שרידי הניסוי שביצע אילן רמון בחלל חוזרים לישראל

בנאס”א נענו לבקשתה של רונה רמון ושרידי ניסוי “מיידקס” ממעבורת ה”קולומביה” חוזרים לישראל, 13 שנים לאחר ההתרסקות

באותו הנושא: בוב קבנה – מנהל מרכז החלל קנדי: נאסא למדה להקשיב לביקורות. רונה רמון: רוצה שיזכרו את ההשראה, לא את הטרגדיה

13 שנה בדיוק לאחר אסון התרסקות “הקולומביה” עליה היה אילן רמון, חוזרים כעת שרידים מהניסוי הישראלי שערך בחלל. לרגל שבוע החלל הישראלי שמצוין השבוע ברחבי הארץ, קיבלה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מחווה מיוחדת מנאס”א: שרידי ניסוי “מיידקס” לחקר סופות אבק מדברי והשלכותיהם על האקלים, אשר תוכנן על ידי מדענים מאוניברסיטת תל אביב ובוצע בחלל על ידי אילן רמון. השרידים יוצגו ויישמרו בהתחלה במשרדי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.

הגעת שרידי מעבורת ה”קולומביה” לישראל התאפשרה לאור בקשתה של רונה רמון, ראש ‘קרן רמון לחינוך למצוינות וחלל’, להוציא לראשונה את השרידים משטחי ארצות הברית לישראל, ולאפשר לבני נוער בישראל להיחשף לעולם המחקר והחלל פורץ הדרך. בחודש מאי האחרון, בפגישה בין רונה רמון וראש נאס”א צ’רלס בולדן שנערכה בניו יורק במסגרת השקת פרויקט של קרן רמון,  עדכן בולדן כי נאס”א תחזיר את השרידים.

בטקס מחווה מיוחד שהתקיים היום בכינוס החלל ע”ש אילן רמון של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע הוחזרו השרידים ונחשפו לראשונה לציבור. הטקס התקיים בהשתתפות רונה רמון; שר המדע אופיר אקוניס; רוברט (בוב) קבנה שאימן והיה בקשר קרוב עם צוות הקולומביה וכיום מנהל מרכז החלל קנדי בנאס”א; שגריר ארה”ב בישראל  דניאל שפירו; החוקר הראשי של מיידקס פרופ’ זאב לוין; מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מנחם קדרון; יו”ר סוכנות החלל הישראלית פרופ’ יצחק בן ישראל; נציג חיל אוויר דוד ברקי.

שר המדע אופיר אקוניס אמר בטקס: “”המורשת של אילן רמון ממשיכה גם אחריו ומהווה השראה לצעירים, למדענים ולציבור הרחב. הניסוי שערך אילן תרם רבות למדע ותוצאותיו ממשיכות לתרום עד היום למחקרים ולחוקרים בתחום. הניסוי, שיצא מישראל ותוכנן על ידי מדענים ישראלים, חזר היום לביתו בישראל ויקבל כאן את מקום הכבוד הראוי”. עוד אמר השר כי בשבוע הבא ייצא לסדרת פגישות בנאס”א במסגרתם יבקש לבחון שליחת אסטרונאוט או אסטרונאוטית ישראלי נוסף.

עם קבלת ההודעה המרגשת מנאס”א אמרה רונה רמון כי “מדובר בסגירת מעגל עבורי ועבור כל אלו העוסקים במדע וחקר החלל בישראל. אני מתרגשת כי ראש נאס”א זכר את בקשתי ונענה בחיוב להביא את שרידי המעבורת לישראל, בכדי לאפשר לבני הנוער שלנו לקבל השראה מסיפורו של אילן ז”ל ושל ה”קולומביה” ולתרום לחינוך לאהבת המדעים והטכנולוגיה”.

בתהליך האיסוף שערכה נאס”א בסיוע הציבור לאחר התאונה וזיהויים, נמצאו שרידים מהניסוי: המצלמה שעמה צילם רמון את הניסוי בחלל, מערכת בקרה, הבית של העדשות של המצלמה, תמוכות, כונן הקלטה ורכיבים אלקטרונים נוספים.

במסגרת ההסכם של סוכנות החלל הישראלית עם נאס”א בשנת 1996 סוכם כי רמון יבצע את ניסוי “מיידקס” אותו תכננו מדענים באוניברסיטת תל אביב. הניסוי על ה”קולומביה” בדק את התכונות הפיזיקליות, האופטיות והכימיות של חלקיקי אבק, בפרט מעל מזרח הים התיכון. היה זה ניסוי חלוצי שמדד תכונות חלקיקי אבק בגבהים שונים, ניסויים שעד אז נעשו רק על הקרקע. החוקר הראשי של הניסוי, פרופ’ זאב לוין מאוניברסיטת תל אביב מסביר: “מטרתו של פרויקט ‘מיידקס’ היתה לתרום להבנת תהליכים הקשורים בהשפעת חלקיקי אבק על עננים ודרכם על האקלים, תהליך הנקרא ‘האפקט הבלתי ישיר’. הניסוי נערך במטרה לספק ידע לשימוש במודלים של אקלים ושל תחזיות מזג אוויר, סופות אבק,  כמויות גשם ועוד”.

הניסוי נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו ופרופ’ לוין מספר כי נאס”א גילו עניין מיוחד בניסוי זה מאחר שהוא סייע גם לכיול שני לוויינים אמריקאים.  הניסוי תוכנן בשני חלקים שאמורים היו לפעול בו זמנית – על המעבורת הפעיל רמון וצוות ה”קולומביה” מצלמה עם אורכי גל שונים שכאשר מתרחשות סופות אבק מעל הים התיכון, צילמה אותן המעבורת. בו-זמנית טס מטוס מחקר מעל ובתוך הסופה כדי למדוד את החלקיקים בגבהים שונים. בדרך זו ניתן היה לאמת ולכייל את המדידות שנעשו מהמעבורת.

למיידקס התווסף בהמשך תת ניסוי נוסף לצילום בלילה של שדונים –  הבזקי אור בצבעים שונים המופיעים לזמן קצר ביותר בגבהים של עד כמאה קילומטר מעל סופות הברקים. גם כאן היה זה הניסוי הראשון לצלם את אותם שדונים מהחלל במצלמה עם מספר אורכי גל במטרה להבין את התהליכים שגורמים להם להופיע. “התמונות שהתקבלו מרמון היו מרהיבות ביופיין” אומר פרופ’ לוין.

התוצאות לא איחרו להגיע. בזמן המשימה בחלל התרחשו מספר סופות אבק באוקיינוס האטלנטי מול חופי אפריקה שהתוצאות שלה שודרו בזמן אמת לכדור הארץ. למרבה הצער, דווקא תוצאות הסופה שהתרחשה מעל מזרח הים התיכון מערבית לאשקלון, זמן קצר לפני סיום המשימה, לא הגיעו בזמן למרכז הבקרה ואבדו עם ההתרסקות. אך רוב התוצאות שהגיעו מהניסוי הניבו וממשיכות עד היום להניב פירות אקדמיים ואף להמשך המחקר. לדוגמא, חקר השדונים, שהיה נושא שולי בחקר תופעות חשמליות באטמוספרה, תפס תנופה כתוצאה מפרסומי ‘מיידקס’ והביא למדידות דומות מתחנת החלל על ידי אסטרונאוט יפני ואסטרונאוט דני.

הקשר עם אילן לא היה מחקרי בלבד: “אילן היה בן אדם שאהבנו” אומר פרופ’ לוין. כל אחד מהחוקרים שלח עימו משהו לחלל: שירים על דיסקים, תמונות של הנינים והנכדים והחוקר הראשי השני ב”מיידקס”, פרופ’ יוסף יהוכין ז”ל, אף שלח ספר תורה שאותו קיבל כילד במחנה הריכוז ברגן בלזן. בתכתובות מיילים עם רמון במהלך השהייה בחלל, רשמו לו החוקרים שירים וחמשירים. “אילן היה בעל הבנה של תהליכים לעומק ויכולת טכנית גבוהה. הוא לקח את הניסוי באופן אישי” מסכם לוין.