מנכ”ל סוכנות החלל אבי בלסברגר: “במידה ויועמד לרשותנו התקציב שהובטח נגיע להיקף תעשייה של 3 מליארד ₪ תוך 5 שנים ונכפלו תוך 5 שנים נוספות”

מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית אמר את הדברים הללו בדיון ראשון של ועדת המשנה לענייני חלל של וועדת המדע והטכנולוגיה – ‘הוועדה לנושא החלל’ קיימה דיון ראשון שעסק בפעילות סוכנות החלל הישראלית, קשייה ודרכים לקידומה.

בפתח הדיון התייחס יו”ר וועדת המשנה ח”כ יואב קיש (ליכוד) לכינוסה: “בכנסת אנחנו נתקלים בהרבה מאוד תחומים שלתעשייה הישראלית יש בהם חלק והצלחה. תחום החלל הוא תחום מאתגר במיוחד, מצד אחד יש בו המון הזדמנויות ומפתה מאוד להיכנס ולהיות פעיל בו, ומצד שני זה המשחק של הגדולים. מבחינת ההשקעות והיכולות קשה למצוא סטרטאפים, קשה למצוא אמצעי רקטי שמוציא אותך לדרך, קשה למצוא הרבה השקעות הוניות. כך שצריך לחבר את היכולות והיזמות שיש אצלנו יחד עם החברות הגדולות שיאפשרו מימוש של הטכנולוגיה”.
יו”ר וועדת המדע והטכנולוגיה, ח”כ אורי מקלב (יהדות התורה) התייחס גם הוא לכינוסה של הוועדה ואמר: “מינינו את יואב קיש בגלל ההכרה שלו את התחום. עושים כאן למען מדינת ישראל והחברה בישראל, התרומה של חקר החלל הוא נושא אסטרטגי מאוד מאוד חשוב. זהו מנוף טכנולוגי רב השפעה. זהו נושא שפעיל בכל תחום, תחבורה, תקשורת, חקלאות, פנים, התועלת והצורך הם גדולים מאוד. היום נתרשם מהפעילות והעיקר הוא לשמוע על הקשיים, ואיך אפשר למנף ולקדם את הפעילות, בהשקעות ומחקר, כדי להגיע לתוצאות”.
בהמשך פרופסור (אלוף במיל’) איציק בן ישראל, יו”ר סוכנות החלל הישראלית הציג את הקשיים של הסוכנות: “עד לפני 3-4 שנים לא היה לסוכנות תקציב מלבד תקציב להחזקת עצמה. זה השתנה כשהיעד הראשוני היה להישען על תשתיות החלל שיצרה מערכת הביטחון ולמנף את זה לטובת הכלכלה. התחלנו בתוכנית ‘צוות הנשיא’ שקודמה על ידי הנשיא לשעבר פרס וראש הממשלה עם יעד די אמבציוני – שאם יושקעו 300 מיליון ₪ מידי שנה בחלל האזרחי בארץ, אפשר יהיה לקחת בין 3 ל-5 אחוז מהשוק העולמי, כאשר כל אחוז הוא בערך 2 מיליארד דולר”.
בן ישראל הוסיף: “לבסוף קיבלנו 90 מיליון ולא 300, וגם זה נפרש ל-3 שנים. השנים האחרונות היו בעייתיות מבחינת בחירות, וגילינו שאם זה לא בבסיס התקציב אתה בבעיה, זה התעכב בשל כל הדברים האלה ואפשר לומר שהתוכנית התחילה בפועל רק לפני שנה וחצי – שנתיים ואנחנו מאוד רחוקים מהתקציב שהגדירו בתחילה” הוסיף בן ישראל וסיכם: “המסר העיקרי שלנו הוא שאנחנו צריכים לחדש את התוכנית הזו, ועדת החלל עדכנה את התוכנית הזו, ושר המדע הנוכחי מתכוון להעלות את זה באחד מדיוני הממשלה הקרובים”.
בהמשך הדיון הציג מנכ”ל סוכנות החלל הישראלית, אבי בלסברגר בפני חברי הוועדה סקירה ארוכה של סוכנות החלל הישראלית. בסקירה הוצגו לקוחות הסוכנות, גופי התעשייה והאקדמיה עימם היא עובדת וכן ההישגים של החלל בישראל.

מנגד הציג בלסברגר את הקשיים הרבים: “הצרכנים המקומיים לא מהווים מקור הספקה מספיק, אין לנו הזמנות מחו”ל למעט מה שעובר ממדינה למדינה, התחום האזרחי בישראל מועט מאוד ואין פרויקטים של תקשורת למעט עמוס 6”.
כך ציין בלסברגר כי ברצונה של הסוכנת להמשיך את התהליך שהחלה בשנים האחרונות במסגרת תוכנית חדשה שגובשה: ‘תוכנית החלל הלאומית האזרחית’, במסגרתה מתבקשת הממשלה לאמץ מספר יעדים בתחומי בניית התעשייה, החינוך ומיצוב ישראל כספקית ומומחית מובילה, במטרה “להגיע להיקף תעשייה של 3 מיליארד ₪ תוך 5 שנים ולהכפילו תוך 5 שנים נוספות. כל זאת בהנחה שהתקציב יהיה כ-300 מיליון ₪ לשנה כפי שדובר בתחילת הדרך”.
מול כך הציג בלסברגר כי התקציב שאישר האוצר הינו כ-60 מיליון ₪ לשנים 2016, 2017, מה שמהווה ירידה מתקציב השנים הקודמות ואינו מתקרב לתקציב הרלוונטי לתוכנית לפיתוח משמעותי של התחום בישראל.
שלמה פשקוש נציג אגף תקציבים במשרד האוצר השיב לטענות ואמר: “כבר בשנים הראשונות שמו כאן סכום כסף מכובד של 190 מיליון ₪ וזה לא מובן מאליו לפרויקט שרק התחיל, זאת גם מתוך הבנה שלנו שיש הרבה פוטנציאל בתחום החלל האזרחי. לגבי השנים הבאות לא היה קיצוץ, הייתה הסכמה שבמסגרת”.
“יש לכם כבר תקציב מובטח ל-2017, בגלל שזה פיתוח תעשייה נתנו מחויבות לטווח ארוך. יש לנו עוד חודש דיוני תקציב, בשמחה נדון גם בזה בדיון פתוח, המדינה אמרה שזה יעד אסטרטגי, זה חזון והוכחנו שאנחנו מבינים את זה” סיכם נציג האוצר.