חברה והיסטוריה

פרופ' ג'ונתן קלובר מקבל את פרס דן דוד לממד זמן הווה, על מחקריו בתחום הביואתיקה מידיהם של גבריאלה דוד, אשתו של דן דוד ז"ל, ויו"ר ועדת הפרס, פרופ' איתמר רבינוביץ'. צילום: ישראל הדרי, עבור פרס דן דוד

"עלינו לחשוב על ההיבטים האתיים של התבונה המלאכותית ושיפור המוח לפני שיהיה מאוחר"

  • 7 תגובות
9 .מגילת תהלים המוכרת במחקר. מתחתיה מופיע הקטע הקטן החדש השייך אליה, מפרק קמ"ז. צילום: שי הלוי, הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי

תגלית: כתב סמוי מהעין נחשף בקטעי מגילות גנוזות

  • תגובה אחת
צילום: הוקינג באוניברסיטת קיימברידג '. Lwp Kommunikáció / Flickr , CC BY-SA

האסטרונום המלכותי הבריטי, סופד להוקינג: "המושג של מוח כלוא המשוטט ביקום תפס את דמיונם של אנשים"

  • אין תגובות
ג'ון הריסון, יצרן שעונים בריטי. מתוך ויקיפדיה

ג'ון הריסון, השען שהביא למדידה מדויקת של קו האורך, משימה שהאסטרונומים נכשלו בה

  • 2 תגובות
איור מהמאה ה-14 המתאר עינוי ושריפת נשים שהואשמו בכישוף. מקור: Wikimedia.

על מכשפות ומחבלים או מדוע עינויים אינם יעילים

  • 16 תגובות

תפקידן המיוחד של יונים בהפיכת הנגב לירוק לפני 1500 שנים

  • 3 תגובות
פרופ' סטיבן הוקינג במטוס המאפשר אימון בתנאי חוסר כוח כבידה. צילום: נאס"א

פרופ' סטיבן הוקינג מת בשנתו * חקר חורים שחורים והיה פעיל חברתי

  • 14 תגובות
ויליאם הנרי פרקין. מתוך ויקיפדיה

התגלית המקרית של ויליאם הנרי פרקין הבסיס לתעשיות הכימיה האורגנית והתרופות

  • תגובה אחת
צילום: Shutterstock

להציל חיים: כך התפתחה כרית האוויר לרכב

  • תגובה אחת
כריות אוויר מצילות אלפי בני אדם מדי שנה והפכו עם השנים למערכת ההגנה האייקונית ביותר של תעשיית הרכב. אבל כמה אנחנו באמת יודעים עליהן? איך הן בעצם עובדות, אילו גלגולים
הטבעת. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות.

מה עשה "סנטה קלאוס" בגינה בעמק יזרעאל?

  • אין תגובות

גבולות הכוח או הרהורים על כוחה המניע של האש

  • 2 תגובות
הגפן הינה אחת משבעת המינים ומצוות שתיית היין היא חלק נפרד מטקסים שונים ביהדות. אילוסטרציה: pixabay.

"הבו לנו יין ותירוש"

  • 2 תגובות
נראה שארה"ב צוללת לעבר עידן של הסתגרות והתבדלות. הבית הלבן רוצה לבטל הסכמים בין־לאומיים, בהם הסכם פאריס להתמודדות עם השתנות האקלים, והסכם הסחר החופשי בצפון אמריקה (נאפט"א), והוא משתמש בצווים נשיאותיים כדי לעצור או להאט את כניסת הפליטים והמהגרים לארה"ב. צילום: Michael Vadon.

מדע בלי חומות

  • 4 תגובות
צבי ארץ ישראלי (Gazella gazella gazella) בחבל לכיש. מקור: מינוזיג, Wikimedia Commons.

למי הזכות לתת שם למין זואולוגי

  • 7 תגובות
אחד המקטעים ששוחזרו ממגילות קומראן. קרדיט: רשות העתיקות, הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי.

שוחזרה אחת משתי מגילות קומראן האחרונות שעדיין לא פוענחו

  • אין תגובות
מרפאת אגניו, ציור מ-1889 מאת תומס איקינס, מתאר אולם ניתוחים אמריקני לאחר הופעת ההרדמה הכללית. מקור: Thomas Eakins.

רפואה מסוכנת

  • אין תגובות
שחזור של בית בד. מקור: Chai, Wikimedia Commons.

טוב שמן טוב עם שם טוב

  • תגובה אחת
שובך יונים בשדות של שבטה – פעם כל זה היה שדה חקלאי. מקור: פרופ' גיא בר עוז.

עצמות המכרסמים מספרות את סיפורו של הנגב הפורח שלפני 1,500 שנה

  • 7 תגובות
דונלד טראמפ בעצרת בחירות, במהלך הקמפיין לנשיאות ארה"ב, 2016. צילום: Gage Skidmore.

2017 – שנת חורבן המדע בארה"ב

  • 22 תגובות
האם על מדענים לצאת מהמעבדה ולהיכנס ולפוליטיקה? אילוסטרציה: pixabay.

האם מדענים צריכים להיכנס לפוליטיקה?

  • תגובה אחת
תמונות הפסיפס והחפירה, בהשתתפות תלמידי התיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.

שרידי מנזר וכנסייה מפוארים בני 1,500 שנה נחשפו בבית שמש

  • אין תגובות
תדהמה. איור: מתוך PIXABAY.COM

הממצאים שלך מבוססי מדע או ראיות? לא תקבל תקציב מהממשל האמריקני

  • 13 תגובות
כלי זכוכית רומי עתיק, צילום: Carole Raddato.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה ה-2 ואילך – הזכוכית ובית הנשיאות

  • 3 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם עמוק בפנים כולנו גזענים?

  • 3 תגובות
פרופ' אליזבטה בוארטו וד"ר טוביאס ריכטר מביטים אל האופק באתר החפירות "שובייקה 1" – כ-150 ק"מ מצפון-מזרח לרבת עמון. מקור: מגזין מכון ויצמן.

שרידי עשבים שופכים אור חדש על התפתחות המהפכה החקלאית

  • אין תגובות
"על אנשי המחקר להיות נכונים לא רק להיות קשובים לשאלות ולתהיות שמעלה הציבור ולא להסתפק בניסיון להדוף אותן, אלא גם להיענות להן – אף אם משמעות הדבר היא שיהיה עליהם לגנוז טכנולוגיה שלדעתם עשויה לשנות את העולם." אילוסטרציה: U.S. Air Force photo by Richard Eldridge.

מדענים מנסים דרכים חדשות לשכנוע ציבור ספקן

  • 2 תגובות
: נר שלם מהתקופה העבאסית שנמצא בבור האשפה ועליו עיטור אשכולות גפן וציפורים. אליהו ינאי, באדיבות עיר דוד.

חציל בן 1,000 שנה התגלה בחפירות בירושלים

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

גם ידע הוא תשתית חיונית

  • 3 תגובות
פרופ' הירושי אישיגורו האדם (מימין) וכפילו הרובוט (שמאל). מקור: Florian Voggeneder / Ars Electronica.

"כשהאוכלוסיה מזדקנת אין ברירה אלא להיעזר ברובוטים"

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

רועים ועדריהם

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק חמישי – קראמיקה בסימן של הון ושלטון

  • תגובה אחת
שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק רביעי – אריסות מלכותית תרתי משמע

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

איך לא ליפול בפח החדשות המזויפות

  • 19 תגובות
 אליעזר יודקובסקי תיאר כיצד אפוקליפסה של בינה מלאכותית עלולה להתרחש. במאמר מ-2008 הוא כתב: "עד כמה סביר הדבר שהבינה המלאכותית תחצה את כל הפער הרחב המשתרע מאמבה ועד לשוטה הכפר, ואז תעצור ברמה של גאון אנושי?" ותשובתו: "מבחינה פיזית יהיה אפשר לבנות מוח שיוכל לחשב פי מיליון מהר יותר ממוח אנושי… אם נאיץ כך מוח אנושי, שנה סובייקטיבית של מחשבה תתכווץ ל-31 שניות פיזיקליות בעולם החיצוני, ואלף שנה יחלפו בתוך שמונה שעות וחצי." אילוסטרציה: pixabay.

האם הבינה המלאכותית מסכנת את האנושות?

  • 40 תגובות
חפירת קשת וילסון – מבט כללי. בחפירה נחשפו 8 נדבכים מאבני הכותל. צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות.

במנהרות הכותל נחשפים נדבכים חדשים לעומקו של הכותל המערבי וכן תיאטרון רומי עתיק

  • תגובה אחת
דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2017: מפתחי שיטה להדמיית מולקולות ביולוגיות במיקרוסקופ אלקטרונים

  • אין תגובות
מתקן LIGO בהנפורד, וושינגטון. צילום: CALTECH

"הזוכים בנובל לפיזיקה הופתעו בעצמם מעוצמת האות של אירוע גלי הכבידה הראשון"

  • 6 תגובות
הדמייה של התמזגות שני חורים שחורים, שעל קיומה הצביעו גלי הכבידה שתועדו על ידי LIGO בשנת 2017. מקור: The SXS (Simulating eXtreme Spacetimes) Project.

פרס נובל לפיזיקה למגלי גלי הכבידה

  • 3 תגובות
ועדת פרס נובל לפיזיקה הודיעה הבוקר על הענקת מחצית מפרס נובל לפיזיקה לשנת 2017 לריינר וייס, ואת המחצית השניה לבארי באריש וקיפ ת'ורן, שלושתם משותפות LIGO/VIRGO
ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017, מגלי המנגנון המולקולארי שמאחורי השעון הביולוגי. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי

  • 4 תגובות
שריד היישוב העתיק ציפורי. התנאים התשתיתיים של הגליל קדמו יותר צמיחת משקים אינטנסיביים ובכללם ה"עיר", הלוא היא הווילה רוסטיקה בסגנון הרומי. צילום: Liorca, Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק שלישי – משק אינטנסיבי: מהפך חקלאי אמיתי

  • תגובה אחת
קוף מקוק במתקן לניסויים בבעלי חיים. מקור: Understanding Animal Research.

שקיפות היא הדרך להיטיב את היחס לפרימטים במחקר המדעי

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מדוע נעשו הרשתות החברתיות מדגרה מושלמת לתרמיות ולמידע שגוי

  • 6 תגובות
שיגור טיל בליסטי מסוג Trident II. מקור: U.S. Department of Defense photo / Lockheed Martin.

הורידו את הכוננות של הנשק הגרעיני

  • 2 תגובות
ניתוח גנטי מרמז על כך שבני האדם אכלסו את הרמה הטיבטית ברציפות החל מעידן הקרח האחרון. בתמונה - סטופה בודהיסטית ובתים בעיירה טיבטית. צילום: Jialiang Gao / Wikimedia.

מתי חיו ראשוני הטיבטים?

  • 2 תגובות
גת, מוצג במוזיאון ימי התנ"ך, עין כרם. צילום: י.ש., ויקיפדיה.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק שני – חקלאות: הון ושלטון

  • 3 תגובות
מקור: אוניברסיטת חיפה.

כלי חרס יוצא דופן מעיד על פולחן חקלאי קדום בעמק הירדן

  • 3 תגובות
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

כיצד התעשיה נאבקת במדע

  • 15 תגובות
תנשמת צדה. עוזרת להשלים את הפאזל הפרהיסטורי. צילום: Kentish Plumber, Flickr.

איך נראתה ראש העין בימי האדם הקדמון?

  • תגובה אחת

כתובת ביזנטית ביוונית נחשפה בסמוך לשער שכם בירושלים

  • 6 תגובות
פרחי עץ האלגום (Santalum album). צילום: J.M.Garg, Wikimedia.

אפרסמון? האמנם?

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש