ראש נאס"א בעקבות חתימת ההסכם עם סוכנות החלל הישראלית: אתם ידועים בחדשנות שלכם

ראש נאס"א צ'ארלס בולדן: הרעינוות המקוריים מישראל יוכלו לתמוך בפיתוח טכנולוגיות שיוכלו לקדם את היכולת לטוס למאדים * שר המדע אקוניס: "הסכם היסטורי עם השלכות מרחיקות לכת לתעשיית החלל הישראלית״

חתימת ההסכם בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א לעשר שנים במהלך ועידת הפדרציה העולמית לאסטרונאוטיקה, ירושלים, 13.10.15. צילום: ישראל בן-אלי, לע"מנאס"א וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע חתמו היום על הסכם חדש לשיתוף פעולה בין המדינות בתחום החלל האזרחי. על ההסכם חתמו היום במסגרת כינוס החלל העולמי של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע בירושלים. ראש נאס"א צ'רלס בולדן ומנחם קדרון מנהל סוכנות החלל הישראלית.

ההסכם האחרון עם נאס"א נחתם בשנת 1996 ותוקפו פג מזה עשר שנים וכעת הסכימו הצדדים שהגיע העת לחדשו. במסגרת ההסכם הנוכחי, עמוק ורחב משמעותית יותר מקודמו, ישתפו נאס"א וסוכנות החלל הישראלית פעולה בחקר החלל ובטכנולוגיות ומידע לצורכי שימוש בחלל למחקר לטובת האנושות.
בין הנושאים שבהם יהיה ניתן לשתף פעולה: משימות מחקר משותפות, חילופי כ"א מדעי ונתונים, מתקני מחקר מבוססי קרקע, משימות חקר ומבצעי חלל, סדנאות וכינוסים משותפים, מכשירים מדעיים בכלי טיס, חלליות, רקטות מחקריות וכדורים פורחים מדעיים, תקשורת חלל, פעילויות חינוך, ופלטפורמות נוספות לחקר החלל. מטרת ההסכם היא לספק תשתית לשיתוף פעולה ספציפי בין הסוכנויות וממנו יגזרו בהמשך גם הסכמים לשיתוף פעולה בתכניות ספציפיות שעליהן יחליטו הצדדים.

ראש נאס"א צ'רלס בולדן אמר באירוע כי "לשתי המדינות שלנו יש היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה בחקר החלל, תגליות מדעיות ומחקר ואנו מצפים להזדמנויות החדשות שההסכם הזה יביא כדי להגדיל את השותפות".
"ההסכם יאפשר לנו לעבוד ביחד על פרויקטי מדע וחדשנות שאזרחי שתי המדינות ייהנו מהם.אתם ידועים בחדשנות ובמומחיות שלכם בפיתוח טכנולוגיה. כדי להגיע למאדים ולקדם את המדע צריך קודם כל לקדם את הטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא זו המניעה את התגליות המדעיות. אי אפשר ללכת למקומות כאלה ולעשות את הדברים האלה (הכוונה לטיסה מאויישת למאדים או לכל יעד אחר מחוץ למסלול נמוך סביב כדור הארץ והמשימות הייחודיות לכל יעד כזה א.ב.) מבלי לפתח תחילה את הטכנולוגיה.
לדברי בולדן קונגרס ה-IAC הוא אחד הכנסים החשובים בתחום החלל והוא התרשם במיוחד מכך שבנוסף לכאלפיים המשתתפים מסוכנויות החלל, האקדמיה והתעשיה, הגיעו אליו גם עשרות תלמידי תיכון שמתעניינים בתחום החלל. "יש פה הרבה תלמידים והם באו לכאן לקבל השראה". אמר. לדבריו ההסכם יאפשר גם לשתף את הצעירים במסע למאדים, בכך שיעלו רעיונות מקוריים לפתרון בעיות.

"המשמעות עבור תעשיית החלל והמדענים בישראל היא עצומה" אומר שר המדע אופיר אקוניס. "ההסכם מהווה פלטפורמה להשתתפות בפרויקטים של נאס"א ופותח להם גישה לתשתיות המחקר והידע המתקדמות בעולם וכן תנופה לתחום החלל כאן בשנים הקרובות".
מנהל סוכנות החלל הישראלית מנחם קדרון בירך על ההסכם ואמר: "ההסכם הגיע לחתימה במאמץ משותף, ולשני הצדדים יש כוונה ליישמו בפועל בפרויקטים של מחקר וטכנולוגיה".

בשנים האחרונות דיווחה נאס"א על שורה של תגליות מפתיעות ופורצות דרך בהן הגילוי האחרון על מים זורמים על מאדים, גילוי כוכב הלכת B452 הדומה לכדור הארץ, ההגעה המוצלחת של החללית ניו-הורייזון לפלוטו ועוד שורה של תגליות .

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. אני לא חושב שיש סיבה אמיתית לטוס למאדים, יש לעודד משימות בין כוכביות, ןלפתח חלליות שיוכלו לטוס בכמה אחוזים ממהירות האור, מאדים אינו ישיב, ואין שום ייתרון משמעותי ב"ביקור" בו. (אולי פוליטי)

  2. הטיסה למאדים רוחשת באתגרים. חבל שהסדרה על מאדים הופסקה – כנראה היו קולות נגד.
    מים, דלק, מזון, הנעה, פיתוח מושבת תשתית, אנרגיה, חשיפה ממושכת לקרינה. נקווה שניקח פרויקטים חשובים ולא בשוליים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן