הלוויין אופק 10 שימר את ההישג של קודמיו ופועל ב-100% הצלחה; סמנכ”לית מבת-חלל: זה לא טריוויאלי, אנו עובדים קשה להשיג זאת”

ראש מנהלת החלל של משרד הביטחון אמנון הררי: “כל מה שתכננו עובד מעולה עד כה והלוויין כבר עשה אלף הקפות סביב כדור הארץ”

בכנס לציון 30 שנה לסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אמר היום ראש מנהלת החלל של משרד הביטחון אמנון הררי: “חודשיים אחרי השיגור של אופק 10 לחלל אני יכול לדווח היום על הצלחה של מאה אחוז בלוויין – כל מה שתכננו עובד מעולה עד כה והלוויין כבר עשה אלף הקפות סביב כדור הארץ. אפשר להגיד שמדובר בהצלחה של מאה אחוז בניסיון ראשון. הלוויין היה צריך לעשות תמרון מיוחד ולהפעיל מכ”מ ואחרי הקפה ראשונה כבר ראינו שהוא הצלחה וזה לא דבר מובן מאליו”.

ד”ר ענבל קרייס, סמנכ”לית מבת חלל, שייצגה את תעשיית החלל הישראלית בכנס, שנערך בשיתוף סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון אמרה כי ההישג הזה אינו טריוויאלי וכי בתעשיה האווירית עובדים קשה מאוד בכל מחזור החיים של הלוויינים כדי להגיע להישג הזה.

קרייס פירטה את המגוון הרחב של סוגי הלווינים המפותחים ומיוצרים בישראל תוך התמקדות ביישומים אזרחיים החל ממשפחת לוויני עמוס ועד סוגים שונים של לוויני תצפית מסחריים, צבאיים ומדעיים – בתחומים האלקטרואופטיים ולוויני המכ”ם (שהטרי בהם הוא אופק 10).

“כששואלים איך התעשייה היא קטר צמיחה וכוח מניע אזרחי, צריך להבין שקהילת תעשיית החלל הישראלית מובילה כל כך הרבה תעשיות ומערכות חינוך ואקדמיה. נגזרות אזרחיות רבות יוצאות מהשותפות הזו. הגורמים האקדמיים נהנים מהפעילות העניפה התורמת לקידום המחקר התשתיתי, לתהליך המו”פ, פרויקטי סטודנטים. זה קטר שמאיץ וכל הגורמים הולכים קדימה על מנת לשמר את המובילות הטכנולוגית. היכולת בתעשייה הישראלית מקצה לקצה החל בתכנון לווין, ייצורו, שילבו, שיגורו לחלל ותפעולו במסלול שנים על גבי שנים, היא יוצאת דופן והיא מוקנית רק למספר מצומצם של מעצמות על פני הגלובוס.”

“שימור היכולת מהווה אתגר בפני עצמו, זה ממש לא מובן מאליו לפיכך יש צורך בשיתוף פעולה עם האקדמיה, גורמי התעשייה השונים, וכן הלקוחות האזרחיים והצבאיים. זה חלק מהמשימה היום יומית שלנו אך גם חלק מכאב הראש היום יומי שלנו.

“הקטר מוביל אחריו בעיקר חינוך טכנולוגי. בהקשר הזה אנו עושים לא מעט פרויקטי סטודנטים באוניברסיטאות, קורסי חלל בתיכונים, הדרכה במגמות טכנולוגיות כדי שיותר ויותר נוער ילך ללמוד טכנולוגיה הנדסה ומדעים זו מטרה חשובה בפני עצמה. מהנדסים מהמפעל משקיעים מזמנם החופשי אחרי שעות העבודה בחינוך. באותו הקשר אנו גם תומכים בפרויקט SPACEIL המתכנן להנחית חללית עם דגל ישראל על הירח כדי שימשוך נוער וצעירים, יצית להם את הדמיון וההשראה, ויגרום להם לבחור ללמוד מקצועות מדעיים והנדסה.

“התחום של הננו לוויינים הולך ותופס ממדים יותר גרולים . אנו מעורבים בהמון פרויקטים של ננו לוויינים ביחד עם האקדמיה כדוגמת סמסון בשיתוף עם הטכניון שבמסגרתו ישוגרו שלושה לווינים שיסייעו לאיתור מיקום על פני כדור הארץ. פרויקט נוסף עם אוני’ בן גוריון לבדיקת מצלמה מסוימת שתוכל לתת תמונות לאירועים מוגדרים על פני כדור הארץ. פרויקטי הננו לווינים מאפשרים לנו לנסות בקנה מידה קטן בדיקות התכנות של טכנולוגיות שייושמו לאחר מכן בפרויקטים גדולים.”

“פרויקט נוסף שאנו מעורבים בו הוא פרויקט ונוס בשיתוף סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית. זו משימה מדעית שעיקרה ניטור סביבתי, ניטור גידולים חקלאיים, מאגרי מים, זיהומים, כאשר למשימה המדעית הזאת נבחר עבור הלוויין מסלול מסוים כך שיוכל לחזור לאותו אתר כדי למזער את הסיכון שלא יוכל לראות. מדובר בלווין סופר ספקטרלי, שהוא המצאה ישראלית. הלוויין יכסה 12 תחומים ספקטראליים בתחום הנראה וה-IR הקרוב, והוא יאפשר למדוד את רמת הכלורופיל בצמח. כמשימה משנית גם תיבדק על הלוויין ונוס התכנות של מערכת הנעה חשמלית שתשמש את לוויני הדור בבא.”

“לוויינים נוספים וחשובים לא פחות אלו לוויני התצפית. ישראל, מלבד היותה מעצמת חלל היא גם מעצמה של משלחות סיוע, כל פעם שיש אסון על הגלובוס אנחנו הראשונים לשלוח משלחת סיוע. כאשר קורה אסון לוויני התצפית שלנו עסוקים בהערכת איזורי האסון, ומסייעים לתכנן את מתן הסיוע ובמציאת אתרים להקמת מרכזי הסיוע, וכן לבחון את מצב שדות התעופה באיזור כדי לדעת היכן ניתן לנחות, הדבר בלט במיוחד במשלחת הסיוע בעקבות אסון הטייפון בפיליפינים.”

“לווין נוסף המתוכנן היום אצלנו במפעל הוא הלווין שלום, לווין היפר ספקטרלי המכסה 240 תחומים ספקטרליים מ-0.4 עד 2.5 מיקרון, ויכסה שטחים רחבים למגוון של יישומים. ניתן יהיה לראות את החתימה הייעודית של כל פיקסל, ונוכל לדעת האם מדובר בצמחיה, מאגרי מים או קרקע חשופה עבור מגוון יישומים החל מניטור תהליכים בייצור תעשייתי, ניטור שפכים וחומרים מסוכנים, ניטור אסונות טבע: צונאמי, גלישות בוץ, קרחונים, צונאמי, הרי געש. בתחומים היישומיים ניתן למנות זיהוי נפט ומחצבים (כאשר המינרלים על פני הקרקע מרמזים על מה שמתרחש מתחת לקרקע. אנו בונים בנק נתונים של המאפיינים כדי למצוא את טביעות האצבע של הקשרים הללו. יישומים נוספים הם ניטור עירוני – תכנון עירוני ונדלן, אכיפה; חקלאות – זיהוי וניטור מחלות, תפוקה, זיהוי וניטור איכות הצמחיה, סיווג יבולים, זיהוי וניטור איכות קרקע, זלהוי וניטור איכות קרקע, זיהוי עקת מים, מחסור בחנקן הדברת עשבים וחרקים, כמות הפחמנים, המינרלים המלחים, עודף השקיה, חוסר השקיה, וכו’. הדבר דורש יכולות טכנולוגיות של עיבוד אות ואלגוריתמים מתקדמים שיוכלו לספק את כל המידע אוטומטית מלוויני תצפית.”

אנו גם מפעילים את חדרי הבקרה של לוויני עמוס, ושומרים על שרידותם. כפי שצויין, הלוויינים הישראלים טובים באורך חיים, כי אנו מפעילים בצורה מושכלת את האנרגיה ואת היתירויות.”

לסיכום אמרה קרייס: “תעשיית החלל רחוקה מלהיות צבעה בצבע צבאי והיא מובילה את הכלכלה החברה החינוך והקדמה הטכנולוגית.”