולם של 10 מיליארד בני אדם?

  • 5 תגובות
טביעת "למלך" על גבי ידית קנקן מרמת רחל. צילום: עודד ליפשיץ.

מדענים: היחלשות השדה המגנטי של כדור הארץ אינה תופעה חדשה

  • 2 תגובות
שריד מגילה מגולגלת שנמצא בזמן בחפירה במדבר יהודה. צילום: קייסי לו ואורן גוטפלד

60 שנה אחרי התגלו שרידים מהמגילות הגנוזות במערה נוספת במדבר יהודה

  • תגובה אחת
פוסטר המראה את נושא פרס דן דוד לשנת 2017: ארכיאולוגיה ומדעי הטבע. מתוך אתר פרס דן דוד

שניים מהחוקרים שחיזקו את הקשר בין המדעים והארכיאולוגיה זכו בפרס דן דוד לממד זמן עבר

  • תגובה אחת
פרופ' ישראל פינקלשטיין, זוכה הפרס המקביל בשנת 2006 תיאר את המהפכה העוברת על עולם הארכיאולוגיה וכיצד שני חוקרים ממדעי הטבע זכו בפרס דן דוד לשנת 2017 בממד זמן עבר בתחום
צילום פוטוכרום של דייגים בכינרת בין 1890 ל-1905. מקור: ספריית הקונגרס.

יהודי אוהב דגים?

  • 4 תגובות
פרופ' עקיבא בר-נון ז"ל. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

מגדל השביטים: נפטר פרופ' עקיבא בר-נון

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Ars Electronica / ra2 studio / Flickr. Used under a Creative Commons (CC-BY-NC-SA-2.0) licence

הזכות לחירות קוגניטיבית

  • תגובה אחת
אוריינות מדעית אין משמעותה בהכרח לדעת כיצד חום, לחץ ונפח מתבטאים בגז, אלא להיות מודעים לחוק המדעי הקובע את היחסים ביניהם. מתוך PIXABAY.COM

שתי השאלות שמעריכות את האוריינות המדעית שלכם

  • 19 תגובות
ציורו של גוסטב דורה מתיתיהו החשמונאי קורא למרד

יהודה המקבי, שמעון התרסי, יהונתן הגדי – מדוע כינה כל אחד מחמשת בני מתיתיהו את עצמו בכינוי אחר?

  • 14 תגובות
טיפול בדיקור סיני. מקור: U.S. Navy.

מיתוס הדיקור הסיני

  • 28 תגובות
שרידי אמפיתאטרון רומי באלכסנדריה. מתוך ויקיפדיה

קשה כשאול קנאה

  • אין תגובות
המהפכה הדיגיטלית. צילום חופשי מזכויות יוצרים

ישראל מפגרת אחר ארה"ב ומערב אירופה במעבר לכלכלה החדשה המבוססת על טרנספורמציה דיגיטלית ואפליקציות

  • 5 תגובות
מדף תרופות בחנות תרופות הומיאופתיות בהודו. צילום: מתוך ויקיפדיה

תרופות וטיפולים הומיאופתים יחויבו לשאת תוויות אזהרה המתריעות מפני אי יעילותם

  • 29 תגובות
הכתובת הרומאית מתקופת המרד בתערוכה בספריית אוניברסיטת חיפה. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

כתובת עתיקה מזהה בפעם הראשונה בוודאות את הנציב הרומי בשנים שלפני מרד בר-כוכבא: גרגיליוס אנטיקווס

  • אין תגובות
הפך הנדיר בשלמותו, בתום תהליך הרפאות במעבדות רשות העתיקות צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

כלי חרס בן 3800 שנה, הנושא דמות אדם, נחשף בחפירה ביהוד בהשתתפות תלמידים

  • 3 תגובות
מארי קירי בתצלום משנת 1898. מתוך ויקיפדיה

המדענית שפיצחה את סוד הרַדיוֹאַקטיביות

  • 3 תגובות
הנפת הדגל האולימפי באולימפיאדת רינו, 2016. תצלום: flickr.

בשם שקיעת העבר הנוסטלגי, הרומנטי

  • 4 תגובות
סטיבן הוקינג. Photo credit: EpicFireworks via Foter.com / CC BY

סטיבן הוקינג מיתן את הצהרותיו באשר לתבונה המלאכותית

  • 14 תגובות
כפיר ארביב, מנהל החפירה מטעם רשות מהעתיקות, מנקה את אחת מאבני הקלע באתר החפירה במגרש הרוסים בו התגלה המקום ממנו צרו הרומאים על ירושלים. צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

התגלה המקום ממנו צרו הרומאים על ירושלים בסוף ימי בית שני

  • אין תגובות
שייקה אופיר מפזר הפגנת חרדים בתפקיד השוטר אברהם אזולאי בסרט "השוטר אזולאי". הוא שואל את המפגינים החרדים מתי ישבו בני ישראל בסוכות דווקא בחג הפסח והם שרים בתגובה את "בצאת ישראל ממצרים". צילום מסך

חג סוכות בסימן עממיות, מלכותיות ושוב עממיות

  • 5 תגובות
סביבה עירונית בסינגפור. מתוך ויקיפדיה

מגדל וראשו בשמים

  • 2 תגובות
זירת פשע. מקור: Jobs For Felons Hub / flickr.

זהירות: דנ"א עלול להפליל חפים מפשע

  • 2 תגובות
כרטיסי ברכה "שנה טובה" בדוכן במדרחוב בן יהודה, 17/9/2009. צילום: משה מילנר, לע"מ

ראש השנה ומרדנות פוליטית

  • אין תגובות
רובע שינג'וקו, המהווה אחד מ- 23 רובעים בטוקיו. טוקיו רבתי מכילה 35 מיליון בני-אדם ומתפקדת כמגה-עיר. מספר המגה-ערים בעולם יגדל עד שנת 2030, ושישים אחוזים מהאוכלוסיה האנושית יחיו בערים. מתוך ויקיפדיה

מִלכוד יום הדין

  • 10 תגובות
דמויות נשים מתחרות במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה על כד עתיק. צילום: Pennsylvania Museum of Archaeology and Anthropology

משחקים פאראלימפיים בסימן מגדרי

  • אין תגובות
תהלוכת מחאה נגד שנאת זרים, דרום אפריקה, אפריל 2015 צילום: מתוך ויקיפדיה

שישה מיליארד באפריקה

  • 6 תגובות
פנים האורווה. אגני האבן העגולים שימשו, כנראה, לאגירת מזון ומים לבעלי החיים

אורוות חיות משק בת 1500 שנה נחשפה בגן לאומי עֹבדת

  • אין תגובות
גלעיני זיתים בני 7,000 שנה שהתגלו בתל-צף, והעידו על חקלאות מוקדמת מכפי שסברו עד כה. צילום: אלי גשטיין, עבור אוניברסיטת חיפה

גלעיני זיתים מלפני 7,000 שנים מגלים כי אבותינו דאז כבר היו חקלאים

  • 5 תגובות
הפירמידות בגיזה. מתוך ויקיפדיה

אפקט הפירמידות

  • 10 תגובות
ציור המתאר את הורדוס. מתוך ויקיפדיה

משחקים אולימפיים ויהודים בעידן הקדום

  • 3 תגובות
הבזקי אור קצרצרים שפתחו עולם חדש. זווייל (שני מימין) עם תלמידיו | צילום: המכון הטכנולוגי של קליפורניה

הלך לעולמו אחמד זווייל, החוקר המצרי ששינה את פני המחקר של תהליכים מהירים בכימיה

  • 2 תגובות
. הכבשן הנדיר ששימש לשריפת קנקנים במפעל העתיק. צילום: רועי לירן, רשות העתיקות

מפעל מרשים לייצור קנקנים, בן 1600 שנה, נחשף בגליל המערבי

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש