בלעדי: התעשייה האווירית מקימה חממה לחברות סטארטאפ בתחום החלל

כך הודיע מנכ"ל מפעל מבת-חלל של התעשיה האווירית עפר דורון, בפאנל שעסק בתעשיית החלל הישראלית * החממה ששמה יהיה ספייס נסט תוקם מחוץ לגדר ולרשות היזמים יעמדו שירותי בדיקה ושירותי ייעוץ של מהנדסים בתחומים השונים * המהנדס הראשי שלה יהיה עפר לפיד

ביתן של התעשיה האווירית באחד מכנסי התעופה בעולם.<a href="http://www.shutterstock.com/gallery-221086p1.html?cr=00&pl=edit-00">Jordan Tan</a> / <a href="http://www.shutterstock.com/editorial?cr=00&pl=edit-00">Shutterstock.com</a>
ביתן של התעשיה האווירית באחד מכנסי התעופה בסינגפור.Jordan Tan / Shutterstock.com

התעשיה האווירית מקימה חממה לחברות סטארט-אפ בתחום החלל, המכונה ספייס-נסט SpaceNest. כך כך הודיע מנכ"ל מפעל מבת-חלל של התעשיה האווירית עפר דורון, בפאנל שעסק בתעשיית החלל הישראלית בהנחייתו של יו"ר סוכנות החלל הישראלית אלוף (מיל) פרופ' יצחק בן ישראל במסגרת ועידת ישראל לעסקים.

לדברי דורון החממה תוקם מחוץ לגדר ולרשות היזמים יעמדו שירותי בדיקה, לרבות מערכות הרעדה, מערכות ואקום, חימום וקירור, ושירותי ייעוץ של מהנדסים בתחומים השונים בהתאם לצורך. הוא מוסיף כי החממה תוקם מחוץ לגדר התעשייה האווירית כדי למנוע את הצורך באישורי כניסה לעובדי החברות.

לפני הפאנל הציגו ארבעה נציגים של חברות בתחום החלל את הפיתוחים שלהם. ד"ר ערן פריבמן מנכ"ל SPACEIL הציג את הפרויקט של הנחתת חללית על הירח במסגרת תחרות LUNAR XPRIZE בשיתוף גוגל. העמותה מגייסת כספים כדי לשגר את החללית בשנת 2016. ההערכה היא שיהיה צורך בתקציב של 60 מיליון דולרים.

פרופ' רן גינוסר , מנכ"ל רמון צ'יפ הציג את השבב של החברה שטס בחללית היאבוסה-2 ששוגרה בשבוע שעבר למפגש עם אסטרואיד, וכן את שבב הדור הבא מחשב על בן 64 מעבדים שיוכל להפוך את הלוויינים לחכמים (כתבה מלאה בקרוב).. יוסי ימין, מנכ"ל ספייס פארמה תיאר את הפלטפורמה לביצוע ניסויים בחלל על פלטפורמות שונות – לווינים, תחנת החלל, טילים פרבולים, מטוסים וכן על הקרקע בתנאים דומים לאלו שבחלל (פרט לכבידה כמובן). רז יצחקי טמיר מנכ"ל NSLComm הראה את האנטנות ללווינים שמפתחת החברה שיוכלו לשדר לקרקע ברוחבי פס גבוהים וללא צורך באננטות מיוחדות.

"ארבע החברות שהוצגו כאן ממחישות את היכולת לבנות תעשית "ניו ספייס" חדשה. באקוסיסטם הישראלי מוטה לגופים ממשלתיים ובטחוניים, כדי להגדיל את האקוסיסטם ועימו את היצוא צריכים גם סטארטאפים. לבנות סטאר-אפ בתחום החלל זה לא קל. פרופ' גינוסר פיתח את השבב שלו שנים עד שהוא טס לחלל. כל מודלי המימון הפיתךוח והעסקים שונים לגמרי כשמדובר בחלל. החוכמה היא בלקיחת הנסיון ואת העומק והרוחב של הידע שנדרשים להצליח בחלל ולחבר ליזמות, לזריזות ולחוכמה שמביאים יזמים צעירים.

אין אדם שיש לו את כל הידע הנדרש אפילו לבניית לוויין קטן. החוכמה איך לחבר את התשתיות גם הפיסיות – ניסויים ופיתוח וגם את הידע האנושי. כעת אנו מחפשים את הסטארטא0פיסטים הראשונים שיטמיעו את הסימביוזה בין התעשייה המנוסה והרעיונות החכמים. אני מקווה שנקבל את העידוד גם בתוך הבית גם בממשלה ונוכל לצאת לדרך. הלוואי ונמצא את עצמנו בעוד שלוש שנים עם 20 סטארטאפיסטי שחלקם כבר בחלל.

דורון הוסיף גם כי החוקר הבכיר בחממה הוא סא"ל (מיל.) עפר לפיד ראש תוכנית אולטרהסאט במכון ויצמן. לפיד השתתף אף הוא בפאנל ואמר כי המצב הוא כיום שבוגרים רבים של תוכנית הלווינים הצבאית אינם מוצאים עבודה ופונים לתחומים אחרים. לחלקם יש חלומות בתחום החלל וספייסנסט נבנתה עבור אנשים שיש להם את היכולת לחלום. ניתן לחולמים להמשיך ולחלום ואת התשתית המבוגרים יספקו.

לעומתם תא"ל (מיל.) אמנון הררי, ראש מינהלת החלל במשרד הבטחון היה ספקן ואמר כי הוא חושש שכאשר הסטרטאפיסטים יזדקקו למומחים הם לא יהיו פנויים לעזור להם. הוא ממליץ לבנות תשתית ממשלתית שתעסיק בעצמה מהנדסים כמו שעושה נאס"א ואלו יעמדו לרשות היזמים ואף ינחו אותם.

עוד השתתף בפאנל פרופ' אהוד בכר, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון שהסביר את ההבדל בין התעשיה והאקדמיה ותיאר את פרויקט סמסון – שבמסגרתו ישוגרו שלושה לווינים לטיסת מבנה ראשונה מסוגה בחלל. "בתעשיה אתה הולך על דברים שנוסו. באקדמיה, אם משהו בוצע במקום אחר הוא כבר לא מעניין. בנו לוויין כבר לפני 15 שנה בטכניון (אגב בנו שניים – הראשון התפוצץ בשיגור והם נדרשו לתורם כדי להשלים את השני, שפעל במשך שנים לא מעטות א.ב.), ולכן עלינו לעשות דברים יותר מתוכחמים". בתשובה לשאלתו של פרופ' בן ישראל אמר בכר כי הרעיון לבניית שלושה לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה היה של חוקר שראה בכך חשיבות ויושם לאחר שנבחר מתוך חמש חלופות. "היום אנו זקוקים לתעשיה שיעזרו לנו לבנות את החלקים של הלווינים שאינם בגדר חידוש, אלו אותם תלמידים שלנו מלפני 20 שנה אבל אני לא מתבייש להגיד שבתחום הזה הם עולים עלינו."

אגב השם סמסון הגיע משמו של התורם שגם איפשר להלביש עליו ראשי תיבות הולמים באנגלית כמקובל בלוויינים.
פרופ' יצחק בן ישראל הזכיר את הבאתה לטכניון של אוניברסיטת החלל הבינלאומית בשנת 2016 ועוד קודם לכן את ועידת החלל העולמית שתתקיים בירושלים בשנת 2015 והוסיף: "בזכות עבודה והרבה מאמץ שכנענו את הממשלה שיש עתיד לחלל האזרחי מהנימוק הפשוט שהשוק העולמי חצה את ה-300 מיליארד דולר לשנה במוצרים, שירותים, לוויינים, מערכות תקשורת משגרים וכו'. אין סיבה שישראל לא תיקח אחוז או שניים מהשוק העולמי. כל אחוז זה 3 מיליארד דולר מכירות. התשתית נמצאת בידינו, היא פותחה על ידי מערכת הבטחון. הממשלה הסכימה להוסיף כסף לא גדול שמטרתו למנף את הנכסים שמערכת הבטחון בנתה לטובת המיסחור והכלכלה, בדומה למגמה בארה"ב."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן