בשנת 2030 יתחילו מדענים מכל העולם לקבל נתונים שיישלחו מחללית מחקר שתנוע במסלול סביב כוכב-הלכת צדק. מדובר בחללית המחקר JUICE, שתשוגר בשנת 2022 ותגיע לכוכב-הלכת המרוחק במסגרת משימה של סוכנות החלל האירופית (ESA). על החללית יימצא גם מכשיר מדידה שיזמו והגדירו מדעני מכון ויצמן למדע, ואשר בנתה החברה הישראלית אקיוביט ,
עפר דורון, מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית אמר את הדברים בכנס החלל הבינלאומי של מכון פישר ומשרד המדע
בנאס"א נענו לבקשתה של רונה רמון ושרידי ניסוי "מיידקס" ממעבורת ה"קולומביה" חוזרים לישראל, 13 שנים לאחר ההתרסקות
שר המדע אקוניס: "נמשיך לבסס את מעמדה של ישראל כמדינה מובילה בתחום" * גם מערכת החינוך מציינת את שבוע החלל
המשגר הוצב במתחם אקדמיית החלל הישראלית שהקימה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע במוזיאון ארץ ישראל בת"א שיופעל בשבוע הקרוב במסגרת אירועי שבוע החלל
שר המדע אקוניס: מנגישים את המדע והחלל לציבור הרחב בישראל
תלמידים, אפילו בבית הספר היסודי צריכים ללמוד דברים שיוכלו להציל בעתיד את כדור הארץ, תוך שימוש במשאבי החלל. דברים שאמר בני דיין, לתלמידי כיתה ד'
אלוף במי"ל דוד עברי: הייתי צריך למכור דירות שהיו רכוש הצבא כדי לממן את תוכנית החלל לאחר כישלונות שיגור * עברי היה בין המשתתפים בערב לרגל צאתו לאור של ספרו של משה אורטס "האתגר שמעבר לאופק" המתאר את תקופת עבודתו הארוכה בתעשייה האווירית ואת שיטות הניהול הייחודיות שלו.
הקשר אבד הבוקר (שבת) בשעה 06:45. לפני כשנתיים דיווחה חלל תקשורת לבורסה כי אחד המנועים שבת ולכן העריכה אז כי חיי הלוויין יקוצרו * בניגוד לשאר לווייני עמוס שנבנו על ידי התעשייה האווירית, עמוס 5 נבנה על ידי חברת ISS הרוסית
השר אקוניס: חשיבות אדירה לחתימת ההסכם ביום שבו הוחלט על סימון מוצרים ישראלים
השר אקוניס: הישג וגאווה ישראלית. נמשיך להוביל את המדע הישראלי פורץ הדרך אשר עיני העולם נשואות אליו
שתי הסוכנויות יפתחו במשותף לוויין היפרסלקטארלי המכונה שלום
עמוס E יבצע תמרונים בחלל בעזרת מערכת הנעה חשמלית. מבנה הנעה חדשני זה הינו יעיל יותר וקטן מימדים בהשוואה למערכת ההנעה הכימית המקובלת היום במרבית לווייני התקשורת
ראש נאס"א צ'ארלס בולדן: הרעינוות המקוריים מישראל יוכלו לתמוך בפיתוח טכנולוגיות שיוכלו לקדם את היכולת לטוס למאדים * שר המדע אקוניס: "הסכם היסטורי עם השלכות מרחיקות לכת לתעשיית החלל הישראלית״
הפיתוח שהוצג לראשונה במסגרת הקונגרס ה-66 של האגודה לאסטרונאוטיקה המתקיים בימים אלה בירושלים * ישלב בין שני גלאים – האחד שפותח בצרפת ובוחן את השפעת הטמפרטורה על החומרים במעטפת הלווין וגלאי שפותח במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק ואשר בודק בזמן אמת את סביבת החלל
בכך צפוייה SpaceIL להיות הקבוצה הראשונה מבין המתחרות בתחרות Lunar X prize שתשגר חללית לירח. אם השיגור לא ייכשל והחללית תבצע את משימתה היא גם עשויה לזכות בפרס בשווי 30 מיליון דולרים, שיכסה כ-60% מההשקעה
בנוסף, ישראל תהיה אחת משלוש מדינות בהם יותקן שרת גישה שדרכו ייכנסו משתמשי העולם השלישי ל-60 שירותי אינטרנט בסיסיים, במסגרת קונסורציום internet.org
בחתימה על ההסכם, מצטרפת ישראל למהלך אמריקני כולל, שלו שותפות מדינות שוחרות חלל, הרואות את עצמן אחראיות להבטחת הפעילות השוטפת, הבטוחה, והבת-קיימא בחלל. בין המדינות שכבר משתפות פעולה עם ארה"ב בנושא זה: בריטניה, דרום-קוריאה, צרפת, קנדה, איטליה, יפן, אוסטרליה, גרמניה וסוכנות החלל האירופית.
כך אומר פרופ' חיים אשד, יו"ר החלל במולמו"פ ומאבי תכנית החלל הצבאית הישראלית בראיון לאתר הידען המפרט את התוכנית ומציע ליישם אותה בדרך דומה לזו שבה הוקמה מערכת הגנת הסייבר
עשהאל מחליף את תא"ל במילואים אסף אגמון, שכיהן בתפקיד בעשר השנים האחרונות.
כך מתאר תא"ל (מיל.) פרופ' חיים אשד, שהיה מיוזמי התוכנית ועמד בראשה בשנים הראשונות בראיון לאתר הידען
בדיקת ההיתכנות של חיים על ענני נוגה, כריית מחצבים מאסטרואיד או תכנון משימת מחקר לכוכב הלכת הננסי, קרס. אלה האתגרים שעם אחד מהם נדרשו להתמודד תלמידי חטיבות ביניים שהשתתפו באולימפיאדת החלל על שם אילן ואסף רמון, המתקיימת ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע
המגעים עם סוכנויות חלל זרות אינם מתרוממים
ד"ר ערן פריבמן, מנכ"ל עמותת SpaceIL: "הארכת התחרות נדרשה לאור המורכבות והאתגר שבמשימה" * הקבוצות המשתתפות בתחרות בונים חללית שתגיע לירח ותבצע פעולות מסוימות על פניו יוענק פרס של 30 מיליון דולר
כך הודיע מנכ"ל מפעל מבת-חלל של התעשיה האווירית עפר דורון, בפאנל שעסק בתעשיית החלל הישראלית * החממה ששמה יהיה ספייס נסט תוקם מחוץ לגדר ולרשות היזמים יעמדו שירותי בדיקה ושירותי ייעוץ של מהנדסים בתחומים השונים * המהנדס הראשי שלה יהיה עפר לפיד
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו