במכון לחקר החלל בטכניון התקיים סקר-תכן, שבו הוצגה ההתפתחות בפרויקט “סמסון”
ב-18 ביוני התקיים במכון לחקר החלל בטכניון CDR (סקר-תכן קריטי) של פרויקט “סמסון” (SAMSON) – שיגור ראשון של שלושה ננו-לוויינים בטיסת מקבץ. בסקר, שהוא מעין אבן דרך קריטית לקראת בניית הלוויינים, הוצגו המשימות המדעיות וכל תתי-המערכות.
פרויקט “סמסון”, שהוא מיזם חלוצי בתחום הלווינוּת המבוזרת, כולל שלושה לוויינים זעירים, שינועו בגובה של כ-700 קילומטר מעל כדור הארץ בטיסת-מקבץ אוטונומית. פירוש הדבר שהלוויינים ישמרו על מבנה מבוקר בחלל, וזאת על ידי תקשורת בין לוויינית ותיקון מסלוליהם באופן עצמאי.
המשימה הראשית של “סמסון” היא הוכחת היתכנות של טיסת-מקבץ של ננו-לוויינים בחלל, והשנייה – איתור מדויק של אנשים ואוניות במצוקה. את המחקר מוביל פרופסור פיני גורפיל, ואת בניית הלווינים – מהנדס המערכת אבנר קידר. תחנת הקרקע, וכן המקור הקורֵן (המדמה את האדם הזקוק לחילוץ) ימוקמו בטכניון.
“הטכניון נתן לנו מנדט עצום: לתכנן מערכת ראשונה מסוגה, לבנות אותה ולהביא לשיגורה לחלל,” אמר ראש המכון לחקר החלל, פרופסור אהוד בכר. “בנוסף, הטכניון נותן את חלק הארי בתקציב שלנו. עם זאת, מדובר בפרויקט גדול ומורכב מאוד, שלא יכולנו להוציא לפועל בלי שותפים בתוך הטכניון (המכון לחקר החלל, הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, המעבדה לתקשורת בפקולטה להנדסת חשמל) ומחוץ לטכניון (התעשייה האווירית, רפאל, משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית, אורט בראודה). לכן, מבחינתנו, אנחנו מובילים כאן מיזם לאומי.”
פרופסור בכר אמר כי “זה פרויקט יומרני מאוד, עם סיכון גבוה, לוח זמנים קשיח וציפייה עצומה להצלחה, ולכן זה הדבר הכי קרוב לסטרט-אפ שעשיתי בקריירה שלי. וזה כמובן מסובך במיוחד כי יש כאן אלמנט משמעותי של חומרה.”
פרופסור גורפיל הסביר כי המערכות בשלושת הלוויינים יופעלו באנרגיה סולרית, והנעת הלוויינים – באמצעות מערכת הנעה בגז דחוס בלחץ גבוה.
שיגורם של שלושת לווייני סמסון מתוכנן למחצית הראשונה של 2016, כמטען נוסף באמצעות אחד השיגורים המסחריים. המכון לחקר החלל נמצא במו”מ עם מספר גורמי שיגור ברחבי העולם בשאיפה לחתום בקרוב על חוזה שיגור.
12 תגובות
יכול להיות שהמדינה תשתתף בשלושת אלפים
מים נושפים
גם אם תקבל מוח מעזה, אפילו יד רביעית, זה לא יעזור. מבחינה קוגנטיבית אתה total loss. צריך לשלוח אותך לגריטה.
יש עכשיו בטח במחירים טובים , אולי מעזה יד שניה
מים נושפים
אני מבין שניתוח הלובוטומיה שלך נכשל. אולי תעשה החלפת מוח. אני בספק אם זה יעזור.
אנשי הנכבדים , אם מחשבים קרן אחת בלי הצלבה , בשל המהירות הגדולה של הקרן והמהירות של המעבדים “האיטית ” , הם לא מסוגלים להרגיש מרחק קטן משלושים סמטים , בכבוד מים נושפים
נניח שאני טוען שמהירות האור קטנה בס”מ אחד לשנייה בשנה. רק נניח. לגבי גי פי אס זה לא אמור להפריע. טעות מדידה של מטר לעוד מאה שנה. לגבי גלי כבידה שגם אותם מחפשים ניראה לי שהדיוק צריך להיות יותר גדול.
ואני מבין שאין הפסקת אש
אז זה מה יש!
אבל אני בכל זאת אאחל לכולם :
לילה טוב!
סבדרמיש יהודה
סבדרמיש יהודה
לוויני GPS נותנים דיוק של מטרים, וגם פחות מזה. זה, כשהמרחק ללווין הוא עשרות אלפי ק”מ.
לייזרים משמשים לבניית מכשירי ג’ירו רגישים מאוד, המתבססים על מדידות מדוייקות של מסלול הקרן.
אני לא מבין מה הבעיה בלמדוד מרחק בין לווינים בכל דיוק שתרצה. אפשר לבצע איפנון תדר ולקבל כל דיוק שתרצה.
זה נכון שבתיאוריה המסלולים אמורים לחצות, אבל נראה לי, בלי לחשב, שהתיקונים לשמירת מקום שצריך לבצע הם קטנים מאוד.
ליהודה סבדרמיש
א. האם ידועה לך שיטה מדוייקת יותר למדידת מרחקים מקרן לייזר ?
ב. לא נראה כי מעוף “סמסון” מיועד לגילוי גלי כבידה. הסיבה:
לגילוי גלי כבידה על מכשיר המדידה להיות בשדה כבידה קבוע.
מכשיר הנמצא בשדה כבידה משתנה יתקשה לאבחן את גלי הכבידה
הנמדדים מהחלל, ולהפריד בינם לבין השינויים הקטנים בשדה הכבידה
הפועל על “סמסון” במעופו סביב כדה”א.
לניסים
אחת המטרות של מעוף כזה היא גילוי גלי כבידה לכן המרחק בין הננו לווינים חייב להימדד בצורה מדוייקת ביותר. אני בספק אם קרן לייזר תוכל לתת את הדיוק הנידרש.
לילה טוב ושקט
סבדרמיש יהודה
יהודה
“מה תגידו לדיעה שייתכן ומהירות האור משתנה” … אני אגיד שלדיעה הזו אין השפעה על הנושא.
מדוע הפרוייקט נקרא SAMSON ?
כ”ע מעניין לקבל נתונים בסיסיים כגון :
א. מהו (בערך) המרחק בין שלושת הננו לווינים?
ב. מהו גודל הסטייה המותר\הנדרש ?
ג. מהו (בערך) גודלם ומשקלם של הננו לווינים (ע”פ כדה”א) ?
ד. האם לפי התכנון הנוכחי מבטם יופנה אל כדה”א אל החלל ?
המאמר נוגע בריפרוף בבעיות הצצות במערכת לווינית כזאת. לא דיברו על הדרך לקבוע את המרחק המדויק בין שלושת הננו לווינים ועל הקשייםהנובעים בשל כך. בהנחה שהמרחק ייקבע ע”י קרן לייזר כיצד זה נעשה?, מה תגידו לדיעה שייתכן ומהירות האור משתנה. דבר נוסף חשוב הלווינים נעים בתנועה סביב מרכז כדור הארץ לכן מסלוליהם לא יוכלו לנוע במקביל אלא יהיו חייבים להצטלב ביניהם. הצורך לקבוע מסלול מקביל ידרוש השקעת אנרגיה באופן רציף. ברור שכמותה של זאת מוגבלת. בקיצור, אשמח לקבל מאמר הרבה יותר מפורט בנושא.
יום טוב ושקט
סבדרמיש יהודה