סיקור מקיף

תלמידים מירושלים זכו באולימפיאדת החלל ע"ש אילן ואסף רמון

בדיקת ההיתכנות של חיים על ענני נוגה, כריית מחצבים מאסטרואיד או תכנון משימת מחקר לכוכב הלכת הננסי, קרס. אלה האתגרים שעם אחד מהם נדרשו להתמודד תלמידי חטיבות ביניים שהשתתפו באולימפיאדת החלל על שם אילן ואסף רמון, המתקיימת ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע

 חבר הקבוצה אור טמיר עם דגם של "ספגטי" על רקע הדמייה של קרס. צילומים: יהונתן אשור, נאס"א
חבר הקבוצה של ביה"ס בויאר בירושלים, אור טמיר עם דגם של "ספגטי" על רקע הדמייה של קרס. צילומים: יהונתן אשור, נאס"א

 

בדיקת ההיתכנות של חיים על ענני נוגה, כריית מחצבים מאסטרואיד או תכנון משימת מחקר לכוכב הלכת הננסי, קרס. אלה האתגרים שעם אחד מהם נדרשו להתמודד תלמידי חטיבות ביניים שהשתתפו באולימפיאדת החלל על שם אילן ואסף רמון, המתקיימת ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. 270 קבוצות מרחבי הארץ השתתפו בתחרות. בשלב הראשון הם נדרשו לענות על חידון, ובשלב השני הם נדרשו לתכנן אחת ממשימות החל שהוזכרו לעיל. מבין הקבוצות המצטיינות, 14 העפילו לשלב הגמר, שבו נדרשו לפתח עוד את המשימה.

עשרים גשושיות

תלמידי כתות ח' ו-ט' מבית הספר בויאר בירושלים תכננו משימה מורכבת לנחיתה על קרס, וחלקו את הפרס הראשון על תלמידי חט"ב הימלפרב, שתכננו גם הם משימה אל כוכב הלכת הננסי. החללית של בויאר היא עשרימון, מצולע משוכלל המורכב מעשרים פירמידות משולשות (ארבעונים: צורה תלת מימדית שכל צלע שלה היא משולש שווה צלעות), אורכה של הצלע בכל פירמידה אמור להיות שני מטרים, ובסה"כ יהיה קוטר העשרימון כחמישה מטרים. "הצורה הזו היא אידיאלית למשימת חלל", מסבירים חברי הקבוצה התאומים רועי וגלעד פירו. "בטיל השיגור, הארבעונים מוערמים זה על גבי זה, כדי להתאים למבנה ארוך וצר. בתחנת החלל מורכבת צורת העשרימון, המותאמת לטיסה בחלל, שם אין צורך באווירו-דינאמיות". עם הגעתה לקרס אמורה החללית להתפרק לעשרים גשושיות, כל אחת מהן מיועדת לחקר אזור שונה על כוכב הלכת הננסי: חקר הקטבים, האוקיינוס, קו המשווה והאטמוספרה; וכן ולמשימות שונות כמו חיפוש אחר חיים וכריית מחצבים. שלוש מהגשושיות אמורות לשוב ולהמריא, ולשמש מערכת איכון לוייני (GPS) בעבור הגשושיות האחרות. נוסף על האחים פירו, חברי הקבוצה הם עילי שרייבר, דניאל פולק, גיל עזרא, אור טמיר (בתמונה), שליו שלמה, יהונתן אשור ורז גוב ארי. הם נעזרו במורה המלווה אבישג בן ישי ובמדריכה מאור מדמון.

פסטה בחלל

אולימפיאדת החלל היא אמנם תחרות, אבל קודם כל היא אירוע לימודי, המעודד את המשתתפים לצבור ידע בתחומי החלל ובמדעים נוספים. "למדנו לצורך הפיתוח הרבה מאוד פיזיקה", מאשר גלעד פירו. "למדנו על מערכות ייחוס, מהירויות, תקיפה ותנע, חישובי משקל ומסה, וקטורים. כמו כן היכרנו לעומק את קרס, ולמדנו הרבה על חגורת האסטרואידים. עבדנו בקבוצה מגובשת מאוד, ולמדנו על דינמיקה קבוצתית ועל שיתוף פעולה. זה בהחלט עשה לי חשק ללמוד עוד את תחום החלל". לשאלה אם היה רוצה להיות הישראלי הראשון שינחת על קרס, משיב פירו "לעוף בחלל זה קצת מפחיד, אבל להיות הישראלי הראשון שיתכנן חללית לקרס? בכיף".

נוסף על ההיבטים הפיזיקליים וההנדסיים, נדרשה הקבוצה להציג גם את ההיתכנות הכלכלית של המשימה. לדבריהם, יש הערכות כי על פני השטח של קרס אפשר למצוא מתכות נדירות רבות, תוצאה של התנגשות שלו עם אסטרואיד שיצרה מכתש ענקי. על פי הערכות מסוימות, שווי המחצבים מגיע לעשרות טרילויני דולרים, מה שהופך את המשימה לכדאית מאוד, משום שעלותה נאמדת רק בכ-2.5 מיליארד דולר.

פירמידות על כוכב לכת ננסי

כוכב הלכת הננסי קרס הוא הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים שבין המסלולים של מאדים וצדק. הוא נתגלה לפני יותר מ-200 שנה, בתצפיות של האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי (Piazzi), אך עד כה לא צולם מקרוב. בחודש הבא אמורה להגיע החללית Dawn בפעם הראשונה אל קרבתו של קרס. לכבוד המורשת של פיאצי האיטלקי, החליטו תלמידי בויאר לקרוא לחללית שלהם "ספגטי", כשכל גשושית תישא שם של פסטה אחרת: רביולי, מקרוני, לינגוויני וכן הלאה. הפרס לקבוצות הזוכות: טלסקופ משוכלל שיוצב על גג בית הספר, ומשם הם יוכלו לצפות על קרס, בעודם ממלאים את הכרס הפרטית בפסטה.

 

קרס – גדול האסטרואידים, כוכב לכת ננסי וכמעט לא מוכר

תגובה אחת

  1. כל אחת מהמשימות האלו היא רבת דמיון ישימה ועדיפה למימוש ע"י הסוכנות הישראלית לחלל מאשר מאמץ אווילי לשגר עוד אסטרונאוט ישראלי לשבוע למסלול סביב כדור הארץ ע"י סוכנות חלל זרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן