חברה והיסטוריה

אילוסטרציה: pixabay.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק חמישי – קראמיקה בסימן של הון ושלטון

  • תגובה אחת
שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק רביעי – אריסות מלכותית תרתי משמע

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

איך לא ליפול בפח החדשות המזויפות

  • 19 תגובות
 אליעזר יודקובסקי תיאר כיצד אפוקליפסה של בינה מלאכותית עלולה להתרחש. במאמר מ-2008 הוא כתב: "עד כמה סביר הדבר שהבינה המלאכותית תחצה את כל הפער הרחב המשתרע מאמבה ועד לשוטה הכפר, ואז תעצור ברמה של גאון אנושי?" ותשובתו: "מבחינה פיזית יהיה אפשר לבנות מוח שיוכל לחשב פי מיליון מהר יותר ממוח אנושי… אם נאיץ כך מוח אנושי, שנה סובייקטיבית של מחשבה תתכווץ ל-31 שניות פיזיקליות בעולם החיצוני, ואלף שנה יחלפו בתוך שמונה שעות וחצי." אילוסטרציה: pixabay.

האם הבינה המלאכותית מסכנת את האנושות?

  • 40 תגובות
חפירת קשת וילסון – מבט כללי. בחפירה נחשפו 8 נדבכים מאבני הכותל. צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות.

במנהרות הכותל נחשפים נדבכים חדשים לעומקו של הכותל המערבי וכן תיאטרון רומי עתיק

  • תגובה אחת
דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2017: מפתחי שיטה להדמיית מולקולות ביולוגיות במיקרוסקופ אלקטרונים

  • אין תגובות
מתקן LIGO בהנפורד, וושינגטון. צילום: CALTECH

"הזוכים בנובל לפיזיקה הופתעו בעצמם מעוצמת האות של אירוע גלי הכבידה הראשון"

  • 6 תגובות
הדמייה של התמזגות שני חורים שחורים, שעל קיומה הצביעו גלי הכבידה שתועדו על ידי LIGO בשנת 2017. מקור: The SXS (Simulating eXtreme Spacetimes) Project.

פרס נובל לפיזיקה למגלי גלי הכבידה

  • 3 תגובות
ועדת פרס נובל לפיזיקה הודיעה הבוקר על הענקת מחצית מפרס נובל לפיזיקה לשנת 2017 לריינר וייס, ואת המחצית השניה לבארי באריש וקיפ ת'ורן, שלושתם משותפות LIGO/VIRGO
ההכרזה על זוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2017, מגלי המנגנון המולקולארי שמאחורי השעון הביולוגי. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה למגלי המנגנונים המולקולאריים שבבסיס השעון הביולוגי

  • 4 תגובות
שריד היישוב העתיק ציפורי. התנאים התשתיתיים של הגליל קדמו יותר צמיחת משקים אינטנסיביים ובכללם ה"עיר", הלוא היא הווילה רוסטיקה בסגנון הרומי. צילום: Liorca, Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק שלישי – משק אינטנסיבי: מהפך חקלאי אמיתי

  • תגובה אחת
קוף מקוק במתקן לניסויים בבעלי חיים. מקור: Understanding Animal Research.

שקיפות היא הדרך להיטיב את היחס לפרימטים במחקר המדעי

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מדוע נעשו הרשתות החברתיות מדגרה מושלמת לתרמיות ולמידע שגוי

  • 6 תגובות
שיגור טיל בליסטי מסוג Trident II. מקור: U.S. Department of Defense photo / Lockheed Martin.

הורידו את הכוננות של הנשק הגרעיני

  • 2 תגובות
ניתוח גנטי מרמז על כך שבני האדם אכלסו את הרמה הטיבטית ברציפות החל מעידן הקרח האחרון. בתמונה - סטופה בודהיסטית ובתים בעיירה טיבטית. צילום: Jialiang Gao / Wikimedia.

מתי חיו ראשוני הטיבטים?

  • 2 תגובות
גת, מוצג במוזיאון ימי התנ"ך, עין כרם. צילום: י.ש., ויקיפדיה.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק שני – חקלאות: הון ושלטון

  • 3 תגובות
מקור: אוניברסיטת חיפה.

כלי חרס יוצא דופן מעיד על פולחן חקלאי קדום בעמק הירדן

  • 3 תגובות
נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ממעיט בחשיבות הממצאים המדעיים באשר להתחממות כדור הארץ באירוע הפרישה מהסכם פריז. צילום מסך מתוך YOUTUBE

כיצד התעשיה נאבקת במדע

  • 15 תגובות
תנשמת צדה. עוזרת להשלים את הפאזל הפרהיסטורי. צילום: Kentish Plumber, Flickr.

איך נראתה ראש העין בימי האדם הקדמון?

  • תגובה אחת

כתובת ביזנטית ביוונית נחשפה בסמוך לשער שכם בירושלים

  • 6 תגובות
פרחי עץ האלגום (Santalum album). צילום: J.M.Garg, Wikimedia.

אפרסמון? האמנם?

  • 2 תגובות
שרידי וילה רומית באפולוניה. צילום: Gilgamesh / Wikimedia.

המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק ראשון – וילות בספרות חז"ל

  • 8 תגובות
שחזור של בושם האפרסמון המקראי, מתוך התערוכה "Jerusalem: A Medical Diagnosis Exhibition", 2014. צילום: Deror avi / Wikimedia.

תעלומת הבושם הסודי

  • 3 תגובות
איך מציירים את נפוליאון? עם כובע נפוליאון! איך התקבּעו הדימויים האלה בראשנו? ציור: "נפוליאון חוצה את האלפים", מאת ז'אק-לואי דויד.

מיכלאנג'לו עשה לו קרניים

  • 5 תגובות
כלי האבן שנחשפו בבית היוצר. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות.

מחצבה לייצור כלי אבן ששימשו יהודים בתקופת בית שני נחשפה בכפר ריינה בגליל

  • 2 תגובות
איור של מוגלי מתוך "ספר הג'ונגל", 1924. איור: Maurice de Becque.

ילדי הפרא

  • 2 תגובות
שלד של כנעני בן כ-3,700 שנה מצידון. מתוך המאמר המדעי

מדענים הצליחו לשחזר ולסדר גנום עתיק בעזרת DNA שנאסף מחמישה כנענים שונים שחיו בלבנון של היום לפני כ-4,000 שנה

  • אין תגובות

עדויות לחורבן ירושלים בידי הבבלים נחשפו בעיר דוד

  • 19 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

אוכל, קדימה אוכל

  • תגובה אחת
מקור: pixabay.

חברת סטארטאפ ישראלית מפתחת פלטפורמה להמרת מט"ח לקראת נסיעה לחו"ל

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מתגלגלים מצחוק

  • תגובה אחת
מאגר המים – מבט מבפנים. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות.

מפעל מים מרשים בן 2700 שנה נחשף בראש העין

  • תגובה אחת
עובדת במרכז ימי קדה קידה בפני לווייתן. מקור: gwaar.

האם בני אדם העתיקו את תנוחת ההשתחוות מבעלי חיים?

  • 8 תגובות
הראיות תומכות בסיבות בלתי חברתיות לנטייה מינית. מקור: pixabay.

נטייה מינית: כך נולדנו

  • 33 תגובות
חדשות מזויפות – פייק ניוז – הן חלק מהשלכותיו המיידיות של עידן המסך. מקור: Stuart Rankin, מבוסס על קריקטורה ישנה.

דיאלוג בהפרעה

  • 7 תגובות
גם כשהדעות חלוקות, אפשר לנהוג בכבוד הדדי. איור: pixabay.

מה לעשות כשהעובדות אינן משכנעות?

  • 6 תגובות
נשים סובלות מהטיות המקשות על התקדמותן במדע. מקור: pixabay.

המדע סובל מבעיה של אפליה מגדרית

  • 3 תגובות
תל אביב. האם הבעיות שנחשבות לעובדות עבור ישראלים רבים אכן קיימות? צילום: Gilad Avidan / Wikimedia.

דעות קדומות, קונספציות מוטעות והמגמות העתידיות שיצעידו את ישראל קדימה

  • 9 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

ובחלום ראיתי

  • אין תגובות
אריגים מתמנע, עשויים צמר ומעוטרים בפסי אדום וכחול. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות.

עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מימי המלכים דוד ושלמה

  • אין תגובות
"המכונות הולכות והופכות חכמות, ויותר ויותר יודעות לעשות עבודות שכיום עושים אותן בני אדם. לכן, נשאלת השאלה: מה עלינו, בני המין האנושי?". אילוסטרציה: pixabay.

"הרובוטים לא רק לוקחים מקצועות אלא מאפשרים כניסה קלה יותר למקצועות טכנולוגיים חדשים"

  • אין תגובות
לצד התבססות ענף הדיג התפתחה בישראל הקדומה מלאכת/תעשיית שימורי דגים. איור: Lea von Littrow, c. 1914.

יהודי אוהב דגים? – פרק רביעי – שימורי דגים

  • תגובה אחת

מחקר: שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים מודרנית

  • אין תגובות
תכשיטי נשים שנמצאו במטבח המגדל הצלבני. צילום: ורד בוסידן, רשות העתיקות.

תכשיטי נשים בני 900 שנה נחשפו במטבח של מגדל צלבני עתיק

  • אין תגובות
שרידים של מגדל הביצורים. אבני המסד הונחו רק בתקופת הברזל. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מגדל ביצורים בירושלים נבנה 1,000 שנה מאוחר יותר מכפי שהעריכו עד כה ארכיאולוגים

  • 5 תגובות
תלמידי של"ח חושפים את המתקנים העתיקים בחורבת חוקוק. צילום: אנסטסיה שפירו, באדיבות רשות העתיקות.

אזור תעשייה קדום נחשף בחפירות תלמידים בחוקוק שבגליל

  • תגובה אחת
הכתובת החדשה מתל ערד שנתגלתה על ידי החוקרים מאוניברסיטת תל אביב. קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב.

טכנולוגיית צילום חדשה חשפה כתובת עברית מימי בית ראשון – על גבי חרס שנחשב עד היום לנקי מכתב

  • 3 תגובות
באוסף מאמרים של דייסון מ-1988, הוא מדמיין בינה המתפשטת על פני היקום כולו והופכת אותו למוח קוסמי עצום. "מה יבחר המוח לעשות כשהוא מכיר את היקום כולו ושולט בו?" אילוסטרציה: pixabay.

מה מכונה חכמה כמו אלוהים תרצה?

  • 40 תגובות
איור: Charles R. Knight, 1920.

"אנשי המערות"? לא בהכרח

  • 7 תגובות
ים המלח. צילום: David Shankbone, Wikimedia.

חוקרים מצאו עדויות למהפכה החקלאית מתחת לקרקעית ים המלח

  • 3 תגובות
תצלום לוויין לילי של הדלתא של הנילוס. עורק החיים של מצרים. צילום: NASA Earth Observatory.

האסון הסביבתי שיזעזע את המזרח התיכון?

  • 6 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש